גליון 2150, 15 בנובמבר 1978, עמוד 26
בפסק־דינו במישפט הדיבה, שהגישה ה מדינה
נגד אחד מלכיאל גרינוולד, בעל
בית־מלון ירושלמי קטן, קבע הלוי כי
״קסטנר מכר את נישמתו לשטן,״ כאשר
שיתף פעולה עם מנכ״ל־השואה אדולף
אייכמן. קרן תקף את פסק־הדין, וכדברי
חיים כהן ״לא השאיר אבן על אבן — לא
בפסק־הדין ולא בשופט.״ חיים כהן לא הז כיר
מי היה השופט: בנימין ד,לוי, שעלה
לאחר מכן לבית־המישפט העליון, התפטר,
נבחר לכנסת השישית בסיעת גח״ל
(חרות) ,פרש מהליכוד, הקים סיעת־יחיד,
הצטרף לד״ש ונמצא עתה בתנועה הדמוק רטית
של ייגאל ידין ושמואל תמיר.
גליון 2284, 10 ביוני 1981, עמוד 24
אני מלא התרגשות נוכח גילוי פטריוטיות
זה, אך בתוך תוכי אני פסימי! דווקא
בגלל משפט אייכמן, ובגלל 400 העיתונאים
הזרים שהגיעו לארץ, איני מאמין שנצליח
לשמור את הסוד.
גליון 2509, 2 באוקטובר 1985, עמוד 13
וכהנא בא להציל את היהודים( .זהו אחד
הכישלונות הנוראים ביותר של מערכת החינוך
והתיקשורת, שהזהרתי מפניו עוד בימי מישפט
אייכמן: להציג אך ורק את מעשי הנאצים כלפי
היהודים, ולהעלים לחלוטין את האסון שגרמו
לגרמניה, את הרג מיליוני הגרמנים במילחמה,
את מחנות־הריכוז שבהם נרצחו מתנגדי־המישטר
הגרמניים בהמוניהם, את כל הזוועות
וחוסר־היעילות והטימטום של הדיקטטורה ה־פאשיסטית).
גליון 2528, 12 בפברואר 1986, עמוד 17
מלאך בשכונת הרכבת
ראול ואלנברג, הקונסול השוודי בבודפשט של ימי־השואה,
הציל אלפי יהודים, שקראו לו ״המלאך״ .הוא הצליח להטיל את
חיתתו אף על אדולף אייכמן. כאשר כבשו הרוסים את בודפשט
הוא נעלם.
גליון 2575, 6 בינואר 1987, עמוד 17
זה היה זמן קצר אחרי שכתבתי את סיפרי על עליית הנאציזם
בגרמניה, צלב הקרס, בעיקבות לכידתו של אדולף אייכמן.
הייתי עדיין שקוע בנושא זה, ומובן שכל דבר בווינה הזכיר לי
את ההיסטוריה.
גליון 2582, 25 בפברואר 1987, עמוד 38
הם הצהירו כי לא יטענו
טענות־הגנה של ביצוע פקודות או
מעשה־מדינה, טענות שנטענו במיש־פטו
של אדולף אייכמן. הסניגור הישראלי,
שפטל, חזר והצהיר כי בנסיבות
העניין טענות אלה נראות לו מבישות,
הסניגורים הכריזו כי טענת־ההגנה
היחידה היא בעיית זיהויו של הנאשם.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 16
נובה תפיק שלושה סרטים, שחלק
מהם יבויים על־ידי שימעון ארמה,
שהיה בעל נובה.
הסרטים שתפיק נ1בה: אחד על חטיפת
אייכמן ומישפטו, בבימוי ארווין
קרשנר ובכיכוב רוברט רובל;
אחד מותחן פוליטי אמריקאי, שיופק:
על־ידי פיי דאנאוויי שגם תככב
בסרט, ואחד מותחן אנטי־סובייטי.
