גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הלורד גלנקונר, שנבחר לאחד משני המנהלים
הזרים, הביע את שמחתו־תקתתו שישראל
אינה איראן ובה אין זורקים בעלי
הון זרים החוצה.
גליון 705 (3 במאי 1951), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מלבד 120 צי רי
ארה״ב 70 ,צירי דרום אמריקה, ישותפו
מאה צירים מאירופה, אפריקה, אוסטרליה,
איראן והודו בעיצוב דרכה החדשה של ה ציונות•
מפלגות
אחר
שבהקונגרסים הקודמים, שרובם הת קיימו
בשוויייץ, שימשו יותר כינוסי מרגוע
לעסקנים ציוניים, יהפוך הקונגרס ה־ ,23ה ראשון
במדינת ישראל, לזירת התנצחות בה
יוכרע הקשר בין למעלה משבעה מיליוני
יהודים בארצות הגולה (שלא לקחת בחשבון
את שנים וחצי המיליון החיים מאחורי מסך
הברזל) למיליון ושליש החיים בישראל.
גליון 1171 (2 במרץ 1960), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

סוף־סוף, מלך הוא מלך.
פרח דיכה, קיסרית איראן, מצפה
עד שתופיע התוצאה, אבל כבר עכשיו עומדת
חצר השאת על הראש מרוב שמחר,
ולאו דווקא מפני שמצפים סוף־סוף ליורש-
עצר .
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

(כך סבר גם קיסר אחר, חשאהין־שאה, ועל כן נטל
את מיטב ההון של איראן והטמין אותו בחשבונות הפרטיים
שלו בבנקים שווייציים.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

ארבעת המלכים שלטו,
כפי שמסתבר מן הפריק, על כל ארם־נהריים ועל חלק
נכבד של איראן של היום. קשה להאמין כי כל העוצמה
הכבירה הזאת, אחת הגדולות בעולם של אז, הסתובבה
לה בצפון הנגב הצחיח.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

״אמנם יש שמץ של דמיון בין
הסרט לבין המציאות,״ אמר אסתרון ,״אבל
£ההחמצה הגורליח
להווי ידוע, כי אם הלילה ישעטו טנקים סובייטיים מדרום-
מערב אפגניסטאן לתוך איראן, ויגמאו את מאות הקילומטרים
של חוף האוקיינוס ההודי בדרך למיפרץ הפרסי ללא היתקלות
בהתנגדות יעילה, ואם באותו זמן גופא יתבססו צנחנים סובייטיים
ברבבותיהם לכל אורך החוף המערבי של המיפרץ הפרסי,
באופן שכל אוצרות הנפט האגדיים של האיזור האסטרטגי הזה,
החיוני לעצם קיומו של העולם המערבי אשר בו אנו חיים
(ובכלל זה יפאן) יפלו בתנועת מלקחיים (תרתי משמע )1אדירה
בידי ברז׳נייב הזקן ושות׳ (שנאומו הפייסני בוועידת פקידי
השילטון האוטוקראטי שלו, המכונה בעגת הסגי״נהור של
הפירסומאים הסובייטיים ״קומוניסטי״ ,היה, כמובן, הטעיה
גאונית מדרג פרל־הארבור ומחדל — )1973 כמיטב חלומות
הצארים הרוסים שמלפני מהפכת ( 1917 השניה) ולאחריה —
החי שנצחון לביר זה של כוחות הקידמה, או שואה זו שתנחת
על כוחות השחור, או אם תרצו שניהם גם יחד, יתחוללו
באשמת שני אנשים — שניהם ישראלים, שניהם פרופסורים,
שניהם מומחים לענייני ברית״חמועצות, הלא הם אמנון סלע
וגור עופר.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

