נמצאו 905 תוצאות עבור אייכמן
גליון 1232, 26 באפריל 1961, עמוד 8
להרפיית־המתח ההמוני, גרמו סיבות רבות: באוזני אזרחי ישראל, שיצאו לרחובות המוארים־חג עם קץ יום הזיכרון לחללי השואה, הידהד עדיין קולו המאשים של הד״ר גדעון האוזנר, וקולו העמום יותר של אדולף אייכמן. גם בזירה הציבורית הטביע מאורע מדכא ומביך — מעצרו של סגן־אלוף ישראל בר באשמת ריגול — חותם על אוכלוסיית המדינה, בעוד שבתחום הטכני (ראה להלן) השביתה מריבת־סמכויות ביורוקראטית בין שני גופים מארגנים חלק ניכר של השימחה. … הצופים העיקריים במצעד הצבא שנערך בירושלים, למחרת, היו המוני התיירים ו־העתונאים שבאו למשפט אייכמן — וכמובן, תושביה של העיר. ההערכה הרשמית של מספר הצופים מוגזמת למדי.
גליון 2581, 18 בפברואר 1987, עמוד 7
ולי, בעובדה שהוא מצטרף לאותם הסבורים שלא ניתן עוד לשחזר את מישפט אייכמן והשלכותיו במישפטו של דמיאניוק. בהפסקה כץ שני חלקי המישפט המייגעים, סבבו או׳קונור, דמיאניוק־הבן ופרידמן בלובי של הילשון, בפמיליאריות בולטת. … אני מניחה שבמעשים אלה, ביקש דמיאניוק להביע לי תודה על שהבאתי את גירסתו במדוייק, במונולוג שפורסם בהעולם הזה בחודש אוגוסט ,1986 בשני המ שכים. כירים אולי נשכחות — את משפט אייכמן ההיסטורי — אבל הקהל הוא אחר, מה שהופך את האירוע לאחר.
גליון 1186, 15 ביוני 1960, עמוד 8
תחילה האמינו הכל כי ארגנטינה תעצום עין, תשמח להיפטר מאורח כה בלתי־רצוי כמו אדולף אייכמן. העובדה שמשטרת ארגנטינה לא נחפזה ;לי• חפשו — אחרי שאשתו הודיעה על היעלמה ישבה בחיבוק ידיים במשך קרוב לשבועיים, אף רמזה על האפשרות שהיתר. … שלווה זו הגיעה לקיצה ברגע הראשון בי יצאה תפיסת אייכמן מתחת למעטה הסודיות של ד,ש.ב. נאומו של בן־גוריון בכנסת, וחקירת העתונות הבינלאומית שהוכיחה במהרה כי האיש נחטף בארגנטינה, גרמו לרוח־הפרצים הראשונה.
גליון 1202, 4 באוקטובר 1960, עמוד 4
סיפר משה פרידמן, תושב העיירה סרא־סאטה, מרחק כ־ 100 קילומטרים מבואנוס־איירס :״סוכני חרש ישראליים איתרו את מקומו. את הכתובת קיבלו מאייכמן, אחרי שחטפו אותו וחקרו אותו בישראל. … אריה קובובי, ראש יד ושם, אף מסר הודעה נבובה, שממנה השתמע כאילו והמוסד שלו סיפק חומר לארגנטינה ״ולגורמים שטיפלו בפרשת אייכמן״ ,ושבכך סייע בתפיסת בורמאן. סכיני הקינאה. … שהרי מארטין בורמאן הומת בידי רופא יהודי בבואנוס־איירס, על פי עצתו של אירגון יהודי מסו־יים, סמוך לתקופה שבה נלכד אייכמן. את הפרטים. המלאים פירסם העזלם הזה (,)1185 באחד הסקופים הגדולים בעתונות העולמית.
גליון 2229, 20 במאי 1980, עמוד 4
. — 26.5מישלחת סובייטית רמת־דרג, בראשותם של ראש־הממשלה ניקולאי בולגנין ומנהיג המיפלגה ניקיטה כרוש־צ׳וב, הגיעה לבלגרד, למיפגש בן ששה ימים עם מנהיגה של יוגוסלביה, יוסף ברה טיטו, מפקד הפרטיזנים היוגוסלבים בעת מילחמת־העולם השניה, שהעז למרוד ביוסף סטאלין ולנהל מדיניות עצמאית. 1960 — 23.5אדולף אייכמן נתפס בארגנטינה על־ידי סוכנים ישראליים והובא בחשאי לישראל, אחרי שהובל בסוד במטוס אל־על. דויד בן־גוריון הודיע על כך בכנסת ועורר הד רב בעולם כולו. אייכמן הורשע בדין, נידון למוות והוצא להורג בתליה. … — 27.5במיפרץ סן־פרנ־סיסקו, ארצות־הברית, נפתח גשר שער הזהב — גשר תלוי, שנמתח על פני 1280 מטרים. 1977 1959 — 23.5אדולף היטלר ובניטו מוסוליני חותמים על ברית מדינית וצבאית בין גרמניה הנאצית ואיטליה הפא־ אדולף איכמן 23.5.1960 — 235 ימים ספורים אחרי המהפך הפוליטי בבחירות ל כנסת, מציע ראש־הממשלה המיועד, מנחם בגין, את תיק החוץ למשה דיין, הנענה להצעה.