גליון 2725, 22 בנובמבר 1989, עמוד 54
שופטו של אייבמן
נפטר בתל־אביב, בגיל ,83 הד״ר
יצחק רווה, שופט מחוזי לשעבר, ומי שהיה,
בשנת , 1961 אחד משלושת שופטיו של
אדולף אייכמן(השניים האחרים: בנימין הלוי
ומשה לנתי) .רווה, יליד גרמניה, בה היה
לשופט בגיל ,25 נאלץ לנטוש את כס־ה־מישפט
עם עליית הנאצים לשילטון, עלה
ארצה, שימש במשך 13 שנים כעורדדין, עד
ששב, בראשית שנות ה־ ,50 לכס־המישפט.
גליון 1262, 15 בנובמבר 1961, עמוד 21
גינ־זבורג,
הרגיל לערבב בשיריו קינה על
מלחמת־ספרד עם הירהוריו על אברי־המין
של אמו, נעצב מאוד כאשר שמע שישנה
אפשרות חזקה שאדורף אייכמן יידון
למתת. זעק הוא :״האם לעולם לא ילמדו״
אמן אחר, הזמר דוב (יא מוסטפוז)
עיאצ, כועס על הישראלים מסיבה אחרת.
גליון 1268, 27 בדצמבר 1961, עמוד 10
הוא מתנגד לעונש־המוזת, ועל כן
הוא מקווה בכל לבו כי ישראל תחון את אדולף אייכמן.
רק בבעיה אחת אין לאינטליגנציה כנה זו דיעה מגובשת ואחידה: שאלת ישראל.
גליון 1358, 19 בספטמבר 1963, עמוד 21
״ חייך הנציג המונגולי ,״אלה שחטפו
את אייכמן לא יכלו לחטוף גם את המעטפות?״
גם מעטפות שנשלחו לעתוני קפריסין
נעלמו באורח מסתורי.
גליון 854, 4 במרץ 1954, עמוד 14
על פני אולם־בית־הדין חלפו בזה
אחר זה דמויותיהם של־ היסלר, הימלר,
אייכמן ו מיליוני המושמדים.
דבר זה, בצירוף העובדה שהוא לא הת עניין
בגורלה של חנה סנש במידה מספקת,
הביאו את קסטנר לפני בי ת״דין כבוד של
ההגנה בבאזל השוויצית: אולם המשפט היה
כה ארוך׳ שהוחלט להמשיכו בישראל.
גליון 1996, 3 בדצמבר 1975, עמוד 28
גם אז אהב
אותה יחיאל, אהב וריחם, ותיאר את יחסו
אליה ואל מצבה באחד הקטעים הרגישים
עוד יחזיי
דניאלה די־־נור
** ישפט אייכמן היד, ציון דרך בחייו
אחת הסיבות?
גליון 2164, 21 בפברואר 1979, עמוד 34
במשך שנים
רבות לפני כן הטיפו הנאצים רק לגירוש
היהודים מגרמניה, והמצע הנאצי הסתפק
בשלילת אזרחותם. אדולף אייכמן הנתעב
בילה שנים ארוכות באירגון ״הגירה״ יהודית
מגרמניה, ואף חלם על העברת יהודי
גרמניה למדגאסקאר.
גליון 2413, 30 בנובמבר 1983, עמוד 10
הורים שכולים זוטרמן ושפיגל בהפגנת ההורים
..מה עוד תבקשי מ אי תנוד
המדינה,״ שעם קציניה נמנה גם אדולף
אייכמן, שהיתה לו דרגה נמוכה יותר.
צ׳ילה סירבה בעבר, ומסרבת בהווה,
להסגיר איש זה, האחראי לרצח המוני
יהודים ואחרים.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 67
בטוקומאן, העיר
שבה הסתתר כמה שנים אדולף אייכמן,
קונה תרו פיצה איטלקית עבה, מתובלת
באנצ׳ובי.
גליון 2489, 15 במאי 1985, עמוד 37
הלוי, שהיה ב־ 1961 בין שופטי אדולף
אייכמן, הוא יליד גרמניה שמונה
•זוג התאומות הקשיש ביותר
בהיסטוריה היו,בנראה, שתי תושבות
סופיה, בירת בולגריה, ווסילקה
דרמדזיייבה וואסילה יאפורדזייבה,
שעוד הספיקו לחוג יחדיו את יום
הולדתן הי 104 בשנת ,1966 לאחריה
נפטרו שתיהן, .
