חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 651 עד 675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 26
כך אמר על האמריקאים, בנאום שבו הבריז על הלאמת המניות של תעלת־סואץ :״שייחנקו להם.״ וכך אמר על ישראל, ערב מילחמת ששת־הימים, שאם תפרוץ מילחמה היא תסתיים בחיסול המדינה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 20
בטיס דומים פקדו את הרמטכ״ל כאשר היה צריך /להחליט על הפעלת חיל־האוויר בגיזרת תעלת־סואץ. ״יש לי הרגשה של מתאגרף שיש לו מכה ימנית לא נורמלית, אבל כל הזמן הוא מכה שמאליות,״ אמר בר־לב לפני שהחליט.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 12
במדינה העם ה קו ר פו ס ה ^ ס רי לן א׳ סיסמא ׳שהתנוססה על גגי אחד הזח־למ״ים האחרונים של צד,״ל שנטשו ב שבוע ושעבר את הגדה המערבית של תעלת* סואץ, לפני החזרתה לידי המצרים :״משה דיין, אל תתפסר — לך הביתה!
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 7
איש בעולם לא הבין איך יכלה ישראל לתת יד לשתי מדינות קולוניאליות, שרצו להעניש את מצריים על הלאמת אחד מנכסיה הלאומיים: תעלת־סואץ. אך בן־גוריון לא היה מוותר עד תנאים אלה, לולא היה חדור כאמונה יסודית: שהערו• כה האמיתית לביטחון הוא צח״ל, ושצה״ל כאינטרס פגיעה ־־־־זצת על בל יגיב כצורה מוחצת ישראלי בסיסי.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 18
במלחמת תימן שימש נקו־דת־זינוק לחיל־המישלוח המצרי אל מעבר לים־סוף. מאז חסימת תעלת סואץ, הפך בסיס עיקרי ליחידות הצי של מצרים שנשארו ממזרח לתעלה.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 31
הסיבה: הוא חוזר לקיבוצו עין־שמר כדי לכתוב את סיפרו הפרוטוקולים של צעירי ציון — אוסף רפורטאזות מחיי החיילים על גדות תעלת סואץ. מי שכמעט התפטר, היה הכתב הבכיר במערכת תל־אביב, דן רביב.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 27
יצחק (רבין) הוא ראש־ד,ממשלה על המדי נה היהודית היחידה בעולם. יעקוב (יע־ תעלת־סואץ הודיע כתבו המדיני של ניד יורק טיימס מפי ״חוגים ישראליים יודעי דבר״ :״מעבר הספינה בסואץ סימל את השלמתה של מצריים עם היותה של מדינת ישראל חלק בלתי־נפרד מהמיזדח התי כון...״ אולם אותה שעד, נעלמת ישראל ממסת המיזרח־התיכון בצורה אחרת.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 35
ריק לקראת סוף הסרט בעזרת חורבות עדי תעלת סואץ ההרוסות ממלחמת ההתשה מתפכח אופולד ׳מוצאריט.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 32
בשעתו, לפני הסכם הפרדת־הכוחות׳ היינו •מוצבים בגדה ה מערבית של תעלת סואץ, מול איסמעיליה. בחודש האחרון לשהותנו שם, כאשר פסקו חילופי־האש, פיתחנו יחסי־ידידות הדוקים
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 18
״יש לאנגלים בסיסים צבאיים באחור תעלת סואץ (בקפריסין) .אנחנו מעוניינים כרגע שישארו שם.
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 35
הגוררת היוונית (ראה תמונה) עברה דרך תעלת סואץ, באישור מלא של המצרים. נראה כי למצרים אין כל התנגדות שישראל תשקיע 50 אלף דולר ליום בחיפושי נפט, ביודעם בי לנפט זה יקר ה מה שקרה לנפט של אבו-רודס: הוא יי מסר למצריים עם הנסיגה הישראלית.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 12
הרעיון המנחה היה ילדותי: י• האנגלים עמדו לפנות את מחנותיהם לאורד תעלת־סואץ. ראשי המדינה וצה״ל סברו כי הבסיסים, והציוד המצוי בהם, יהוו תיוספת־כוח עצומה למצריים.
גליון 2117 (29 במרץ 1978), עמוד 2
עם פתיחת המיתקפה, עומד לרשותנו עומק של 700—800ק״מ שבו אנו יכולים להיסוג, תוך ניהול קרב־אשהייה, דרך המידבר המערבי, הדלתא, המידבר המזרחי ועד תעלת סואץ. זהו יתרון אדיר. כאשר נתייצב לקרב המכריע — שננהל לאורך התעלה, קו החזית האופטימלי, מבחינתנו, בחזית הדרומית — יהיו נתוני יחסי־הכוחות משופרים לטובתנו הרבה יו תר משהיו בתחילת המילחמה.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 41
הוא מספר על תגובתו של ניקיטה חרוש־צ׳ ב למיבצע קדש ולשותפות של ישראל עם בריטניה וצרפת במטרה לשחרר את תעלת סואץ :״קיצצתם את זנבו של האריה הבריטי ואנו עקרנו את שיניו!
