נמצאו 905 תוצאות עבור אייכמן

כמו ״קצין־היסעים״ ,המילים שבהן הגדיר ר* אדולף אייכמן את עצמו, כאשר הכוונה היתה להסיע יהודים למחנות־השמדה.

החלק היחידי של המישפט שאיט משולם על־ידי מדינת־ישראל הוא שכר הסניגוריה. במישפטו של אדולף אייכמן קיבל הסניגור הגרמני, הד״ר סרוואציוס, את שברו מאוצר-המדינה.

מי זאת סיניה? מה זה ואדי סאליב? איך הביאו את איכמן לארץ? איך נתפס אלי כהן? ועוד ועוד. … אחרי שבני קרא את הספר הוא ביקש עוד 3ספרים — את הספר על לכידת איכמן, את הספר על אלי כהן ועוד אחד שאינני זוכרת (בשעת כתיבת שורות אלה הילד כבר ישן ואי אפשר לשאול אותו).

יותר ממאה איש גוללו את עדויותיהם לפני השופטים במשפט אייכמן, ואני היחיד ביניהם ששיתוק אוחזני אחרי השאלה השניה: ״שמן די־נור!

הם ציוותו א ת המישטרה החשאית(״גסטאפו״) ,ולאחר״מכן א ת מחנות־המוות. גם אדולף אייכמן היה איש־הס״ס, וכמוהו ריינהארט היידריך, שניהל א ת ועידת ואנזה, שבה תוכנן ״הפיתרון הסופי״.

. • אור חדש עלול להישפך על פרשת-קסטנר, עם הופעת ספרו של יואל בראנד על מסעו לתורכיה בשליחות אייכמן ומעצרו על־ידי הבריטים. בראנד משלים עתה את הפרקים האחרונים של הספר!

בעוד שהתביעה גייסה את המנגנון העצום של המדינה כדי להביא עדים ומסמכים מארבע כנפות תבל, פעל הצוות הקטן של תמיר, בן שלושה־ארבעה אנשים, ימים ולילות רצופים, בביקורים בלתי־סוסקים אצל שנשלח על־ידי אייכמן כדי להביא לחיים וייצמן אח הצעת הס.ס.

ב — .תוך 24 שעות אחרי קבלת הבקשה לכך אני מוכן להמציא למחלקה המוסמכת של שרות־הבטחון תצלומים של עצמי בחברת מר ניקיטה כרושצ׳וב ו /או גמאל עבד אל־נאצר ו /או אדולף אייכמן ו /או אישיות מסויימת שאיני יכול לגלות את שמה ברבים מטעמי בטחון המדינה.״ אני מקווה שהנ״ל יאפשר לכנסת להקטין את תקציב שרות־הבטחון במחציתו׳ וכן יאפשר לכמה עשרות סוכנים, צלמים, מאזינים ומקליטים של הש.ב.

דויד הכהן (חרות) :חוץ מזה הוא ביקש חנינה על אייכמן. אבל כשתלו את הלוחמים העבריים נדם קולו.

כי בידי ישראל עוד היה הנשק הגדול של זכר השואה, היכולת להרוס את מעמדה הבינלאומי של גרמניה המערבית. זה היה לפני משפט אייכמן. היה צריך להיות ברור שככל שההכרעה תיפול מוקדם יותר, כן טובים יותר סיכויי ישראל.

אז עורר סקנדאל לאומי, כאשר אמר שערביי ישראל, מצטערים על שאדולף אייכמן לא סיים אח מלאכתו. כאשר הגיע אשכול לשלטון, לא ראה עצמו חזק די צורכו כדי לסלק את לובראני.

אפילו הוצאתו להורג של פושע־ד,מלחמה אדולף אייכמן גרמה אצל רבים מאיתנו, אזרחי ישראל, לבטים מצפוניים קשים.

• לא מן הנמנע שהיועץ המשפטי גדעון האוזנר ימונה לשופט עליון, מיד לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים הקשורים כמשפט אייכמן. אם יבוצע מינוי כזה, ימהר את המנגנון הבכיר של משרד המשפטים מהאנשים שאינם נתונים להשפעתה הישירה של מפא״י.

