נמצאו 606 תוצאות עבור ג'ונסון
גליון 1577, 22 בנובמבר 1967, עמוד 5
היה זה שבוע של שינויי־דפוסים במדיניות האמריקאית: • מישאלים ברחבי ארצות־הברית הוכיחו שלו נערכו הבחירות לנשיאות האמריקאית השבוע — היה ניבחר כל מועמד רפובליקאי על פני לינדון ג׳ונסון. • חוגים ראדיקאליים־שמאליים הסירו סופית את האפשרות להגיש רשימת־נשיאות שלישית, בראשות הכוהן הכושי מארתין לותר קינג כשד״ר בנימין ספוק, רופא הילדים הפציפיסט, משמש כסגנו — לאחר שוועידת השמאל החדש טורפדה, בזמנו, על־ידי חסידי העוצמה השחורה, הכושית.
גליון 1673, 24 בספטמבר 1969, עמוד 31
למשל, בהצלע השלישית, סרט עם צבעים נהדרים, צילומים שחקן-מישנה השנה שחקגימ-מישגה השנה ג׳ק ווילד ״אולינר״ גלנדה ג׳ונסון ״מארה סאד״ מרטיטים, יצירות־מופת מבוצעות על־ידי התזמורת הפילהרמונית המלכותית בלונדון, (אמליה) מישחק מצויין — וכל זה למען סיפור חסר הפתעות ועניין על משולש נצחי, שבו הגיבורים שיגרתיים כמו העלילה.
גליון 1934, 23 בספטמבר 1974, עמוד 32
מתח, בדיחות, הפתעות, כוכבים זוהרים שנעים להזדהות איתם, הבל בתוך עולם סינתטי, פרי־דימיונם של תסריטאי, תפאורן ובמאי מבריקים, ש הציגו את שיקאגו של שנות ה־ 30כ־פארק־שעשועים אחד גדול, מלווה בקצב ה״ראג״ של מלחין שחי, בעצם 30 ,שנה לפני־כן• מיקצועיות א מ רי ק אי ת שחק ן הש גה : שחקנית השגה רוברט רדפורד גולדי האון ״העוקץ״ ,״ג׳רמיה ג׳ונסון״ ,״כן היינו״ ״שוגרלנד אקספרס״ ^ צידו של העוקץ היו כמה להיטים אח/רים, גדולים פחות, אבל כמוהו מעוררי הדים בינלאומיים.
גליון 2183, 4 ביולי 1979, עמוד 22
מישאל דעת־קהל שנערך ב- ארצות־הברית גילה עובדה מ עניינת: הבוחרים מעדיפים את נשות ניבחריהם על פני הבעלים 26 .אחוזים מן הנש אלים חשבו שליידי בירד היתר, מצליחה כנשיאה יותר מבעלה לינדון ג׳ונסון. בטי פורד היתה חביבתם של 21 אחוזים ואילו 22 אחוזים מן הנשאלים הע דיפו לשלוח את ג׳ימי קארטר לדיג ולהשאיר בבית־הלבן את רוזלין.
גליון 1428, 20 בינואר 1965, עמוד 9
השאלה היא רק, מה תהיה מידת־הישגיד, של האופוזיציה .״גם לנשיא ג׳ונסון,״ הסביר אחד מאנשיו ,״היה ברור מראש שינצח. השאלה היתד, רק כמה קולות יגייס בכל זאת ב״ג — הוא בארי גולדווטר.״ על כן הלך גם אשכול בדרכו של ג׳ונסון: הבטיח כל דבר לכל אחד. אפילו לצעירי המפלגה, הלוטשים עין אל עמדות־הצמרת, הבטיח שאין להם מה לחשוש מפני המערך.
