נמצאו 1,193 תוצאות עבור אצ"ל

העניו התחיל לפני כמה חדשים, כשנועדו יחדו שלושה אנשים תקיפים: מקס רוזן, המנהיג המסורתי של ה״אופוזיציה הימ נית״ ,דוד דונסקי, י צ רן דרום־אפריקאי ש נולד בליטא, יסד כאן את בית־החרושת ל שמלות תלווה, ואברהם דובינר, דינמו אנושי הלל מחברי קבוצתו של מקנדה, לשעבר קוק, נושא התואר ״מפקד אצ״ל בקנדה״, שיסד את בית־החרושת עפרונות ירושלים ומפעל דורא.

מיפקד ביתיר ליד לוח השיש בחדר הגרדום במבצר עכו. אנשי אצ״ל ולח״י דרשו תמיד כי המבצר ההיסטורי, ש יסודותיו הונחו עוד בימי הצלבנים וש־באחד מחדריו נכלא בשעתו זאב ז׳בו־מינסק׳ אחרי שנידון למאסר עולם, יהפוך למוזיאון לאומי.

.״ אולם, הוסיף בגין, הקטע הדן בפעולת ה״סיזון״ (מסירת אנשי אצ״ל לבולשת הבריטית על־ידי ההגנה) אינו נכון.

אך לא היה ספק מהי האוירה ממנה ינקו: המסורת של אצ״ל ולח״י, אותה לא הבינו כראוי. דבר אחד בלט בהם: גישתם לתפקיד שהציבו.

כולם היו אנשים רציניים, מיושבים בדעתם, בעלי הבנה רבה ומקצועות רבים (בין היתר: שמונה עורכי־דין, חמשה רבנים, פרופיסור אחד — בן־ציון דינבורג) אך בכל זאת לקו בחסר: למשל, לא היה ביניהם איש שעלה לישראל אחר הקמת המדינה (״החדש״ ביותר היה אריד שפטל, איש מפא״י שפרש לראשות עיריית ראשון- לציון ושעלה בשנת ,)1947 לא נראו נציגי הנוער, החיילים • הקרביים, שהקימו את המדינה בדמם (וגם החיילים הלא־קרביים היו קומץ : יזהר הררי, סגן אלוף בתפקיד סגן יו״ר בית הדין הצבאי העליון, חיים לנדאו, ראש מטה אצ״ל, יזהר סמילנס־קי — קצין מודיעין), לא יוצגו ערביי ישראל במידה המתאימה לכוחם המספרי ועל ידי׳ אנשים שאינם כבולים בקשרים מפלגתיים מכבידים.

בכתבה הראשונה מזכיר אבנרי, ולא בפעם הראשונה, את דיר יאסין כמישקל נגד לפעולות רצחניות של אש״ף. משתמע מכך שפעולות־מנע אז, של אצ״ל, עולות בהרבה על כל עשרות הפעולות החבלניות של פת״ח.

. • סגנו הוא מרדכי ציפורי, חת- אלוף במילואים, שנולד בישראל ב־,1924 שהיה חבר אצ״ל ושבמילחמת יום־הכיפו־רים היה קצין־שיריון ראשי. • זאכ כונן הוא מנכ״ל רפא״ל.

אז נתן הוראה לגדל במצריים את התות לפי השיטה יעקוב מרידוד מי שהיה מפקד אצ״ל בעבר הרחוק וכיום איש״עטקים, תוזמן עם רעייתו צפורה לאחד הקוקטיילים שנערכו בתל־אביב השבוע.

מתוך מחזור שירי ירושלים של הקורא שפריר.1967 , להנסוולח שוון ה מי ליונ רשל ה לו טו 130הטרסה 1וו שון 6מי ליון ל״ רשות אגט ־מ^דכתיח הקורא מאירוביץ, המגדיר עצמו חבר תנועת החרות, שחיה לוחם בשורות ה אצ״ל, ממנן על הממשלה. הרדיו והטלוויזיה הם כידוע כלים ממלכתיים, וככאלה הם חייבים להיות לפה לכל המיפלגות ולדווח על המתרחש באובייקטיביות וביו שר.

במרוצת שלב זה התגבשה בצד הפלסטיני מנהיגותו של חאג׳ אמין אל־חוסייני, ואילו בצד העברי התגבשו ארגוני־המגן הגדולים — ההגנה (על גילגוליה השונים) ,אצ״ל ובסוף לח״י. הנשק הצטמצם עדיין בתחום הכלים האישיים — רובים ואקדחים.

הפעם נשפך שם דם של שוטרים עבריים דווקא, ברחוב הנושא את גאוותה הנוסטלגית של השכונה: רחוב אצ״ל. היו אלה בניהם ונכדיהם של אנשי המחתרות, שערכו את הפוגרום בגלל קיפוח קבוצת־הכדורגל האהודה על שכונתם, היא קבוצת בני־יהודה.

אז פנו אנשי לישכת ראש־הממשלה אל מרדכי (״מוטקה״) ציפורי, מי שהיה תת־אלוף בצבא והיום סגן שר־הביטחון. ציפורי, איש אצ״ל ותיק, שלא ידע על הפנייה המוקדמת לשר־הביטחון, אישר את הרכישה.

