חיפוש: אצ"ל
נמצאו 1,193 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 45

׳אומס באיזו שהיא תיבת*זץ,אר דו ד כלל של בביות שמצאו חן בעיני, או של מבוים, הכרוזים האלה — הערות על המתרתש, ביקוות על מנהיגי היישוב, התקפה פמזצת על השילטון הבריטי — מילאו תפקיד חשוב מאד בגיבוש החלטתי. הם הביאו מתגייסים רבים לשורות אצ״ל, יצרו ם ביבו אווירה של אהדה בחוגים הרבה יותר רחבים. … הוא היה מבוגר ממני בשלוש שנים, אבל הרגשתי את עצמי עליון עליז, שהרי הייתי במחתרת. בלב אנשי אצ״ל בארץ היה אז בוז תהומי לבית״ר, שפעלה במיסגרת חוקית, ושאנשיה לבשו מדים, חגורות־כתף, כובעי־מיצחייה.
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 9

פרשת לוי (הרצח ביפו) היא רק חוליה נוספת בשרשרת זו, שנתנה למדינה גם את שתי שדידות הבנקים המזויינות הראשונות מאז חלפו ימי אצ״ל־לח״י. רק צד אחד טוב היה בפרשה האפלה כולה. … משכנע נוסף ; ״זכור, לפני כארבעים שנה אירגנת בעצמך את השביתה ביקב ראשון-לציון, למען קבל זכות של חיים בכבוד — ואני עם שני ילדי הרכים מבקשים זכות־מגורים בכבוד.״ ״העולם חזה״ 724 מוצטפה יצחק שדה ורפאל הלפרין פצוע אצ״ל ומפקד חפלמ״וז צבא הג׳ינגי ה ש חור כשחזר אלוף (מיל ).יגאל אלון לחופשה קצרה בארץ, הוא ניראה לרוב עם שלישו, ירוחם כהן, הנקרא בפי ידידיו בשם־החיבה ״ג׳ינג׳י״ ,מפני שהוא דומה לכושי.
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 24

הסבריהם של הדוברים הגרמניים, כאילו היתד, זו קטטת־מיסבאח סתמית — כאילו אך מקרה היד, זה שד,אקדוחן הגרמני הרג ישראלי אחד, פצע שלושה נוספים — אך לא פגע באף ערבי — הסברים אלד, נתקבלו בארץ באותה ה רצינות בה מתקבלים כל ההסברים הגרמניים, מאז ההודעה הגרמנית שתיזכר ל דיראון, כאילו שוחררו הספורטאים הישראלים שנתפסו בידי המחבלים במינכן. אולם ברחוב אצ״ל 14 בשכונת-התקווה לא נזקקים להודעות. לא של גרמנים, ולא של יהודים. ברחוב אצ״ל ,14 יודעים ברור מאוד מי הישראלי שנרצח בקטטה עם מבכי מאז יום השישי שעבר, נותרו לידה, בביתה בשכונת־משם לארץ את גופת בנו.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 6

בין דםלדם מה פשר החינוך והלשון הרכה בה נהג־תם כלפי בן־גוריון בהעלותכם פרשת ה הכרה בחללי אצ״ל ולת״י (העולם תזה ? )840 ואם כבר נהגתם כך, הנעניתם לפחות? רמת־ ;1 איני יודע מה גרם לכך שתורידו את מסכת האובייקטיוויות מעל פרצופכם, אולם לאחר הגיליונות האחרונים כבר ידוע לכל, כי אינכם, אלא שופרם של אצ״ל ותנועת־החרות. גבי כן־דויד, חיפה עמנואל ואשתו חנה היו ביום ה׳ בתל־אביב, ערכו קניות.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 21

עתה מתברר כי ההתנחלויות הן מוקשים מסוג זה. כאשר הביא אצ״ל את אוניית־הנשק ארצה, טען כי הנשק מייועד ליחידות האירגון הפועלות מחוץ לגבולות הרישמיים של המדינה היהודית החדשה. באותה שעה עדיין לא היתה ירושלים חלק רישמי של מדינת־ישראל, שקמה זה עתה. אצ״ל היה מוכן לקבל את מרות הממשלה החדשה בתוך תחומי ישראל, אך לא מחוץ לגבולות הרישמיים.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 12

כאשר הגיעה ההוראה מבגין, שעל חברי המיפקדה ואנשי אצ״ל באירופה להצטייד בשיחרורים מצה״ל, העביר המטה את השאלה לאנשיו, והותיר להכרעתם האישית אם להתייצב בפני הרשויות הישראליות הקונסולאריות, או להפוך גולים. … את עבודת הדוקטוראט שלו באוניברסיטה העיברית בירושלים חיבר על פעילות ה- אצ״ל באירופה, שבה הוא עצמו נטל חלק נכבד ביותר.
גליון 2383 (4 במאי 1983), עמוד 40

