חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 676 עד 700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 17
.״ • העתון השוויצי ״נויה ציריכר צייטונג״ ,על תכנית הנשיא אייזנהאואר לפרוץ את הדרך לברלין באמצעות טור משוריין :״התכנית מזכירה את האניה (הישראלית) המפורסמת שהיתר, צריכה לפרוץ דרך תעלת סואץ ומפרץ עקבה בסתיו ,1956 ושלא הרימה מעולם את העוגן.״ « העתונאי שבתאי טבת, לשעבר מתומכי שיטת הבחירות־ר,אישיות: ״אם תקום פעם שיטה זו, תתבע מפא״י מצבור הבוחרים בכל מחוז להצביע בעד מועמד שלה, אפילו יהיה כרוב על ראש מטאטא•״ • מזכיר ארגון עובדי הפלחה, דני מם, בפתיחת מועצת הפלחה: ״פלם חלמתי על כך שבהתפתחות החקלאות שלנו נוכל להשתוות עם הולנד ודניה• אבל עכשיו אני חולם שהולנד ודניה ירצו להשתוות אלינו.״ 9ניקיטה כרושצ׳וב, ראש ממשלת ברית־המועצות, :היו לי מכשירי טלפון אדומים, אבל ביקשתי שישליכו אותם ממשרדי משום שהצבע האדום דוקר את עיני.״ בחזרה הכללית אלא בחזרה האחרונה ללא תלבשות, התבקש על ידה לצאת החוצה ״בלי קשר לפאלסטאף,״ מפני שבחזרה כזאת, המיועדת לתיקונים, אין מה לצלם עזריה רפפורט, כתב מעריב שיצא לארצות־הברית כלווי לשיירת כוכבי ישראל של אד סוליכאן, עושה עתה שם נס- יונות נואשים כדי להתקבל כשחקן בסרט כלשהו בהוליבוד• באם לא יצליח, הודיע לידידיו, יחזור לארץ ישראלי אחד המתכונן לשוב בקרוב לישראל הוא מולי רביב, כוכב להקת החישטרון במלחמת העצמאות, שהיגר לקנדה, הצליח בתעשיית סרטי טלביזיה.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 13
היה לי יצוא לסוריה, מצרים, עיראק ופרס. חברת תעלת סואץ למשל, מחזיקה עד היום את מסמכיה בקופות מתוצרת בית־החרושת שלי.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 6
כי המרחב התנדנד אז אם אשאל מה היה מגעי החשוב ביותר בסיור זה עם ערבים, אצביע ללא היסוס על על שפת המלחמה, אחרי הלאמת תעלת־סואץ• המגע עם מוסה. הוא אינו רק מנהיג אמיתי.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 7
פולברייט טען שיש לכבד את כל החלטות או״ם, ושאם רוצים להכריח את מצריים לפתוח את תעלת־סואץ בפני ישראל, יש להכריח את ישראל לפתוח את שעריה בפני פליטי פלסטין.
גליון 863 (6 במאי 1954), עמוד 12
• יחד עם מרק־החלב המסורתי של חג השבועות תאכל גם 100 גראם כשר, אם יתמחו פרחי השוחטים במקצועם בבתי״חמטבחיים של אינקודה באסמרה — ואס לא יעכבו המצרים את מטען״הבשר בעברו דרך תעלת־סואץ. • יתכן בי תובל ליהנות מחומר קריאה רב יותר כעתונות היומית, לאחר שידון איגוד המו״ליס של העתונים בהצעה לנצל את ההקלה במצב״הנייר, ללכת בדרכם של השבועונים, שהגדילו את מספר עמודיהם לפני יחליט להגדיל את העתונים היומיים גמה חודשים, בעקבות העולם הזה, בעמוד אחד בימי׳חול
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 6
העברת האניה הישראלית הראשונה דרך תעלת־סואץ, מבלי לכבוש את חוף התעלה על־ידי כוח צבאי, היה מיבצע כמעט חסר־סיכויים.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 7
את דעת הערבים מן החזית הראשונה — תעלת־סואץ. ישראל, שאצה לקראת האנגלים כדי לחבקם, חשפה את גבה לבעיסת המגף הערבי.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 14
הם השיגו את שלהם - T את המנדט על ארץ־ישראל, הבסיס ליד תעלת־סואץ, הנמל בחיפה, המוצא לצנור הנפט מעיראק.
גליון 709 (31 במאי 1951), עמוד 11
מצד אחד טוענות כל מפלגות האופוזיציה כי השעה כשרה ביותר לנקיטת צעדים ממשיים, שיכריחו את אנגליה לפנות את אזור תעלת סואץ .״הם עסוקים בעניניהם בפרס, אין להם ׳אפשרות לטפל גם בנו.
גליון 1226 (22 במרץ 1961), עמוד 7
בין התאריכים הרבים שיש להם חשיבות בהיסטוריה הקרובה של המזרח התיכון, יש משמעות רבה ליום ה־ 18 ביוני . 1956 ,במצרים נחוג באותו יום רשמית ״יום הפינוי״ — יציאת החייל הבריטי האחרון מאזור תעלת־סואץ. בישראל התפטר באותו יום משה שרת מתפקידו כשר־חוץ, מבלי לתת כל נימוק, פרט לזה ש״לא מצא אפשרות לכהן בממשלה אשר בראשה עומד בן־גוריון״ .הוא ציין שרצה להתפטר עוד בנובמבר . 1955 באותו זמן הוחלט על מיבצע־סיני.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 11
עבד אל־נאצר חשש בעיקר מפני האפשרו שהנסט הפרסי יעקוף את תעלת־סואץ, יגיע בכמויות גדולות אל המערב באמצעות צינן ישראלי.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 14
הפסקת האש תאפשר למצריים ול־סובייטים במצריים לחזק את המערך הצבאי שלהם בחזית תעלת סואץ בצורה שתטה את מאזן הכוחות בתעלה לרעת ישראל.