גליון 1360, 1 באוקטובר 1963, עמוד 7
לפתע מתפרץ לחדר קורט גרשטיין, במדי סרן של הס״ם. גרשטיין (הידוע ממיסמכי משפט אייכמן) הוא מנהל אגף־התברואה במטכ׳׳ל הס״ם. … נוכחים כמה מראשי, הפתרון הסופי״ .בין השאר: פרופסור הירט, האיש שאסף שלדים ודאג להרי- גתם של יהודים וקומיסארים פוליטיים כדי לצרפם לאוסף; אדולף אייכמן במדי הס״ס, הבארון רוטא, תעשייד נשק המבקש לנצל את אסירי אושוזיץ לפני מותם; כנו הגיבור, איש חיל־האוויר; קצינים של מיפקדת הצבא במזרח ובעיקר — הדוקטור. , .הדוקטור״ ,ששמו אינו מוזכר, הוא ד״ר יוזף מנגלה. … ״ תדהמה כללית. בינתיים ניכנס גרשטיין, המדוזח לאייכמן על הניסיונות בגאזים. ברור כי גרשטיין מנסה לחבל בהפעלת תאי־הגאזים, ואייכמן רומז באופן היתולי כי עלולים לחשוד בגרשמיין, בשל השקפתו הנוצרית הידועה ועברו כאסיר במחנה־ריכוז.
גליון 1309, 10 באוקטובר 1962, עמוד 3
״הממשלה,״ אמר ,״הייתה מעדיפה לתלות את אמרי במקום אייכמן. שמעון פרס שונא אותו.״ פרס הוא סגן שר־הבטחון. … אחד מהם סבר כי אורי אבנרי הוא אדם עז־נפש, וכי משפם־אייכמן היה מישגה .״זה נמשך ונמשך,״ אמר ,״והדברים נעשו זולים.״ ״אך היה עלינו לערוך את המשפט כדי לחנך את הנוער. … מה אתה חושב?״ ״אני חושב שגילוייו של אייכמן היה מעשה מזהיר, אך המישפט היה מישגה.״ ״קל למתוח ביקורת.״ העולם הזה ו 0:ג1 ״אני יהודי מן הסוג הישן.
גליון 2140, 6 בספטמבר 1978, עמוד 28
בצדק מעיר השופט שמגר, בפסק־הדין הנפרד שלו, כי הדוגמה של שילטונות ברית־המועצות, שתבעו לאחרונה שני כתבי־חוץ מערביים לדין בעוון הוצאת־דיבה על המישטר הסובייטי, נוגעת לעניין יותר מאשר הזיכרונות על אייכמן ואדוניו. בית־המישפט האמריקאי התיר את מיצעד הנאצים, באומרו שיש להעניק גם לגוף המבחיל ביותר את חופש־הביטוי. … זוהי פיסקה מעניינת כשלעצמה, מפני שהיא מצביעה — כך נדמה לי — עד אחד המקורות הפסיכולוגיים לתפיסתו של לנדוי. אפשר לקרוא לו: הטראומה של מישפט אייכמן. איש לא יכול היה להאזין למישפט ההוא, יום אחרי יום, מבלי להיפצע פצעים נפשיים עמוקים. אב־בית־המישפט, שהקשיב לכל מילה, בוודאי סבל יותר מכל אדם אחר. זכר מישפט אייכמן בצבץ גם בפסק־דין זה. וכך כותב לנדוי: ״לא מן המותר הוא להזכיר שאחד האמצעים היעילים ביותר, שבהם השתמשו היטלר ומרעיו כדי למוטט את המישטר הדמוקרטי בגרמניה של ויימאר, היה בהשמצה שלו־חת־רסן של ראשי־המישטר, תוך הפרחת שקרים על התנהגותם, מבלי שבתי־המישפט הגיבו על כך כראוי.
