חיפוש: אייכמן
נמצאו 905 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 6

ים ן• דמותהמעגינתכיותר בין מפקדי גדודי ההשמדה הוא חבדו של אייכמן, אוטו | | אולנדרף. הוא היה אחראי לדרום רוסיה ולחלק מאוקראינה. … תאי-חנזים גכגכים דכעוזה ףאוק טו ב ר 41ע 1הזמין אייכמן את תאי הגאזים הניידים הראשונים למסירה בריגה ובמינסס. … ההיסטוריה של הריגת יהודים חזרה בכל מאה ומאה. איני מאמין שהטבח שערך אייכמן יהיה האחרון. אך איני יודע מתי ואיפה נסבול בפעם הבאה.
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 6

הוא השאיר מאחוריו את המחנה רבלתי־גמור, מבלי לדעת כיצד נסתיימה המלאכה. השבוע הקשיב אייכמן לעדותו של המהנדס אדולף אנגלשטיין, שהובא יחד עם הבנאים מגטו טרנזיינשטאט, כדי להקים את המחנה. … כי נאמר לו כי קצין ד.0,ס. הגבוה ביותר בוועדה אינו אלא אייכמן. שאלה :״ראם תשאר איתן בעדותך שהיה זה אייכמן שישב בוועדה, אם ייאמר לך כי עד דיאמנט בעיקר, סקרנות באותה תקופה נמצא אייכמן בהונגריה? … אולם מפקד הפעולה, גינתר, אחד מעוזריו הקרובים ביותר של אייכמן מראשית דרכו, לא הסתפק בכך. הוא ציווה על רכט היהודי להסתיר במחבואים מיוחדים את הספרים והשטיחים היקרים ביותר מפני הספקים הגרמניים.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 2

לחוקי נירנברג, שליחויות גלובקה לצ׳כיה, בימי משפט אייכמן היה שטראום מוכן לסלובקיה ולחבל ממל. … כים לעיסקה, והוא קבע, בשם בן־גוריון, לישכת 06 לא חקרה את אייכמן גם ביחס את ההנחיות לניהול מישפם אייכמן. … מפי החוגים הימניים בבון) .על כן ניסה הוא העניק לאולבריכט כבוד־מלכים. הוא אייכמן להכניס בכוח את גלובקה לתוך האמין, כנראה, כי בון היא כל־כך חלשה המשפט, ואף דרש להזמינו כעד.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 76

במישפט טען עורך־הדין שמואל תמיר, סניגורו של גרינוואלד, כי הפגישה בין אייכמן וקסטנר היתה נקודת־ד,שבירה. אייכמן איים לשלוח את קסטנר לאוש־וויץ, אחר־כך הניח לו, ובכך קנה את נפ שו. קסטנר השבור היה פתוח לעיסקה שהציע אייכמן. תוך שישה שבועות הובלו למוות 400 אלף יהודים מערי־השדה. … עם הצבא הגרמני הגיעו לבודאפשט אדולף אייכמן ואנשיו, במטרה להשמיד את יהודי הונגריה.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 6

משפט היסטורי — אחד בדורו. כל ילד יכול להביא להרשעת אייכמן, שהרי בתיקי נירנברג מונחים מאות רבות של מיסמכים, שדי בכל אחד מהם כדי לתלותו. … ^/הוא הזכיר לעולם את זוועות הנאצים. הוא הביא לתליית אייכמן עצמו. אך הוא לא השיג אף אחת מן המטרות האמיתיות שלו. … בולט ביניהם האחרון, הגובל עם המגוחך. ימים מעטים לפני סוף משפט אייכמן והוצאתו להורג, הוזמן האוזנר להרצות למען מנגנון־השנור בארצות־הברית.
גליון 1183 (25 במאי 1960), עמוד 7

בידי הצבא האמריקאי, מסר ששמו אוטו אקמן. חבר הס.ס. הלשין עליו. התוצאה: אייכמן נעלם. מאז נתגלו עקבותיו כמה פעמים, ובכל פעם — נעלם. … לשעבר בברצלונה, הגיע עד למסעדה בה נהג אייכמן להתארח. לשוא. ב־ 1957 אמר התובע המחוזי של מדינת הסר בגרמניה לבראנד :״אנחנו יודעים איפה אייכמן נמצא. … הדבר בוטא שוב על־ידי יואל בראנה בשנה שעברה, בפשטות אנושית :״יש להעמיד את אייכמן לדין בבתי־משפט ישראליים. איני אומר זאת מתוך תאווה לדם ולנקמה.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 14