עיקר המחשבה: אחרי שהצבא הערבי
החשוב ביותר (המצרי) פרש מן המערכה, ואחרי שהצבא
הערבי המסוכן השני (העיראקי) היוצא מן המערכה לזמן
ממושך ביגיליל המילחמה בגבול איראן, לא ייתכן להעמיד
פנים כאילו לא חיל שינוי במצב האיסטראטגי שיל ישראל
ובציורבי-הביטחון שלה.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אך
יריבתה המסורתית הזאת של מצריים עסו קה
בסיכסוך עם שכנתה איראן, ואינה יכו-
1לה עוד להפעיל השפעה רבד, בעולם ה ערבי,
כשהיא מבודדת לגמרי.
<• עם הצטרפות קזאפי לקו סאדאת,
אבד הגיבוי הלובי לחלקים הקיצוניים של
תנועת הפידאיון הפלסטינית.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

עראפאח
עדה סו ס
ם מאיים המצב הקיים על מצריים,
> § הרי הוא מאיים שיבעתיים על אר־צות־הברית,
וזאת בשעה שעמוד־התווך של
המערכת האמריקאית במרחב, איראן, מת נדנד
ועלול להתמוטט.
יתכן מאד בי ג׳ימי קארטר החליט
כי המחיר שיצמיד לשלם
עבור חתימת החוזה יהיה בבד
יותר מאשר מחיר אי־החתימה.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

העוצמה הסורית־עירא־קית־ירדנית
לבדה אינה מספיקה למילחמה
בצד,״ל, מה גם שלעיראק יש עורף חשוף
כלפי איראן העויינת, וכלפי הכורדים
המרדניים.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

״אתמול לא הסכימו ללינקאג /וזד, היה
תירוץ לדחייה, למרות שבקמנדדייוויד היה
ברור ששני ההסכמים קשורים זה בזה.
״אחר־כך קרה מה שקרה באיראן, וה ישראלים
נזכרו לפתע שהם צריכים זכו יות
מייוחדות בנפט שלנו בסיני. … אבל את זה הרי אמרו הישראלים
גם לפני המהפכה באיראן.
״כאשר ייגמר התירוץ הזה, ימצאו תי רוץ
אחר.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

שני שבועונים יהודיים (סיני ועאלם יהוד)
הופיעו באופן גלוי והטיפו לציונות ולעליה
לישראל.
עם הקמת המדינה, הכירה בה איראן של
השאהינשאה כבעובדה קיימת, ושלחה את
הציר שלה לעיר תל־אביב.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

• סרט אחד שלא יהיה מיועד השנה לפרס
האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר למרות שיש
רבים הסבורים שהוא ראוי לכבוד, הוא סרט בשם
המשימה. את הסרט עשה בימאי איראני גולה
בשם פארביז סעיאד. הסרט צולם כולו
בארצות־הברית, ומימון הפקתו(שהיה צנוע כי
רוב המשתתפים התנדבו) הגיע מגרמניה. אולם
תקנון האוסקר דורש שכל מדינה תשלח את
המועמד שלה לתחרות הסרט הזר הטוב ביותר,
ואין שום סיכוי שאיראן תסכים לשלוח את הסרט
הזה.
הסיבה: העלילה מתארת כיצד אחד הצעירים
הפאנאטיים של חומייני נשלח לאמריקה כדי
לחסל קצין במישטרת השאח, וכיצד הוא מגלה
את כל השחיתות שמסתתרת מאחרי הצדקנות
המאוסה של אנשי הדת אשר שיגרו אותו
למשימתו.
גליון 2297 (9 בספטמבר 1981), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

רוב אזרחי ישראל באו
מארצות רודניות — רוסיה הצארית והבולשביקת, פולין
של פילסודסקי ושל יורשיו האדומים, מדינות ערביות
שונות, איראן של השאה, קהיליות־בננות אמריקאיות
ודיקטטורות שונות של גנרלים שונים.
גליון 2297 (9 בספטמבר 1981), עמוד 76
טקסט · תמונה · PDF

אפילו
תקצץ סעודיה בתפוקה של היום, שהיא
מיליון חביות דלק ליום, כמחווה למדינות
אופ״ק האחרות, איראן ועיראק
יתנפלו על החלל שיווצר. כאשר יסיימו
את המלחמה ביניהן, הן יגדילו את
תפוקת הנפט שלהן.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 76
טקסט · תמונה · PDF

