חיפוש: או"ם
נמצאו 986 תוצאות (מציג 826 עד 850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 31
מחנות הפליטים — שמזכירים, בהתאם לדיווחו של איש או״ם ,״את מחנות־הפליטים בעזה וביריחו כפול 77״ — הפכו לקיני מרירות וייאוש, עוני מנוון וחיים על סף הרעב.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 7
התורה הרביזיוניסטית השתלטה למעשה על הציבוריות הישראלית, בעזרת שטיפת המוח הסיפוחיסטית־ממשלתית בכיוון על כל צלולי הדעת, הרואים לאיזו תחום אנחנו מתגלגלים, להיאבק נגד מדיניות הסיפוח וכל המשתמע מכך, שהביאה לידי בידודינו הכמעט־מוחלט בזירה הבינלאומית ולתופעה האיומה, בה הוכר ע״י ה־או״ם, אירגון הטירור הפלסטיני כמייצג את העם הפלסטיני.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 32
ברגע האחרון התעוררה הבעייה ששש המדינות הערביות, שהיו אז מייוצגות ב־או״ם, לא רצו להצביע בעד החלטה ישראלית.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 17
הוא גם תבע מהכוח הבינלאומי של משקיפי די־או״ם, שהבטיח את השקט בגבול ישראל ־מצרים ובשארם־אל־שייך, כי יפנה מייד את עמדותיו וייצא את ארצו.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 29
מאותו רגע שבו ביקש בגין את מיישרת השגריר ב־או״ם לידידו, הד״ר שמואל כ״ץ, מי שהייה יועצו של ׳בגין לענייני הסברה, מחק דיין את המישרה מטבלת התפקודים שהוא יכול לחלק בעצמו (העולם הזה .)2126 יגם מאוחר יותיר, כאשר הצלייה כץ לריב עם בגין, עמים בשמי כורד׳סחאן הפורדיס מתכוננים?
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 55
ישראל הפרה כמעט בבל מעשיה את הוראות או״ם. היא כבשה את רוב שטחיה הכבושים והחזיקה בירושלים בירתה על אף חמתו של האירגון* .יחסה * לפי החלטת האו״ם היה על ירושלים להיות עיר בינלאומית, דבר שממשלת ישראל התעלמה ממנו, והעבירה לירושלים את משרדי הממשלה.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 24
עם הלהיט טיסת ג׳ט מס׳ 3שוב תקליט מכהנת כעת כראש הקבוצה האירופית ב־או״ם, ואולי גם מפני שמזכיר־האו״ם הוא תחת הסיסמה לרוקדים הידד.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 27
אין תוקף מחייב להקדמה של החלטת־ *• הנוכחות הצבאית הישראלית תצומ־ !או״ם. כלומר: אין תוקף מחייב להקדמה הל האזרחי שלו יושגו״ עם בחירת ״ה־ יאסר עו אפא ת 011 מועמד קדאב ונאיו חוואתמה* אוד אבנר של ,242 הקובעת את ״אי־הקבילות של רכישת שטחים בכוח״ .סבורני כי מר בגין לא ימצא תומכים רבים לגירסה זו. • מכאן שהמשך הסעיף, המדבר על הצורך לקבוע במשא־ומתן זה, בין השאר, את ״מיקום הגבולות״ ,פירושו שאפשריים רק תיקוני־גבול מיזעריים, מטעמים ביט חוניים, בהתאם ללשון ההחלטה 242׳ורו חה.
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 9
הבת ניהלה מגיל 14 קשרים עם אנשים חשובים, שגרמו לשערוריות בינלאומיות, בין השאר עם ראש משקיפי־או״ם, גנרל מפורסם, וכתב זר נודע. כאשר כתבה ב*1959 את סיפרה, פנים חדשות במראה, בשפה האנגלית, עורר הדבר זעם רב בצמרת המימסד.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 5
אין כל טעם לחכות להסדר עם יוניפי״ל — כי הסדר כזה פ שוט לא יצלח. כוח של או״ם אינו יכול לשהות בשום ארץ בלי הסכמת המד^-ה הרשמית.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 10
אך אי־אפשר לשלול כי השטחים הערביים הכבושים ובכללם החלטת הפרלמנט הפלסטיני אומרת ירושלים, בהתאם להנחיות ולעקרונות שאש״ף מוכן לשבת ליד שולחן אחד הבאים: עם ישראל ולדבר פנים־אל־פנים על אדמה תמורת שלום, כפי כינון שלום בין ישראל והעולם הערבי)1( . שנקבע בהחלטות או״ם, ובכללן החלעובדה זו חשובה לאין שיעור טות מועצת־הביטחון.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 4
בעיני העולם התרבותי, החלטה של ממשלת־ישראל שלא לאפשר את פעילותם של מפקחי־או״ם בביירות תהיה בעלת משמעות. אחת ויחידה: הודאה של ישראל שהיא, והיא לבדה, מפירה את הפסקת־האש מדי יום, כדי ״לכתוש״ את העיר על מאות אלפי תושביה, להרעיבה, להצמיאה ולהרוג בה.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 6
כל החלטות האו״ם מבוססות על קיומה של ישראל, המדינה היחידה כעולם שהוקמה על פי החלטה מפורשת שד ה־או״ם. החלטה, גם ד,״גרועה״ ביותר לדעת ממשלת ישראל וגם כזאת ש ישראל וארצות־הברית התנגדו לה, כוללת הכרה מפורשת בישראל.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 9
אל תשכח שישראל נוסדה מתוקף החלטה של ה־או״ם. ועוד: לישראל יש הכל, ולנו אין דבר.
