נמצאו 905 תוצאות עבור אייכמן

חוש מסחרי מפותח גילה הכומר הפרוטסטנטי, ויליאם הול, שהיה בזמנו מבקרו הקבוע של אדולף אייכמן בכלא. לפני שהמריא השבוע לארצות־הברית, כדי למכור את ספרו על שיחותיו בכלא, נשאל הול על־ידי אחד מכתבי החוץ הירושלמיים על השקפותיו המוסריות־דתיות של אייבמל. … הכתב אמר שעתונו מוכן לשלם מחיר מתקבל על הדעת בעד אינפורמציה וביקש מהול לנקוב בסכום,, ,אלף חמש מאות דולר,״ ענה הכומר ללא היסוס אגב, אחת הבעייות שהעסיקו את חוקרי משטרת ישראל שקראו את המכתבים שנשלחו לאייכמן לכלא, היתה: מה פשר חידות־השחמת, שנשלחו אליו על יד־ נאצים מדרום־אמריקה ושכולן מסתיימות משום־ מה בתוצאת פט. … פט בספרדית פירושה גם ״תלוי״ ,וכנראה שידידי אייכמן דאגו להבהיר לו מה רצונם שיעשה בעצמו כיצד לא לקום לכבוד השופטים שעה שאלה נכנסים לאולם המשפט, אך יחד עם זאת לא לבזות את בית־הדין?

בגיל 34 מיכאל (״מיקי״) בראנד, בנו של גיבור פרשת אייכמן— קסטנר יואל בראנה שהקים בבחירות האחרונות רשימה למען דימונה שקיבלה את האות ז׳ ושסיסמתה היתה ״תן זין למען דימונה״ ,הצטרף לתנועת העולם הזה — כוח חדש וכיהן בה זמן קצר כיו״ר המרכז, השאיר אחריו את אשתו הגרמניה.

מאחיו הצעיר של אלי, שבינו לבין אחיו יש דמיון ברור, העתיקה ויויאן קווים אופייניים. ג׳י. ואייכמן פעילת שי׳׳ח ניכה לניר ״העקרונות מחייבים את כולם״ אינו סגור הרמטית, רואה אשרוב כיצד אחדים מהחתולים, שהושלכו חיים לתוך קבר האשפה, מזנקים החוצה מתוך העגלה, נמלטים על נפשם. … שם, יעמדו בדממה דויד בן־גוריון לצד אדולף אייכמן, משה דיין לצד חיים טופול, גולדה מאיר לצד דוב גרונר.

העלילה השנייה היא זו של האשד, הצרפתיה הנפגשת עם ידיד נעוריה, שבא לחזות במשפט אייכמן. היא מסתובבת איתו בחולות, ביפו, בבניין אל על, ומספרת לו על בעלה. … העלילה הרביעית מתרחשת בבית העם בירושלים, במשפט אייכמן. הסרט מסתיים בתמונה בה מעיד פליט מחנות הריכוז ומספר על מחנה הריכוז.

הוא גידף את הממשלה שלו, שביטלה את עונש־המוות, ולא קיבלה את הצעתו להיות תליין ראשי. כשתפסו את אייכמן, הוא הריץ מייד מכתב למשרד המשפטים :״אני מוכן לתלות את אייכמן.

כמעט מדי שבוע מופיעות כתבות על ישראל: על משפט אייכמן, על פרשת לבון, ובעיקר על הצלחת הפיתוח של ישראל, שד,פורטוגלים מסתכלים בו בקינאה רבה, כעדות למה שיכלו לעשות ולא עשו. … רק עתודאי פורטוגלי אחד, ששהה בארץ בעת משפט אייכמן, הגיב על הצבעתה של ישראל בחריפות, יחס צעד זה לאופיו של העם ״שצלב את ישו״ .באותה שעה גינתה העתונות בחריפות, כמובן בהשראת הממשלה, את כל מדינית המערב, וביחוד את ארצות־הברית, על שגינו אותה בפרשת אנגולה.

