גליון 2114, 8 במרץ 1978, עמוד 11
גבולות ארץ־ישראל נקבעו במנדאט הבריטי המקורי.
המפה הופיעה בסמל אצ״ל, ובסמל תנועת החרות. שום
שטח אחר אינו שייך למולדת ההיסטורית.
גליון 1980, 13 באוגוסט 1975, עמוד 11
ייתכן בי יתפלגו, ותקום תנועה
לאומנית־דתית קיצונית, שבהשוואה אליה תיראה
תנועת-החרות באגודה של ותיקי־אצ״ל
בעלי שיניים תותבות .״
את זו מייצג המר בממשלה.
גליון 2202, 14 בנובמבר 1979, עמוד 27
אך גם ה פלסטינים
הסבורים כך, מאמינים כי ה פיגועים
הם מוצדקים במצב של כי בוש
ואי־הכרה בהם( .ולהבדיל: לא מעט
אנשים התנגדו בשעתו לפעולות אצ״ל
ולח״י, אך הצדיקו אותן כלפי הבריטים).
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 27
בימים הקרובים עומד להתקיים כנס
היסוד של אצ״ל. אין מה לחשוש _ לא
מדובר בהקמתה מחדש של מחתרת ה-
אירגון הצבאי הלאומי, אביה החוקי של
תנועת-החרות.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 57
.״
מה עשו נוסעי אוטובוס זה — ידידיו
של מנחם בגין, נציגי המחתרת, אנשי
מיפקדת אצ״ל ועוד ועוד, כאשר התגשם
חלומם, והם עברו לראשונה בחייהם ברחובות
קאהיר?
גליון 2166, 7 במרץ 1979, עמוד 59
דח 3מא 3ק על חתל״צה
בפסח 1947 פתחו גונדות אצ״ל בהס תערות
על יפו. בקרב שניטש בסימטות
חסן־בק נפל בחור בן .23 שמו היה צבי
מונצ׳ש.
גליון 2178, 30 במאי 1979, עמוד 10
למדתי גם שהפוליטיקאים בארץ בדרך
סמלו של האירגון הצבאי *הלאומי
(אצ״ל) במיבתבו של הקורא כלל (שהם, ללא יוצא מן הכלל, נבחרי
משה עזרא (״העולם הזה״ .)2176 המיפלגות ולאדדווקא נבחרי העם) מכבדים
את הקואליציה יותר מאלה שבחרו
ציור הסמל אינו רציני.
גליון 2152, 29 בנובמבר 1978, עמוד 6
1ה היה העול הוד שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
פירפם כתבה תתת הכותרת ״הנדון: גיבורים פרטיים״ ,שמוענה
לכתובת ״לכבוד דויד בן־גוריון, ראש הממשלה ושר־הביטחון,
רה׳ אבן־גבירול ,1ירושלים״ ,ועסקה כאייההכרה של מישיר־הביטחון
וממשלת־ישרא^ כלוחמי אצ״ל ולח״י, ושלילת זכויות
שונות, כולל זכויות של נכים וחיילים משוחררים.
גליון 2093, 12 באוקטובר 1977, עמוד 9
זה חיה £113 031113 שהן ה 3
גיליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק הביא
תחת הכותרת ״23—1\/—46״ שיחזור־מצולם של צוות־המערכת
להתקפת האירגון־הצכאי־הלאומי (אצ״ל) לאור היום על תחנת־המישטרה
כרמת־גן, התקפה בה נפל בשבי הבריטים גיבור־המח־תרת
דוב גרונר, שנידון מאוחר יותר למוות ולאחד שסירב להגן
על עצמו כבית־המישפט הצבאי הבריטי ניתלה בעכו.
גליון 2126, 31 במאי 1978, עמוד 54
על הגג עוד נראים בבירור הסימנים שחרט
בידיו דוב גרונר, בשבועות הארוכים ש בהם
המתין לביצוע גזר־דין המוות.
כשבאו, לפני שבוע, ראשי אצ״ל ומיש־פחות
עולי-הגרדום להתייהד עם זכר ה צעירים
שעמדו על דלת־העץ הנופלת ב-
חדר־המוות, נוכחו לדעת כי חל שינוי ב חצרו
הרחבה של בית־הסוהר.
