נמצאו 965 תוצאות עבור "תעלת סואץ"

זמן־מה לאחר כיבוש הצומת הגיעו אליו כוחות- השיריון אשר פרצו בגיזרד, הצפונית — בליווי דיין, שהצטרף אליהם. מכאן ועד תעלת סואץ פעלה חטיבה 27 ככוח עצמאי, תחת מפקדה.

אריק עצמו היה סומך על מסך דקיק של טאנקים ליד התעלה, ממקם את חיל־ד,רגלים ממרחק ממנה. אריק גם התנגד לפתיחת תעלת־סואץ. לדעתו, היה הדבר מביא את הצי הסובייטי לים סוף, ותחת חסותו היד, חודר לשם גם הצי המצרי.

ההיגיון המדיני-הצבאי שהכריח אותנו להחזיר את תעלת־סואץ וקוגייטרה, יאלץ אותנו להחזיר שטחים נוספים גדולים הרבה יותר, במיסגרת הסדרי־שלום.

הוסיף השר האמריקאי: מצריים רוצה באמת בשלום. היא ניגשת ברצינות לשי קום תעלת-סואץ, שיעסיק אותה במשך שנה. מעבר האוניות ׳בתעלה יבטיח אווי רה של רגיעה, ימנע חדירת רוח הרפתקנית לקאחיר.

אחרי שהייה קצרה בישראל, ימשיכו הישגיים דרומה, לחצי־האי סיני, ויחצו את תעלת סואץ בדרכם למצריים, ומשם ללוב, תוניסיה, אלז׳יר ומרוקו.

הוא נפל בקרב־הדמיט יעל החווה הסינית, בגדה המערבית של תעלת סואץ. במהלך מסירת העדות ציין הקצין- החוקר כי הוא מתקשה לאתר את שני המאכערים, למדות שפע התצלומים ש סופקו לו.

־ ראש חו ל ה למיטה חולה התביעה להסגרת אבדדאוד היא צעד ראוותני שתועלתו מפוקפקת אפשר היה השבוע לשמוח בשימחתו של ספו־השלום אייבי נתן, הוא הצליח להגשים חלום ישן שלו: לחצות את תעלת- סואץ בספינתו שלום, לאילת וחזרה. אץ זה משנה אם עשה זאת תחת דגל פנמה ובעזרת צוות זר, ללא אף ישראלי, מלבדו.

מדור ״כמרחב״ הקדיש בתכת־תחקיר מצולמת על המאבק המצרי־בריטי כאיזור תעלת־סואץ. במדור ״קורא יקר״ מפרט עורד־השבועון שינויים שחלו במיבנה־המערכת, תור שי־מת־דגש על בוהות צעירים ב״העולם הזה״ ,במטרה ״שמערבת זו תישאר הצעירה בארץ לא רק בשנה הבאה, אלא גם בעבור 15 שנה.״ בין צעירי המערבת לפני 25 שנה מוזכר יצחק ליבני 17 ביום מנב״ל רשות־השידור.

.״ כדי למנוע טעויות, פליטות־לשון יו־פיטפוטי־הבל לעתיד, קבע העיתון, בשם מיפלגתו, את גבולות סוריה, אחת ולתמיד: מהרי הטאורוס (בתורכיה) בצפון, עד תעלת־סואץ בדרום. מהים התיכון במערב ועד המיפרץ הפרסי במיזרח.

דייו לא התערב יין לא התערב בעניין צליחת תעלת־סואץ אפילו ביום המכריע ביותר של המילחמה, ב־ 17 באוקטובר,״ מגלה אורי דן המתאר את קורות אותו יום ואת המיפגש שנערך בו בין אריק שרון, לבין מפקד חזית הדרום רב־אלוף (מיל).

כאשר פרצה מילחמת יום־ד,כיפורים נימנה ויקטור ציטלניק עם אחד הכוחות הסדירים הראשונים ׳שהתייצבו סול החיילים המצריים שהצליחו לחצות את תעלת- סואץ כביר בשעות הראשונות של המיל- חמה.

במילחמת ששת־הימים, אחרי ששהה כשנתיים באנגליה וסיים את בית־הספר לפיקוד ומטה בקט־ברלי, נקרא על־ידי האלוף ישראל טל לשמש כסגנו וראש־מטהו באוגדה, שפרצה דרך רפיח ואל־עריש לכיוון תעלת־סואץ. אחר־כך היה ראש אג״ם ולבסוף אלוף פיקוד הדרום, תפקידו הנוכחי.

. ** קודמו של עבד־אל־נאצר בראשה של מצריים האחר־מלוכנית. *** כמו הלאמת תעלת סואץ, שהיתה איזור צבאי בריטי. מנהיג ברית־המועצות לתקופה קצרה, בין מות יוסף סטאלין לתפיסת השלטון בידי ניקיטה כרושצ׳וב.

