חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 13
ביום השישי האחרון, בו נכנסה בחצות הפסקת־האש בתעלת־סואץ לתוקפה, עדיין חששו חיילי צה״ל במעוזיהם אשר בתעלה להרים את ראשם מעבר לסוללות המגן, השקיפו באמצעות פריסקופיס לעבר הגדה המצרית של התעלה, כאשר ראשיהם מוסתרים על־ידי שקי החול בעמדות. 7.8.70 ואילו קולו של המלך חוסיין כימעט נעלם כמקהלה הכללית.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 16
במילחמת ששת״הימים לא היתה, תחילה, כל כוונה להגיע לתעלת־סואץ. הייעד האיסטראטגי נקבע אז על-ידי משה דיין.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 7
ידיים נקיות זלמן שזר ,80 ,נשיא המדי־ינה, הורד לא מכבר לסיור במעוזי צה״ל בתעלת סואץ, כש־נלוזים אליו הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים בר־לב, אלוף פיקוד דרום האלוף ישעיהו גביש וקצינים בכירים אחרים.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 5
סופר מבקש גם לרכוש או לחכור מיכלית, להובלת הנפט שכבר התגלה בקידוח הימי באל־טור לישראל. הכוונה היא שהמיכלית תעכור כתעלת־סואץ, לחיפה או לאשקדץ, ולא דרך ים־סוף לאילת, במסלולן של המיכליות המובילות היום נפט לישראל תחת דגל זר.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 9
הוא רצה לכפות על המצרים באהבה את מתן ההיתר לאוניית־ד,שידור, שלו לעבור בתעלת־סואץ, שנפתחה זה עתה למיטענים ישראליים.
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 2
יש להניח שלא ירחק היום ועתונאים מסוימים יצעקו שהוא אנטישמי מלידה, בנו של המן ויורשו של מק־מיי יתכן שקוראים לא־מעטים צעירים מדי מכדי שיוכלו לזכור כי עוד שנר,־שנתיים לפני הקמת מדינת־ישראל היה זה גם הנימוק העיקרי נגר הספר הלבן הבריטי: המצרים והעיראקים לא יוכלו להגן על תעלת־סואץ ^הבריטית) ושדות־הנפם (הבריטיים) .לכן על הבריטים להקים מדינה עברית שתגן על האינטרסים שלה במקום.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 2
דוגמה אופיינית : בשעתו הגיעה לנמל חיפה א/ק פרנקה מארי, שעברה את תעלת סואץ בהובילה בשר מא־ריתריאה לישראל.
גליון 988 (19 בספטמבר 1956), עמוד 4
.״ חזר אחריו דובר צבאי סורי :״שום דבר שיקרה בגבול ישראל לא יסיח את דעת הערבים מן החזית העיקרית, שהיא בתעלת סואץ.״ כך שכב השטן העייף שוב לישון, באופן זמני — עד שיתעורר בפעם הבאה.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 8
הגורמים, שהפכו לפתע את המלחמה לסכנה ממשית למרחב כולו, ושהיה בהם כדי לתת מסגד, חדש להיסטוריה הישראלית, היו רבגוניים: #ההפיכות הפתאומיות בכל רחבי אירופה המזרחית, שעירערו לפתע את יסודות המעצמה הסובייטית, #תסיסת אונית־נשק מצרית ליד חוסי אלג׳ירי* שהביאה לשיא את מצב־הפלחמה הנסתר בין צרפת לבין מצרים, #חיסול ההשפעה ׳הבריטית בירדן, שגיבשה בלונדון סופית את ההכרה כי גמאל עבד אל־נאצר עתק סוסית את עורק־החיים של בריטניה — אספקת הנפט הערבי והמעבר בתעלת־סואץ, #תוכניתו של הצבא העיראקי לפלוש לירדן, כדי לקדם את פני המצרי* • הקמת הפיקוד הערבי האחיד של מצרים, סוריה והירדן, שכיתר את ישראל משלושה צדדי* י • ולבסוף, התקרבות מועד הבחירות, ב* אמריקה, ששיתקו למשך תקופה קצרה אך מכרעת את כוח ההשפעה של ארצות־הברית בזירה העולמית.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 8
במילים אחרות: שגבולות ארץ־ישראל מגיעים עד לתעלת־סואץ עצמה*. העיר על כך המושל הבריטי במצריים, הלורד קרומר :״אם יתקבל קו זה, יוקרב הגבול התורכי עד לסביבת נח׳ל, כלומר — עד לטווח פגיעה במצריים ...מיפרץ עקבה יהפוך ים סגור בידי תורכיה, והדבר יסכן באופן קבוע את הסחר עם המזרח גבול האולטימטום.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 20
.״ ץ* ה שחסר לנו כאן,״ אומרים ה־ ) ^ 4חיילים במוצבים שבתעלת־סואץ וב־ביקעת הירדן ,״זה רק חתיכות.״ אבל אם החתיכות של דיזנגוף אינן מגיעות לחזית, זה לא מפני שהן מפחדות או שרוח ההתנדבות פסחה עליהן.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 12
נילוו אליהם מיבצעי־המלחמה נגד צבאות־ערב לאורך קוי הפסקת־האש בתעלת־סואץ, בירדן וברמת־הגולן. הנר׳ המחתות שהניחה את הנצצח בקולנוע..ציוך על סבסד הואשמיס • חודש שבט ראה את התלקחות קו הירדן והפיכתו לחזית שנייה שותתת דם — חזית שלא נרגעה מאז. • חודש אדר היה מוקדש לתגובה.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 3
היתר, זו הדרך היחידה עבורנו להגיע לאירופה, כי כל אנית־סוחר שעברה בתעלת־סואץ עמדה בביקורת קפדנית של השלטונות הבריטיים־מצריים, שחיפשו אחר הבורחים ממחנות ההסגר.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 2
בשני מסעות צמודים חציתי ארבע יבשות וסך כולל של 40 מדינות, אם געשה חשבון 6 עגול• בהזדמנות זו גיליתי באפריקה שבט פרימיטיבי שעדיין לא משתמש בפרימוס ועברתי בתעלת־סואץ, מיבצע שניסה להגשים בזמנו רפי נלסון, בשליחות העולם הזה.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 13
אחת המזוהים היתד, חיילת המשרתת במוצב קידמי בתעלת סואץ .״אם יאז־מין אותך לצאת איתי בערב, תגלי לי אם זאת את?
