גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

סקוטלנו יאוו״ מחפש את יורם לנו ס בוגו בקשו עם וצח צעירה
^ ורם לנד ס ב רג ר נמלט מאנגליה,
שם הוא מבוקש מזה שבועיים
על־ידי סקוטלנד־יארד ואינטרפול
על רצח צעירה ממוצא איראני.
לטענת סקוטלנד־יארד היה יורם
האחרון שנראה בחברת הצעירה כאשר
הגיע יחד איתה לדירתה בליל״הרצח,
בין השעות 9ל־ 11 בלילה.
גליון 2567 (12 בנובמבר 1986), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

,איומו של מנהיג הסוציאליסטים הצרפתי
מישל רוקאר ״לרוץ״ לנשיאות בבחירות הבאות
שלא במיסגרת מיפלגתו(מסתבר שלמד מטרי
קולק וצ׳יץ׳) ,ניתוח מעמיק ומעניין ביותר של
יחסי הכוחות באיראן: כוחו העולה של בנו של
חומייני, התערערות מעמדו של האיאתולה עלי
מונטזרי, יורשו־המיועד־לשעבר של האימאם
הישיש, ועוד ועוד.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

למשל: עיראק, העייפה ממילחמתה
חסרת־התוחלת באיראן, עשוייה לראות במילחמה
כזאת תירוץ מצויין כרי לסיים את המילחמה
ההיא.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

היה נדמה לו שההזדמנות כשרה: עיראק,
אוייבתה התורשתית של סוריה, התפנתה
ממילחמתה באיראן, וישראל נראתה כבעלת־ברית
ותיקה ונאמנה.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

החלטתי לא
להסתפר עד שאסיים לכתוב אותו כאשר
הצופים בהצגת הבכורה של הסרט
אריאן, המוצג בקולנוע חן בחל־אביב (ראח
קולנוע /פרצו מדי פעם בשאגות צחוק אדירות,
הבחינו במהרה כי אחת הצופות נשארה
אדישד״ אפילו לא חייכה למשמע הבדיחות
המסולסלות שבסרט.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הוא הריע לשיחרור גואה מעול הכובש הזר,
והוא יריע מחר לשיחרור איריאן (גיניאה המערבית) .הוא תומך במלחמת־השיחרור האל־ג׳ירית,
כדבר מובן מאליו, ובמהפכה של פידל קאסטרו.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

התכנית הראשונה עובדה עוד עם
פרוץ המהפכה הראשונה, באיראן. מאז נקבעה
סופית, לפני ארבעה חדשים, פנו כתבי
העולם הזה אל קרוב למאה אישים — מיטב
המוחות של מדיניות החוץ, המפלגות השונות,
הכנסת ומנגנון הממשלה והוגי־דעות
בלתי־תלויים, נתקלו כמעט בכל המקומות
ביחס אוהד ביותר.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

התוצאה:
אל־על טסה לדרוט-אפריקה אחת לשבוע
הפגנת תיירים מאיראן נגד ״אל־על״ בתל-אביב
נזק. אדיר למדינה ולתיירות
סמנכ״ל לכוח־אדם בשם מנחם ליאור, אף
שאין באל־ננל מחסור בסמנכ״לים חסרי-
תעסוקה, כגון גדעון אלרום (מישנה־למנכ״ל
האחראי על חברה-בת בשם תשת).
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

לא עברו ימים רבים, והם אכן באו —
אם כי לא בעיראק, אלא באיראן השכנה.
סגן־־שר פדומץ
״אס זרעת זבל —
הממ של ה
רצו ־ ישמחו,
לא ירצו -לא ישמחו
ישיבת חממשזה בראשותו
ש 7זבולון המר
דגה בשאלה — אם על
הממשלה לשמוח או לא?
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 55
טקסט · תמונה · PDF

^ אנטי־מימתה
יבוא יום, וצאצאי יוצאי מרוקו ויוצאי כורדיסטאן ויוצאי
גרוזיה ויוצאי לוב ויוצאי אראן וצא כל שאר ארצת המזרח
האיסלאם, אזרחים ישראלים גאים, פטורים ומשוחררים מרגשי-
נחיתות עדתיים, יקומו ויאמרו לכל מיני הפטרונאים והבחשנים
בקדרתם: הרף!
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 86
טקסט · תמונה · PDF

הוא לא ידבר על זה שקברניטי
אל־ על טסו כדי להביא יהודים מאיראן
בזמן שאף חברת־תעופה לא טסה לשם.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

התירוצים שנמצאו לאחר־מכן,
כאילו היה חשש מפני ״מתאבדים״ ,הם
דיברי־הבל מבישים. בקרב המשוחררים
אין שיעים איראניים. אלה הם
פלסטיניים, שיש להם עניין לחזור
הביתה בהקדם האפשרי.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

מיפעד זה, המעסיק 5*000 עובדים,
הוא אחד היצואנים הגדולים
כמערכת של ״כור״ .הקונגרן ה הסתדרותי
מהווה ראש-חץ בייצוא
הנשק הישראלי, המתרכז כעיקר
בשיווק: מערכות נשק למדינות
״העולם המנוחה״ — דיקטטורות
לטיניות כדרום־אמריקה ובמרכזה, המנודות דיקטטורות
על־ידי שכניהן, ומדינות כדרדם־
ואיראן.
אפריקה,
יש פשעים שזיכרם אינו נמחק
לעולם.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

