נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2451, 22 באוגוסט 1984, עמוד 16
ארצות־הברית דיכאה ביד רמה כל ניסיון של גרמניה המערבית לפתח מדיניות עצמאית משלה (למשל: בסיכסור הישראלי־ערבי) .ובשעה שעברו זעזועים קשים על הונגריה, צ׳כוסלובקיה ופולין, נשארה גרמניה המיזרחית נאמנה למוסקווה כמו רק״ח בישראל. … הידיעה שגרמה לזעזוע זה: ראש־ממשלת גרמניה המיזרחית, אריר הונקר הקומוניסטי, הוזמן לערוד ביקור פרטי במקום־הולדתו, בגרמניה המערבית. … יש להם משימה משותפת: למנוע את איחוד גרמניה. כי פעמיים במאה ה־ 20 התגרתה גרמניה המאוחדת בעולם כולו, והגיעה עד לסף הניצחון.
גליון 1334, 3 באפריל 1963, עמוד 5
גרמניה דורשת את הסגרת בן־גל! גרמניה עוזרת׳ להשמדת שארית־הפליטה בידי היטלר החדש, נאצר! … ולא פחות ממנו מחלל את המוסר ראש־ממשלתנו, כאשר הוא קובע בקלות־דעת עילאית ומזעזעת כיי ״גרמניה של היום אינה גרמניה של אתמול.״ גרמניה של היום אינה נאצית ואינה אנטי־נאצית. אין גבול ברור בין גרמניה של היום וגרמניה של אתמול. ישנה רק גרמניה של אמש, גרמניה שבין השמשות.
גליון 1359, 25 בספטמבר 1963, עמוד 10
ובעיקר: שהם היו גרמנים בכל רמ״ח אבריהם, ורובם לאומנים, שעשו מה שעשו בשם החזון של גרמניה האחרת. … אולם בן־גוריון השתמש בסיסמה זו כדי לבצע את אחת הבגידות הגדולות של התקופה החדשה. הוא אמר :״יש גרמניה אחרת. גרמניה של היום אינה דומה לגרמניה של היסלר.״ ואחר־כך הלך והעניק איצסלה זו ליסודות המסוכנים ביותר, השפלים ביותר. … מעודדת גילויים טובים, מגנה בחריפות גילויים שליליים. הקרב על גרמניה, הקרב למען ״גרמניה אחרת״ ,עוד נמצא בשלביו הראשונים.
גליון 1187, 22 ביוני 1960, עמוד 6
בין כל הסיבות הרבות מזדקרת תשובה אחת, המתבקשת כמעט מאליה: הלא־יוצלחים השתלטו על גרמניה מפני שגרמניה עצמה היתד, לא־יוצלח קולקטיבי. … אך אין זה מקרה שהיא הפכה המדינה הנאצית הראשונה — וכי רק בד, לבש הפאשיזם את צורתו הנאצית המיוחדת. ״היטלר הוא גרמניה — גרמניה היא היטלר!״ אמרה אחת הסיסמות היותר־מפורסמות של הנאצים. … די היה במבט שטחי במפה כדי להבינה. גרמניה היא התיכון האירופי. זוהי בעיקרהארץ־שפלה.
גליון 1867, 13 ביוני 1973, עמוד 14
•:הפנייה הישראלית הראשונה לא היתד, אל גרמניה, אלא אל מעצמות־הכיבוש. המיבצע התחיל מייד עם בחירת אדנואר. … ביום 11.11.49 קיבל הקאנצלר החדש מישלחת של יהודי־גרמניה, ובנוכחותם העניק ראיון לשבועון הכללי של היהודים בגרמניה — עלון חסר חשיבות. … בלהט הוויכוח הכריז שרת שלעולם לא ייתכנו יחסים נורמליים בין גרמניה וישראל, שלעולם לא תקיים ישראל יחסים עם גרמניה, שד,שילומים אינם אלא החזרת הגזילה מידי השודד, ואין פירושם בשום פנים ואופן סליחה לגרמנים, או שלום עימם.
גליון 1547, 25 באפריל 1967, עמוד 29
כאשר נפטר השבוע אדנואר, ידע כי מיב־צע זה הושלם. היעד הגרמני הושג במלואו. כתוצאה מכך השיגה גרמניה את מרבית יעדיה גם בשטחים האחרים. … ך* אשר הגיע דישראד המשלוח ה- ^ אחרון של סחורות גרמניות על פי ההסכם, בקיץ ,1965 כבר השתנו יחסי יש־ראל־גרמניה ללא הכר. … גרמניה לא שיעבדה את המיבצע שלה לפורום ב-נ־לאורי, למנגנון של תיווך או למוסדות האו״ם.