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 4
.״ אלה הם אותם החיילים הנמצאים ממזרח לתעלת־סואץ, החוצים את התעלה מערבה, כדי לפרוק את שיירות האספקה המגיעות אליהם, ולהטעינן על הדוברות והטנקים האפר פוביים הנושאים אותם לצד המזרחי.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 2
״אני רק מקווה שההתפתחות החברתית, שנוצרה כאן בינינו, תשתקף גם בתעלת־סואץ עצמה.״ העולם הזה 1752
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 9
שנים, מסר עתה הסופר ׳יגאל מוסינזון לדפוס את הכרך ה־ 18 של סיפורי ח סמ בה: חס מי בה בפ שי טו ת בתעלת סואץ. את הספר הקדיש מוסינזון להורים שהיו פעם ילדים קוראי חסנובה, ואשר ביקשו ממנו ספרי ה ס מבה חדשים, עבור ילדיהם שלהם.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 13
ייקבע כי ההסגר הימי הסתיים, וכי לא תהיה הפלייה בתחום הימי( .ניסוח מעורפל בא למנוע פירוט בעיות שארם־אל״שייך ותעלת־סואץ, דבר שהיה גורר אחריו ויכוח על הגבולות)
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 19
כאשר נשאל על־ידי מנחה התוכנית, יעקב אגמון, לגבי פגישה שהיתה לו במידבר סיני ב־ 17 באוקטובר - 1973 עם מפקד חזית הדרום, רב־אלוף חיים בר־לב, הודה אריק גלויות :״הפגישה נערכה בשעה אחת בצהריים, אתרי שהיינו כבר מעבר לתעלת סואץ כ־ 36 שעות, מבלי ששום כוח נוסף ניצל את העובדה שאפשר, לצלוח את התעלה ...נקראתי לפגישה עם המפקדים העליונים ושם ראיתי את הניגוד הגדול לביו מה שראיתי בשדה הקרב.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 33
אנדרטת איסמעיליה המוכרת לאלפי חיילים ישראליים שצפו מעבר לתעלת סואץ, בעת שירותם בקו בר־לב. האנדרטה לזכר חללי הצבא המצרי נראתה למרחוק בצד הישראלי של התעלה.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 35
יזרעאל <• אוניית־ביון ישראלית (לפי מיספר האנטנות) בפיקודו של אייבי, נתפסה סמוך לתעלת־סואץ. חגי לביא, גן־שולה, כרכור !• מילחמת המנעולים — עכביש מול רב־בריח.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 24
׳ והמעולה שבישל להם, בקיאותו בעגת הדיזסחר הערבית של הבדואים, והמתנות היקרות שהעניק להם באדיבותו הרבה, הביאו אותם לשטח לפניו את מערכי הצבא התורכי- ,שהגיעו בראשית המילחמה עד לי וטף ל׳ש;סקי נולד במתובד״ ברא לתעלת סואץ. מתוך שיחות עם הבדואים שית העשור האחרון של המאה שעברה.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 20
לאמור: גם • אובדן הבסיס הימי והבסיס האווירי אם לא יועברו מטוסים מן השדות המפונים לשדות ש כאופירה ימנע מישראל לחסום את המבואות בתחומי הקו־הירוק, כך שהמיגבלות והסיכונים הנילווים הדרומיים של מיפרץ סואץ — וממילא את לתופעות של ״עומסחהיתד״ ושל הקטנית מספר השדות השייט כתעלת־סואץ עצמה — כתגובה למצור ׳יתבטלו כליל, הרי עדיין תעמוד בתוקפה הקביעה, כי יעצם ההצטמקות הדרסטיות של מרחב הפריסה הטריטוריאלי ימי ערכי על ישראל כיס־סוף. • ייפגע מערך האיסוף המודיעיני בעיקבות אובדן תגדיל את.
גליון 639 (26 בינואר 1950), עמוד 6
צילום: א רי א ל המלחמה 1917 — 1914 הפכה באר־שבע למרכז לצבא הטורקי־גרמני שירד לתעלת סואץ על מנת לכבשה. אלנבי כבש את המקום הזה.