המדינה הנוצרית המתחילה כ•
כיירות המיזרחית, והמשתרעת
משם עד מכואות טריפולי, היא
מדינה דיקטטורית, במו סוריה של
חאפט׳ אל־אסד ; איראן של השאה
המטה או ספרד של פראנקו.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 75
טקסט · תמונה · PDF

נובע מכך כי ההתנקשות בשגריר בלונדון, שנועדה לגרום להתפוצצות
במרחב ולשגר את אריאל שרון אל תוך לבנון, באה ביוזמת העיראקים, שהיו
זקוקים באופן נואש לאמתלה כדי להפסיק את האש במילחמתם נגד האיראנים,
אחרי שספגו בה מפלה מוחצת. האיראנים עמדו על סף פלישה לעיראק.
גליון 2326 (31 במרץ 1982), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

בדרך הלוך וחזור, במכונית, מדברים על המצב,
על ישראל, על אריאל שרון, על אש״ף, על כוונות
האמריקאים, על ביקור קד׳אפי, על שימעון פרם, על
מילחמת איראן־עיראק. קרייסקי מדבר בחופשיות גמורה,
בידעו כי לא אפרסם מילה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

כתוצאה מכך יש
להניח כי הכוחות האחרים המשרתים
את הסורים — .מורדי״ פת״ח, אירגון
אל־צאעיקה, הקבוצה של אחמד ג׳ב־ריל,
שליחי המשמרות המהפכניות של
איראן, פלג של האירגון השיעי
אל־אמל — פועלים בשותפות עם
הדרוזים.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

יכולים
אנחנו לעשות משהו נגד חטיפת לוחמי״שיחרור צעירים בצ׳ילה ושליחת ילדים
באיראן לשדה־הקטל, שם הם נדרסים תחת שרשרות הטנקים.
אני יודע — פה ושם מחית על רדיפת אינדיאנים בניקראגואה. על רדיפת
הבאהאים באיראן ובמיוחד על רדיפת יהודים בסוריה ובברית-המועצות.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

^ ודם כל, כמה עובדות:
א ן עיראק משתמשת בגאזים רעילים. מול פני המאסות האנושיות
של איראן, המאיימות עתה בזעם קנאי על מרכזי
עיראק, משתמש השליט העיראקי באדי־רעל.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

משה ברעם
אברהם ברעם
בכוונה או שלא־בכוונה (אני מקווה שבכוונה) הקרינה
הטלוויזיה הישראלית מייד אחרי קטע זה, כתבה על אמהות
איראן: אלפי קברים של צעירים, וביניהם ילדים שלא הגיעו
לפירקם.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

באפריל
1983 הטילה ממשלת־ירדן מיגבלות
על כניסת תושבי הגדה לשיטחה( .בין
השאר: הטלת חובת שרות צבאי,
הגבלת ביקורים לתקופה קצובה, מניעת
כניסת ילדים ללא תעודות־לידה
ירדניות ).סיבות נוספות: המילחמה
המתמשכת בין איראן לעיראק, הקטנת
מיכסות־התעסוקה של עובדים זרים
במיפעלים חדשים בארצות־הנפט.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

ולא עשיתי זאת כבר שלוש וחצי שנים. אבל
כשאיראן ניתקה את יחסיה עם מצריים,
אך על הדברים האלה הוא אינו שש לספר, נגואה, אשתי, למדה עברית, ביחד עם חברה
בעיקבות חתימת חוזה-השלום עם ישראל.
… שהם יותר חשובים, לדעתו.
החומייניסטית באיראן.
בקאהיר, במצריים. היא בעצם נולדה בעיר
בשגרירות המצרית הוא האיש הבכיר,
בשגרירות המצרית בתל״אביב יש רק
וכך גם מתייחסים אליו.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

שום מילחמה חדשה לא פרצה. מילחמה אכזרית אחת — זו שבין איראן ועיראק, שתי מדינות
איסלאמיות — נמשכה במלוא הזוועה.