האם שרת רשם את דעותיו ביומנו המיסתורי, והעל
״בצדק״ לזעום עוזר)
ככה
שאפשר (אם זה
סוד הזה נגלה איכשהו לש׳׳ב, ומשם דווח לראש־האמריקאים
המסוגלים להסגיר שגרירות שלמה על
הממשלה, וממנו לרוב חברי מפא״י — ואז !הוא
מיסמכיה הסודיים ביותר (האיראנים טוענים, כי הם ״נאלץ״ וגו׳ ז חס וחלילה !
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

יש מחבלים שרוצים לגרום לנו
לפגיעות, ואין להם הרבה גבולות יבשתיים
איתנו. יש השפעה חומייניסטית מאיראן ויש
סורים, שאני לא חושב שהאינטרס שלהם הוא
להביא לידי כך שגבולנו יהיה שקט משני ציריו.
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

וירשובסקי היה, לפני כניסתו לחיים
הפוליטיים, במשך עשר שנים, היועץ
המישפטי של עיריית תל״אביב והתפרסם
עוד קודם לכן כיועץ
המישפטי לנציבות המים, תפקיד ש־בתוקפו
נקרא לייעץ בנושאי חקיקת־מים
לממשלות בראזיל, ניקראגווה,
פרו, צ׳ילה ואיראן.
נפטר בבולטימור, ארצות״
הברית, בגיל ,85 מילטון סטוכר
אייזנהואר, הצעיר בשיבעת בניו של
זוג בני טכסאס, שהמפורסם בהם היה
דוויט אייזנהואר, מפקד הפלישה
לאירופה בשנת 1944 ונשיא ארצות־הברית
בשנות ה־ .50 מילטו!
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

באחרונה
התפרסם כאשר שבר את קשר
אי־הוודאות ומסר על נחיתתו בארץ
של מטוס ״אמריקאי״ ,שנעלם בדרכו
מאיראן, ועל־פי דיווחים בחו״ל נחת
בנתב״ג.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

״אם מוציאים את היום שבו הסעודים
ירו באיראנים — אנחנו הצצנו
במחזה המחריד הזה מחלונות הבית
שלנו — ואם ומוציאים את כריתת־הראש,
הרי השנה נהניתי יותר.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

חיכיתי
לו, ואז פרץ פנימה, נסער ומתנשף, וקרא באופן ספונטאני :״אני
בא מראיון עם האיית־אללה חומייני(שחי אז בווילה ליד פאריס,
ערב שיבתו לאיראן) .אורי, תגיד לחברים שלך בישראל שימהרו
לעשות שלום עם אש״ף.
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לו־חמי־שיחרור,
בתמיכה מאסיבית של ארצות־הברית, פאקיסתאן
ואיראן, ניהלו מילחמת־גרילה מוצלחת. עכשיו החליטו הסובייטים,
כמו כל הכובשים, שהעניין אינו כדאי.
גליון 737 (13 בדצמבר 1951), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

ברדתו בשדה התעופה טהרן הוקף עתו־נאים
איראניים שהסבירו לו (בפרסית, בר,
טרם השתלם דוד) את בעיות הלאמת הנבט.
גליון 761 (28 במאי 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

הטיפול במדור במרחב שונה במקצת —
מקור האינפורמציה דל יותר, מצריך עיבוד
יסודי בידי חברי המערכת המתמצאים בשטח.
הספור הסנסציוני של הפיהרר האיראני החדש
בא מידי כתב מיוחד, יהודי פרסי שביקר
לא מכבר בארץ והתקשר אתנו.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

מצפים לה שתתפות
חמישה ה שחקנים הטובי ם בעולם: האיראני קו מארמוטאקפס, ה א מריק אי
פול מ אגריל (לשעבר פרופסור למתמ טי קהב אוניבר סי ט ת פרינסטון) ,ה א מרי ק אי
טוני גובל, הבריטי ג׳ו רוו ק, מרצה ל מינ הל־עס קי ם בהרווארד, וכן רוג׳ר ל או,
בוגר אוניבר סי ט ת קורנוואל.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מהבחינה
המופשטת (להבדיל מההיסטורית והמוסרית),
אין פער משמעותי בין כל אותן שיבות ותשובות
והאידיאלים שהעמידו לנגד עיניהן:
הרומאנטיזציה והאידיאליזציה של האיכר הרוסי,
או, מאוחר יותר, פועל־התעשיה, אינה שונה
מההטפה לשיבה לאותנטיות דתית צרופה,
בקום שבאיראן או בקריית־ארבע שביהודה(אין
זה אלא שיא האירוניה, אם כן, שהחזרה-
בתשובה, היהורית והמוסלמית, הינה מהבחינה
העקרונית בעלת אופי מודרני ומערבי מובהק!).
גליון 858 (1 באפריל 1954), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בתחילית האביב, כשמפשירים שלגי
ההרים המפרידים בין עיראק לתורכיה ואיראן,
גואים מי הגהרים במהירות אדירה,
מציפים כל הנמצא לאורכם.