גליון 2666, 5 באוקטובר 1988, עמוד 27
החל מטב־סי־זיכרון
וביקור ביד ושם בימי השואה בצעירותם,
וכלה במישפטי אייכמן ודמיאניוק. מה
לעשות, האדם אינו רק אוסף של תאים אפורים
שכלתניים והגיוניים.
גליון 2624, 16 בדצמבר 1987, עמוד 27
עניתי לו :״מירושלים״ .מייד קפץ הסוור
מולי וצעק בתרועות של הבנה ״אצ׳ימן! אצ׳ימן!״
(שיבוש של המילה אייכמן. באותם ימים התנהל
בארץ מישפטו של הצורר).
גליון 2608, 26 באוגוסט 1987, עמוד 15
היטלר
נולד באוסטריה(וכמוהו, כמובן, אדולף אייכמן) .אלפרד רוזנברג,
האידיאולוג של המיפלגה, היה באלטי מאסטוניה( .ולהבדיל: נא־פוליון
היה קורסיקאי לא צרפתי: סטאלין היה גרוזי, לא רוסי).
גליון 1307, 26 בספטמבר 1962, עמוד 10
לא במיקרה דמה הביצוע כאופך
מפתיע לחטיפתו של אדולף אייכמן — כי גם המחליטים
וגם המבצעים היו אותם האנשים, הרגילים לאותן השיטות
הזריזות, חסרות־המעצורים, הרחוקות מכל התחשבות בחוק
הלאומי והב־נלא־מי.
גליון 1198, 7 בספטמבר 1960, עמוד 22
הוא דויד לקטרמן, עתונאי
הרדיו והטלביזי ה הבלגית, שיבוא ארצה
שנית כדי לדווח על מ שפט אייכמן
ליו׳
מחזאי נהיר
על מ שבר והאשה האחרת
הגדול שבקיום בלתי־הולם, בלתי־רומאנטי,
בו מתפתלות הדמויות ככפותות ביסורי-
במיז־,תן לעולם אחר, שונה, ריק משיממון.
גליון 1186, 15 ביוני 1960, עמוד 3
מכתבים
אייכמן והמוות
תפקידו של כל משפט כפול( :א) להרתיע
את הפושע מלבצע שנית פשע( ,ב) להרתיע
אחרים על־ידי הענשתו.
גליון 1244, 19 ביולי 1961, עמוד 23
תשו 3ה: בן־גוריון רומם את סדרי־השלטון
הדמוקראטיים ואת החרויות הדמו-
קראטיות של העם — מפני שהוא
מנהל מדיניות אנטי־לאומית ואנטי־פועלית,
והוא מפחד מפני חופש המאבק ההמוני
הדמוקראטי נגד עח־לותיו ומזימותיו:
ס מפני שהוא קושר את ישראל בקנוניות
הריאקציה האימפריאליסטית השחורה
ביותר, ובכללם הגנראלים של היטלר ושותפיו
הנאציים של אייכמן השליטים בממלכת־בון,
— והוא יודע, כי עם־ישראל שונא את
הפאשיזם והריאקציה, ומעל לכל סולד העם
מיחסי ״האמון והידידות״ עם גרמניה הניאו־נאצית
ומתקומם על שליחת נשק ישראלי
למרצחי מיליוני היהודים;
מפני שהוא מתכודן עוד יותר להעלות
את רוזחי ההון הגדול ועוד יותר להוריד
את השכר, להכביד את עול המסים
על המוני־העם, לדלדל את מעמד־ד,פועלים
ושאר השכבות העממיות, ולכן הוא זומם
להנהיג בוררות־חובה בסכסוכי־עבודה ולשעבד
כליל את ד,סתדרות־ד,עובדים למרות
תנאי פרוגרמתי להצטרפותם העתידה לממשלה,
ואף הסתלקו מסירובם שמלפני הבחרות
להיכנס לממשלה בראשותו של הרודן
בן־גוריון.