גליון 1701, 8 באפריל 1970, עמוד 8
בנתניה, ג׳גיה שקול־גיק,
גיסתו של ראש־ד,ממשלה המנוח לוי
אשכול, שעלתה עם בעלה מברית־המועצות,
ושיכלה את בנה, קצין בצה״ל, בתעלת־סואץ
לפני מספר חדשים.
נפטר המשורר והסופר אביגדור
המאירי 83 יליד הונגריה, בנו
של בעל אחוזה ששיריו העבריים הראשונים
התפרסמו בשבועון המצפה שהופיע
בקראקוב, כשלמד בגמנסיה שליד בית־המדרש
לרבנים בבודאפסט.
גליון 974, 14 ביוני 1956, עמוד 4
באותו זמן עצמו לחם שרת בשצף קצף
נגד המטרה הקדושה ביותר של העם המצרי
ושליטיו: שיחדור תעלת סואץ. הוא
הפציר בקולי־קולות באנגלים להישאר על
גדות התעלה, שיכנע כל מצרי נאמן כי ישראל
היא סוכנת האימפריאליזם ואוייבת נצח
לשאיפות הלאומיות הערביות.
גליון 974, 14 ביוני 1956, עמוד 9
סיכוי שמן אחד זחל בחול והצליח
לחסום זמנית את תעלת סואץ. הדבר הבהיל כל כך את בריטניה, שהיא החליטה
להטיל אמבארגו מיידי על ייצוא סיכויים למזרח התיכון.
גליון 978, 12 ביולי 1956, עמוד 4
• הודעה ישראלית אחרת
תתייחס להסגר המצרי על
תעלת סואץ. ב הודע ה תז היר ישראל
חכי״ם אלמוגי, אכריאל ופולה כן־גוריון
משלטים נוספים לביג׳יזם
ני היא רואה בהסגר זה הפרה ח מור ה ביו תר של הסכם שביתת־הנ שק והחלטת
או״ם על חופ ש ה שייט בתעלה
גליון 962, 22 במרץ 1956, עמוד 5
הם ידעו כי באזור עורפי, כה מרוחק מקו החזית, לא תהיה בעייה גדולה להסתנן
למאהל המטה המצרי, מצד זה של תעלת סואץ. לבושם, צורתם וניב דיבורם הערבי יעזרו
להם להסתדר בתוך המאהל.
גליון 902, 27 בינואר 1955, עמוד 6
אולם תחת לחץ מורשת העבר, יצאה ישראל
להגן על השריד האחרון של האימפריה
הבריטית במצריים, נגד המטרה הקדושה
ביותר לכל מצת: שיחרור תעלת־סואץ
מעול הבריטים. גם מצריים החדשה הצטרפה
לחזית־האיבה המרחבית.
גליון 1042, 25 בספטמבר 1957, עמוד 4
השותף השלישי — הבריטי — לא היה בעל החלסה כל־כך
חד־משמעית. הלאמת תעלת־סואץ בידי מצריים פגעה
קשה בענייניו ובכבודו־העצמי.
גליון 1045, 14 באוקטובר 1957, עמוד 5
צנוע יותר:
#הבטחה אמריקאית לדאוג לחופש־השיט
לאילת, אך סירוב מוחלט להבטיח
חופש זה לאוניות המניפות דגל ישראל,
סירוב לפעול למען חופש־השיט בתעלת־סואץ.
סירוב מוחלט לפרסם כל הצהרה פרו־ישראלית
שהיא, כדי לא להרגיז את הערבים;
#׳הבטחה
שלא להפריע לרכישת־נשק
מצד ישראל במדינות אחרות (כגון צרפת)
,אך סירוב להעניק לישראל נשק אמריקאי
ללא תשלום;
• הבטחה להפנות זרם גדול של כספים
אמריקאיים לישראל.
