נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה

הוא מזכיר מדי את סגנון הניהיליסטים הגרמניים, שאחד מהם אמר פעם שהוא פותח את ניצרת אקדחו בשמעו את המילה ״תרבות.״ הסיסמה המלכדת העיקרית היא פולחן אישי קיצוני של ״הזקן.״ אחר מאנשי השורה השניה של הקבוצה אמר לפני כמה ימים שהוא מוכן לטרוף במו ידיו כל אדם הפוגע ב״זקן.״ בן־גוריון הוא אללה, וכל אחד מאנשי הקבוצה מוכן להיות נביאו.

אולם הנאמנים ביותר החזיקו מעמד, הסכימו עם הרבי שאסור לנקוט בצעד של יאוש, כמו ד,עליה לארץ הציונים. לבסוף הגיע היום המיוחל. בנמל הגרמני ברמן עגנה אוניה, הויזות היו מוכנות והחסידים יכלו להפליג.

.36 הבעת כאב; .37 מיוחד ליעקב, בניגוד לידי עשיו; .39 מספר פרקי קוהלת: .40 קומפוזיטור גרמני ; 41 מין מכס ; .42 ירמיהו, למשל ; .44 הוא הגורל ; .46 מלך בישראל; .48ח״כ מפא״י; 0ס בעל אף עקוב .51 :פרח ריחני; .53 חוטם; .54 רעל; .56 מלת הכללה .57 :עוף טרף; .58 האשה השנייה בבית ; .60 בירת בורמה ; .62 המוצר של חנויות מלוא ; .64 בן אדם.

אולם גם הוא נאנח אנחה * פרט לבית-הכנסת אמת ואמונה בירושלים, בו נערכות התפילות לפי נוסח הרפורמה הגרמנית, ובו ושבים גברים ונשים בצוותא.

הוא חבוי בספר ארוך ומשעמם של גנרל גרמני בשם קארל פון* קקאוזביץ. מאחר שמעטים טרחו לקרוא את הספר כולו, רק מעסים הבינו את מובנו האמיתי של הפסוק.

אז באותו יום חזר המוססאנג (סוס, באנגלית) אל הירש (צבי, בגרמנית< הפגישה ביגיהש נערכה בבית הסוהר ביפו.

.״ הוא הגן עליו, כי טינו אמר לו שבשביל הגרמנים הוא שר בלי לב. הוא האמין לו. מה יש, למה לא?

בין השאר, הוא אוסף חתימות של עיתונאים יהודיים שראו את הסרט, והטוענים שהוא עלול להוסיף שמן למדורת האנטי־שמיות בגרמניה. כמד, מפיקים ומפיצי־סרטים מנסים גם לארגן עצומה נגד שימוש בשיטה של פאנאמה בפסטיבלים.

האחד נוגע לענייני אפריקה, שכן אבריאל נחשב למומחה בשטח זה, מאז שימש שגרירה הראשון של ישראל בגאנה. השני #גע לגרמניה: אף כי לא נמסר על כך רשמית, נועד אבריאל לכהן כשגרירה הראשון של ישראל בבון.

הוא טעה בהערכת המצב בתימן. הוא טעה בחישוב התגובה המערב־גרמנית על ביקור אולבריכט. הוא טעה באמונתו שבריטניה וצרפת לא ייגררו להרפתקת סואץ—סיני.

ובכן, כשבת הרופא הגיעה לגיל עשרים ושמונה, והיתה כבר ביחסים טובים מאוד עם שלמה גרבר, הגיעה לסניף הארץ בירושלים פקידה צעירה בשם רינה רוזנברג, בתוכנת־טלביזיה ידועה באמריקה, בה מראיינים אמנים שונים, הופיעה לא מזמן הזמרת עליזה ראשי והודיעה :״אני מחפשת לכל מקום אליו נדסעת השחקנית הגרמניה. זה, כמובן, לא נראה לנו מיקרי.

״ • הד״ר הנס גלוכקה, פרשן חוקי- הגזע הנאציים, ולשעבר מזכיר־מדינה בגרמניה המערבית :״בתקופת מלחמת־העולם שמעתי מפי חיילים בחופשה כי היהודים נורו בנסיבות בלתי־מכובדות.״ • פרופסור ישראל דרפקין, מומחה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, על הצעת שר־המשטרה להחזיר לתוקפו את את עונש־המ1זת :״זוהי תגובה ריגשית ולא אינטלקטואלית.״ • ח ״כ דויד בן־גוריון על תביעתו להקים ועדת־חקירה מישפטית :״לא אשקוט ולא אנוח והמדינה לא תשקוט ולא תנוח.״ • פרופסור סיני אוקו, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת תל־אביב :״אם קוממיותו של יהודי תלויה בבדיקת שושלת הדת והגזע, אינני שייך ליהדות זו.״ • מפכ״ל המשטרה פנחס קופל, על תקנות התעבורה :״אצלנו לא מבטלים בקלות תקנות שאבד עליהן הכלח.״ • רב־חוכל אברהם אריאל :״בן חכם ישמח אב, בן־גוריון תוגת עמו.״ • הפרופסור יעקוב טלמון, בודי- כוח בקול ישראל :״עם קום המדינה פורקו כל הצבאות הפרטיים — ההגנה של מפא״י, הפלמ״ח של הקיבוצים, האצ״ל של הרביזיוניסטים וצבא־השמיים של הדתיים.״ • המחזאי פרידריך דירנמאט, בשיחה עם מבקר־הקולנוע יוסף שריק :״במשך אלפיים שנות סבל בלתי־פוסק ואי־צדק, נעשיתם, אתה היהודים, מיליונרים.