גליון 959, 1 במרץ 1956, עמוד 19
ודווקא אתם מנוי וגמור לאחד את גרמניה. החדשה של גרמניה, שתושביה החליטו כי אין טעם לחזור ולשרת שנים על שנים בצבא, אם אפשר לכבוש את לב בגילוי־לב על כל נושא שבעולם. … האם אין כאן חזרה על שגיאות וורסיי? ת: גרמניה המערבית היא הגרורה החזקה ביותר של אמריקה באירופה• גרמניה מאחדת תהיה גרורה עוד יותר חזקה של אמריקה באירופה. … ת: כי אין רצון להוריד את רמת־החיים. ש: האם גרמניה מחולקת עלולה להיות סכנה? ת: כן, סכנה לגרמניה.
גליון 1767, 13 ביולי 1971, עמוד 20
. ^ שתי הקודמות בוצעו על־ידי קונראד אדנואר, שגר בווילה השכנה לביתו של אמקה. אדנואר, שהיה מעין בן־גוריון של גרמניה החדשה, יצר את הברית בין גרמניה וארצות־הברית (נאט״ו) ,ואת השותפות בין גרמניה וצרפת (השוק האירופי המשותף) .תוצאות שני מעשים אלה הן כיום עובדוודיסוד בינלאומיות. … היא קרוייה ״אוסט פוליטיק מדיניות מזרחית״. עיקרה: שינוי היחסים בין גרמניה וברית־המועצות. מצד בון: השלמה עם המציאות של גרמניה מחולקת ושל אירופה מיזרחית קומוניסטית. … העוקץ האמיתי הוא כרדין. למעשה, זהו חלק מגרמניה המערבית, התקוע כאי בעומק גרמניה המזרחית, קוץ בבשרה של המדינה הקומוניסטית.
גליון 1359, 25 בספטמבר 1963, עמוד 9
היטלר לא המציא סיסמה זו. הוא מצא אותה מוכנה. חשוב מזה — גרמניה של אז היתד, אחוזה בולמוס של מדים. … הצבא אינו פופולארי, אינו דומה גם בחיצוניותו לצבאות גרמניה הקודמת, הנוער אינו רוצה לשמוע על ההיסטוריה של עמו. … ברלין אי\1ז ירושליס •ץ יל* הייתי היטלר, ואילו ביקשתי להשתלט על גרמניה של היום, לא הייתי צועק: ״יהודה, התפגרי!
גליון 1363, 23 באוקטובר 1963, עמוד 10
מאותה סיבה אי־אפשר היה לחלום אז על השתלבות גרמניה באיחוד מרחבי אירופי. גרמניה היתה זקוקה לטיהור. … . • בספטמבר 1952 חתמו גרמניה וישראל על חוזה־השילומים. גרמניה קיימה את חוזר,־השילומים כלשונו וכרוחו, באותה מידה של יעילות ודייקנות שציינה את מיבצעיה הקודמים בשטח היהודי. … אין שמץ של ספק כי המוסר מצודה על גרמניה לכונן יחסים עם ישראל, יהיה המחיר הפוליטי כאשר יהיה.
גליון 1357, 12 בספטמבר 1963, עמוד 6
קובע שטראוס: ״ממשלת ישראל מוכנה לכונן יחסים דיפלומטיים עם גרמניה החדשה. היא מפרסמת, כמעט ללא הפסק, הכרזות האומרות כי אין להשוות את גרמניה החדשה עם גרמניה של היטלר! … הוא קבע עקרון־ברזל: כל מדינה שתכיר בגרמניה המזרחית, ינותקו אוטומאטית יחסיר, עם גרמניה המערבית. עקרון מטופש זה (המזכיר את יחם הערבים לישראל) שולט שלטון עליון בכל המדיניות הגרמנית, הפך לפרה קדושה. אם תכונן גרמניה יחסים עם ישראל, כך טוענים כל השגרירים, יכירו מדינות־ערב בממשלת גרמניה המזרחית.
גליון 1031, 17 ביולי 1957, עמוד 3
ך* אש ממשלת ישראל הודיע לא 1מכבר כי הממשלה מתכוננת לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם גרמניה. ביצוע השאיפה, כך רמה יתגשם מיד אחרי סילוק מכשולים מסויימים שהוצבו מן הצד הגרמני דוזקא. … אולם זהו מכשול זמני בלבד — או שהערבים יכירו בגרמניה המזרחית ממילא, או שיימצא פתרון כל שהוא לבעיית הפיצול של גרמניה. … לנציגיה תהיה השפעה בקאהיר ובדמשק, בריאד וכבגדאד. לטובה או לרעה׳ כל מעשיה של גרמניה במרחב יהיו נוגעים בנו ומשפיעים עלינו.
