חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 926 עד 950)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 9
• עם זאת, לא תסכים ארצות־הברית למילוי הדרישה הסעודית כרכר הפסקה מוחלטת של השיט כמפרץ אילת, גם של אניות הנושאות דגל לא־ישראל׳ .ארצות־הברית תדרוש מסעודיה להביא את תביעתה זאת, אם רצונה בכן, בפני בית־הדין הבינלאומי בהאג, דבר שישראל איננה רואה אותו בעין טובה, מחשש שדיון זה יתרחב גם על השיט בתעלת סואץ. למרות בטחונה בזכותה החוקית לשיט במפרץ אילת, אין ישראל מעוניינת בדיון כזה, משום שקיים תקדים משפטי המאפשר להאג להתיר למצרים באורח חוקי למנוע מעבר אניות של מדינות הנמצאות במצב מלחמה עם מצרים. 0כינון יחסים דיפלומאטיים כין ישראל למערב־גרמניה עדיין איננו קרום כיותר, למרות ההכשרה הנמרצת של דעת־הקהל על־ידי הממשלות, הן בישראל והן בגרמניה.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 5
בינתיים זרמו מים רבים במיצר טיראן ובתעלת־סואץ. עניני הבטחון נרגעו, והשרים הדתיים נזכרו בעוול שנעשה להם בשם הליכוד הלאומי.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 4
משא ו מ תן זה, שיתרכז בעיקר סביב שימוש בתעלת־סואץ למערב אניו ת ו סחורות צרפ תיות, יבוצע על־ידי אי שים צרפתיים בעלי עמדה מסחרית, בלתי־ר שמיים או רשמיים למחצה
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 13
לוורון: טורה בנזתד, גזטיחז בגלוי * <1כיל כל המעצמות הגדולות, רק אחת תראה התקפה ישראלית בעין טובה — בריטניה. 1-3ב־ 1956 לחמה בריטניה על שארית האינטרסים שלה בתעלת־סואץ. בירדן ובעיראק. עמדות אלה נפלו.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 11
.״ אגב, טענה זו מזכירה את העמדה המצרית, לגבי זכות־המעבר של אניות ישראליות בתעלת־סואץ. אמנם נאמר באמנת קושטא משנת , 1888 כי זכות המעבר החופשי בתעלה שמורה לאניות כל המדינות — גם אלה הנמצאות במצב מלחמה עם מצריים — אולם כדי להגיע לתעלה, חייבות אניות ישראל להיכנס תחילה למים הטריטוריאליים של מצרים.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 14
בימים האחרונים נתעורר החשש כי מצב כזה ייווצר גם בתעלת־סואץ, כשחיל־התותח־נים המצרי יכול להלום במלוא העוצמה בעוצבות צה״ל מולן, מבלי שתיתכן תגובה צבאית נאותה.
גליון 1632 (11 בדצמבר 1968), עמוד 13
6 ,לראש־ד,ממשלה: האם חל שינוי בעמדות ישראל ומצריים לגבי פינוי האד ניות התקועות באגם המר בתעלת־סואץ? ׳•י לשר הביטחון: מה היו נסיבות התקרית שבה נהרגו שלושה מתושבי ?
