חיפוש: אייכמן
נמצאו 905 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 31
גסט סיפר לו שלפני שהתחיל לכתוב את התסריט, הוא קנה את סיפרו של איסד הראל, הבית ברחוב גריבל־די, העוסק בפרשת לכידת אדולף אייכמן ומשם ליקט את רשימת השמות העבריים שבהם השתמש בסרט וולדה.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 5
האורח השני היה איסר הראל, שדיבר על שני נושאים: שרותי הביטחון בכלל ופרשת לכידתו של אדולף אייכמן; וסיפוח השטחים החדשים, בו הוא דוגל.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 52
״ • רפי איתן, על חלקו בתפיסת ארולף אייכמן וכיצד לכדו אותו :״מה זאת אומרת כעד?
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 20
;^ הצגה שבמרכזה שני אירועים , סודיים, שבהם היו מעורבים ה־ ן שרותים החשאיים של ישראל; 1 דיווח על הפצצת הכור הגרעיני העיראקי והשמדתו, ופרשת לכידת אדולף אייכמן. והנעילה: פגישה עם סוכן ישראלי שחזר מן הכפור.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 25
להלן סיפורו: ראיתי את החוקר אלכם איש־שלום, זה שחקר את ג׳ון דמיאניוק, והתפלאתי. מה אני, אייכמן? מנגלה? פתאום מאשימים אותי בחטיפת ילדה.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 5
היתד, זו העובדה המזעזעת ביותר שנתגלתה מאז יצא לאור העולם ענין הסגרתו של יואל בראנה כי בניגוד לבכר, א־ש המחלקה הכלכלית של מכונת־הרצח, היה קרומיי חבר .החטיבה המיוחדת להשמדת היהודים״ ,בעל דרגה שוזר, לזו של אייכמן. קסטנר, שישב באולם, החליף צבעים, שתלד העולם הזה 959 ״נדרש כעוון עינויים״ .היתד, זאת הסנסציה העיקרית, אך לא היחידה, של השבוע, חומר אחר שהוצג בבית־המשפט (אך, כמו הדו״ח של חקירת קרומיי, לא נתקבל על־ידו רשמית) : • הרשימה הרשמית של פושעי־המלחמה מחודש מארם , 1947 ,ארבעה חדשים לפני הצהרת קסטנר לטובת בכר, בה הופיע שמו של קורט בכר כ״נדרש על־ידי ארצות־הברית בעודן עינויים במחנה־ההשמדה של מאטד,אוזן ובבודפשט״. • דו״ח על חקירת בכר בנירנברג, בו הגדיר את קסטנר במלים :״אפשר לומר שהיה שותפי״. • דו״ח על חקירת בכר בנוכחות קסטנר, בו טען שאינו מכיר כלל את רודולף הס, מפקד מחנה־השמדה של אושוויץ, שרצח ש מלוא האחריות לפרסום זה, וטוען שאם לאחר פרסום זה יישאר הקצין בן־גריון כתפקיד זה, ישים הדבר לבוז וללעג את כבוד הממשלה והמדינה כאחת.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 10
בצורה קיצונית ביותר הובהר כלל זה במשפט אייכמן. החל ברישום היהודים וכלה בנשימתם האחרונה בתאי״הגאזים, ליוותה אותם מערכה בלתי״פוסקת של הסוואה ורמאות.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 28
קופמן ובנו, תל־אביב לשיפור ה אפנ ה -צבעי ״ סילקה ׳ לעורך תוכניות־הרדיו המזוקן זן, מי שהיה כוכב המתורגמנים במיש־פט אייכמן בירושלים, יש מזל שעדיין אין טלביזיה בישראל.
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 11
יחידים בכל הדרגות התנגדו בפועל, חיבלו במעשי־הרצח ואף שילמו על כך בחייהם. כמה מאלה נתפרסמו במשפט אייכמן. אלה פקודות של רצו! והשמדה. גם במידה שהיו הרוב הגדול מילאפקודות, מלאכת־הרצח עצמה בוצעה, ברוב המיקרים, על־ידי יחידות מיוחדות, שלא היו שייכות לצבא הסדיר — יחידות הס״ס ויחידות דומות.
גליון 1333 (27 במרץ 1963), עמוד 20
מפני שכשכתבתי את המוסיקה חשבתי על חיפה. באותה מידה יכולתי לחשוב גם על אייכמן.״ לקונצ׳רטו יש גם מילים. חיבר אותן הפיזמונאי הצרפתי אדי (היום הארוך ביותר) מארנה.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 16
הטראגדיה של צבי שימנסקי בבית־המטבחיים החיפאי היתד, ראוייה לשילר. הזעזוע של מישפט אייכמן, מאבק ערביי בית־נטופה נגד הטרקטורים של מוביל־המים, הטראגדיה של חמשת הנערים הערביים שנקטלו על הגבול, הלבטים של ישראל השניה למען שוויון והתקדמות — כל אלה היו הראשונים עי תונו ת הנושה העגומה בדברי ג׳רסי תשבץ העוד ה!