מבחינה זו צדק הסניגור, כאשר אמר: אייכמן שוב אינו מסוכן. מחוץ למישטר הנאצי, אינו מסוכן, כי אייכמן אינו פושע פרטי. … אך מחר יקום, חם ושלום, מישטר נאצי חדש באיזו שהיא פינה של העולם, ימצא את אייכמן — אייכמן זה או אחר, הרבה אייכמנים חדשים, שיעשו את מלאכתו. … ״מאורעות מחרידים״? מילים, מילים. אייכמן אינו חש שהדברים מחרידים, הוא גם אינו חש את ההיפך.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 6

מה הוציא את הדראמה מן הרגע ההיס־טורי? אולי הופעתו של אייכמן עצמו. בתמונות הוא נראה אדם רגיל. … ״ הקול הצרוד של הפירר, הזרועות המורמות, וסגן־אלוף ה־.0ם. אדולף אייכמן, במדים השחורים, מתחת לכובע בעל המצחיה, המסתיר את קווי הפנים, דמות מרשימה בעיני עצמו והזולת … אולם הטענה תזכיר לעולם — איך נחטף אייכמן. היא תגרור אחריה את המחשבה: האם לא נעשה עוול לרוצח המיליונים?
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 7

אפילו הוס, מפקד אושודיץ, מציין בדו״ח שלו כי ״הופעתו של אייכמן היתה חדורת כוח־רצון וענייניות, אך יחד עם זה ידידותית ואדיבה. … יחד עימו התמוטט כל עולמו הרוחני של אדולף אייכמן. במשך תריסר שנים שירת את האל האחד — הפירר. … כך מצא אייכמן את האבא החוש, שיחזיק אותו במשך שנות הנדודים וההתחבאות בגרמניה ובארגנטינה.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 8

מלבד הכלל של אי־מיפרעיות, מפר החוק הזה עוד כמה וכמה עקרונות מישפטיים. אייכמן, למשל, מעולם לא היה אזרח מדינת־ישראל, והוא אפילו לא נמצא בטריטוריה של המדינה מרצונו, ולכן אי* אפשר היה לטעון כי חלה עליו סמבות טריטוריאלית של מדינת-ישראל. … מה גם, שהמעשים עליהם הורשע אייכמן, ועליהם יעמוד לדין גם איוואן דמיאניוק היו בזמנו ״מעשי־מדינה״. … בית׳-המישפט המחוזי המיוחד, שהוקם לדון את אייכמן, דחה את כל הטענות הללו והרשיע את אייכמן.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 7

האם אפשר להסתמך על ה־מיכתב המגוחך, בו הסכים אייכמן, כביכול מרצון, לבוא לישראל ולהישפט כאן? … אך סרוזאציוס רוצה להסתמך עליו. כי המיסמך כולל גם הבטחה שאייכמן יזכה למשפט הוגן. הוא אומר בפשטות: דברי אייכמן עצמו במכתב הם חסרי תוקף, כי נמסרו תחת לחץ. … משמאל נראה תא הזכוכי ת של הנאשם, אדולף אייכמן, העוקב תוך ריכוז אחרי מהלך הדיונים.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 17

הוא היה מוכן למסור את העתקי יומנו של אייכמן, לצורך המשפט, בכמה תנאים. הוא ביקש תמורתו כמה צילומים בלעדיים של אייכמן בכילאו, וכן ביקש וווו אחר־כך החל אלדובי למכור סיפורים ל־במחנה. … בידו של אלדובי היו העתקים פוטוסטא- טייס מתוך וידויו של אייכמן בפני העתונאי ההולאנדי הנאצי, חיילם זיסן. … כתבות אלה דנו בפגישה עם אהובתו של אייכמן, פגישה עם בנו של בורמאן, סיפור כיצד מסרה אשתו של אייכמן את זכרונותיו לעתון לייף׳ ועוד.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 2