… בשבועות הקרובים ישפר הרודן המצרי את יחסיו עס בריטניה ואולי גם עם
צרפת, יבוא איתן להסכם בדבר שיט אניותיהן בתעלת סואץ ויסדיר את בעיית
הכספים המוקפאים מאז הלאמת התעלה.
גליון 1000, 12 בדצמבר 1956, עמוד 7
• לעומת זאת, ת$יע קנדה הצעה משלח, העשויה לזכות
בתמיכתן השקטה של ארצות אמריקה הלטיניות לפי הצעה זי,
לא יורשה לצבא המצרי לשוב לסיני, בל עוד לא תתן ממשלת קחיר הבטחה
מפורשת לא לחסום את תעלת סואץ בפני אניות ישראל ולאפשר שייט חופשי
גס בסיפרץ אילת.
גליון 1027, 19 ביוני 1957, עמוד 5
העולם הזו! 1027
הצרפתיים־המצומצמיס
תעלת־סואץ, גם אס הדבר עלול להתבטא
בדחיית תביעותיה
לחופש־שיט בתעלה.
גליון 991, 10 באוקטובר 1956, עמוד 9
לא יצאה לפועל בכל זאת, לא היתה
האשמה לא בגודמן ולא במשרד־החוץ היש־,
ראלי. השליט המצרי הלאים את תעלת־סואץ,
יחסי הממשלה הבריטית אליו החמירו.
גליון 998, 28 בנובמבר 1956, עמוד 8
הוא ביצע את תוכניתן
הסודית הישנה להלאים את תעלת־סואץ.
מפולת
כפולה. היתד, זאת הכרזת־מלחמה
על בריטניה ועל צרפת.
גליון 1308, 3 באוקטובר 1962, עמוד 18
נשיא מצריים הז־כיר
כי נפגש עם מוצאדק, וכי למד ממנו
את ערכי הלאומיות האמיצה. את הרעיון
להלאמת תעלת סואץ קיבל מהלאמת תעשיית
הנפט על־ידי מוצאדק.
גליון 1344, 12 ביוני 1963, עמוד 8
הצרה היא שנם היציאה מנמל מסאווה
האריתריאי אל הים הפתוח נתונה בסכנה.
מצפון יכולה מצריים לחסום את תעלת־סואץ
בפני הספנות החבשית, כשב שהיא
חוסמת אותו בפני הספנות הישראלית.
גליון 1659, 18 ביוני 1969, עמוד 18
דלת חדרי היתד, פתו
לעבוד
על טרקטור באמור תעלת־סואץ.
כאשר התעורר דיון משפטי סביב הפרת־חוק
זו, היה זה דווקא רב־סמל יעקב בן־
בסט, מהמדור המרכזי במשטרת תל־אביב,
שביקש לאפשר לפטיה להמשיך לעבוד שם,
מאחר והאיש הביע חרטה, ועבודה זו תעזור
לו להשתלב מחדש כאזרח הגון בחברה.
גליון 1642, 19 בפברואר 1969, עמוד 10
הוא מחמיר את דמצב
הכלכלי החמור של מצריים, ומונע ממנה את הכנסות המטבע הזר של תעלת־סואץ. נוכחות
צה״ל בגדת התעלה מזכירה יום־יום את מפלתו הצבאית ופוגעת ביוקרתו.
גליון 1604, 29 במאי 1968, עמוד 25
אולם לפני שהם יוצאים לכבוש שוב את
העולם הגדול, דרשו אילן ואילנית מאמר־
גנם לצאת לסיור נוסף לתוצלארץ הנמצאת
בתחומי ישראל: הם יצאו לסיור הופעות
רצוף של 48 שעות בכל עמדות־צה״ל, לאורך
תעלת־סואץ .״לא נפסח אפילו על העמדה
הכי קטנה,״ אמרו השניים ,״וכל מי
שירצה יוכל להעביר דרכנו ד״ש אישי לגדיים
קלי.״
אופנהיימר אומנם הבטיח שיבוא לוועידה,
אולם לא היה כל ביטחון בזה.