גליון 1306 (19 בספטמבר 1962), עמוד 8
החומר, שנארז לבסוף לחלוקה, כלל גלויות וסמלים, שהמשלחת שילמה עבורם; נאום התביעה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן (ברוסית); לוחות־שנה עבריים (ברוסית); חוברת רוסית־אנגלית על הנוער בישראל.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 2
הדבר אירע בשעה שיואל פלגי, אז האיש המרכזי באל־על, עלה על דוכן העדים של משפט אייכמן. בעת חקירת השתי־וערב, נתגלו דברים מזעזעים.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 10
.״ בין השאר: פיקד הממונה אישית על לכידת אייכמן והחזרת יוסלה שוחמכר. • אגף המודיעין של צה״ל, שבראשו עומד אלוף מאיר עמית, שתפקידו הוגדר רשמית כ״איסוף ידיעות על האוייב הקונקרטי״. • שרות בטחון כללי, הידוע יותר כש.ב.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 8
׳ יתכן שכל זה לא היה מבעית, לולא היה פראנץ־יוזף שן זראום גם מבחינה גופנית ״באותו זמן עצמו התנהל בישראל משפט אייכמן, שהסביר לעולם כולו מה עשו הנתינים התגלמות הטיפוס הגרמני, שהעולם כולו למד לתעב אותו בימי הקיסר, ולסלוד ממנו בתריסר השנים ההן.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 23
גולן, עיתונאי ותיק (ידיעות אחרונו ת) עוד מתקופת היותו איש־מחתרת בירושלים של שנות ה־ 40 ואחד משני העיתונאים הישראליים היחידים שנוכחו בהוצאתו להורג של אדולף אייכמן (השני: איש מעריב שמואל שניצר) כתב ספר־הפורטז׳ה שוטף וקריא על מלחמת ששת־הימים, בו הוא מיזג ודאו־רי־רקע עם הבלטת עובדות רבות־עניין.
גליון 1219 (1 בפברואר 1961), עמוד 4
משרד־החוץ יכול היה רק למלמל, בחוסר־אונים מוחלט, מדי יומיים :״אנחנו מופתעים.״ • משפט אייכמן נתקל בשורה של מיס־שולים, שניבאו רעות למשרד המשפטים.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 23
בציור מימין שמלה נהדרת מטאפט פליסה בשם ארגנטינה (אולי בשל פרשת אייכמן^ שתיכננה במיוחד נינה לריקה. למיליין דימונג׳ו תיכננה נינה את השמלה רוסית שמשמאל.
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 13
גם חותנו, הפרופסור יוסף אשרמן, סבר כך. הוא הבין כי משפט אייכמן הינו הזדמנות היסטורית בלתי־חוזרת, ואם יחיאל יחמיץ אותה, עלול הוא ברבות הימים לא לסלוח לעצמו על כך.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 7
הם יעשו זאת במרץ כפול, ביודעם כי מיד לאחר פסח תתחיל תקופה שלא ירבה בה הצחוק. משפט אייכמן יעלה לעיני האזרח הישראלי את הימים הקודרים של השואה.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 13
אריה גלכלום 1967 גווארה וקאסטרו — 27.12 הלורד אלפרד מלצ׳ט, תעשיין ומדינאי יהודי־בריטי, ממייסדי הסוכנות היהודית, נפטר בגיל .62 שאלה של מחיר — 29.12 ישראל ישעיהו נבחר כשר- הד,יאר ואליהו ששון כשר־המישטרה. — 1.1בנו של אדולף אייכמן מודיע כי מרטין בורמן נמצא בחיים.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 10
לגרינוולד עצמו לא היה אף המושג הקלוש ביותר על פרשת אייכמן־קסטנר. תמיר פשוט יצא ״לדוג״ — לחקור את קסטנר עצמו חקירת שתי־וערב, יום אחר יום, מתוף תיקווה שמשהו יעלה כרשת.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 13
* בספרי צלב הקרס, שהופיע בתקופת תישפט אייכמן, ושתיאר את עליית הנאציזם הגרמני תוך נסיון לאתר את שורשיו.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 16
מיליוני אוסטרים שירתו בוורמאכט ובחטיבות הס״ם. אפילו אדולף אייכמן היה אוסטרי. איר הסכמנו למחוק את סל אלה ישראלי המסייר בימים אלה בפיתחת רפיח, עשוי לשמוע שאלה זו מפי כל בדואי שלידו ייעצר.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 20
את קצין המשטרה אפרים ר,ופ־שטטר, אחד מראשי הבולשת הישראלית, שהתפרסם בשל חלקו בפרשת אייכמן. כיצד אפשר להבין מינוי כזה, אם לא כנסיון לשלוח דמות ישראלית בכירה כדי שתמלא תפקיד מרכזי בקלחת התככים באיסטנבול?