גליון 2332, 12 במאי 1982, עמוד 39
כי מאז פסק־דינו של הלוי נוסף לידע שלנו שפע עצום של מידע חדש: קסטנר עצמו נרצח: אדולף אייכמן נתפס, מסר עדות על גבי מאות עמודים ונשפט! … במרכז פרשודקסטנר עמדה שליחותו של יואל בראנד. אייכמן שלח אותו לאיסטנבול, כדי להציע לבעלות־הברית ולמנהיגות הציונית עיסקה: סחורה תמורת דם, רבבת משאיות תמורת מיליון יהודים. … אם היתה ההצעה הנאצית רצינית, הרי יבול היה קסטנר להציל מיליון יהודים, והמנהיגות הציונית כארץ עשתה מעשה נורא, כאשר מנעה את שיבתו של יואל כראבד להונגריה, רפי שהתחייב. יש לזכור כי אייכמן התחייב להפסיק את ההשמדה מייד, אם יחזור בראנד לבודפשט ויביא עימו הסכמה ״עקרונית״ לעיסקה.
גליון 1242, 5 ביולי 1961, עמוד 12
מבין 17 מיניסטרים ומזכירי־מדינה של ממשלת־בון — 12 מילאו תפקידי־מפתח בימי שלטונו של היטלר, ובתוכם האנס גלובקה, בעל החיבור המשפטי של חוקי־נירנברג הגזעניים ושותפו של אייכמן לפשע השמדת היהודים. בכלכלה המערב־גרמנית שולטים אותם אילי הנשק והממון — כגון קרופ ואבס — שהציתו את אש שתי מלחמות־העולם. … עם גרמניה זאת מקיים בן־גוריון — כדבריו בכנסת — יחסי ״אמון וידידות״ .העובדות שאיש אינו יכול לחלוק עליהן מוכיחות, כי גרמניה של אדנאור איננה אלא המשך לגרמניה של היטלר. הנה, ידוע היום לכל, כי גלובקה ואייכמן הם שותפים לפשע ההשמדה, וגלובקה הוא יד־ימינו של אדנאור הייתכן שמדינת-ישראל תתן הבשר יהודי לשלטון גרמני, בו המישנה לקאנצלר הוא אהראי ל־חוקי־נירנכרג ולטכח מיליוני היהודים? … תפקיד מיוחד מילאה המפלגה הקומוניסטית הישראלית וסיעתה בכנסת לגבי משפט־אייכמן, באשר עמדה ם התמדה על המשמר, כנגד מגמת הממשלה, שמשפט היסטורי זר, יהא משפט על הנאציזם ופשעיו כלפי האנושות והעם היהודי, משפט על כל פושעי־המלחמה־וההשמדה, שלא להוציא את שותפי אייכמן המתהלכים חפשי ועומדים ברום־המעלה בממלכת־בון.
גליון 1355, 28 באוגוסט 1963, עמוד 5
אני איני יכול לשכוח, ואתם אינכם יכולים לשכוח. הייתי במשפט אייכמן. עכשיו אני בא ממשפט גלובקה. כששומעים את העדויות המזעזעות, שוב ושוב, המסקנה החשובה ביותר היא: המיליונים לא נרצחו על־ידי קומץ של פושעים. … שטראוס לא מילא תפקיד חשוב ן צר ההווה: תילחוצץ בין שתי הגרמניות • פיתחתי קו־סחשבה זה ביתר הרחבת בסידרת־הנזאנזרים אייכמן — איש ותקופתו, זבסיפרי צלב הקרם.
גליון 1796, 2 בפברואר 1972, עמוד 29
ברוך כותב בצרפתית, חושב בצרפתית, וקשור פיזית ונפשית למדינה זו, בה שהה כעשרים שנה לסירוגין, למד ויצר את מרבית כתביו. משפט אייכמן. גם אחר עלותו ארצה לא חדלה התסיסה שהניעה את אברהם ברוך להגיב תמיד ולומר את אשר על ליבו. … כשנה בלבד לאחר עלייתו, כתב חוברת בה הוא מבקש להסביר מדוע לדעתו חייב אייכמן להישפט בידי בית־דין בינלאומי, ומדוע אסור לישראל להוציאו להורג, מע־שה^עין תחת עין.
