גליון 2259, 17 בדצמבר 1980, עמוד 30
עיקר המחשבה: אחרי שהצבא הערבי
החשוב ביותר (המצרי) פרש מן המערכה, ואחרי שהצבא
הערבי המסוכן השני (העיראקי) היוצא מן המערכה לזמן
ממושך ביגיליל המילחמה בגבול איראן, לא ייתכן להעמיד
פנים כאילו לא חיל שינוי במצב האיסטראטגי שיל ישראל
ובציורבי-הביטחון שלה.
גליון 1904, 27 בפברואר 1974, עמוד 12
אך
יריבתה המסורתית הזאת של מצריים עסו קה
בסיכסוך עם שכנתה איראן, ואינה יכו-
1לה עוד להפעיל השפעה רבד, בעולם ה ערבי,
כשהיא מבודדת לגמרי.
<• עם הצטרפות קזאפי לקו סאדאת,
אבד הגיבוי הלובי לחלקים הקיצוניים של
תנועת הפידאיון הפלסטינית.
גליון 2155, 20 בדצמבר 1978, עמוד 29
עראפאח
עדה סו ס
ם מאיים המצב הקיים על מצריים,
> § הרי הוא מאיים שיבעתיים על אר־צות־הברית,
וזאת בשעה שעמוד־התווך של
המערכת האמריקאית במרחב, איראן, מת נדנד
ועלול להתמוטט.
יתכן מאד בי ג׳ימי קארטר החליט
כי המחיר שיצמיד לשלם
עבור חתימת החוזה יהיה בבד
יותר מאשר מחיר אי־החתימה.
גליון 2173, 25 באפריל 1979, עמוד 17
העוצמה הסורית־עירא־קית־ירדנית
לבדה אינה מספיקה למילחמה
בצד,״ל, מה גם שלעיראק יש עורף חשוף
כלפי איראן העויינת, וכלפי הכורדים
המרדניים.
גליון 2162, 7 בפברואר 1979, עמוד 28
״אתמול לא הסכימו ללינקאג /וזד, היה
תירוץ לדחייה, למרות שבקמנדדייוויד היה
ברור ששני ההסכמים קשורים זה בזה.
״אחר־כך קרה מה שקרה באיראן, וה ישראלים
נזכרו לפתע שהם צריכים זכו יות
מייוחדות בנפט שלנו בסיני. … אבל את זה הרי אמרו הישראלים
גם לפני המהפכה באיראן.
״כאשר ייגמר התירוץ הזה, ימצאו תי רוץ
אחר.
גליון 2151, 22 בנובמבר 1978, עמוד 36
שני שבועונים יהודיים (סיני ועאלם יהוד)
הופיעו באופן גלוי והטיפו לציונות ולעליה
לישראל.
עם הקמת המדינה, הכירה בה איראן של
השאהינשאה כבעובדה קיימת, ושלחה את
הציר שלה לעיר תל־אביב.
גליון 2419, 11 בינואר 1984, עמוד 63
• סרט אחד שלא יהיה מיועד השנה לפרס
האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר למרות שיש
רבים הסבורים שהוא ראוי לכבוד, הוא סרט בשם
המשימה. את הסרט עשה בימאי איראני גולה
בשם פארביז סעיאד. הסרט צולם כולו
בארצות־הברית, ומימון הפקתו(שהיה צנוע כי
רוב המשתתפים התנדבו) הגיע מגרמניה. אולם
תקנון האוסקר דורש שכל מדינה תשלח את
המועמד שלה לתחרות הסרט הזר הטוב ביותר,
ואין שום סיכוי שאיראן תסכים לשלוח את הסרט
הזה.
הסיבה: העלילה מתארת כיצד אחד הצעירים
הפאנאטיים של חומייני נשלח לאמריקה כדי
לחסל קצין במישטרת השאח, וכיצד הוא מגלה
את כל השחיתות שמסתתרת מאחרי הצדקנות
המאוסה של אנשי הדת אשר שיגרו אותו
למשימתו.
גליון 2297, 9 בספטמבר 1981, עמוד 39
רוב אזרחי ישראל באו
מארצות רודניות — רוסיה הצארית והבולשביקת, פולין
של פילסודסקי ושל יורשיו האדומים, מדינות ערביות
שונות, איראן של השאה, קהיליות־בננות אמריקאיות
ודיקטטורות שונות של גנרלים שונים.
