חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 4
תוג*1ן יף צינור הנפט המצרי עדיין בספק למרות הידיעות שהתפרסמו השבוע על השלמת הקמת חברת־הגג הבינלאומית להקמת צינור הנפט היבשתי המצרי, בין סואץ לאלכסנדריה, ועל ההכנות לתחילת העבודות בהנחת הצינור, יש להתייחס בספקנות רבה לגבי סיכויי השלמתו של המפעל, שנועד להתחרות בצינור הנפט הישראלי מאילת לאשקלון ולפצות את המצרים על סגירת תעלת־סואץ. מצריים הצליחה אומנם לגייס את ההון הדרוש להקמת המיפעל, בהשתתפות חברות בריטיות, גרמניות, איטלקיות, צרפתיות ואמריקאיות, אולם קשיים בלתי צפויים, שלא שוערו מראש, עלולים לעכב את העבודות. … 1 התעמולה שלהם בתעלה שלטונות מצריים החליטו על שינוי קו התעמולה שלהם בשידורים העבריים שהם משדרים ברמקולים ב־איזור תעלת־סואץ לעבר חיילי צה״ל המוצבים במעוזים בקו התעלה.
גליון 1811 (17 במאי 1972), עמוד 31
כשראה אותו מפקד אותה סיירת, אמר לו :״יפה י ככה לעשות ליו! לצאת שלם מתעלת סואץ וליפול בתעלת לונדון?״ משליכים רימונים אל הזחל״ם שנעצר מתחתם. … ״ כשלפתע שמענו מטר יריות ניתך מהסוללה, המפרידה בין הדרך לבין תעלת סואץ. היינו במרחק של עשרות מטר מהזחל״ם הראשון.
גליון 1713 (1 ביולי 1970), עמוד 13
מבחינה כמותית נפלה אומנם המסה של הצבא הסורי מזו שריכזו המצרים בחזית תעלת סואץ. אולם בעוד שהמצרים היו צריכים לפזר את סוללות הארטילריה וקני הטנקים שלהם לאורך חזית של כ־160 ק״מ, עשו זאת הסורים לאורך קו גבול של כ־ 70ק״מ בלבד. ובעוד שהמצרים היו צריכים לבנות קוי הגנה מהתעלה עד קהיר, במרחק 110ק״מ, הרי קוי ההגנה של הסורים פרושים עד דמשק הנמצאת במרחק של 70ק״מ מהגבול, כך שבאופן יחסי הצליחו הסורים לרכז יותר ארטילריה ויותר שריון על קילומטר מרובע מאשר המצרים בתעלת סואץ. בזמנים אחרים, היה ריכוז צבאי כזה מהתה עילה למלחמה, כפי שהיה ריכוז הצבא המצרי בסיני, ערב מלחמת ששת־הימים.
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 6
. : 1 7 .9 .3 5לונדון מודיעה כי יש סיכויים להסכם קרוב עם מצריים בעניין פינוי תעלת־סואץ. בעוד שבממשלה לא תמך איש בקו הבן־גוריוני, מלבד פנחס לבון וגולדה מאיר, החלד, מתקבצת סביב המנהיג הקשיש, בן ד,־ ,67 חבורה של נאמנים אישיים. … ממשלת ארצות־הברית מודיעה על הפסקת מתן הסיוע הכספי לישראל עד אשר תפסיק ישראל את העבודה להטיית אפיק הירדן. : 3 1 .1 9 .5 3בריטניה ומצריים מודיעות רשמית על כשלון השיחות בעניין פינוי תעלת־סואץ. : 3 8 .1 9 .5 3הנשיא אייזנהואר מודיע רשמית על כשלון השיחות בעניין פינוי תעלת־סואץ.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 15
הם פלשו למצריים, עברו כמה פעמים את קו תעלת־סואץ (שאז לא היתד, קיימת) ,ובפלישה אחת התקרבו אף לקאהיר. … אך לאחרונה ניכרים הבדלים מאלפים במחשב הצבאי שלה. לאורך תעלת־סואץ הוקם קו־ביצו־רים עצום, וגם לאורך הירדן ורמת הגולן עברה המדינה למיגננה סטאטית מובהקת( .פעו־לות־גמול של צד,״ל, ובעיקר של חיל־ו־,אווירי, מזכירות פשיטות שנערכו על־ידי הצלבנים).
