חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 10,576 עד 10,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 6
להקים מוסד כספי משלו, קראו לו משתתפי הקונגרס בשם הגרמני קרן יהודית לאומית. אלה שחיפשו תרגום עברי, לא טרחו לנדוד למרחקים, מצאוהו בבית־הכנסת הראשון, כיום נראים דברים אלד, מוזרים.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 7
.״ אחד המצביעים אף טרח לכתוב על גבי הפתק מגילה שלימה בגרמנית :״אני רוצה שכל היהודים יהיו שוים.
גליון 1150 (14 באוקטובר 1959), עמוד 7
בכל זאת קיבלו הפרוגרסיבים למעלה משבעה אחוזים, דבר המעיד על השפעת יושבי־ההר ממוצא גרמני. לעומת הקלפי הנסיונית בהדר־הכרמל לפני חודש, עלתה מפא״י בשני אחוזים.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 12
הם טסו באוירון, שאורגן על־ידי הסתדרות הסטודנטים הגרמניים, לפרנקפורט, בה היה עליהם לשה ת לפי התכנית לילה אחד, להמשיך למחרת לבאזל ולברן שב־שוייץ.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 19
מח, חיפה) — ספורו של קצין־תשלומים שדמיונו לגנראל מונטגומרי, עזר במלחמת העולם השניה להטעית הגרמנים. הנוער לאחר הצלחה עצומה בעולם: לראשונהבישראל A P P E A L ״S E X האמצעי האידיאלי לגבר ולא שה להשיג בבתי מרקחת ובבימ״ס לתמרוקים המפיץ הכללי: תל־אביב, סל ,64340 .ת״ד 1533
גליון 1130 (27 במאי 1959), עמוד 16
באחת האקציות שערכו הנאצים, חוסלו אמו ושתי אחיותיו ויעקוב עם אביו דוד נדדו על פני פולין וגרמניה. מחלה ללא תרופה. בצבא הפולני, בו שירת לאחר המלחמה, חלה ברקוביץ לראשונה במחלת האגרוף.
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 13
באותם הימים היה עדיין בעלה של פאולה, מקם רייטר, בחיים. הזוג, שעלה מגרמניה ב־ 1934 הגיע אל בית־המל ן בדרך הקשה: מקם, לאחר שנים ארוכות של עבודה כמלצר, ואשתו כפועלת־נקיון בבתי־הקפה של העיר.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 6
במ דיש העם נציב עליון ברחובות ארלוזודוב ־ הדר ־ בארי ו־ארלוזורוב-ויצמו-בארי כנות ־ ,11/־ 3 ,27ד־ 3 7חדרים עבודה וחומרים מאיכות מעולה — תכנון מודרני — כל זה תשיג אצלנו ביחד עם מ שכנתא גדולה לתקופה ארוכה בתשלומי ם חדשיי ם נוחים חנויות ואולמות למניוה הבצוע: החברה הכלכלית לא״י—ניו־יורק — צבי אורבך ן ן * חברת במו בע׳־מ --־ ת־־א •m .דיזגגוף 16 טל.r־I I״ •Il• J 23082 במקום שחסר רעיון, שם נמצאת תמיד מילה מתאימה — קבע המשורר הגרמני. בישראל הובן מזמן, כי אפשר להרהיב כלל זה.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 19
. •* תרגום בלתי־נכון של הכינוי הרוסי ״איווא! גרמני״ (בערך :״איוזאן הזועם״), שהודבק לצאר איזזאן הרביעי.
גליון 1133 (17 ביוני 1959), עמוד 20
כן, חברים! מה נעשה כשתתחיל ההצפה של תוצרת גרמנית? מה נעשה בכל הפסולת שאנו מספקים לציבור עד עתה?
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 10
זוהי אכסניית אוגוססה ויקטוריה, שנבנתה על־ידי הגרמנים ב־ 1910 והמשמשת עתה בית־חולים לתושבי העיר העתיקה.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 16
כתות מיוחדות לעזרת תלמידי כתי* ספר יסודיים ותיכוניים. קורסים לעברית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, ספרדית, רוסית 5 וערכית.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 16
אולם הסיכום הטוב ביותר נאמר לפני ארבעים שנה על־ידי מדינאי גרמני, הולשטיין. אמר הלה, על פצצות־הרעש של הקיסר וילהלם השני והפגנותיו המלחמתיות :״אם חושבים כי הדבר רציני, הרי זה מסוכן• אולם אם אין חושבים שזה רציני, הרי זה עוד יותר מסוכן — מבחינה פנימית.״ הוסיף השבוע בכנסת ח״ב פרץ ברנשטיין :״במקום להביע לממשלה אי־אמון, היתה הכגסת צריכה להביע לה רגשי רחמים!
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 4
כתב אכבאר אל- יום הקאה,ירי :״קארל מארכס, אנגלז ולנין — כולם היו י הודי ם ...המנהיגים הקומוניסטיים (שהועברו על־ידי הגרמנים משוייץ ורוסיה במלחמת העולם הראשונה, ושחוללו את מהפכת אוקטובר) מספרם היה ,53 מהם 48 יהודים!!