גליון 1867, 13 ביוני 1973, עמוד 28
גבתי־ד,קולנוע הוצגו סרטים גרמניים, בין גרמניה וישראל התנהלה תנועת־תיירים ערה ודו־צדדית. … ישראל רצתה כיחסים רשמיים וגלויים עם גרמניה. גרמניה ביקשה להתחמק מכך, מפני שחששה מפני התגובה הערכית. … וילי בראנד זכה בפרס־נובל לשלום, כהכרה עולמית בהישגיו לכינון שלום בין גרמניה ובין הגוש הקומוניסטי, ובכללו גרמניה המיזרחית.
גליון 659, 8 ביוני 1950, עמוד 16
אי הלב הפרוסי שלא יהלים בחוזקה לשמע התוף והחצוצרה? גרמניה שוב צועדת — יהירה, בטוחה בעצמה. … המלון ,״דאס איסט איין ריכטיגר פ הרר (זה מנהיג אמתי).״ הערצה זו באה אחרי נאומו הגדו של המדינאי הבריטי, בו אמר ש״א תקווה לאירופה (מערבית) מאוחדת ב גרמניה ...על אנגליה וצרפת להעלו את גרמניה לרמה שווה להן ...מסבי! תתאחדנה המדינות הדימוקראטיות בא אחרי נאום זה באו שתי הצעו מהפכניות: האמריקאים הציעו להקי צבא גרמני, ושר־החוץ הצרפתי הצי באופן רשמי בשם ממשלתו שתעשיו הפחם והפלדה של גרמניה וצרפת תו אחדנה( .כידוע פרצה מלחמת הדורו בין גרמניה וצרפת בעיקר מפני שי גרמנים יש הפחם, ולצרפתים יש הבר׳ ד,גלמי).
גליון 753, 3 באפריל 1952, עמוד 5
הרווח לעם היהודי: קבלת כסף או סחורות שתקל על המצוקה הכלכלית של מדינת ישראל. הרווח לעם הגרמני: על־ידי הסכמתם להפנט במשא ומתן עם הגרמנים יתנו היהודים, העם שנפגע ביותר על־ידי הנאצים, הכשר למשטר הדימוקראטי הגרמני, יעזרו לחסל את שרידי הטענות והשנאות בעולם, יפלסו את הדרך לקבלת גרמניה כשותפה שוות־זכויות בגוש המערבי. … ממשלת ישראל יכלה להגיב על הצעת הגרמנים באחת משלוש הצורות הבאות : יש גרמנים טוכים. … שפעלו בהסתר, העלימי את קיומם של מחנות ההשמדה גם מעיני החיילים והאזרחים הגרמניים. אפשר היה לטעון כי העם היהודי דוחה אפשרות של אשמה קולקטיבית, אינו מוכן להאשים את העם הגרמני בתור כלל, מוכן להאמין שהשליטים הגרמנים הנוכחיים מייצגים תכונות גרמניות טובות יותר.
גליון 2422, 1 בפברואר 1984, עמוד 7
כי רעיץ איחוד־גרמניה היה אז נחלת הדמוקרטים דווקא, וגם הסוציאליסטים דגלו בו כעבור כמה שנים, כאשר פשטו בגרמניה. … המשורר בן ה־ 43 ישב באי הלגולנד מול חוף גרמניה (שהיה אז שייך לבריטניה) וחלם חלום: שגרמניה תהיה מאוחדת, חופשית ודמוקרטית. לכך התכוון כאשר כתב. :גרמניה, גרמניה מעל לכל / ,מעל לכל בעולם / ,בבוא העת לשמור ולהגן /הי א עומדת כאיש אחד, באחוות אחיף; /מהנהר מאס ועד הנהר ממל/ , ־־מהנהר אטש ועד מיצר בלט / :גרמניה, גרמניה מעל לכל/ , מעל לכל בעולם.־ אץ ספק שבשנות הרייך השלישי הפך ההימנץ הגרמני סמל לדיכוי־עמים, להשמדה, לשאיפת גרמניה הנאצית להשתלט על העולם כולי.
גליון 1020, 30 באפריל 1957, עמוד 7
במשרדו,חוץ הגרמני, גם הוא ביתן־זכוכית ענקי וחדש לגמרי, נפגשתי עם הד״ר פרוביין, המקווה להיות הציר הראשון של גרמניה בישראל, כאשר תעז גרמניה למנות ציר כזה. … אולי הם זוכרים את הכשרון הכלכלי של יהודי גרמניה. הם משוכנעים כי ישראל תהיה המרכז הכלכלי של המרחב, מדריך כלכלי לכל ארצות ערב. לכן תומכים גם כלכלנים גרמניים חשובים בחוזה השילומים. הם מקוזים כי בעזרת השילומים מצליחה גרמניה להקדים את כל מתחריה בקשירת קשרים כלכליים בישראל, שתהיה בבוא העת מרכז להשקעות הגרמניות במרחב — כאשר יקום השלום בין ישראל והערבים, הדרוש לשם כינון היציבות במרחב.
