נמצאו 905 תוצאות עבור אייכמן
גליון 1826, 30 באוגוסט 1972, עמוד 2
או אולי היה זה שר־המישפטים, יעקב שמשון שפירא, שנאלץ לוו תר על כהונתו בגלל חלקו בפרשה, הראוי יו תר מכל אד ם אחר לייצג פרק זה מההיסטוריה הנכתבת של י שראל 2 איש השנה תש ״ך רכז שואה אייכמן שטחים הכבושים, פרשת אי קרי ת ובירעם או הצעת־החוק להתרת נישואין אזר חיים לפסולי חיתון ן יכולות להיות תשובות רבות לשא לות אלה.
גליון 1236, 24 במאי 1961, עמוד 14
תזכיר לבו ש>* אי־כמן שתי התקפות־לב היו לאייכמן בעת שהותו בכלא הישראלי — גילה השבוע ד״ר רוברט סרבאציוס, בראיון עם עתון אמריקאי. העולם הזה 1233 היה העתון הישראלי הראשון שגילה זאת לפני שלושה שבועות, כאשר סיפר כי ״אחרי נאומו של האוזנר, לקה אייכמן בלילה בהתקפת־לב, והיה צורך להזעיק את הרופאים המפקחים עליו קבועות התמרמרות הדרוזים בפרשת שיחדור צעירים מגיוס צבאי מסיבות דתיות, עליה מסרה תצפית העולם הזח 1234 הניעה את משרד הבטחון להנהיג שורת שינויים.
גליון 925, 7 ביולי 1955, עמוד 8
שמואל מנהל מחלקת מזרח אירופה במשרד־החוץ העד קראום סיפר בבית המשפט שבן־ צוו ניסה להשפיע עליו באמצעות מר שפיגל מ משרד הדתות, שלא להעיד נגד קסטנר ו אנו נסדר שלא יכריחו אותך״. בראגד. יואל אייכמן שלח אותו לארץ־ישראל עם הצע תו: מיליון יהודים תמורת מכוניות וסחו׳ רה מהאמריקאים. … כשיואל בראנד כתב לו וביקש להפגש עימו ב אופן דחוף בקשר עם הצעת אייכמן להחלפת מיליון יהודים תמורת מכוניות, וציין כי 12 אלף יהודים נהרגים ביום, לא ענה לו ווייצמן כלל משך שבועות מספר, ביקשו אחר־כך להתקשר עם מזכירתו בעוד שבועיים כדי שתקבע לו פגישה.
גליון 1295, 4 ביולי 1962, עמוד 15
תלמידו ש 7הימלר * 6אכמקרה קרה הדבר בארגנטינה — כשם שלא במקרה /שהה אייכמן באותה ארץ, עת נתגלה על־ידי שרות־הבטחון. … אחרי המלחמה, כשהיה כמעט בלתי- אפשרי להשיג אשרת־הגירה לארגנטינה עבור יהודי, קידם הנשיא חואן סירון בברכה אלפי נאצים מכל הדרגות, ביניהם סגן־אלוף ס״ם אדולף אייכמן. הוא תמך בגלוי בתנועה האנטישמית, אליאנסה ליברטאדורה נאסיונאליססיקה.
גליון 1335, 7 באפריל 1963, עמוד 16
לפי ההסכם החשאי, ערבו בראשיהם לכך שבני המשפחה לא יפיצו בחוץ־לארץ ״סיפורי־זוועה״ — כלומר, לא יגלו לעולם את פרטי מסע־השוד של בכר ומסע־הרצח של אייכמן. גם חמישה אלה ניצלו לבסוף: בימים האחרונים של המלחמה, כשהבין בכר כי חמישה אלה יכולים להועיל לו לביסוס האליבי שלו, דאג הוא עצמו שיגיעו בשלום לידי צבא־השיחרור. … כיהודי שהתנצר, וכבעל אשה ארית, היה בטוח בהונגריה מפני אייכמן ומרעיו. ״ ידידות -גבדיםה דו ק ה ״ ץ » 2ה היו הי ח סי ם בין ביליץ ובכר?