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 15
א נג די ת צונ תי ת עברית, ערבית, פורטוגזית, ספרדית, רוסית, גרמנית. קורסים מיוחדים לעזרה לתלמידי בתי ספר תיכוניים ויסודיים.
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 6
(המשן בעמוד )8 * קאמרון, הגדולה פי 26 מישראל, כעת בעלת אוכלוסיה של כ־ 5מיליון נפש, היתה מושבה גרמנית עד למלחמת־העולם הראשונה, חולקה בין בריטניה וצרפת, זכתה למשטר של מנדט, בדוטה לאר׳ן־ישראל.
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 14
. * סחר ׳התבלינים, שהיח מונופול בלעדי של סוחרי ערב, הביא את ערי הים התיכון, ומאוחר יותר ערי חצי האי האיברי, לש.1ר משלחות־חקר אחר דרך חדשה למזרח, מלו׳,־ר התבלין• משלחות אלה הביאו בסיכומו של דבר לתגליות הגיאוגרפיות הגדולות בראות ה־ 15 וה־.16 מאמן אלי פוקס סרי מבית־הספר הקרוב, יהיה אלי פוקס, שנבחר כסגן״מאמן, מאמנה של נבחרת ישראל. פוקס, שחזר לאחרונה מגרמניה, שם סייפי בית־ספר למאמנים וקיבל על עצמו את אימון קבוצות הנוער של הפועל חיפה, לא יוכל להפעיל על גבי הנבחרת, שיצטרך להקים בזמן הקצר ביותר, את שיטות האימון החדישות שרכש.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 15
נהרות ניריורנן pu( ,ישבס -מאת גיורא גיא - הריקוד השני היה עם מכמורת ובא לסמל את אפוס הדייגים האמיצים, שנלחמים בערבים, אנגלים, גרמנים ודגים גדולים. לסיום הערב הם לבשו חליפות חאקי ושרו שירי צבא והעלו את ההתרגשות לשיאה, כשהיו כמו חיילי ישראל האמיצים, וכמעט יצאו להרוג ערבים בעצמם, לולא לא היה להם זמן ומי שישיר על זאת אחר כך. .1איו בונים בנסו vמש הלכתי לתומי ברחוב בניו־יורק, שרקתי מרבי י 4זקן, כשלפתע צץ ברנש משום מקום, חיוך מרוח על יו, מוריד לי מכה על כתפי ואומר בהתלהבות :״ישראליתהי״ ב״אם כך, מה?
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 16
הולכים מחנות לחנות, מסתכלים, משוחחים בצרפתית, בגרמנית, אפילו באיטלקית. אין הרבה זמן.
גליון 1094 (17 בספטמבר 1958), עמוד 16
.״ ב עיקר משבח המבקר את צמד הזמרים הלל ואכיבה רווה, כותב עליהם :״מעטים האמנים על גבי תקליטים במדינה זו, היכו לים ליצור את אוירת ישראל באופן כה יעיל כמו הילל ואביבה אדם יכול לדמיין לעצמו שהוא נמצא בנוה מדבר תנ״כי, כשהם מופיעים כלה פאם־ טור, השחקן ההונגרי שעלה לישראל, ישב כאן כמה שנים וניסה להקלם בשטח התיאטרון והקולנוע בארץ ללא הצלחה, מופיע עתה בתפקיד ראשי בסרט גרמני רוזנת הצ׳ארדש, שהוא נוסחה קולנועית של האופרטה המפורסמת הרקדנית כרמלה גולדכרג הופיעה לאחרונה בטלביזיה הבריטית׳ ומופיעה כיום במועדון המפורסם מקסים בוינה.
גליון 865 (20 במאי 1954), עמוד 17
.25 אויבם של עזרא ונחמיה ! .27 תואר ה אצולה הגרמני ! .30 בן זוגו של הדר ! .31 שמו הראשון של אחרון מלכי בית דוד 33 הזוג שיסד את אגודת הפבייאנים !
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 7
אך : מקווה שבחודש יוני השנה תושלם תחנת הרכבת ברז ארלחורוב, בתל־אביב, ולידה תקום תחנה מרכזית ישר מן והרב האוטובוסים, כך שאדם יוכל לעבור לצומת־האוטובוסים של כל האיזור. הזמנו בגרמניה צ רב, הכולל גם רכבות של שני קרונות משולבים המכונה, משהו הדומה לחשמלית.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 12
אברהם לייב זיפו׳ תעשיין גדול וסופד מוכשר, היה אדם אמיץ׳ אולי אמיץ מדי. בימי הכיבוש הגרמני של רומניה ומשטר נזשמר־הביזל עמד בראש ההנהלה הציונית בארצו.
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 17
התחרויות נפתחו בסימן של תקרית בינלאומית: בתהלובת־הפתיחה הסתדרו 28 המדינות המתחרות לפי סדר האלף־בית. לגרמניה נקבע המקום הראשון — והדבר עורר את חמתם של רבים מן הנאספים.
גליון 885 (30 בספטמבר 1954), עמוד 12
אחרים׳ בגון פרשת אנאטאהאן, שבויים על ידי אמן־הבימו׳ הגרמני, ג׳וזף פון שטרנברג, לא משכו את לב־הקהל.