גליון 686 (21 בדצמבר 1950), עמוד 14
ספיר שלמה, פרישמן 12ת״א, טיסת אחר שיישב את הסכסוכים סביב תעלת הלוך וחזור לאילת ; בלך פרידה, רח הרצל פנמה בין ממשלתו לממשלת פנמה, ינסה, 18פ״ת ,״מישלי קרילוב״ ; קריזל איזיק, כנראה, לפתור את בעיית מעבר האניות קבוץ קדמה ת.ד 70 .רחובות, כהן יוכבד, לישראל בתעלת סואץ. רח׳ ווג׳ווד 5יד אליהו ת״א ,״הטור השביעי״ ; הגר חיים, רח׳ המרגוע 25ר״ג, צירה המפ״מי היחיד של ישראל, איש ״הרחק ממוסקבה״ ; לרר ורדה, נס־ציונה.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 6
למשל: מה תהיה הגבת הערבים, הסובייטיים וכו׳ אם יחליט הנשיא להשתמש בכוח להבטחת זכות־המעבר של אוניות ישראליות בתעלת־סואץ? על שאלה כזאת יוועצו מומחים צבאיים היודעים את כוחות הצדדים, מומחים פוליטיים שהקדישו את חייהם ללימוד אותן הארצות, מומחים כלכליים הבקיאים בבעיותיהן המשקיות, אנשי הריגול ועוד.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 21
תיך השמטת ביקורת על מדיגאים הטנק של יוסי גרסיאני, איש מילואים מכפר־שמדיהו, נפגע ביום ה־ 12 למילחמת יום־הכיפורים, ממערב לתעלת־סואץ. הוא ספג פגיעה מתותח נ.ט. בחלקו האחורי של הצריח ושלושה מאנשי הצוות שלו נפצעו וניכוו באש שהחלה להתלקח בו, היה זה ליד תחנת הרכבת של סרפאום, בדרך לאיסמעיליה, שם נתקל כוח צנחנים שהיה מלווה -בשני טנקים בהתנגדות קשה.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 4
״הנשיא הנכבד,״ הוא כותב ,״מתעלם גם מן העובדה העצובה שכמה מאות בחורים ישראליים שילמו בחייהם או בפצעיהם עד סוף החיים, את מחיר אי־המעבר בתעלת סואץ, שסגירתה משמשת קודם כל ומעל לכל את האינטרסים הגלויים והידועים של אר־צות־הברית.״ חבל שמר בן־פורת לא טרח להודיע לפני שלוש שנים את החדשות המזעזעות האלה לחיילי התעלה.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 4
הם גם לא עמדו על כך שנסיגה זו מהווה זה מה שקורה לי בזמן האחרון, ביחס שלב ראשון בנסיגה כללית לגבולות .1967 לתעלת סואץ. כשאני קורה בעיתונים על הם גם לא העלו על דעהמשא־והמתן המייגע בעניין פתיחת התעלה, נדתם לאיים שסרובנו לסגת מהחעלד, יגרור אחריו את מה לי כאילו זה כבר חידוש האש.
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 34
אנחנו זכינו שבכניסת יושב רק עורך עיתון אחד, עודך שבועון: אבל אני בטוח שאילו פנו אליו שלושה שרים מצריים, והיו רוצים להידבר איתו, לא היה בשח צנות כזאת דוחה אותם, היה מסכים לדבר איתם, אף על פי שהם אינם יושבים על הירקון, אלא מעבר לתעלת־סואץ. ו ד— ופעו, אבל לאמ שוג ע• !
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 31
הקשה איסר :״אבל כאשר נערך הדיון לאן להפנות את בת גלים, ומישרד־החוץ העדיף את הנסיון לעבור בתעלת סואץ, הן אתה וחבריך טענתם בכל תוקף כי יש לשלוח את האוניה לאילת, דווקא משום שבמעבר ההוא יש אפשרות להגיב בכוח על השימוש בכוח.״ הודה הרמטכ״ל, כי כנראה אז לא הביא בחשבון את תוצאותיו הסופיות של המע שה — תירוץ כוזב, שכן אז טענתי אני כי הדבר עלול להביא לידי מילחמה, ואם אני מחייב את הנסיון עכשיו הרי (זה) משום שאני רואה סיכוי להידבר על כך עם המצרים למען יעבור העניין בשלום.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 7