באותה תקופה נסערה הארץ, כאשר ליד ביתו של סימון וליד ביתו של הפרופסור יהודה לייב מגנס, שהיו חברי ״ברית שלום״ ,הוטמנו פצצות שנועדו להפחיד את שני האישים. עד היום נחשדו אנשי אצ״ל ולח״י בהטמנת הפצצות, אולם פעיל גילה כי היתה זו פעולה פרטית של שלושה חברי קורס־מ״כים של ההגנה, ואחד מהם גילה לו זאת רק לפני שבועות אחדים.

במיבנה אירגוני זה צמח דו ר מנהיגים רוויזיוניסטי חדש, ובו אישים כנתן ילין־ מור* ,אברהם שטרן (י איר)**, ישראל שייב (אלדד ועוד רבים אחרים, ששימשו בסוף שנות ד־ 30׳ וראשית שנות ה־ 40׳ את הגרעין הפיקודי של האירגון- הצבאי־הלאומי (אצ״ל) ולוחמי חירות יש ראל (לח״י) .מתוך מאגר רוויזיוניסטי.

אבנר איירץ, ירושלים טיבעית ומובנת שאיפתו של ראש- הממשלה, מפקד אצ״ל לשעבר, לתקן את טרגדיה ישראלית המחלוקת והתסיסה הפנימית בד״ש, על רקע חוסר העצמאות הרעיונית שמגלים שריה בממשלה, הן טרגדיה ישראלית בהתגלמותה.

עד מהרה הגיב האירגון־ הצבאי-הלאומי (אצ״ל) על מעשה זה, ב־פעולת־תגמול. כמה מאנשיו התפרצו אל הקולנוע הערבי וקס שברחוב הנסיכה מרי בירושלים, הדליקו את סלילי הסרט, ותוך דקות עלה בניין־ד,קולנוע כולו באש.

• קבוצת רייסר־קליינר — משורותיה מתמודד סגן־השר, ו$הנה מתמיכתם של שרידי אצ״ל בגולה ושל ותיקי אלטלנה. קבוצתו של שילנסקי מלבד הח״כים מיכה רייסר ומיכאל קליינר, נמנים עימה המועמדים ווינר.

מדע אנרגיה פנים עבודה ורווחה חינוד פרס ארנס רובינ שטיין לוי בר־און קואליציה הסטריפיטיז הגדור שמיר שיחק פ8ר0 מישהק •מל חתול ועכבר, והזמן אוזל 38 שנים עברו מאז שחדרו חבלני אצ״ל למרתף האגף הדרומי של מלון המלך דויד, והכניסו שם למיטבח כדי־חלב שהכילו מיטעני־נפץ רבי־עוצמה.

בטוף הטקס הוא עבר ביו שתי שורות הקהל הרב שנכח במקום, רובם חברי אצ״ל לשעבר, ולחץ את ידיהם כשהוא מעלה חיוך רפה על שפתיו.

{מיחי (״גידי״) פג״ לין, שהיה קצין המבצעים לול אצ״ל. מישפחת פגלין ומישפחת בורוביץ׳ קיימו ביניהן יחסים של שותפות עוד בדור ה קודם.

נחוג יום הולדתו ה־ 82 של ד״ר (למישפטים) יוחנן באדר, במשך שנים האיש מס׳ 2של תנועת החירות, איש אצ״ל שנכלא על־ידי השילטונות הבריטיים לשנתיים ושימש כחבר־כנסת במשך 28 שנים (1949־,)1977 שבהן התבלט בשנינות לשונו, בגינוניו הפרלמנטריים ובעיסוקיו בנושאים מישקיים כחבר מרכזי של ועדת־הכספים של הכנסת.

בנורדיה הציגו אז הצגה רי מון בין הלבבות, על מאיר פיינשטיין(אצ״ל) ויצחק ברזני(לח״י), שפוצצו את עצמם יום לפני שהיו אמורים להיות מוצאים להורג.

טייס המחתרת נפטר בגיל ,74 יהודה נאור, איש אצ״ל בטרם־מדינה(ובוגר קורס הטיס של האירגון, שגם הוגלה על־ידי הבריטים לאפריקה) ,בעלה של אסתר רזיאל־נאור, מי שהיתה במשך שנים ח״כית חרות ולפני כן קריינית תחנת״השידור המחתרתית של האצ״ל, קול החירות, ואם לשלושה בניהם, שאחד מהם, אריה נאור, היה מזכיר הממשלה של מנחם בגין. 100 אדף דולר נפטר בתל־אביב, שלושה חודשים אחר יום־הולדתו ה־ ,94 יוסף זריצקי, זקן ציירי ישראל, שנודע בציורי המים והשמן שלו (עבורם מוצעים מחירים של עד 100 אלף דולר האחד) ושהתפרסם בדיעותיו הנחרצות (על בצלאל הירושלמי של שנות הסב :״נגרים דופקים בפטישים ותימנים עושים כל מיני מלאכות — פילגרין, שטיחים, ריקמה!

הוא היה אז חבר האצ״ל, וכשראה שאפילו ה־אצ״ל לא מגיב על התקפות הערבים של שנות השלושים, הקים עם כמה חברים מ־מחלקתו מחתרת קצרת־קיום בשם ברית מער הטרי.