גליון 2513 (30 באוקטובר 1985), עמוד 6
במסעו בחו״ל לא עשה שימעון פרס אף מעשה אחד מבלי לפזול לעבר * חזית־הבית. החל בנאומו בעצרת־ה־או״ם וכלה בפגישותיו עם ראשי־מדינות, היו כל מעשיו והתבטאוייתיו מחושבים על־פי הרושם שהם עתידים לעשות בישראל (ראה עמוד .)7 התנהגותם של ראשי־הליכוד לא | היתה שונה.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 8
כל משאת־נפשם היתד, לפתור בעייה פנימית של ה־או״ם: להסוות את חוסר־יכולתו הנוכזזית, על־ידי החלטה כלשהי שתזכה ברוב.
גליון 2602 (15 ביולי 1987), עמוד 20
תקדים כזה נקבע אחרי שחשפתי בהעולם הזה 19.9.77 שהשר יצחק מודעי מחזיק בחשבון בשווייץ, שאליו מלונאי פפושדו שרגא בירן מבין דקות אחר לידתו, על־ידי מזכיר אירגון האומות המאוחדות, כתושב החמישה מיליארד עלי אדמות, בהסתמך על החישובים הסטטיסטיים של קרן ה־או״ם למען הילד (יוניצף). מלכה ליום אחד נולדה בלוס אנג׳לס, לוואנסה ויליאמס ,24 ,שחקנית וזמרת איש־עסקים סופר לפי תקדים־מודעי מועברים תשלומים שהוא מקבל מחברת רבלון על חשבון תגמולים (מודעי ניהל קורם לכן את רבלון).
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 6
להיפך: כל מעשה־טרור גדול, מעתה והלאה, יעורר את החשד שזוהי פרובוקציה ישראלית, ויפגע בישראל דווקא. כוח או״ם. רעיונות אחרים המרחפים בחלל עדיין לא זכו בהסכמה עולמית אמיתית.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 10
כששאלו אנשי־האו׳ם את אנה פוני גר, עיתונאית המייצגת כלי־תיקשורת גרמניים בישראל, שהיתה אורחת ה־או״ם במסע בעולם הערבי, היא הציעה את משה עמירב.
גליון 673 (19 בספטמבר 1950), עמוד 14
בישראל .7 ,שבעים וחמש .8 ,קריאת פרקים מן הברית החדשה .9 ,או״ם הכריז פיטעים . 1 :נוצרי מקפריסין .2 ,קצין בולשת.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 6
לא כן בירושלים, עיר השלום. אמנם, רשאים משקיפי או״ם וכמה תיירים בודדים לעבור מצד אל צד.
גליון 955 (2 בפברואר 1956), עמוד 4
בעוד חוד שיים, כאשר יצא לביקור רשמי ב הודו, יתעכב שר־החוץ האמריקאי בקהיר ובבגדאד, יפסח על בירת ישראל. ב תו ספ ת ליחסו של מזכיר או״ם דאג האמרשילד, תדגיש ה תנ הגו תו של דאלס את הנטיה הגוברת של מדינות המערב להתעלם מ שייכו ת ירו שלים למדינת ישראל. .יוון תנתק את יחסיה הדיפלומטיים עם בריטניה.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 8
״ הוא גש אוהב לעשות דברים: למחרת החלטת או״ם התמים מי שהיה אז בן ,40 חולל נסים בשטח הסעד, אסף ערב אחד אצל החרשתן סם (משי) זקס 12 אלף לירות לשיקום משפחות חיילים .
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 6
כמכונה משומנת היטב, נכנסה לפעולה מהדורה מתונה אך מוכנה כראוי של ״מיי־צע־ שמעאל״ (העולם הזה 877 והלאה) : נסיון גדול להגיע אל מאות אלפי הפליטים הפלשתנאיים במרחב מעל לראשי ממשלותיהם, להפכם ידידים־מאונס של המדינה, מעוניינים־מאונס בשלום. בועדה המדינית המיוחדת של או״ם קם שגריר ישראל באוטווה, מיכאל קומיי, אחד מחברי ״הקבוצה האנגלו־סכסית של שרת,״ ד,ש ואים כל כך על אנשי־בן־גוריון, הכריז את ההכרזה היסודית של מיבצע־יש־נזעאל: ישראל מוכנה לשלם פיצויים לכל הפליטים הערביים, בתנאי שממשלת ערב יפסיקו את החרם על ישראל.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 17
ממול הצטופף קהל ירושלמי סקרני, עקב בסקרנות מחניפה אחרי תנועות גופה של זיוה שסיר, לחיצות הידיים של דיפלומטים וקציני־או״ם, חיוכיהם של שרים. המאורע הקולנועי הגדול הראשון של ישראל עמד להתחיל.