גליון 713 (28 ביוני 1951), עמוד 15
מלבדן, קיימת גם רשימה ארוכה של טענות ישנות יותר: העמדת הענינים הבינלאומיים והדיפלומטיים מעל לענינים הדתיים ; הסתייגות מדרישת מצרים לפינוי הצבא הבריטי מאזור תעלת סואץ ; סיפוח אזור ונמל אלכסנדרטה השייכים, לפי הצדק ההיסטורי, לסוריה ; איסור על השימוש בשפה הערבית, שפת הקו ראן הקדוש ; הסתגרות נפשית ואחרי־כן התכחשות לעובדה שתורכיה חלק בלתי־ נפרד של המרחב. … ,ממשלת איחוד לאומי״ ,שבה תיוצגנה כל המפלגות, הצריכה לנהל את המשא ומתן עם אנגליה על פינוי תעלת סואץ ואיחוד סודאן עם הכתר המצרי. ממש לת אל־וופד, שנוסדה על ידי סעד זגלול באשא, אבי העצמאות המצרית, לא מצאה את העוז לעמוד על תביעות המצרים.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 4
משקיפים ישראליים מעריכים שלא במיקרה הסמיך סאדאת את מועדי פתיחת תעלת־סואץ לסיום הארכת מנדט כוחות האדם בסיני. ההנחה היא כי סאדאת קבע את מועד פתיחתה מחדש של תעלת סואץ ל־ 5ביוני, לא רק משום שיום זה מציין את פתיחתה של מילחמת ששת־הימים, שכתוצאה ממנה נסגרה התעלה.
גליון 1972 (18 ביוני 1975), עמוד 6
נאצר, א־שר הבין את כללי המיש־חק טוב יותר מעמיתו הישראלי, המשיך בכל־זאת במו״מ החשאי, וכן לא סגר את תעלת־סואץ. הסו״ט הופסק בפקודתו של משה שרת ז״ל, ואילו תעלת סואץ נס גרה למעבר סחורות ישראליות רק לאחר נסיון־הנפל להעביר את דגל ישראל בתע לה, על־ידי האוניה בת־ גלים שכל מיטענה כלל דגל ישראלי בילבד.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 8
השטרלינגים המצריים שהוקפאו בלונדון מיד לאחר ההכרזה על הלאמת?תעלת־סואץ. יהיה זה צעד בעל משמעות מהפכנית, הן מבחינה מדינית והן מבחינה כלכלית, והוא יסמל את התקרבותה המתהדקת והולכת של בריטניה למדינות ערב. … @ ישראל לא תרבה להעביר אניות נושאות דגל זר כתעלת סואץ, למרות הצלחת התקדים של ״בירגיטה טופט״ .תקדים זר, זכה בתמיכת חשרד־החוץ, חתוך הנחה שמצרייס לא תניח לאנייה לעבור בשלום ותספק על־ידי כך לישראל נשק נוסף למערכתה המדינית בעד חופש השיט ובמפרץ בתעלה ישראליות לאניות אילת ולגיוס מדינות נוספות, החרדות לחופש השיט, אל מחנה התומכים בה. מאחר שהנחה זו התבדתה, ומצריים התירה את מעבר הבירגיטה טופט ללא קשיים, חוששת עתה ישראל כי טע נוזל ק׳־־מציאות להד, אם אניות רבות תשאנה סחורה לישראל דרך תעלת סואץ, תחת דגל זר. • הטיהור במשרד־החוץ עומד לפני ביצועו הקרוב ביותר.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 12
אותה שעה התכוננו הבריטים לנטוש את בסיסיהם בתעלת־סואץ. ממשלת ישראל סברה (משום מה) כי יש קשר בין פינוי זה לבין המערכה על חופש־השייס של ישראל בתעלת־סואץ ובמיצר טיראן. … כחלק ממערכה זו, נשלחה האוניה הישראלית בת־גלים לתעלת־סואץ, נעצרה שם על־ידי המצרים. דיין התנגד לפעולה זו, הציע לשלוח אוניה דרך מיצר־טיראן החסום, תוך ליווי צמוד של צה״ל ונכונות לפרוץ את המעבר בכוח. … * לא באמצעים ״מקובלים״ .בתחילת יוני נודע לאגף־המודיעין כי ההסכם בין מצריים ובריטניה על פינוי הבסיסים הבריטיים באזור תעלת־סואץ עומד להיחתם ב־23 ביולי, וכי ניתן להשהותו רק באמצעים שאינם ״אמצעים מדיניים מקובלים״ .על רעיון זה חזר הקצין הבכיר בתז־כירים לדיין וללבון