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 11
המיני־פיחות הזה נגרם במישרין על־ידי מלחמת ששת־הימים. כי סגירת תעלת־סואץ היתד, הקש ששבר את גב הגמל הבריטי, וגרם לנסיבות שהביאו — לפחות לדברי מר ספיר — לפיחות שלנו. ^ זינק קדימה, כאוגדת שריון שלמה, והבקיע את מערך ההתנגדות בלי לחשוב פעמיים.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 11
יזמנו את הקמת ״הוועד הישראלי למען אלג׳יריה חופשית״ ,תמכנו במהפכה המצרית נגד המלך פארוק ומאבקה לסילוק הבריטים מאיזור תעלת־סואץ, תמכנו במהפכה העיראקית (כאשר זו פרצה בסוף, בלעדנו ונגדנו).
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 41
הרשת התגלתה, לאמריקאים נודעה האמת, יחסי מצריים־ ארצות־הברית לא התקלקלו באותה שעה (אלא רק כעבור שנה, כאשר הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר הושיט יד לסובייטים) ,והבריטים חתמו על הסכם עם מצריים לפינוי הכוחות הבריטיים מאיזור תעלת־סואץ. העסק־ביש העיראקי, לעומת יי־ זאת, הצליח מאוד.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 3
על כן התיאור הניתן בעמודים אלה הוא במידה מסויימת סכמאטי, והוכנסו שיגויים קטנים במהלך הדברים למען פשטות ההבנה• מטרתו לחשוף את המהלכים העיקריים, לא לגלות פרטים ופרסי־פרטים, שענינם להיסטוריון הצבאי, שיקום בשנים הקרובות ויסיר את הלוט מן הסיבוב השני, אשר הביא את צה״ל לעזה (ראה מימין) ,לתעלת־סואץ ולפתח מפרץ אילת,
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 9
הם שעושים את ו:עבודה השחורה במלחמה בתעלת־ סואץ -חיים נמו ברואים ומסתננים כמהמריב - 1התותחנים פיע-סוע סמים עוג עע וותים 1מהר יותר!
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 17
ניצבת שורה שניה של רמפות.כאלה, שתעלת־סואץ כאילו חוצצת בין שני אי• מנקים יכולים לטפס במהירות אל הקצה זורי אקלים.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 6
העיקר שלפי תוכנית ארבע המעצמות נקבל דברים שלא חלמנו עליהם לפני מלחמת ששת־הימים, כולל מעבר בתעלת־סואץ. זו ובהזדמנות הרשו לי לברך את תנועת העולם הזה — כוח חדש על שהיה לה האומץ לקום בגלוי ולקבל המחייבת החלטה את השלום הכפוי (העולם הזה ,)1653 ישר שרק יועיל לנו, תושבי מדינת־ישואל, בסופו של חשבון.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 10
הדו־קיום בשלום נשמר במקום זה, גס כשבתעלת סואץ השתוללו קרבות מרים. בקומה העליונה של מיבנה המגורים, מתחת לשדה הנחיתה למסוקים, נמצאים חדרי המגורים של הצוות.
גליון 1047 (30 באוקטובר 1957), עמוד 4
הם יעצו למצרים, על סמך הנסיון של מלחמת־העולם הראשונה באזור זה, להגן על תעלת־סואץ לאורך רכס הנמצא כ־ 50 קילומטרים ממזרח לתעלה.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 17
כאשר התכנסו ארבעת הגדולים לישיבתם השנייה, הם קיוו כי יעלה בידם תוך כמה שבועות, או חודשים, לגבש תוכנית־שלום מפורטת, שתכלול את הפסקת הלוחמה וההכרה הערבית בישראלים; החזרת גבולות ר,־ 4ביוני, תוך תיקונים קלים; השארת ירושלים בידי ישראל תוך מתן מעמד רשמי לירדן בה; פתיחת תעלת־סואץ בפני אוניות ישראל ופתרון בעיית הפליטים.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 11
הכלבים, שבמשך זמן רב אומנו לרוץ לעבר גשרים, להעצר באמצע ולרבוץ שם, חצו את תעלת־סואץ בשחייה. משם שעטו במשך לילה שלם כשהם נושאים על גבם מיטעני חומר־נפץ ונפצים המופעלים מרחוק בעזרת טרנזיסטורים.