בינתיים לא חזרו אנשי הצתת לישראל — כנראה כדי למנוע בעדם מלספר פרטים על המש 9ח ה: פחד ודמעו,.־* ל 8י תקדים אייכמן חד הצדדים המכוערים ביותר של הפרשה כולה היתד, התנהגותה של חברת אל על, שהיא לכאורה חברה מסחרית רגילה, אם כי בבעלות ציבורית. היא נהגה כאילו היא זרוע מבצעת של מנגנון־החושך. אותן השיטות שהופעלו בחטיפת אייכמן למטרות רצויות אך בלתי־חוקיות, הופעלו עתה למטרות מבחילות.

חלקים גדולים של גרמניה כבר נכבשו מסרו עדות במישפט אייכמן. במרכז התמונה: שר־הבטחון של הונגריה הפאשיסטית, ברגפי.. … שם מעניין עוד יותר: סגן־אלוף הס״ס הרמן קרומיי, מי שהיה סגנו של אדולף אייכמן בהונגריה, ומנהל גירוש מאות אלפי היהודים.

לו וביקש להיפגש באופן דחוף יעל הצעות אייכמן להחלפת מיליון יהודים תמורת מכוניות וסחורה, וציין שבינתיים נהרגים 12 אלף יהודים ליום, לא ענה וייצמן כלל משך שבועות מספר, ואח״ב ביקש להתקשר עם מזכירתו בעוד שבועיים ׳ן אז היא תקבע לו פגישה. … תמיד עסק שילוח בהסגרת אנשים לבריטים יואל כדוד התביעה. עד שלח אייכמן אותו לאידיש־ראל עם הצעתו: מיליון יתמורת הודים מכוניות וסחובד,יפגשו שרת על גבול תורכיה־סוריה דרש לחזור להונגר־.־״ אך הבריטים אסרוהו לפני כן ושלחוהו למצרים.

רמת המשתתפים, מבין הקהל היתד, כה נמוכה, שחנח מרץ, שחקנית הקאמרי, טענה :״אם זהו הקהל שלפניו אני מופיעה בבית הבובות, מוטב לי להגר מהארץ מספרים שהצגת המחזה תחומה בהבימה נדחתה לא רק משום שמעבד המחזה, מילארד למפל, היתנה תנאי שהמחזה — העוסק במרד גטו ווארשה — לא יוצג בארץ אלא בתקופת משפטו של אייכמן, אלא גם משום שהנהלת הבימה סירבה לקבל את הצעתו של הבמאי, ישראל כקד, להעניק את אחד התפקידים הראשיים לשחקנית פנינה פרח, שאינה אלא אשתו של בקר, מחוץ לתיאטרון ישראל גוריץ, הצעיר שבצמד הדודאים המופיעים במועדץ״לילר גידיורקי, עומד עכשיו זה כימעט חוק: כל ישראלית היוצאת לחו״ל ונשארת שם קצת, עשוייה ליהפך לכוכבת קולנוע. … ״ י• משה שרת, בישיבת מזכירות מפא״י שדנה בגינוי פנחס לבון :״כבודי הוא בזה שאינני מגן על כבודי*. • דויד כף גוריץ, שר הדתות, בכנס לומדי־תנ״ך חברי־מפא״י :״היזמה לעליה לארץ כנען לא באה מאברהם הציוני, אלא מתרח, הלא־ציוני.״ • דויד כן־גוריץ, בראיון שפורסם בניו-יורק טיימס :״משפט אייכמן נועד להביא את העולם לידי בושה.״ י• ישראל חיים בילצקי, מנהל חברת פיתוח של ים־המלח, על ראש מועצת איזור תמר, יהודה אלמוג :״מה ההבדל בין אילת לסדום?