גליון 2297, 9 בספטמבר 1981, עמוד 76
אפילו
תקצץ סעודיה בתפוקה של היום, שהיא
מיליון חביות דלק ליום, כמחווה למדינות
אופ״ק האחרות, איראן ועיראק
יתנפלו על החלל שיווצר. כאשר יסיימו
את המלחמה ביניהן, הן יגדילו את
תפוקת הנפט שלהן.
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 76
המדינה הנוצרית המתחילה כ•
כיירות המיזרחית, והמשתרעת
משם עד מכואות טריפולי, היא
מדינה דיקטטורית, במו סוריה של
חאפט׳ אל־אסד ; איראן של השאה
המטה או ספרד של פראנקו.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 75
נובע מכך כי ההתנקשות בשגריר בלונדון, שנועדה לגרום להתפוצצות
במרחב ולשגר את אריאל שרון אל תוך לבנון, באה ביוזמת העיראקים, שהיו
זקוקים באופן נואש לאמתלה כדי להפסיק את האש במילחמתם נגד האיראנים,
אחרי שספגו בה מפלה מוחצת. האיראנים עמדו על סף פלישה לעיראק.
גליון 2326, 31 במרץ 1982, עמוד 38
בדרך הלוך וחזור, במכונית, מדברים על המצב,
על ישראל, על אריאל שרון, על אש״ף, על כוונות
האמריקאים, על ביקור קד׳אפי, על שימעון פרם, על
מילחמת איראן־עיראק. קרייסקי מדבר בחופשיות גמורה,
בידעו כי לא אפרסם מילה.
גליון 2403, 20 בספטמבר 1983, עמוד 6
כתוצאה מכך יש
להניח כי הכוחות האחרים המשרתים
את הסורים — .מורדי״ פת״ח, אירגון
אל־צאעיקה, הקבוצה של אחמד ג׳ב־ריל,
שליחי המשמרות המהפכניות של
איראן, פלג של האירגון השיעי
אל־אמל — פועלים בשותפות עם
הדרוזים.
גליון 2565, 29 באוקטובר 1986, עמוד 6
יכולים
אנחנו לעשות משהו נגד חטיפת לוחמי״שיחרור צעירים בצ׳ילה ושליחת ילדים
באיראן לשדה־הקטל, שם הם נדרסים תחת שרשרות הטנקים.
אני יודע — פה ושם מחית על רדיפת אינדיאנים בניקראגואה. על רדיפת
הבאהאים באיראן ובמיוחד על רדיפת יהודים בסוריה ובברית-המועצות.
גליון 2571, 10 בדצמבר 1986, עמוד 11
^ ודם כל, כמה עובדות:
א ן עיראק משתמשת בגאזים רעילים. מול פני המאסות האנושיות
של איראן, המאיימות עתה בזעם קנאי על מרכזי
עיראק, משתמש השליט העיראקי באדי־רעל.
גליון 2571, 10 בדצמבר 1986, עמוד 21
משה ברעם
אברהם ברעם
בכוונה או שלא־בכוונה (אני מקווה שבכוונה) הקרינה
הטלוויזיה הישראלית מייד אחרי קטע זה, כתבה על אמהות
איראן: אלפי קברים של צעירים, וביניהם ילדים שלא הגיעו
לפירקם.
גליון 2537, 16 באפריל 1986, עמוד 6
באפריל
1983 הטילה ממשלת־ירדן מיגבלות
על כניסת תושבי הגדה לשיטחה( .בין
השאר: הטלת חובת שרות צבאי,
הגבלת ביקורים לתקופה קצובה, מניעת
כניסת ילדים ללא תעודות־לידה
ירדניות ).סיבות נוספות: המילחמה
המתמשכת בין איראן לעיראק, הקטנת
מיכסות־התעסוקה של עובדים זרים
במיפעלים חדשים בארצות־הנפט.