הם התחייבו למסור את הסחורות לבעלי בתי־המלון בישראל, במחיר הקנייה, בתוספת רווח של עשרה אחוז. כעבור זמן סיפר יצרן גרמני כי הוא נתן לקונים חשבונות מזוייפים, כדי לאפשר להם לרמות את הסוכנות ואת בעלי בתי־המלון.

גם הוא כתב לקול ישראל שזה מזכיר לו אסוציאציות מהמחנות, כי זה שיר־עם גרמני עתיק. פסלו את השיר. איך קול ישראל לא מתבייש להשמיע שיר אכזרי כמו הדודה מחדרה, התפלאה אשה אחת מפתח־תקווה.

בסוסי השבוע הטעות האנושית או המיכנית, שכל־כך • ח״פ מפא״י דויד בן־גווייון: חוששים ממנה, מתרחשת בסרט זה שוב, ״מי שאינו רואה שגרמניה היא אחרת ולהק מפציצים של פיקוד האוויר האסטרהוא אידיאוט גמור!

או שהגיע למסקנה זו רק אחרי שמר ר,שלישיה המנהיגה של רפ״י נתנה למדינת־ישראל את פרשת קיביה; את עסק הביש המבעית של שנת : 1954 את ההתקפה חסרת העילה של עזה בפברואר , 1955 שפתחה את מרוץ הזיון ד,רד,־השואה במרחב: את פעולות־ההכנה למיבצע־סיני שנקראו, פעולות־תגמול׳ :את ההתקשרות עם כוחות־השחור הקולוניאליסטיים בצרפת: את ההתקשרות עם כוחות־השחור הגרמניים מסוגם של פרנץ־יוזף; את מיבצע־סיני: את הפגנת־הסרק האווילית והמסוכנת של שביט ;2 וההתנגדות הנמרצת לכל פעולה למען הפירוז האטומי של המרחב.

פעם היא שימשה לו להגנה בפני השמש, ופעם כדי להישען עליה• 9בקרב הדיפלומטים בלט בהידורו השגריר הגרמני, רולף פאולם, שלא הסתיר את התפעלותו מן המיצעד, ומדי פעם היה מסביר לרעייתו, תוך תנועות יד, את המתרחש • .ערב יום העצמאות מהודה תמיד הזדמנות להעלאת זכרונות מימי תש״ח.

. •< הודעה אמריקאית על הפסקת כל סיוע כלכלי לישראל( .במיקרד, קיצוני יותר: החלמה של וושינגטון לבטל את שיחרור התרומות למגבית ממם־ההכנסה). • הודעה גרמנית על הפסקה זמנית של הסיוע הכלכלי ליישראל (זה אינו בטוח, אך קרוב לודדאי, בנסיבות הקיימות)

.״ שחקן הנבחרת הלאומית, משח ליאון, אחרי המישחק נגד בולגריה :״רצינו באמת לנצח.״ $שגריר ישראל כגרמניה, איטר כך נתן ז ״כל מי ששתק אז מתוך פחד חייב כיום לעשות את חשבון הנפש שלו.״ דויד א המדינה, זלמן שזר, על כן־גוריון :״חבר־כנסת וידיד חביב.״ $העיתוג״ אליעזר ליבנה : ״יש לנו ההזדמנות להיות המתווכים ל־דבר־מצווה בין ארצות־הברית וברית־המיע־צות.״ עסקן חרות אריה אלטמן: לני ושנז לנדם פאר מפואר ״אני לא מאמין בקיומה של גח״ל לאורך ימים!

הערבים עומדים להטות את יובלי הירדן, הפיקוד הערבי המשותף הפך מציאות, סימן־שאלה גדול מרחף על הסיוע הגרמני ועל היחסים עם צרפת ותורכיה. נהוג במדינת ישראל שכל הצלחה מדינית היא הצלחתו של משרד־החוץ, או הממשלה.

האם היא — כמו חרות — לא השלימה בליבה עם השילומים הגרמניים, ואף נהנתה מהם? ואשר לאזרחים הערביים — האם עברה של מפ״ם טהור?

קבוצה של לוחמים יוגוסלביים מנסה לשחרר מר,כלא הגרמני את אחד ממנהיגיה. היא עושה זאת בעזרת המון יריות, המון פאתוס, המון הרוגים והומור אינפנטילי. * * הקרב הגורלי (פאר, תל־אביב) תיאור קולנועי רחב של שבט אינדיאני הבורח מהשמורה שלו, והולך מרחק של אלפי קילומטרים אל ארץ מולדתו.

כסה גורסים, הברורים כבר עתה, ישפיעו לרעה על מאמציהם( :א) הרושם המדכא שנוצר על־ידי השלב האחרון של עבודת הכנסת, באווירה של הצעות־חוקים בלתי־פופולאריות ומשברים קואליציוניים( ,ב) בואו הקרוב של השגריר הגרמני הראשון, שיביא, בלי כל ספק, להתעוררות ציבורית שלילית ביותר

״ חיכיתי לראות מי הוא הצועק בצורה כזאת, ואז יצא שוטר, נגש אלי ואמר •מומר מגיח מניידת רצח גרמני — שאני עלול להענש על סירוב למסור טביעת אצבעות.