מכיוון שהפעם לא היה המדובר בפושע מלחמה, מסוגו של אייכמן, אלא בפסיכו- פאט קטן שנידון למאסר בגרמניה, היה זה נוהל שעורר ספקות. אולם השבוע לא ביטא איש בישראל ספקות אלה: העתינאים היו עסוקים בסחיטת הטיפה האחרונה מן הסנסציה של אייכמן. החדש, יאילו הקהל היה מרוצה שעוד אנטישמי אחד יבוא על עונשו בארץ מולדתו.

פחד זה ממריץ בעיקר את לוי אשכול למנוע בחירות בכל מחיר. • הפחד מפני אייכמן. אין כל בטחון שמשפט אייכמן לא יישמט מידי המארגנים, יביא בזיון למדינה, או יביא לגילויים שיזיקו לראשי המשטר.

בדקות אלה, כאשר הכריז דויד בן־גוריון באזני הכנסת, המדינה והעולם, כי אדולף אייכמן, האיש ששמו סימל את הפשע המתועב של המאה העשרים, הובא למעצר בישראל — עלו וצפו הזכרונות הנוראים של אושוזיץ וברגן־בלזן. … אולם את אשר נעשה באירופה תחת שלטון הנאצים אסור לשכוח — כי השיכחה, האדישות וההשתקה עלולות ליילד נאציזם חדש — בגרמניה, בדרום־אפריקה, או בכל ארץ אחרת בעולם. אסור לשכוח. הבאתו של אדולף אייכמן לדין, על אדמת ישראל, מהודה תקיעת חצוצרה אשר תעורר גם את השכחן הגדול ביותר מתרדמתו.

זה אותו גוף הכותר כתרים לאדולף אייכ־מן, הטוען כי היטלר היה קדוש, וכי ששה מיליון היהודים רצחו את עצמם, כחלק ממזימה שטנית להשתלם על העולם. ף* משפט אייכמן הוגש מיסמך מענ־ -1״ייז היה זה דו״ח של מפקד י גרמני, המתלונן על כך שהאוכלוסיה המוסלמית של תוניס לא נענתה לבקשת שלטונות־הכיבוש הגרמניים וסירבה לערוך פרעות ביהודים המקומיים, כהקדמה לגירושם ל־אושוזיץ. במשך כל שנות שלטונה של ממשלת וישי באלג׳יריה לא ערכו המוסלמים אף פוגרום אנטי־יהודי אחד, ראשי וישי, שהם כיום ראשי ודארגון הצבאי החשאי, מסרו את יהודי צרפת לידי התליינים של אייכמן. הם חוקקו מאות חוקים לנישול היהודים ב־אלג׳יריה.

״נורו בעת בריחתם״ — גם אלה מילים הלקוחות ישר מאוצר־המונחים של משפט אייכמן: ת86110556־1(61!׳׳1116111; £1 זו נוסחה נאצית מובהקת — ודור שלם למד להתחלחל למשמעה . … מעבר לגבול זה, השותק הופך לשותף לפשע, ומקומו בין הנבלים. כך אמרנו במשפט אייכמן. ואין הדברים והיה מי שגרם לפירסום רחב של הדברים בעתונות העברית.

החרם על כמה מהן ענה אורי אבנרי בסידרת מאמריו ״אייכמן: איש ותקופתו״ ,שנתפרסמה מעל עמודי ״העולם הזה״ ועוררה תשומת־לב כללית בציבור הישראלי. … ספר זה, שהוא חיוני לקורא הישראלי האינטליגנטי, המכקש להכין את רקע משפט אייכמן, נמצא למכירה בכל הקיוסהים 270 -עט׳ 1.20ל״י.

במדינה הע זוועה בטהראן גם אידו היה השאה ״אייכמן ש 7איראן״ — מיצוות התרבות חשובות מתאוות הגקם יש מיצוות שהשתרשו כל־כך עמוק ב קרקע התרבות האנושית, עד כי הן נר אות כמובנות מאליהן. … העלה את הצד השני אנדרו יאנג, לשעבר ראש-המישלחת של ארצות־הברית באו״ם, שהישווה את ה שאה לאדולף אייכמן, כדי להסביר את רגשות העם האיראני.