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 37
כאילו שלחנו את לוחמי המעוזים של תעלת־סואץ לקרב, כשהם מצויירים באותם רובים קנדיים ובמקלות הקפא״פ של הפלמ״ח מלפני שלושים שנה.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 23
כמו בין ״העדיפות״ ל״עליונות״, כך בין ״העליונות״ ל״שליטה״ ,אין קיים כל קשר ישיר והכרחי: שעה שחיל־האוויר שלט, ללא עוררין, בכל השמיים שבין טריפוליטניה והפרת, הרי במרחב האוויר ׳שמעל החזית בסיני — כלומר בקוביית האטמוספירה שרוחבה 40—30ק״מ, אורכה כ־ 200ק״מ וגובהה כ־10.000 רגל, ואשר תעלת־סואץ חורצת את מרכז בסיסה — היה מערך הנ״מ המצרי, על טיליו ותוחיו לסוגיהם, הגורם האווירי הדומיננטי.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 20
כי פיטורים המוניים בתימנע ינחיתו מכת־מוות על אילת, שבה גוסס ענף התיירות, ושהנמל שלה נתון בסכנה ביגלל פתיחת תעלת־סואץ. סיפר מטי גילעדי, יו״ר הוועד, צעיר שעלה מארגנטינה ושהיה ראש רשימת מרי, למועצת פועלי אילת :״תחילה באו ודרשו.לפטר 200 עובדים.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 40
מילחמת־סיני של 1956 הסתיימה בניצחון צבאי, ש הימם את העולם. במכה אחת הגיע צה״ל לקירבת תעלת־סואץ — הישג שהיה משול אז לכיבוש הירח.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 24
היא ניצלה את הכאב של דור שלם, שישב במילחמת־ההתשה במעוזי תעלת־סואץ, ורעד מפחד תחת מטר הפגזים ויריות הצלפים.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 6
הבריטים עמדו לנטוש את בסיסיהם ליד תעלת־סואץ. מטרת הפעולה היתה לעורר את הרושם כי במצריים פועלים יסודות לאומניים קיצוניים, ובדרך זו לסכסך בין מצריים ובין המדינות המערביות.
גליון 2002 (14 בינואר 1976), עמוד 14
החלנטינר, פי היחה צריכה להיות אוניית־המיבחן שתעבור בתעלת־סואץ אחרי.הסכם־ההסרה. .אבל הוחזרה באמצע הדרך אחו״׳ישזלת־ :גלה.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 47
חצי האי סיני* :צריך למצוא מצב שישלים בין זכויותיה הטריטוריאליות של רע״ם לבין זכויות הגישה החופשית של ישראל וזכותה להשיט את אוניותיה, על דגלן, בתעלת־סואץ ובמיצרי־טיראן.״ וזאת לא סתם על הנייר — כי אם ״על פי הס כמים המקבילים לחוזה הדדי, ואשל ניתן להגשים אותם הלכה למעשה.״ כן רשאית ישראל ליהנות מחירות מן ה חשש שתימצא שוב, כמו ב־ 1967״בפני סכנת עימות צבאי.״ ירושלים :״יש למצוא פיתרון נעל- דימיון, שיפשר בין התחייבויותיה העמוקות של ישראל, לשמור לעצמה את העיר המ אוחדת — אחדות בעלת יתרונות ברורים — לתפקיד ומקום מיוחדים השמורים לירדן.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 9
למשך כמה שעות — נשכחו המלחמה, הרוסים ותעלת סואץ. האשד, ההפכפכה, ההיסטרית, היתד, שוב למרכז ההתעניינות.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 11
היתד, לכך סיבה: הישראלי הממוצע חרד הרבה יותר לגורל אחיו ובניו בתעלת־סואץ, מאשר לגורל האסטרונאוטים• הטרור, שהתקרב לריכוזיו העירוניים הגדולים, לקיוסקים של אבטיחים ולבתי־כנסת, הטריד אותו יותר מגורל האנושות.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 19
הם ראו לנגד עיניהם מדינה המשתרעת מתעלת־סואץ עד קונייטרה _ לפחות. אם יעלה על דעת הערכים לפתוח עד אז כמיל־חמה נוספת, תתרחכ המדינה עד סו!?
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 4
התמונה ממחישה גם את קירבתה של קאהיר, בירת מצ ריים, לתעלת-סואץ, דבר המסביר מדוע מעוניינים המצרים להרחיק את כוחות צה״ל מאיזור זה.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 14
לכן היתה רק אפשרות אחת לוויתור משמעותי: הודעה על נכונות לנסיגת צה״ל מתעלת סואץ. גולדה פחדה לתת בעצמה התחייבות כזאת, שמא ינצל זאת מחר משה דיין, כדי להציגה כשבר־כלי ולהעמיד את עצמו בראש מחנה הניצים.