כמעט כל החוגים שהיו קשורים במאבק להקמת המדינה נפגעו במידה שווה מנאומיו של דויד בן־גוריון, ששכח לא רק את פעולות אצ״ל ולח״י, אלא התעלם ללא משוא- פנים גם מפעלם של אישים כמו אליהו גולומב ויצחק שדה. … אפילו משה שרת, שהתעלה עד כדי דרישה להכיר בתרומת ״כל חלקי תנועת־המרי״ (ובצורה עדינה זו הכליל את אצ״ל ולח״י, מבלי להזכירם בשמם המפורש) לא שכח להוסיף כי המאבק המכריע הת נהל דווקא באו״ם.
גליון 2533 (19 במרץ 1986), עמוד 32

313 0*1113 # 0 1 ^ 4 0 /1 לא מגיע לי משהו 2534 (המשך מעמוד )29 אני ירעתי על אצ״ל, גם הייתי משמש כבלרר. • בגיל 6היית משמש בבלדר? … כמקופחים ונרדפים פוליטית, כשאבא שלי, שהיה אדיר־רוח, נסע לאמריקה, בן־גוריון נתן הוראה שלא יתנו לו להרצות במיסגרת רישמית. כבנים לאנשי אצ״ל, שלא נתנו להם להתקדם במסלול הממשלתי.
גליון 2563 (15 באוקטובר 1986), עמוד 6

אין שום סיכוי שזה ישתנה בתקופת כהונתו של יצחק שמיר — למרות העובדה שהגולן אינו שייך ל״ארץ־ ישראל ההיסטורית״ משני עברי- הירדן, לפי המפה של אצ״ל ותנועת־החרות( .מפה זו זהה עם מפת המנדאט הבריטי המקורי). … שימוש, שגור בפיהם של פקידים, עובבשעתו, גם מתנגדי אצ״ל ולח״י רים סוציאליים, מרצים, אנשי השרות־ביישוב העברי לא הסכימו להסגיר למען־האסיר ועוד מאות עובדים בשכר איש לשילטון הזר, אלא כאשר קיבלו מלא, שזהו עיסוקם, ושעל פניהם פקודה ישירה מפי ההנהגה הציונית.
גליון 2729 (20 בדצמבר 1989), עמוד 17

^ /אלט לינ ה היתה אוניה קטנה, שהגיעה באמצע 1948 לחופי הארץ. על סיפונה היתה קבוצה של מגוייסי אצ״ל. דויד בך גוריון הורה להפעיל נגדה את ״התותח הקדוש״(כדבריו לאחר־מכן) ,והאוניה הוטבעה. במשך 29 שנים לאחר מכן היו יוצאי אצ״ל באופוזיציה (להוציא את התקופה הקצרה שבה הוכנסו לממשלת־הליכוד־הלאומי, ערב מילחמת ששת־הימים) .בשנים האלה במידבר הפוליטי הלכה אלטלינה והצטמקה.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 2

ראש מערכת ירושלים : יו חנן או רי דן או רן מנהל מעבדה : דו ד ראש מערכת חיפה: טו ויע עורך דפוס משה או ר מנהל מבצעים שלמה שלמה הררי • עוד לפני מלחמת־העולם הביאו סוכני האינטליג׳נס הבריטי הצעת־הסכם ״איטלקית״ לאצ״ל. לפי הצעה זו הסכים אצ״ל לשלטון איטלקי בארץ, תמורת מתן עצמאות לישוב תחת חסות מוסיליני. … כשהשניים היו בדרכם לחיפה, כשאתם את הפצצה, נודע להם כי ההגנה כבר פוצצה את הספינה. • ערב מותו התקרב רזיאל שוב לארגון אך הוא לא התמנה רשמית למפקדו. באופן רשמי לא היה, איפוא חבר אצ״ל כשנהרג. • הסברו של חייכמן לעובדה שרזיאל עצמו הצטרף לפעולה בעיראק, בלי כל צורך: רזיאל נפגע קשה על־ידי האשמות יאיר כאילו נכנע לאנגלים בשעה ששוחרר ממעצרו, רצה להוכיח במעשה גבורה אישית את אומץ־רוחו. … חייכמן הסכים עמי בשלוש הנחות יסו דיות: היה הבדל עצום בין אצ״ל של רזי־אל לבין אצ״ל של בגין רזיאל ושטרן היו מאוחדים ביחסם לתנועה הרביזיוניסטית (אי־קבלת מרות) ולז׳בוטינסקי (קבלת מרות רעיונית בלבד) ; רזיאל היה חייל סדיר, לעומת שטרן׳ שהיה מהפכן פוליטי.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7