גליון 2090, 21 בספטמבר 1977, עמוד 2
ייתכן שהיחסים ההדדיים שהת פתחו
בינו לבין אפנרי ינבעו מהעובדה
שאבינרי היה איש אצ״ל עוד לפניו, משנת
, 1938 ושבגיל 18 היה מזכיר הוועד־העלייון
של המפלגה הרביזיוניסטית (הצ׳ה) בארץ,
הפוליטיות, הוא מעריך שבגין חרד כמוהו
למוסר־המילחמה ולטוהר־הנשק, וכי הוא
מבקש את התערבותו המיידית בממשלה.
גליון 2090, 21 בספטמבר 1977, עמוד 23
.״
עמיתי פאגלין היה הצבר היחיד שהגיע
׳לדרגת מפקד בכיר ׳ופעיל סמיפקדת ח־אצ״ל!
,בניגוד לשאר המפקדים שמוצאם
הייה בתנועת בית״ר ובפולין.
גליון 2074, 1 ביוני 1977, עמוד 52
ההסבר:
כדי להקים עליו מיגרש־חנייה ל מכוניות
הצירות 14 ,במיספר, ההופכות
את ישראל לנציגות הפוליטית הממונעת
ביותר בבירה הבריטית.
אחרי שראש מטה אצ״ל, י? 5קכ מרי דוד,
פרש מן הכנסת והחל עוסק בייבוא
בשר, הלך גם מי שהיה חברדלסיעה,
הילל קוק, בדרכיו, ויצא לארצות־הברית
לגייס כספים לחברת־השקעות.
גליון 2150, 15 בנובמבר 1978, עמוד 8
בגין! ,אשר ידע כי אבנרי ד,יד, בעבר חבר
אצ״ל ושהוא רחוק בדיעותיו מן הקומוניזם,
חרד, בשינאתו לדויד בן־גוריזן ולמישפח־תו,
ובשימחד, לאידם.
גליון 2306, 11 בנובמבר 1981, עמוד 73
רמזים לזהותו של האיש שביצע את
גזר־הדין עשויים להשתמע מן הקטע הבא
בסיפרו של ילין־מור:
סיימתי את השיחה עם מיכאל
ה׳ הרג את
גיל עדיי
אצ״ל ובראשי המיפלגות ביישוב. באחת
ההפגנות הגדולות נגד הבריטים, עמדו
אנשי הלח״י להטיל אצבעות ג׳לינייט
לתוך הקהל כדי לעורר מהומות דמים נגד
השילטון.
גליון 2300, 30 בספטמבר 1981, עמוד 44
אך השנה החל מישטר־האימים סופג מהלומות
מכאיבות מידי מחתרת מוסלמית־שמאלית, שמיבצעיה
המדהימים הזכירו את פעולות אצ״ל ולח״י בימי המנדאט
הבריטי בארץ.
מ ד עיו ת
שפירא: ממלין־ המלכים
בראשית תשמ״א היה אסרהם שפירא תעשיין
של שטיחים, חביב על רבים, מקובל על כולם, בן־חסותם
של שרי־האוצר מאז פינחס ספיר המנוח, אחד האנשים
ששיגשגו במדינה הציונית.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 87
.״
אמרו
ח ״כ חיים כר־לכ:
״ראשי התיבות של אצ״ל זה
,אתם צריכים ללכת.׳״
• ח״כ אכרהם מלמד:
״באיזו עונה שלא תיפול הממשלה,
זה יהיה אביב.״
• שר-החינוך זכולון
המר :״הממשלה היא כמו
להקת קברת.״
• ח״כ יצחק רכין:
״אין טעם להתייחס למיפלגות
הקטנות, הן אבק־אדם.״
• עורכת סיקרי דעת
הקהל הד׳׳ר מינה צמח:
״היום לא צריכים לעשות סק רים
כדי לדעת שהמערך יזכה
בבחירות הבאות.״
• שר-העכודה ישראל
כץ, בהבחינו בראש־הממשלה
מנחם בגין משוחח עם מזכיר
הממשלה אריה נאור, ביום בו
שוחרר נאור מבית־החולים
אחרי התקף לב :״מחולה לחולה
כוחנו עולה.״
• הזזרזן דידי מנוסי,
על רופאו של ראש־הממשלה,
הד״ר מרווין גוטסמן.