על הקו היה אחד מקוראי העולם הזה, איש־ציבור ידוע. ״שמעתי״ קרא בהתרגשות ,״תפסו את אייכמן! הוא נמצא בישראל!״ האיש סיפר כי זה עתה שמע את הידיעה בשידור האנגלי של קול ישראל לחיילי האו״ם. … במשך כל השבוע הגיעו למערכת הודעות טלפוניות (וגם אחת במכתב של אלמוני, שנשא את הכותרת ״סודי ביותר״) שהכילו ידיעות כוזבות כיד הדמיון הטוב, על חטיפת אייכמן. בין השאר: שנחטף בדהראן, סעודיה, והובא לארץ בסירת דייג. מכיוון ש־ 24 שעות אחרי ההודעה הראשונה כבר ידעו עורכי העולם הזה את הפרטים המלאים על לכידת אייכמן, הרגיזו אותם סיפורי בדים אלה עד לדמעות.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 17

גם האיש הקטן הזד״ שההיסטוריה הטילה עליו שליחות כבירה, יכול היה להלהיב את דמיונו של סופר. ולעומת זאת — אייכמן. מוטי לרנר הולך שבי אחרי המיתוס המקובל בארץ1 ,זהופך את אייכמן לסופר־מן, מין מיפלצת כל־יכולה. … המרחק בין אייכמן ובין היינריך הימלר היה כמרחק שבין(להבויל) סגן־מישנה בצה׳׳ל והרמטכ׳׳ל. … לולא הרצח, היה קסטנר חי בשעה שנלכד אדולף אייכמן. איזו סצינה היסטורית אבדה: העימות בין.רורולף קסטנר ואדולף אייכמן בבית־העם בירושלים, הפגישה המחודשת בין השניים, כשהקערה הפוכה על פיה?
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 2

להיפך: חשבנו כי הדבר הוא שכר לעמלנו. למחרת תפיסת אדולף אייכמן עשה דבר מעשה חסר־תקדים הוא פירסם בעמודיו גלופה של •שער העולם הזה. … כעל אותו שער התנוססה הכותרת ״מדוע אין הממשלה מעוניינת בתפיסת אייכמן?״ הכתבה העיקרית של אותו גליון נכתבה ביד־יואל בראנד, ונשאה אף. … העולם הזה אמר שהממשלה אינה מעוניינת בתפיסת אייכמן — והנה תפסה הממשלה את אייכמן. שוב הוכה כי.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 13

שום תיאור כזה לא יוכל להתחרות עם האמת הפרוזאית, הפשוטה עד להחריד, כפי שהיא תוארה על־ידי אייכמן עצמו. בעיירה ואנזה, פרבר של ברלין, היה ל־מיפקדת הס.ס. … ואם היתר, זאת חוויה להיידריך, הרי ל־אייכמן הקטן על אחת כמה וכמה .״בפעם הראשונה בחיי נוכחתי בפגישה בדרג כה גבוה,״ הוא מודה. עדיין מתנגנת בהודעתו זו הגאווה על כך שהוא, אדולף אייכמן הקטן מלינץ, שעוד עשר שנים לפני כן היה טוראי ביחידה של ה־.0ס ,.הוזמן למקום כזה.
גליון 2525 (22 בינואר 1986), עמוד 25

האיבחון של אייכמן היה גולת הכותרת בקריירה של קולצ׳אר. … גם הזיכרונות לובשים לבוש מתון, נינוח .״אייכמן היה רוצח מלידה, אבל לא חולה־נפש,״ זה כל מה שמוכן קולצ׳אר לומר. … והוא לא היה מסוגל ליצור קשרי־אמת. בכל הקשור למין, אייכמן היה סאדו־מאזוכיסט מודחק. אילו היה קולצ׳אר מטפל באייכמן, הוא היה משתמש בשיטת הדואו־דראמה .
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 2

על כך כתב אורי אבנרי, בספר צלב הקרם: עצם המילה ״פשע״ נראית מוזרה כשהיא באה להגדיר את מעשיו של איש כמו אייכמן. ״פושע״ הוא אדם המורד בחברה והמפר את חוקיה. … הוא רוצה להתנקם בהברה, שקיפחה אותו בילדותו, או שעשתה לו עוול אחר. אולם אייכמן וחבריו לא מרדו נגד החברה שלהם. הם לא מרדו בשום מוסכמות בחברתם. … אם אומנם היו מנהיגיו ופקידיו מטורפים, הרי לא היה זר, טירוף רגיל. אייכמן איננו ״פושע״ במובן המקובל של המילה, ואף לא .
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 16