גליון 1502, 15 ביוני 1966, עמוד 11
. • בכל הבחירות האלה, הנושא המרכזי הוא: בעד או נגד מדיניות המלחמה בוויאס־נאם. • הנשיא ג׳ונסון מייחס לתוצאות הבחירות חשיבות מכרעת לגבי עתידו הפוליטי. • לפי מישאל גאלופ של השבוע ירדה פופולאריותו של הנשיא, בגלל ויאט־נאם ל־£ל .45 זוהי הנקודה הנמוכה הציבור בארצו שמדינות נוספות תומכות בקו שלו. … המסקנה ברורה: יהודי אמריקה חייבים לתמוך במלחמתו של ג׳ונסון נגד הוויאט־קונג, בדי שהוא יעזור למלחמת ישראל ננד הערבים
גליון 1259, 25 באוקטובר 1961, עמוד 5
כ׳ אפנדי: טייב, אני אשכנע את הבוס שלי להכריז באוזני ג׳ונסון, יחרב ביתו, שלא נסכים לשום פתרון עד אחרי כריתת השלום. … כמקרים כאלה, התיאום כץ גמאל עכד אל־נאצר ודויד כן־גוריון, כין המלך חוסיין וסאיכ סלאם, הוא אוטומטי לגמרי. שליחותו של ג׳וזף ג׳ונסון לא חידשה דבר לגבי תופעה זו. היא רק הבליטה אותה בצורה כה חותכת, עד כי אנשים רבים שמו אליה לב זו הפעם הראשונה.
גליון 2214, 6 בפברואר 1980, עמוד 30
.״ פטר ת ט־ם ונוכלי ם הציונות היא המיפלט האחרון של כל גוכל ק• מוכיח השר אריאל שרון ״הפטריוטיזם הוא המיפלט האחרון של כל נוכל,״ אמר הוגה־הדיעות הבריטי הד״ר סמואל ג׳ונסון לפני מאתיים שנה. הוא לא התכוון להטיל דופי בפטריו־טיזם. … הוא רק קבע שכל נוכל מבקש לעטוף את מעשיו הנלוזים באדרת המבהיקה של הפטריוטיזם. אילו היה ג׳ונסון חי בישראל, היה מח ליף את המילה ״פטריוטיזם״ במילה ה עברית ״ציונות״.
גליון 2479, 6 במרץ 1985, עמוד 33
ואכן, במכבי תל״אביב מחפשים כבר שש שנים יור ש לגיורא שפיגל הגדול וכנראה שיצטר המידמז אומר עוזר־מאמן מכבי נותר ג׳ונסון פנוי יותר מצד שמאל כו לפזול לעבר פתודתיקווה, שם נבט משה ויינקרקי: וניצל זאת עד הסוף. … הזמן ואולי צריך היה לעשות זאת, כי תאה חשיבות שהשניים יתמסח אם כי האמת היא שאייל, שהכניס ביניהם. ברור שיש בעיה עם ג׳ונסון. גם לוא קלע מגי סל, היינו מובילים השבת צמד שערים לרשת הפועל לוד, בשלוש נקודות וליוגוסלווי ם היה באימון, כשהוא משחק עם שחקני והשלים בכך שיבעה כיבושי ליגה, לא מספיק זמן כדי להשוות מסל של הוזמישיך״ הוא עושה זאת נגד לאסוף זוכר כיצד שיחק דודו, גיורא.
גליון 1580, 13 בדצמבר 1967, עמוד 6
בין הסבורים כך, נימצא גם .הסום הטרויאני של רוברט קנדי״ ,ה־סנאטור יוג׳ין מק־קארתי, היוצא לרכוש מועמדות לנשיאות׳ ,מטעם המיפלגה הדמו״ קראטית, נגד ג׳ונסון. בשלב מוקדם זה של המישחק, יש למק־קארתי רק קול אחד מכל ארבעה קולות דמוקראטיים — אבל עצם יכולתו של סנאטור בלתי־ידוע יחסית וליבראלי בהשקפותיו לרכוש 25 אחוז מן האהדה בין אנשי־השורה, מרמז שבוב קנדי עשוי היה לזכות, בוועידת המיפלגה, בנצחון גדול.