כבר אחרי מילחמת ששת־הימים טענו מומתים צבאיים כי ישראל נכנסה למילחמה מבלי שמטרות המילחמה תהיינה מוגדרות מראש במיסמך לאומי. צה״ל נעצר על גדות תעלת־סואץ ועל גבול היר ח לא מפני שנקבעו מראש ה־ ׳שטחים שהוא יצטרך לכבוש במילחמה ׳ש תפרוץ.

תמרורים נתמנה לפצ״ר (פרקליט צבאי ראשי) צה״ל, תת־אלוף בן־ציון פרחי .46 ,פרחי הוא יליד בולגריה, שעלה ארצה בגיל ,10 היה קצין הנדסה קרבית (שהתמחה בחבלה ובמיקוש), עזב את צבא־הקבע בגיל צעיר כדי ללמוד מישפטים ושב לצה״ל אחרי כמה שנים, כדי לקחת חלק בבניית קו ברלב, לאורך תעלת־סואץ. לאחר מכן עבר פרחי את המסלול המישפטי הצבאי, מתובע צבאי עד שופט בבית־הדין הצבאי לעירעורים.

נתמנה קצין־תחזוקה ראשי בצה״ל תת־אלוף ציון מסורי ( <48 הקצין־האלוף השלישי בצה״ל מן העדה התימנית* .מסורי, שעלה ארצה בגיל שנה, שירת בגולני ובשיריון, אך עיקר מסלול־הקידום שלו היה כקצין־תחזוקה (בין השאר באוגדת אריאל שרון, עת צלחה את תעלת־סואץ במילחמת יום־הכיפורים). איבד את זרועו, שנקטעה אחרי שנפגעה מיריה ומרסיסי־רימון, ביאונדה, בירת קאמרון, סימון גואה ( )81 סבו־מרריכו של יאניק נואה, אלוף־הטניס העושה כותרות, במיוחד אחרי נישואיו, לאחרונה, לצעירה בלונדית.

מכיוון שהדבר קרה בדיוק ערב מתן הלוואת הבנק העולמי לממשלת מצריים, לשם שיפוץ תעלת־סואץ, אפשר היה לנחש כי אוניית־המשא הקטנה נועדה לשמש כטרפדת, לפוצץ ברגע האחרון את ההלוואה, או לפחות לסחוט מן הבנק הלוואה זהה לישראל.

עבד אל־נאצר לא היה מסו גל להגן על תעלת סואץ — אולם הוא היה מסוגל לסתום אותה.

הוא ניתן למילחמה הארוכה על גדות תעלת סואץ, בין ישראל ובין מצריים, בסוף שנות ה־ .60 מילחמה זאת תבעה קורבנות רבים.

בארץ־היאור עלה אז לגדולה סגן־אלוף צעיר בשם גמאל עבד־אל־נאצר, שפתח במאבק המדיני לסילוק הצבא הבריטי, שהחזיק אז עדיין בבסיסים לאורך תעלת־סואץ. עמדתה של ישראל והשפעתה בבריטניה ובארצות־הברית יכלו להיות חשובות.

הצבא המצרי, שהתרכז במשך כמה שבועות סביב תעלת סוואץ, כדי לקדם פני התקפה בריטית־צרפתית אפשרית, התפנה שוב לגבול ישראל.

צרפת ובריטניה ״התערבו״ ,כדי לשמור, כביכול, על תעלת־סואץ. עבד־אל־נאצר, שחשש פן יילכד צבאו במלקחיים בין צה״ל המתקדם ובין הכוח הצרפתי־הבריטי שנחת באיזור התעלה, פקד על גייסותיו לנטוש את סיני ולחזור במ הירות למצריים.

יוסף מור, דובר אקי״ם, תל־אביב י צה״ל נגד פועלי אשדוד 11111 1111 11ל עשיתם עבודה יפה בכיסוי המצב בתעלת סואץ, התרעתם כהלכה נגד המימסד בשטחים שונים — למה לא תחשפו עתה את האמת על המצב בנמל אשדוד, בפני הציבור, שלחם להסרת טבעת־החנק סביב מיצרי טיראן ן הלא מיד כאשר פתחנו את השער הדרומי לנמל אילת — נסגרו בפנינו נמלי חיפה ואשדוד.

מוצב ההרמון, כמו ״החווה הסינית״ שליד ציר הפריצה בתעלת־סואץ והקרב על העיר סואץ עצמה, נכלל בין הקרבות שתבעו את מם הדמים הכבד ביותר, ששולם בקרבות על נקודה אחת.