גליון 1546, 19 באפריל 1967, עמוד 12
בעצם הימים בהם החלו הבריטים לנטוש את תעלת־סואץ, בשלהי , 1954 פרצה מלחמת־השיחרור
של הפל״ן.
גליון 1566, 6 בספטמבר 1967, עמוד 20
.״
• ראש ממשלת צרפת,
ג׳ורג׳ פומפידו :״כשהענקנו
עצמאות לאלג׳יריה — עשינו היסטוריה;
כשגמאל עבד־אל־נאצר הל־אים
את תעלת סואץ — הוא שינה
את פני כדור הארץ; כשישראל שילחה
את הטנקים שלה לתוך סיני —
היא טילטלה טלטלה עזה את כל
העולם.״
לים, או מדינה גדולה עם מנהיגים קטנים?
גליון 1125, 21 באפריל 1959, עמוד 4
מקהיר באד, ד,ידיע־ן
Iהראשונה, בשבוע שעבר: א/ק גרוזיה הסובייטית עברה
דרך תעלת סואץ, בדרכה לבצרה שבעיראק, ועל ם־פונה
כמה מאות לוחמים כורדים חמושיב.
גליון 881, 8 בספטמבר 1954, עמוד 7
בי תובל לעיין
לא מן הנמל
כקרוב בתוכנו של ההסכם הקוא-
ליציוני כין מפא״י והצ״ב,
חלק של הכפים הבריטי ליד תעלת סואץ
ימח שמם וזכרם, אבל בשקט !
רק עבור ;הסחורה׳ אלא גם עבור הדולא•
רים המושקעים בה.
גליון 884, 27 בספטמבר 1954, עמוד 5
המצרי הצעיר, שהשקפת־עולמו הושלה
בכיס פאלוג׳ה, תחת מהלומות צבא־ההגנד״
גרם למאורע העיקרי במרחב בשנת תשי״ד:
חתימת ההסכם לפינוי תעלת סואץ. הסכם
זה שינה באופן מכריע לרעה, את עמדת
ישראל בעולם: הוא הפקיר בסיס צבאי
עצום לידי המצרים, הוא סלל את היררך
לזיון מצריים ושאר מדינות ערב.
גליון 812, 14 במאי 1953, עמוד 15
.36 בארצות רבות מושמים מתנגדי ה משטר
מאחורי גדר עשוייה מהחומר הזה ; .38
צעיר סגני שר החוץ לסובייטי ; .39 בעזרתו
מוציאים גם דיפלומטים פקקים מן הבקבוק ;
.40ג׳ורג׳ חששי לאליזבת השנייה ; .41ר בן
יוחנן בן־זכאי קיבל אותה מסיטום ; .43 בכתיב
המספרי היה צריך לכתוב גי״ז כנ ה; •44 אל
סיינוסי הוא מלכה ; .46 קריאת התפעלות 1
.48 המאוכלסת בין הדימוקרטיות העממיות באי־
שחיינית פט מקורמיק
מאונך .2 :נשיא אסיאתי ; .3אחת משכ נות
ישראל ; .4הים, אליו פותחת תעלת סואץ
דרך ; .6יש אומרים, אבל בשתי אותיות ; .7
הזוג היהודי שנדון למוות באשמת ריגול ה אטום
; .8מפריד בין ישראל לקפריסין ; .9
אחד משלושת יו ר שי סטאלין 11 שמה היפאני
של יפאן 13 הצבע שהפך רו דן 15 מכזאר.
גליון 851, 11 בפברואר 1954, עמוד 9
במאמר בעתון פנימי בו הגיב על המצור
המצרי שהוטל על אילת וסגירת תעלת
סואץ (ראה רפורטג׳ה) ,רמז אלון כמעט
בגלוי שלדעתו הגיעה השעה לענות בפעולה
מלחמתית על פעולה מלחמתית.