הפילוסוף ה צעיר ד״ר אבי רביצקי, שהוא אורח קבוע בתוכניות מורשה, ח״כ גרעון האוזנר, מי שהיד. התובע במישפט אייכמן ופרו פסור אמריקאי צעיר בשם אליעזר ברקוביץ, אשר כתב ספר בשם: הפנים אחרי השואה, ידונו בהשפעות השואה על המשך קיומו של עם יש ראל, ועל השואה בחינוך וב אמונה. … נובאני ישוחח על סכנות המחלה, בעיקר לנשים הנמצאות בהריון, על הטיפול בה ועל דרכי המניעה ממנה, ביניהן החיסון. בפינת ה- זיכרונות מישפט אייכמן 0.30 לאחדים נר אה המישפט כאילו התנהל אתמול.

,רובם ילידי״הארץ, להעריך את האיש. קובנר מעיד במישסט־אייכמן .כלבי־דם — דינם מוות!־ בעמדת הסובייטים: הם ויתרו על הדרישה שאש״ף ישתתף בוועידה הבינלאומית, ששימעון פרס מטיף לה. … חלק גדול מזמנו הקדיש להזכרת השואה. במישפס אדולף אייכמן הופיע כעד, ועדותו היתה אחת המרתקות והמזעזעות במישפט כולו.

אשמה את יחיאל די־־נור היכרתי בראשונה כאשר העיר במישפט אדולף אייכמן. הייתי נוכח נאולם כאשר עלה להעיד, ואשר התעלף כבר בראשית עדותו. … צטניק וק־צט הם ראשי־התיבות הנאציים של קונצנטראציונס״לאגר, מחנה־ריכוז בגרמנית) עזרו לנו לחוש את תחושת־השואה. אחרי מישפט אייכמן היכרתי את יחיאל דינור ומישפחתו.

תמר, שהיא בתו של ח״כ גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן, הכירה את חתנה המיועד במיסדרונות האוניברסיטה העברית בירושלים.

מינו מן איש השנה תשי״ז מצביא סיני דיין איש השנה תשי״ד איש השנה תשי״ב איש השנה תשי״ג מבקר הסוכנות שנזוראק יועץ משפטי כהן איש השנה תשי״ח איש השנה תשי״ט איש השנה תש״ד חתן תנ״ך חכם סופרת דיין רכז שואה אייכמן דופק הזמן אינו פוסק לפעום. המאורעות רודפים זה את זה בקצב מטורף.

הממשלה ״חוק איטר״ — בפעולה דו בון לפי ההכנות המוקדמות, נועד ספרו של איסר הראל על לכידת אדולף אייכמן להיוון . פצצה בינלאומית. הוא תורגם לשפות רבות׳, העתקים ממנו נשלחו למו״לים ברת^י־העולם.

המכתב, אשר נשא את חתימתו של ני־לינג וזרן, מן העיר לואיזודיל שבקנטיקי, ארצות־הברית, היה שלב נוסף בדרך החדשה שפרידמן הטזזה לעצמו לאחר שאייכמן נתפס: לכידתו של הד״ר יוסף מנגלה. 600 הרוצחים .״העברתי מיד את המכתב למוסדות הממשלתיים הנוגעים בדבר,״ מספר פרידמן ,״אך ידוע לי כי בינתיים אין נוקפים אצבע לתפיסתו של מנגלה, שהוא בעיני ״אייכמן מספר שניים״; בעוד שמאמץ משותף ישראלי־גרמני־ארגנטיני יכול זמן קצר.״ יהיה להביא לתפיסתו תוך ממשלת מערב גרמניה, ובייחוד משרד התביעה הכללית, דווקא מעוניינים, מטעמים תעמולתיים, בתפיסת הרופא־הרוצח.