גליון 1540 (8 במרץ 1967), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מפעם לפעם היו מזכירים את שמו של
המהנדס הגרמני הובר, שסיפר עלי כל מיני
דיבות. הוא האשים אותי, לדבריהם, בריגול
לטובת ישראל, צרפת ואנגליה.
גליון 1536 (8 בפברואר 1967), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

לחו״ל. השניים הירבו לטייל, למשל,
בגרמניה, בילו שם ׳בכל מקום מהנה אפשרי.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

נזכר הח״כ החופשי :״בצאתנו מביתו
של בגין, נטל באדר את ידי ואמר לי
במרירות, :שוסטאק, עם בגין לא נגיע לשום
דבר בפגישה שהתקיימה לפני שבועיים
בין חתן הנובל ש׳׳י עגנון לבין האורח
הגרמני גינתר גראם, אמר המארח :״אני
כותב את אשר אלוהים אומר לי.״ הקשיב
גראס, הרהר כמה שניות והשיב :״ואני
מסכן, צריך להתאמץ.״
בוגינה ובמטבח
זוכרים איך לפני שבועיים חזר מנהיג
רפ״י, דויד בן־גוריון, מסימב בארצות-
הברית, ואיך גרם הדבר עגמת־נפש לחבריו,
(ימיני טי־י״ 9״
פרסים ׳ 1״
פרטל ״
תל־אביב
דרך פתח
ת.קוה( <14 .פינת רח׳ הרכבת;
תחנה מרכזית) :תל־אביב דרך
פתח-חקוה ( 120 מול הקריה).
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

נודע כי ממשלת ישראל שילמה עד כה כמיליון ל״י
עבור החזקת המהדורה הצרפתית של הג׳ואיש אובסרבר, וכן כמאה אלף ל״י למימון
מהדורה גרמנית. מהי תפוצת שבועונים אלה? מאיזה סעיף הוענק הכסף?
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

יש לה בוטיקים לבגדים בדרום־אמריקה,
בביירות ובפאריס, וחברת־בדים גרמנית ידועה
נותנת לה חינם את כל בדיה, כדי שתדאג
לכך שכולם ידעו מאיזה בדים עשויות
השמלות אותן היא תופרת, ובית־קפה פא־
מבעד
מאבדים אותם אחד אחד.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

• ראשי דפ״י עומדים לנער את האבק מעל פרשת המדענים
הגרמניים, שכנללה פרש בשעתו איפר הראל מתפקידו
כממונה על שרותי הכטחץ.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יש שם נציג שני, המוגדר כ״דתי״ .הוא לא יוחלף, ולא
יחזור, והוא יעלה 20 אלף ל״י.
גם בגרמניה לא ינום ולא ישן נציג הסוכנות,
אם כי מקום מישמרתו מוגדר ב,,אירופה המרכזית״.
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

זהו יהודי
אמריקאי, המשלם דולר ליהודי אנגלי,
המוסר אותו ליהודי גרמני, ה־מעבירו
אחר־כך ליהודי פולני, כדי
שזר, ישתמש בו בפלשתין.״
מרמאללה בדיסקוטק התל־אביבי א־פרופו,
על-מנת לחוש קצת אווירה ישראלית בעיר
הגדולה.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

על כן ניגשה להירשם לבית־ספר לאמנות
פאריסאי — מעין בצלאל צרפתי שכזה —
ברגשות מעורבים: כאלף ומאתיים צרפתים,
סינים׳ ויטנאמים, גרמנים והולאנדים עמדו
שם בתור, יחד עם דפנה, התחרו על 70
מקומות פנויים בכיתה החדשה.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

חתיכה רצינית מאד. בעלה ברח ועזב אותר״
הוא גרמני. היא דווקא בסדר עם החברה.״
חשבתי שמותחים אותנו.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

השבוע נזכר אחד מעמיתיו במשרד,
כי רק שגריר אחד בהיסטוריה החדישה עבר
את שיאו של הרמן. היה זה השגריר הגרמני
בתורכיה, בימי הקנצלר ביסמרק, באמצע
המאה שעברה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

לא רק היהודים ברחבי תבל נוכחו
לדעת כי ליבם פועם עם ישראל, אלא כל אנשי המצפון והרצון
הטוב, מז׳אן־פול סארטר ועד הסטודנטים הנוצריים
בגרמניה. הפגינו בימים אלה אהדה, תמיכה וחרדה לגורל
ישראל.
גליון 1571 (11 באוקטובר 1967), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