גליון 689 (11 בינואר 1951), עמוד 4
הסיבה ליוקר המחיה: עושרה הרב של מצרים (כותנה, בצל, דמי־מעבר בתעלת סואץ) מחולק בצורה בלתי שווה, הנותנת ל־ס/ס 20 של האוכלוסיד 8054 ,מהרכוש. … הובלה ימית של הצליינים הללו שימשה נימוק עיקרי להקמת חברת הספנות המצרית ״מיסר״ בשנת .1925 אולם בגלל תעלת סואץ, לא התפתחה חברה זו, כפי שהיה ביכולתה להתפתח. … מעבר חפשי לאניות מצרים דרך התעלה, היה נותן תנופה אדירה להתפתחות צי מסחרי, אשר תעריפי־ההובלה שלו היד מתחרים באופן רציני בשאר הספנות העולמית בחבל זד״ עסקים הם עסקים. מה יקרה אם תפול פצצה אטומית על תעלת סואץ ותחסם את התנועה ז לכך מקוות כמה ארצות ערביות.
גליון 1812 (24 במאי 1972), עמוד 22
הוא צירף את כולם למכונית אחת ויחד ירדו בדרך הרפתקות בעקבות האוגדה של ישראל טל, שפרצה שכרה לעבר תעלת סואץ. הם הצליחו להגיע עם הכוח הראשון של עק שנות שהגיע אל תעלת סואץ, ליד הגשר המתקמשה בדשי הוא עיתונאי קטן — ביפל של איסמעיליה. … במיבצע סיני היה כבר מפקד פלוגת טנקים, הראשונה שהגיעה לתעלת סואץ. עוד לפני שהתפרסם כלוחם עשוי ללא חת, בזכות מלחמת ההבקעה של חטיבתו במלחמת ששת הימים, קנה לו שם כאחד הקצינים הקשוחים ביותר בצה״ל בתחום המשמעת.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 3
משם מסתעף שבילאחד דרך כונתילה לאילת, כביש שני דרומה, לתעלת־סואץ, ודרך מערבה, לאל־עריש. אל-עדיש היא הנקודה החשובה ביותר בחצי-האי סיני כולו,מבחינה גיאוגרפית, חקלאית ואיסטרא- טגית. … ב־רגע זה נמצאו כוחות־החוד של צה״ל כ־ 40 קילומטרים מעבר לגבולות פלשתינה, 190ק״מ מאיסמעיליה, בתעלת־סואץ. המיבצע, אחת הפעולות הצבאיות המזהירות של הדור גם בקנה־מידה בינלאומי, נשא עליו את חותמו של מפקד צעיר ונועז. … אולי אף יותר מזה: זה היה, אולי, כיבושו של חצי־האי סיני כולו, הרחבת תחום השליטה של המדינה עד לתעלת־סואץ, כע־רבון לשלום. הכל הוכן להתקפה האחרונה, הסופית, עם עלות השחר.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 11
יהיה עליו להבהיר לחייל המצרי היושב במרחב 200 מטר, שהטנקים הישראלים יורים עליו מפני ירה צלף מצרי עגלת מתים מוזהבת זו, ששימשה בעבר את תושבי קנטרה ־המיזרחית, מסמלת יותי מכל דבר אחר את המצב שהתהווה לאורך תעלת־סואץ לאחר מלחמת ששת־היסים הסמל — שיתוק החיים האזרחיים, מוות לכל פעילות אזרחית. … יתכן שיהיה צורך לפתוח במערכת־הסברה פשוטה ויסודית, באמצעות כרוזים או רמקולים, כדי להכניס לתודעתם של החיילים המצריים, מה שלא חודר באמצעות הפגזים. בתעלת־סואץ נפתח דף חדש ביחסי־ה־כוחות עם מצריים.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 48