גליון 2221, 26 במרץ 1980, עמוד 95
זרח 1רהב טי ג * דן לנו ואהוד
אב ריאל ׳נגד נישואים דתיים * האיש שחיקה את אלוהים
מיסיונרי זה, סנט לוקס החיפאי, אשר על
הכרמל, הוציא מכיתותיו מאות רבות של
לוחמי ההגנה, אצ״ל ולח״י. כמה מאנשי
המדינה המכובדים ביותר, שופטים וקצינים
בכירים, הם חניכיו, ולא נודע אף
על מקרה אחד שיהודי התנצר בהשפעתו.
גליון 2280, 13 במאי 1981, עמוד 68
״אחרי התפוצצות הפרשה, רצה
ברייאנט מאוד להישאר בארץ,
הוא אהב מאוד את לוטה גייגר.
אבל אנשי אצ״ל בירושלים תפסו
את ברייאנט ועוד ארבעה בריטים
שעבדו בחברת־החשנול, שהיו
של איסר בארי.
גליון 2279, 6 במאי 1981, עמוד 78
אנשים
•:פרק היסטוריה לא ידוע העלה כתב
אלמוני בחירות, עיתון תנועת החרות,
ביום הזכרון לחללי האצ״ל. בספרו על
מריבות ההגנה—אצ״ל תיאר כיצד ״אנשי נו
היו רואים את הארוחות הנשלחות
לנקודות ההגנה (בימי המאורעות) ,בעוד
הם קיבלו לחם יבש עם סרדינים, בתוספת
ביצים לפעמים.
גליון 2437, 16 במאי 1984, עמוד 46
את תהליך ההתבהמות הגזענית-לאומנית
׳של היהדות חנכו, אחרי מילחמת־העצמאות,
שני גורמים פוליטיים: הראשון, מנהיג
האופוזיציה ומפקד אצ״ל לשעבר מנחם
בגין, והשני, ראש־הממשלה הראשון, דויד של נושא־הדגל
שהיה
בך גוריון,
היהדות־על״כידונים, שבלם כל אופציה
להשתלבות ישראלית במרחב, והגביה את
חומות הגטו היהודי החדש.
גליון 2427, 7 במרץ 1984, עמוד 15
ב־ 1944 הפסיק זמנית את לימודיו,
התגייס לחיל־ההנדסה של ארצות־הברית,
חזר למיכללה עם תום שרותו,
סיים אותה בהצטיינות באביב . 1948
בשנות לימודיו האחרונות היה
פעיל מאוד בבית״ר. ב־ 1948 התייצב
במיפקדת אצ״ל בפאריס, החמיץ את
ההפלגה באוניית־הנשק אלטלנה
(שהושמדה על־ידי ״התותח הקדוש״
של דויד בן־גוריון) מכיוון שנשלח
למרוקו, לארגן שם את התנועה
הציונית־הלאומית במחתרת.
גליון 2449, 8 באוגוסט 1984, עמוד 43
הגבלה זו משולה להענקת פרס
ישראל בספרות לסופר של. מונוגרפיה של
מחתרת אצ״ל או לח״י.
כאשר פירסם מישרד־החינוו־והתרבות את
המיפרט לפרס, העלו עובדים רבים של הטלוויזיה
חיוך על שפתיהם.
גליון 2438, 23 במאי 1984, עמוד 41
נחוג
בתל־אביב, יום־הולדתו
ה־ 61 של אהרון אמיר, סופר (ולא
תהי למוות ממשלה) ,משורר (יתד),
מתרגם ועורך, אמיר, יליד ירושלים
ובנו של מו״ל (עם הספר) ,הספיק
להיות בצעירותו איש אצ״ל ולח״י,
פועל־בניין בביירות ומראשי הכנענים
על קבוצותיהם (אלף, מרכז העברים
הצעירים) והוא פועל, בשנים האחרונות,
להתקרבות קיצונית לנוצרים
המימדים אורי וגמן, וחברו, עורך־הדין
אהוד דגן.