״העתיד״
רכעון אירופי מיועד לישראל
ובו מאמרים בעברית על :
מדיניות, כלכלה ותרבות באירופה
וברפובליקה הפדרלית הגרמנית.
חותם חדש רשאי לקבלו חינם במשך שגה אחת.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא
האשים את רופאיו כי הם יורדים לחייו כדי
להשיג את כספי הפיצויים המגיעים לו
מגרמניה. חבר המערכת, שנוכח כי לפניו
אדם מופרע, ביקש ממנו לסור למחרת.
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

הוא מבוצע באמצעות ריבוי
שערי־המטבע הגלויים והמוסווים — המאפשר לממשלה לשלם
מחיר נמוך לאזרח המקבל דולארים כפיצוי מגרמניה, ולדרוש
משכנו מחיר הרבה יותר גבוה בעד אותו הדולאר, שהיא
נותנת לו אותו כדמי־נסיעה לחוץ־לארץ.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אולם עד הסוף נשאר נאמן לעצמו. בהצבעה
על עיסקת־הנשק הגרמנית, כאשר עשרות
חברי־כנסת משני הצדדים הצביעו בניגוד
למצפונם בעד קו מפלגתם, היה הוא
״האחד בסדום ד,ח״כ היחיד שסטה בעניין
מצפוני זה מקו מפלגתו, נמנע באופן
הפגנתי מהצבעה (העולם הזה .)1136
היתד, זאת ההפגנה האחרונה של האיש
שדגל באמונה שאבד עליה הכלח בישראל
— האמונה כי האדם קודם לחבר־הפפלגה,
וכי הכבוד העצמי חשוב מן הכיסא.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

גיבורו של הסרט הוא בני היל, עובד־במה
בתיאטרון קרח, אשר אחרי לזוכה
בתחרות בלשית בכלב בלשים, מחליט להיהפך
עצמו לבלש. .בני התמים, הדומה
לבוב ד,ופ, נקלע לתוך רשת רגול מזרחית,
המתכוננת להעביר איש מדע גרמני אל
מעבר למסך הברזל. הוא גם נקלע באותה
הזדמנות לתוך זרועותיה של יפר,פיה (בליני
דה לי) המסוגלת בשקט להתמודד עם רפאל
ד,לפרץ על אליפות העולם בהתאבקות.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

• המשטרה הכלכלית תפתח בחקירה מקפת נגד מקבלי
השילומים מגרמניה. המטרה: חשד כי כסף רב מכספי השילומיס האי־שיים,
הועבר לישראל בדרפים בלתי־כשרות, תוך עיקוף חוקי המטבע.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

תנאים
ראשונים אלה יאפשרו לאשה בקיבוץ לפרוץ את המעגל
הסגור והמגוון בניסוחו הגרמני האופיני :״כנסיה, מטבח
וטיפול בילדים״ ,בו היא נעה מאות שנים.
גליון 1105 (3 בדצמבר 1958), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

וילי נולד לפני 29 שנה
בעיירה וורדן הצרפתית, מקום בו הצליחו חילות הצרפתים
להביס את חייליו הפרוסים של הקייזר הגרמני. הוא איבד
את משפחתו בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשאותם
פרוסים מובסים, הפעם במדים נאציים, צעדו שנית על אדמת
צרפת.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

שירתם דיברה לא רק אל לב
בני ארצם — האנגלים והאמריקאים בגרמניה
הכבושה מחאו להם כף ממש כמו הרוסים.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״ ברוך משה, אחראי מחלקת
הכדורסל של מכבי ת״א, ניסה לנצל את
הצעתו של פרידריך ניטשה הגרמני לשימוש
אישי. הוא הציע את השוט רק כדי
ללמד לקח לשחקני הכדורסל של מכבי תל-
אביב.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אחד הגורסים העיקריים:
רוב מקבלי־הפיצויים
מגרמניה
כבר הספיקו להסדיר
את ענייניהם בארץ
זו, ואלה אשר תיכ־ננו
להוציא את המטבע
הזר שלהם על
טיול, כבר ניצלו
אפשרות זו בשנתיים
האחרונות.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

חלק מהזאבים שהופיעו
בסרט היו זאבים אמיתיים וחלק כלבי־זאב גרמניים. הכלב
שהייתי צריך להתאבק עמו בסרט היה חצי זאב וחצי כלב.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בדרך חזזלה, בחשמלית, מתפתחת שיחה ערד, בין שני אנשי־צוות לבין אזרח. מקימי זקן,
הדובר גרמנית. משכנעים אותו שישראל אינה אשמה בגורל הפליטים הערביים, שהיא רוצה
רק בשלום.