מילהימת 67׳ התנהלה בכל מרחב סיני המשתרע ימן ה״קו הירוק״ יועד לתעלת סואץ, הרי מיילחמת 73׳ התנהלו־ ,ב־איזור־לחיימה ומצומצם ימשני צידי תעלת סואץ.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 34
אם יטילו הערבים מצור ימי על ישראל, הרי הישיבה בשארם מעניקה לה אפשרות לחסום את מעבר האוניות בתעלת סואץ, לנתק את הקשר הימי לירדן, לאיים על ״הבטן ה רכה״ של מצריים, להפציץ את איזור טא־בוק ולאיים על העורף הסעודי — אך אין הישיבה בשארם מקנה לישראל כושר לבטל על־ידי פעולה צבאית ישירה את המצור הימי. … גם העובדה שבתקופת המצור הימי שנילווה למילחמת ׳73 היתד, תעלת סואץ חסומה מלכתחילה, ואילו כעת התעלה פתוחה ומכניסה למצריים מאות מיליוני דו לרים, כך שחסימת מיפרץ סואץ כיום יש לה משמעות אחרת מאשר אז, גם עובדה זו אינה יכולה אלא להעלות את המחיר הכלכלי של מצור ימי על ישראל, מחיר שהוא כטיפה בים הפטרודולרים הסעודי.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 25
ס מה היא יכולת ההתערבות של ברית־המועצות באזור תעלת סואץ, ואילו סימנים מצביעים על כוונה סובייטית לפתוח את התעלה בניגוד לרצוננו? … מחזק צפדנים שבירות סו צ ד די ס קו ב ע״ ם חיפה • מה היה — אם היה — חלקם של הסובייטים בתקרית האחרונה בתעלת־סואץ? • אילו בסיסים ימיים ואוויריים יש לברית־המועצות במצרים, בסוריה, באלג׳יריה ובארצות ׳אחרות, ואילו כוחות מוצבים שם? … כל נאום סיפוחיסטי הבא מישראל, והמתפרסם באל־אהרם, כל נאום הקובע שלעולם לא נחזיר את חצי־האי סיני, אף לא במיסגרת שלום טוטאלי במרחב — כל נאום כזה נותן תחמושת לתותחים המוצבים נגדנו מעבר לתעלת־סואץ, כי כל נאום כזה מחזק את ידיהם של התובעים לתת פקודות־אש נפשעות לצבא המצרי.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 9
. >• האינטרס הסובייטי המובהק בפתיחת תעלת־סואץ ובמניעת מלחמה חדשה במרחב, תוך קיום מישטרו של עבד־אל־נאצר במצריים. … חוץ מזה הוטל על הערבים להפסיק את מצב־הלוחמה (וזה כולל, כמובן, את החרם הערבי) ,לפתוח את נתיבי־המים הבינלאומיים (ובכללם תעלת־סואץ) בפני אוניות ישראל. כן הוטל על הצדדים לפתור את בעיית־הפליטים.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 12
היא עסוקה בעניינים דחופים יותר: המשא־והמתן עם מפ״ם׳ התוספת האחרונה לתוכנית• הכלכלית, ועוד. הרעיון: בריית תעלת־סואץ שנייה מאשדוד לאילת. ״בוגזפגרגסי עיברי״ רעיון עצמו אינו חדש כל עיקר. … בפרקו השני הוא מתאר את זוג המתבודדים, החוזר לעולם התרבותי אחרי העדרות של 20 שנה (היינו בשנת ,)1923 ומתפלא כשהוא נוכח לדעת כי תעלת־סואץ כמעט עזובה. הסיכה: כל התחבורה הימית בין אסיה ואירופה עכרה לתעלה הדשה, שנחפרה על-ידי היהודים בפלסטינה.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 4
קרא אלון: ״אם מצריים רואה את התעלה בבעלותה הבלעדית ומתירה לעצמה לחסדם אותה בפני ספינותינו — אז יש להתייחס אל תעלת סואץ כאל יעד מצרי או תעלה פתוחה לכל, או תעלה חסומה לכל!״ היה זה לא פחות ולא יותר מאשר איום על כל העולם, לחסום את תעלת־סואץ, החיונית לקיומן היום־יומי של רוב ארצות אירופה המערבית, ובעיקר לבת־בריתם העיקרית של דיין־בגין־אלון: צרפת.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 4