רק שלושה חודשים קודם־ לכן שוחרר משירות סדיר בצה״ל, אחרי שאת רוב שירותו הצבאי עשה ביחידת- שיריון בקו בר-לב בתעלת סואץ. עדיין לא הספיקו להציב אותו ליחידת מילואים.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 7
* 9ם פרוץ מילחמת ששת־הימים הורה שר־הביטחון החדש, משה דיין, להימנע מלהגיע לתעלת־סואץ. ההוראה לצה״ל היתה להיעצר כמה עשרות קילומטרים לפני התעלה.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 18
הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום :״ מניע ת התלקחות מלח מ תי ת בסואץ, נוכח הצ הרות המצרים על כוונתם לחלץ אוניו ת מתעלת־סואץ ללא הסכמת ישראל.״ הגשנו הצעת־חוק פרטי ת :״ חו ק ח סינו ת חברי־הכנסת, זכויו תי ה ם וחובו תי ה ם (תיקון מס׳ ) 1ת שכ״ח— 1968״ — שבאה להרחיב השטחים לכלוא, מינהלי בחברון הלכל חסינות חברי־הכנסת לכל מוחזקים.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 11
הדיבורים על ״גבולות ביטחון״ מחזירים או תנו למאה ה־,19 בשעה שהמתכנן הצבאי בבר חושב על המאה ה־. 21 לפי תיאוריה זו, ניתן תוך זמן לא-רב לייצר אמצעי-לחימה שיבצעו משימה זו בדיוק: יא תרו כוח־ שריון אויי ב במר חק רב מאוד(בגבול שבין ירדן ועיראק, מעבר לתעלת־סואץ, במעמקי סוריה), וי ש מידו בביטחון מוחלט כל טנק וטנק שבכוח שכזה.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 17
כך קרה, למשל, לכוחות צה״ל ממערב לתעלת־סואץ בשלהי מילחמת יום־הכיפורים, כאשר צרו על הארמיה המצרית השלישית.
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 6
הדעה הכללית בקאהיר ובקריה: אחרי שסולקה מתעלת־סואץ, מבקשת בריטניה לחזור למרחב מבעד לדלת האחורית, כמתווכת־שלום.
גליון 900 (13 בינואר 1955), עמוד 7
בחוגי ה שגרירות קיימת מרירות אחרי הנסיון עם חיים שורר, איש דבר, שביקר בברית־המועצות, כתב שורה של כ תבות וסהיללו תחילה את החיים ה סו ב״ מיי ס, סברה אחר נ ך לסגנ ו ן שפגע ב שגרירות. .תאונות נוספות עלולות לחול כתעלת סואץ, כתוצאה ממצבם הרעוע של מתקני התעלה.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 30
רכב על כי מ-ל ^ ת הדרף בין אבו־עגילה לתעלת סאץ מתארת המפה במלים האלה. :חוליות נמוכות ומפוזרות, אפיקים רדודים גבעות־חול בג בה 10־ 5מטר, רכסי־חול בגובה 10־ 5מטר, חול שיחים וחצץ, שטח גלני, חול ושיחים״ אץ כמעט מה להוסיף, רק תתארו לכם את המלים האלה מפוזרות על ־ סאת א1רי אם יוכלו להתקיים שבועות בלי לעלות על מוקש• לעת עתר, לא עלו.
גליון 1010 (20 בפברואר 1957), עמוד 2
ג׳ק בלומשטיין, הוסטון, ארה״ב אילת אי־אפשר היה לדרוש לפני שנתיים ממישהו שיפתח את נטל אילת, על מנת שיחיה באחד הימים תחליף לתעלת סואץ. גם אתם לא ראיתם אז את הנולד!
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 4
בראש המשלחת תעמוד שרת החוץ עצמה. 0בנאומו הגדול של כיג׳י בפני הכנסת, כשכוע הכא, יעלה ראש הממשלה שתי שאלות יסודיות: אכזבתה של ישראל ממנגנון הפיקוח של או׳־ס, המאלצת אותה לסמון יעל כוחה היא בלבד וב1 החלטתה של ישראל להבמיזז לעצמה בכל מחיר את זכות המעבר החופשי בתעלת סואץ ובסיצר אילת. • צפוי סיכסוך חריף כץ הסתדרות עורכי הדין כישראל לכץ היועץ המשפטי של הממשלה.
גליון 1016 (3 באפריל 1957), עמוד 4
איש לא חלם על נסיון ישראלי להעביר אוניה תחת דגלה בתעלת סואץ. ואילו ב־מיצרי טיראן שרר ערסל סמיך של חוסר- ב&חון.