גליון 2499, 24 ביולי 1985, עמוד 30
ולא עשיתי זאת כבר שלוש וחצי שנים. אבל
כשאיראן ניתקה את יחסיה עם מצריים,
אך על הדברים האלה הוא אינו שש לספר, נגואה, אשתי, למדה עברית, ביחד עם חברה
בעיקבות חתימת חוזה-השלום עם ישראל.
… שהם יותר חשובים, לדעתו.
החומייניסטית באיראן.
בקאהיר, במצריים. היא בעצם נולדה בעיר
בשגרירות המצרית הוא האיש הבכיר,
בשגרירות המצרית בתל״אביב יש רק
וכך גם מתייחסים אליו.
גליון 2506, 11 בספטמבר 1985, עמוד 9
שום מילחמה חדשה לא פרצה. מילחמה אכזרית אחת — זו שבין איראן ועיראק, שתי מדינות
איסלאמיות — נמשכה במלוא הזוועה.
גליון 2638, 23 במרץ 1988, עמוד 4
809
יוסף סיטון ,׳חשלים
הספרוה מיליונר
על הקורות לספר מושאל (״יומן
אישי״ ,העול ם הז ה .)17.2.88
מזמן לא צחקתי כל־כך כמו שצחקתי כאשר
קראתי את הסיפור של אורי אבנרי כיצד שאל
ממנו המיליונר יעקב נמרודי את הדוח של ועדת־ .
הסנאט על פרשת איראן־קונטראס.
ועכשיו אני מלא סקרנות: האם נמרודי החזיר
בינתיים את הספר ואוליי הוא שילם עבורה
דויד רוט, חיפה
• ל א זה ול א זה.
גליון 2657, 3 באוגוסט 1988, עמוד 28
לפי אותה ידיעה(מעריב ,)15.7.88 ,עלה בידיו
גס ״להעביר — למרות התנגדותה של מזכירות
פא״ן העולמי — החלטת גינוי חריפה לשימוש
בנשק כימי במילחמת עיראק־איראן.״
חן־חן, הסניף הישראלי!
מנגד
ביקורת האהבה
הטהורה
(רשימה שניה)
באמת יש דברים שבהם אינך יכול לשכנע מי
שאינו בסור העניינים, מבלי לאשש או לפחות
לאייר את טיעוניך בראיות קונקרטיות ,״נטולות
מן החי ״.לא לעולם אפשר להסתפק בדברים כלליים
ומכלילים שאדם משמיע השכם והערב
בדבר ירידה, שקיעה, התנוונות הנורמות והתגברות
הביריונות והכנופייתיות, מבלי להדגים
אותם בעובדות.
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 27
הוא השיב יפה
מאוד על שאלות והעביר אפילו, תאר לעצמך,
החלטה נגד שימוש בנשק כימי במילחמת
עיראק־איראן.
״אבל הסיטואציה הולכת ומקצינה, והמחאה
של סופרים היא כיום שונה מאוד מזו שהיתה
בזמן מילחמת לבנון.
גליון 2589, 13 באפריל 1987, עמוד 16
באמצע שנות ה־ 40 טבעתי את המושג
״המרחב השמי״ (או, בקיצור,
״המרחב״) .הצעתי כי התנועה הלאומית
העברית תושיט את ידה לתנועה
הלאומית הערבית במאבק לגירוש
האימפריות ולהקמת איחוד — מדיני,
תרבותי, כלכלי וצבאי — של מדינות
משוחררות, ממארוקו ועד איראן, מתורכיה
ועד אתיופיה, שבו נמלא אנחנו
תפקיד מרכזי.
גליון 2574, 31 בדצמבר 1986, עמוד 16
איש מהכתבים לא הודה כי עשה
אי״פעם מעשה כזה, ולמרות זאת רוב החומר
הנוגע לפרשיות הגדולות, שהסעירו בזמן
האחרון את המדינה -כמו פרשת השב״כ,
פרשת וענונו ופרשת מכירת הנשק לאיראן -
• בכל מה שנוגע לפרשיות הגדולות
שהתפרסמו בזמן האחרון — בארץ
אפשר היה לכתוב עליהן רק כשהדברים
צוטטו ממה שהתפרסם קודם לכן
בעיתונים בחריל.
… אם נושא מסויים — כמו, לדוגמה מכירות
הנשק לאיראן — התפרסם תחילה בעיתונות-
חוץ. זו עובדה.