כתב הניו־יורק טיימס: ״אורי אבנרי מסר בנאומו כיצד נלחמו טייסינו ישראליים עם טייסים סובייטיים ליד תעלת סואץ, אבל יו״ר הכנסת השתיק את אבנרי והורה למחוק את דבריו מן הפרוטוקול. … סיפר אבנרי לכנסת כי מטוסים ישראליים הפציצו מטרות צבאיות לאורך תעלת סואץ, שעה שהותקפו באש תותחים על־ידי מטוסי מיג מוטסים על־ידי טייסים רוסיים.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 16
כשמונה מטוסי פאנטום ישראליים הפציצו מטרות בשטח תעלת סואץ. לפתע הוזנקו לעברם לפחות שמונה מטוסי יירוט מדגם מיג ,21 מוטסים בידי טייסים רוסיים. … לפי ידיעות מודיעין שהגיעו לממשלת ארצות־הברית נהרג אחד הטייסים הרוסיים, שני נפצע בצורה אנושה ושניים צנחו ב שלו ם ...הנקודה המטרידה ביותר בתמונה היא שהקרב נערך מדרום לפתח הדרומי של תעלת סואץ, כלומר: מחוץ לשטח בו טסו הרוסים עד כה, בשטח בו אין התערבות רוסית רשמית.״ הופעה רוסית דלה.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 6
ך הלוא הוא הסופר יזהר סמילנסקי (מימין) ,לשעבר 1111 חבר הכנסת מטעם המערך, משקיף מעל הסוללה הישראלית לעבר הגדה המערבית של תעלת סואץ. סמילנסקי, מחבר הספר ״ימי ציקלג׳׳ ,הנחשב למעולה שביו הרומנים שנכתבו על מילחמת העצמאות, שירת במילחמה הנוכחית כקצין הסברה. … בן ה.־ ,55 העונד דרגת רב־סרן, פגש על הגשר שהוקם על תעלת סואץ בצלס־במאי של הטלוויזיה, עמנואל פרת .
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 23
9על חווייה שהיתר. לה בצד המערבי של תעלת־סואץ סיפרה השבוע המוסיקאית־זמרת דרורה חבלן ין, בערב־ראיונות במלון פלדה בתל־אביב, למנחה, אלי ניסן. … תוך תיאום עם המארחים הבריטים, סודר שליד שולחן ארוחת הצהריים ישאר לקולונל המצרי רק מקום פנוי אהרון וטורי הספר התל־אביבי הידוע, בצילום ששלח למערכת חייל המילואים יורם ברנע שביקש להודות בדרך זו, בשמו ובשם חבריו, לספר שאסף בשבוע שעבר את כל הספריות שלו, נפרד מלקוחותיו, וירד לג׳בל ג׳ניפה, אשר בעבר המערבי של תעלת־סואץ, בילה. שם יומיים כשהוא מספר את החיילים בשדה, שהתייצבו לפניו אחד אחרי השני.
גליון 1843 (27 בדצמבר 1972), עמוד 7
כתב מעריב יגאל לב, שערך בשבוע שעבר סיור במעוזים שבתעלת־סואץ, שמע באחד המעוזים את הסיפור הבא: שר־הביטהון משה דיין הגיע אל אחד המעוזים ושוחח עם החיילים שם על הצורך בהחזקת קו תעלת המים בסואץ לביטחון ישראל. בתום השיחה ביקש דיין מכל מי שסבור שיש להחזיק ב־תעלת־סואץ למען ביטחון המדינה, להרים את ידו. … כאשר המשיך דיין ושאל מי סבור שיש לסגת מתעלת־סואץ, הורמה רק יד אחת: ידו של הקצין, מפקד המעוז. 6ראש מחלקת ההדרכה במטכ״ל, האלוף שמואל (״גורודיש״) ,גונן, התפרסם בזכות כלבו לא מכבר הענק והשחור, נץ, שבגללו נאלץ האלוף לשלם פיצויים לחייל מילואים שנבהל ונפצע.