בעשר השנים שקדמו למלחמת־העצ־מאות ראינו תופעות רבות׳ עצמאיות ו־כמעט־עצמאיות, של הנוער. אצ״ל פיר- סם ב־ 1938 את ״החרב״ :ב־ 1941 פסל ״מחרזת צר״ את כל הסופרים שאין העברית לשון אמם: ב־ 1942 הוציא לח״י את ״חזית״ :כעבור שנה יצא ״הועד לגיבוש הנוער״ בהוצאותיו ד,״כנעניות״, וכעבור שנתיים נוספות עורר ״במאבק״ ויכוח מר ונסער. … הישוב ״השלים״ עם כל המרדנים. אנשי אצ״ל ולח״י יושבים בכנסת ועוזרים להמטיר חוקים .
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 4

כמעט כל החוגים שהיו קשורים במאבק להקמת המדינה, נפגעו במידה שווה מנאומיו של דויד בן־גוריון, ששכח לא רק את פעולות אצ״ל ולח״י, אלא התעלם ללא משוא־פנים גם מפעלם של אישים כמו אליהו גולומב ויצחק שדה. … אפילו משה שרת, שהתעלה עד כדי דרישה להכיר בתרומת ״כל חלקי תנועת־המרי״ (ובצורה עדינה זו הכליל את אצ״ל ולח״י, מעודדות. דבר החל קורא לשליט קאהיר בשם ״רודן כשלון״ ,מעריב ציין בשמחה בכותרת שמנה כי עבד אל־נאצר יצא ל מוסקבה ״באפילת הלילה״ .אולם היתד, זאת איוולת להתעלם מן ההשפעה הפסיכולוגית העצומה של הביקור בכל רחבי המרחב השמי.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 5

כתב הוא :״לא אהיה שלם עם עצמי, אם לא אוסיף שקיימת סיבה נוספת (מלבד קיפוח חיילי אצ״ל ולח״י) המונעת ממני להיענות להזמנתך: אני בדעה, שראש־הממשלה חייב היה מזמן לצוות להעביר מהנכר את עצמותיו של האיש, לו הוא רוצה להעניק את אות ההגנה, ולהציב את קברו באדמה עברית.״ הפעם התעוררו כל מפלגות המדינה. … בצורה קיצונית ביותר ביטא רעיון זה השבוע אחד מראשי אצ״ל לשעבר .״כל זמן שז׳בוטינסקי נשאר בחוץ־לארץ,״ אמר, ״משמש הדבר סמל לכך כי חזונו טרם נתגשם במלואו, וכי שליטה בארץ ממשלה ששיתפה פעולה עם השלטון הזר נגד תלמידי ז׳בוטינסקי במחתרת.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 4

— 11 .)5מפקדה הבלתי- מוכתר של ההגנה, אליהו גו־לומב, שהיה מראשי מפא״י וההסתדרות, נפטר בהיותו בן — 1 *5.15 שלושה אנשי ה־אצ״ל — אבשלום חביב, מאיר נקר ויעקוב וייס — נידונו ל מוות, על-ידי בית־דין צבאי בריטי, בגין השתתפותם בפ ריצה הנועזת לכלא עכו. ה־אצ״ל חטף שני סמלים בריטיים כבני־ערובה, כדי להרתיע את מהוצאתם־להורג השילטונות השלושה.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 8

נייצר מין אינדקס שכזה ואו אז יוכלו תושבים אשכנזים המתגוררים ברחוב הנושא שם של משורר יוצא תימן לעשות בו שימוש לשם קבלת פיצוי מה, על אי־הנעימות, יוצאי הגנה המתגוררים ברחוב אצ״ל, ויוצאי אצ״ל המתגוררים ברחוב הגנה או ברחוב אליהו גולומב ינהגו בדרד דומה, ויוצאי לח״י ייהנו משני העולמות נ דיירי רחוב גזרות ת״ח ורחוב עולי הגרדום יוכלו לזכות בניקוד גבוה יותר, ניקוד שאך כפסע בינו לבין הניקוד של תושבי רחוב שארית הפליטה.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 68

כי ביום הראשון שעבר, במלאת 35 שנה למותו של מנהיג ניל״י, אהרון אהרונסון, הפך תא־הגרדום של בית־הסוהר הבריטי לשעבר להיכל עו־לי־הגרדום של הדור, כאשר נוספו על שלושת לוחות השיש, עם שמותיהם של עשרה לוחמי אצ״ל ולח״י שניתלו בידי הבריטים, שני לוחות עם שמותיהם של חללי ניל״י: נעמן בלקינד, יוסף לישנסקי, שרה אהרונסון וראובן שוורץ. … • בוויכוח הגדול על מדיניות־החוץ ש נערך בכנסת, השתתף היים לנדאו, ראש מטה אצ״ל לשעבר וח״כ חרות בהווה* ודיבר על הצורך בסיבוב מילחמה שני.