השרות החשאי הישראלי״ גוף זה רכש לו שם עולמי כאשר נחטף אדולף אייכמן מארגנטינה והובא לישראל. דעתם הפרטית של רוב העורכים באירופה, אותה הביעו אז בשיחות פרטיות, היתד, כי פעולה מעין זו מתאימה יותר נווגגד \זג1ייתגז גזזזרה נודע מאד כתב עליו סידרת מאמרים סנסציונית.

את סידרודהמאמרים של שלומוב קרא אורי אבנרי ״אייכמן: האיש ותקופתו״ ,ש^ ט 1 3ז ־ 113 11101 1(1 0 0 1 1 0־ 1 1 110 ) 3 1 (1(111 113 1031 ־1 3 1 1 3 3 6 £ 0 1־11111 111,1.1־ 61 ?

אילו היה קיים מצב כזה בעבר, לא היה הציבור שומע מעולם עלעיסקת קסטנר־אייכמן, על עדות קסטנר למען בכר, על שליחות בראנד ; גם לא על השחיתות בצמרת הקודמת של המשטרה.

הסיבה: השלטונות, חוששים מהתקפות של נאצים לשעבר, או של גורמים אוהדים להם, העלולים לנצל את ההזדמנות ולהפגין נגד הוצאתו להורג של אדולף אייכמן אזרחי אשקלון רבים תמהו לדעת כיצד יצליח שר המסחר והתעשייה, פ;חס ספיר, להימצא בשני מקומות בעת ובעונה אחת.

הם ק־בלו מאתנו סמלים, והמשלחת החלוצית חילקה להם לוחות שנה דתיים, ששם היו כמה פרטים על הכור האטומי לצרכי שלום, ד,ניבנה בסיוע ארצות־הברית, את נאום־ד,תביעה של גדעון הא זנר במשפט אייכמן, וחוברת על תנועות־הנוער החלוציות בישראל.

מנהל בלעדי של מדיניות־החוץ. מחליט בלעדי בכל עניין חשוב (אייכמן, סובלן, שוחמאכר ובו׳). כל אהד מן התפקידים האלה היה מעסיק לכדו את מלוא מרצו ותשומת-לכו של כן־תמותה נורמלי -ולא כגיל ,75 אלא כניל .57 64ל יולי!

על כן מנענו עד כמה שאפשר את הזכרת שמו של הר גלובקה במישפט אייכמן, ואף התרעמנו על הצורר המנוול שניסה בכל כוחו לשרבב את השם לעדותו.

הם גילו בקיאות מפתיעה למדי בנעשה אצלנו, התעניינו בעיקר במבצע סיני ובתפיסת אייכמן. ניכר היה מדבריהם ששני מבצעים אלה עוררו בהם התפעלות לא מעסה.

.״ • הגנראל היהודי־סובייטי דראגונסקי, במסיבת עיתונאים בפאריס על הסחבת במשפט אייכמן :״הוא עוד עלול למות בשלווה מזיקנה בכלא הישראלי.״ • הנ״ל, בתשובה לשאלה מדוע לא בא רבה הראשי של מוסקבה לפאריס: ״אילו פנו למשרד הדתות היה הרב לוין בא.

בעוד שהתיאטרון הגרמני הציג את מנולא־המקוס, מחזה על השואה שעלה בכוחו הדרמאתי על משפט אייכמן, ובעוד התיאטרון הבריטי התקיף את כל מוסכמות החברה במחזה כמו הוי, איזו מלחמה נחמדה, לא העלה התיאטרון הישראלי אף מחזה אחד שאמר משהו לצופה.

מי שהיה הממונה על שירותי־הבטחון של מדינת־ישראל חידש, השבוע, את מאבקו בממשלת־ישראל האוסרת עליו לפרסם את ספרו, על חטיפתו של אדולף אייכמן. איסר הראל טוען, כי כתב את הספר לאחר שקיבל רשות ושני אישורים מוקדמים משני ולוי דויד בן־גוריון ראשי־הממשלה: אשכול.