גליון 1185, 8 ביוני 1960, עמוד 18
קזלמע סרטים נזתוך גזגזוכן ש2־ גדיון שי צאל או ר נזנ ג 2 , רי בי ר ה ו 1נזצא בועז עברו־ן: אנשים כמו אייכמן מהווים סכנח מתמדת לאנושות, ועל מעשים כאלה מותר גם לנקום, לא רק להעניש. … לכן איני סבור שההתנגדות המצפונית לעונש המוות תופשת כאן, ויפה עשה המחוקק הישראלי שהשאיר עונש זה בעינו ב״חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם״. (מתוך המאמר :״אייכמן — המפלצת בשביה״) )ובודים בלילה ליל האמיצים (ת^אביב, תל־אביב; איטליה־צרפת) הוא סרט׳״המצייר סימן שאלה נוסף על מהותו ועתידו של הנוער במחצית השנייה של המאה העשרים.
גליון 1238, 5 ביוני 1951, עמוד 6
ספק אם בכלל היה זה מן הטעם הטוב שראש ממשלת ישראל יבקר בבריטניה דווקא בשבוע בו נתגלתה במשפט אייכמן האחריות האיומה של הבריטים להשמדת המיליונים. … בין השאר: • אמר צ׳רצ׳יל כי היה תמיד ציוני, וענה לו בן־גוריון ש״ייכנם להיסטוריה כאחד מאלה שעזרו להקמת המדינה.״ היתד, זאת מחמאה מפוקפקת לאדם שחסם את גבולות הארץ וביצע את הספר הלבן בשעה שהושמדו שישה מיליון יהודים. לדברי התובע במשפט אייכמן, גרמה השמדה זו למדינת ישראל נזק שלא יתוקן לעולם. • הזכיר צ׳ריצ׳ל מאמר שכתב לפני שנים על משה רבנו, והבטיח לבן־גוריון, לפי בקשתו, להמציא לו העתק.
גליון 2333, 19 במאי 1982, עמוד 42
אמרתי למראיין כי שמואל תמיר לא הבין (או לא רצה להבין) את הבעייה היסודית: שאם הצעת אייכמן (״דם תמורת סחורה, סחורה תמורת דם״) היתד, אמיתית, כי אז קסטנר צדק, ואילו ההנהגה הציונית בארץ־ישראל ביצעה פשע. … זה אנושי, זד, מעניין — אך למען השם, כאן מדובר על פרשה הנוגעת לחייהם מאז מישפט קסטנר, למשל במהלך עדותו ומישפטו של אדולף אייכמן, לא סיפק לך חומר כדי שתשנה — ולוא בנקודה הקטנה ביותר!
גליון 2376, 13 במרץ 1983, עמוד 12
כתוצאה מכך ייערך, כנראה, מעין מישפט־אייכמן צרפתי. אך איך אפשר לרדוף נאצים קשישים בכל העולם, ולקיים יחסים עם מנהיגים ישראליים המטפחים מגמות ניאדפאשיסטיות בישראל ז איך אפשר לדרוש מן העולם לזכור את פישעי הגרמנים בשטחים שכבשו, ולא להגיד אף פילה אחת על המתרחש בשטחים הכבושים על- ידינו ז בעיני זה די פתר. … למיקרא הדברים נזכרתי בסיפור שסיפר עד במישפט־אייכמן. הוא ישב באחד ממחנות- המוות — נדנ*ד, לי שהיה זה אושוויץ — ובאחד הימים שמע שירה אדירה.
גליון 2686, 22 בפברואר 1989, עמוד 12
״כאשר קיבל על עצמו את התיק, והחל קורא את הפרו טוקולים בעיון, אמר לי כך, :מרים, אין טפק כי האיש הוא פושע״מילחמה, אך אין הוכחה כי האיש הוא איוואן האיום מטרבלינקה 35 .ניצולי״טרבלינקה לא זיהו את האיש, ורק שלושה עדים מיקצועיים, שמעידים עוד מהתקופה של לפני מישפט אייכמן, זיהו את האיש. גם הזיהויים הללו לא נעשו על״פי החוק.