גליון 2612, 21 בספטמבר 1987, עמוד 9
״הממונה על שרותי הביטחון״ נהנה ממעמד בכיר ביותר אצל ראשי־הממשלה דויד בן־גוריון ומשה שרת. פרשת חטיפתו של אדולף אייכמן הדהימה אז את העולם. מפאת אופיו המיוחד של החטוף, אחד מגדולי פושעי־המילחמה של המאה ה־ ,20 העלים העולם עין מן האופי המיוחד של מיבצע הבאתו ארצה — פעולה סמוייה בהא הידיעה, מחוץ לחוק הלאומי והבינלאומי. … היתה זאת פעולה סמוייה מוב הקת. מבחינה מסויימת דמתה חטיפת אייכמן לחטיפת מרדכי ו ענונו השנה, כשם שהעסק-ביש במצריים ד מה במידה מסויימת לפרשת־פולארד.
גליון 2582, 25 בפברואר 1987, עמוד 18
בזמנו מחה שופס נגד מי שהתנגדו לקיומו של המישפט, בטענה שאינו יכול להוות המשך למישפטו ההיסטורי של אדולף אייכמן. • נכחת בדיוני המישסט? לא. תיכננתי, כמובן, להיות שם, אבל עבודתי לא איפשרה לי לעשות זאת. … אני מסכים עם מי שטוענים כי יש הבדל בין מישפטי אייכמן ודמיאניוק. אחד ההבדלים הוא, שאז חיו רבים מניצולי-השואה, והמודעות לנושא היתה גבוהה.
גליון 1060, 22 בינואר 1958, עמוד 7
היה עליהם להיפגש עם בראנד על אדמה ניטראלית, להזעיק את דעת־הקהל העולמית, ואולי איש־השער ל,סטנר ()1954 — מנהיג המושמדים אגרנט הגדיר את פסק־דינו כ״פסק־דין מושלם״ ,קבע בצורה ר החלטית כי ״קסטנר החליק את גלגלי ההש מד ה ...שיתף פעולה ביודעין עם אייכמן וסייע לו ביודעין בסיוע הגירוש הטוטאלי.״ • חשץ, שדחה מסקנה זו כבלתי־מוכחת, מצא לנכון י להקדים בכל זאת כי ״על סמך החומר הרב והמגוון שנערם ׳< במהלך הדיון במשפט, אפשר בנקל לתאר את קסטנר כשחור ״ משחור ולתת אות קין במצחו, אך יתכן גם להעלותו צחור מצחור ולראותו, צדיק הדור עמוד ) 175 ואחרי שורה של נימוקים :״מפני טעמים אלה אין בידי לאשר את מסקנ תיו * של בית־המשפט שלמטה בענין שיתוף־ד,פעולה.״ (עמוד? .)195 • אגרנט, שניסח את דעת הרוש, הזדהה עם עמדת הלוי כי ״הצלת המיוחסים שימשה בידי הנאצים אמצעי להקלת הגירוש וההשמדה״ ,של ההמונים, וכי ״קסטנר סייע י בידי אייכמן לקדם מטרה זו,״ (עמוד )38 פסל את מסקנת 1, ד,לוי, מתוך שיקול ש״לא הוכח כי קסטנר תרם ביודעין 1 לתוצאה עג מה זו.״ (עמוד .)105 • אולש* ,״בית־המשפט לא נקרא כאן לתת תעודת־יושר לקסטנר,״ (עמוד ) 167 ובמקום אחר :״בית המשפט לא ... … להחזירו להונגאריה כדי למשוך את המשא־והמתן בתמרונים שונים על מנת לנסות להפסיק לפי שעה את ההשמדה. לפחות היה עליהם להעמיד את כתנות אייכמן וחבריו במבחן מעשי. במקרה שלילי, היה עליהם להודיע לקסטנר שהוא חייב להפסיק כל משא־וטתן ולפנות לשיטות־הצלה אחרות — הסתתרות, בריחה, או התקוממות.
גליון 1470, 3 בנובמבר 1965, עמוד 10
הנימוק: לפי חוק מיוחד זכאי הנאשם להזדקק לסניגור מדוע נחקק בכלל חוק כזה? ערב משפט אדולף אייכמן הבינה ממשלת ישראל ש־העולם יראה בעין זועמת את בירור משפטו של הגרמני החטוף בישראל, על־ידי שופטים ישראליים, בלי הגנה סבירה. למען אייכמן נחקק אז אותו חוק. אך מפני שלא היה נעים לחוקק חוק למען נאצי אחד, הוכלל בו סעיף המעניק זכות זו לכל אדם הנאשם בפשע שיש עליו עונש־מוות. … היא גם לא הביעה נכונות לשלם את שכר־טרחת. הסניגור, כמו במיקרהו של אדולף אייכמן. כך הושארה היוזמה לליגה הערבית —1 אירגון העויין את ישראל.