העולם כולו רצה לדעת איך תפסו את אייכמן. האמת נשמרה אז עדיין בגדר סוד כמוס. … אלדובי עצמו לא ידע אז הרבה על לכידת אייכמן. למעשה ידע מה שידעו שאר קוראי העתונים. … השניים התקשרו עם ידידה בישראל, ביקשו ממנה לשלוח להם בדחיפות כל חומר המתפרסם בעתוני ישראל על אייכמן. הידידה לא היססה. היא שכרה מיד עתונאי ידוע, שאסף כל סיפור ורמז על אייכמן ב־עתונות הישראלית, כולל הסיפורים שהופיעו בהעולם הזה.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 9

במדינה פר שת אייכמן הוי כו חהגדול לפני מספר שבועות יצא פרופסור מרטין בובר בתביעה שאדולף אייכמן לא יוצא להורג. … לייף הוצף במכתבי־תשובה, בעד ונגד המתת אייכמן. כומר קאתולי מאתונה הצדיק את ההמתה! אנגלי בשם מלוזיל פיש הציע* :לשחרר את אייכמן ולתלות את גולנץ.״ הוסיף קורא הולנדי מרוטרדם: *אילו אומץ אייכמן על־ידי רב יהודי, בהיותו תינוק, לא היה מגיע לאן שהגיע.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 9

במקרה זה עמדה ישראל לפני סתירה בין שני רצונות יסודיים: הרצון להעמיד את אייכמן למשפט פומבי, והרצון להעלים את חטיפתו מעיני ממשלת ארגנטינה. … כמקרה זה היתד, ממשלת ישראל יכולה, בבוא היום, להכחיש שאייכמן נחטף בארגנטינה, וממשלת ארגנטינה היתר, יכולה לקבל גירסה זו במצפון דיפלומטי שקט. • לטשטש לחלוטין את הקשר של שירותי הבטחון הישראליים לעניין, להמציא באמת ארגון מתנדבים, לפרסם דבר קיומו של ארגון זה כמה חודשים לפני גילוי הימצאותו של אייכמן בישראל. … כי בשביל גוש זה, המלחמה נגד גרמניה המערבית היא כיום החזית העיקרית. פרשת אייכמן תעזור לסובייטים לחזק את טענתם שגרמניה המערבית בראשות אדנאואר היא מדינה ניאו־נאצית.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 13

אין פלא איפוא, שיוזף מנגלה תופס מקום לא הרבה פחות חשוב מאשר אדולף אייכמן, ברשימת מעוללי־ר,זוועות הנאציים. … ך* ידיעה הראשונה על החיפוש אחרי מנגלה באה אחרי ( | שנתפס אייכמן. נאמר כי גם מנגלד, היה בארגנטינה, אלא שחטיפת אייכמן שימשה לו אות אזהרה. … זוהי קבוצה רטנה של יהודים לא־ישראלייס, שהצליחו לגייס עזרה ואמצעים כספיים ממקורות יהודיים פרטיים, והפורקת חדקי־עולם שונים, מזה מספר •צנים. במקביל לחיפוש אחר אייכמן, ערכו את חיפושיהם שלהם. ואומנם, אף עמדו לתפוס את מנגלה — לולא נבהל מתפיסת אייכמן ונעלם.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 74

מ קו ל אמר שצריך לבנות מכונת מיץ־גזר גדולה ולהכניס או תו פנימה, שייתרסק לפירורים. שמו של או תו פושע היה אייכמן. שמו הפרטי היה אדולף. אדון כץ, שהיה עורך־דיו של פיצויים, ה ת חיל לע־בוד במישפט של אייכמן ז ה. … אלכס צעק בעיניים דומעות ובלחי בו ערת :״מר אייכמן! ״ אלבס ודודי זשיקו בפינת״הרחוב, בקצה הגיבעה, אבל הוא צדק. … אלכס נינזף ק שות על שכינה א ת מורהו ל מל אכ ה בשם אייכמן. הוא הור חק משיעורי ה מל אכ ה עד סוף השליש.

