גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

רצינו
בבניין למען השלום, בפיתוח החקלאות למען החיים
* ה מזנ ה, כנראה, לפניית ישראל ב שנת 1954 אל ממשלת
ברי טני ה בדרישה שלא תפנה את בסיסיה באזור
תעלת־סואץ.
** הכוונה להתקפת צה״ל על עזה בסוף פברואר , 1955
ימים מעטים אחרי שבן־גוריון חזר לתפקיד שר־הבטחון.
גליון 1988 (8 באוקטובר 1975), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הגילוי היה קשור בפרשת שיגורה
של אוניית־המיבחן הראשונה שעמדה
להעביר מיטענים המיועדים לישראל ב־תעלת־סואץ.
העולם
הזה פוצץ את הסוד שאפף את
עיכוב האוגיה ואלנטינה פי ,.נושאת הדגל
היווגי, ואת הפנייתה לבסוף לנמל חיפה.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

זמן־מה לאחר כיבוש הצומת הגיעו אליו כוחות-
השיריון אשר פרצו בגיזרד, הצפונית — בליווי דיין,
שהצטרף אליהם. מכאן ועד תעלת סואץ פעלה חטיבה
27 ככוח עצמאי, תחת מפקדה.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

אריק עצמו
היה סומך על מסך דקיק של טאנקים ליד התעלה,
ממקם את חיל־ד,רגלים ממרחק ממנה.
אריק גם התנגד לפתיחת תעלת־סואץ. לדעתו, היה
הדבר מביא את הצי הסובייטי לים סוף, ותחת חסותו
היד, חודר לשם גם הצי המצרי.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ההיגיון המדיני-הצבאי שהכריח אותנו
להחזיר את תעלת־סואץ וקוגייטרה, יאלץ אותנו להחזיר
שטחים נוספים גדולים הרבה יותר, במיסגרת הסדרי־שלום.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

הוסיף השר האמריקאי: מצריים רוצה
באמת בשלום. היא ניגשת ברצינות לשי קום
תעלת-סואץ, שיעסיק אותה במשך
שנה. מעבר האוניות ׳בתעלה יבטיח אווי רה
של רגיעה, ימנע חדירת רוח הרפתקנית
לקאחיר.
גליון 1915 (15 במאי 1974), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

אחרי שהייה קצרה בישראל, ימשיכו הישגיים
דרומה, לחצי־האי סיני, ויחצו
את תעלת סואץ בדרכם למצריים, ומשם
ללוב, תוניסיה, אלז׳יר ומרוקו.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הוא נפל בקרב־הדמיט
יעל החווה הסינית, בגדה המערבית של
תעלת סואץ.
במהלך מסירת העדות ציין הקצין-
החוקר כי הוא מתקשה לאתר את שני
המאכערים, למדות שפע התצלומים ש סופקו
לו.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

־
ראש חו ל ה למיטה חולה
התביעה להסגרת אבדדאוד
היא צעד ראוותני
שתועלתו מפוקפקת
אפשר היה השבוע לשמוח בשימחתו של
ספו־השלום אייבי נתן, הוא הצליח להגשים
חלום ישן שלו: לחצות את תעלת-
סואץ בספינתו שלום, לאילת וחזרה.
אץ זה משנה אם עשה זאת תחת דגל
פנמה ובעזרת צוות זר, ללא אף ישראלי,
מלבדו.
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מדור ״כמרחב״ הקדיש בתכת־תחקיר מצולמת על
המאבק המצרי־בריטי כאיזור תעלת־סואץ. במדור ״קורא יקר״
מפרט עורד־השבועון שינויים שחלו במיבנה־המערכת, תור שי־מת־דגש
על בוהות צעירים ב״העולם הזה״ ,במטרה ״שמערבת
זו תישאר הצעירה בארץ לא רק בשנה הבאה, אלא גם בעבור
15 שנה.״ בין צעירי המערבת לפני 25 שנה מוזכר יצחק ליבני
17 ביום מנב״ל רשות־השידור.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

.״
כדי למנוע טעויות, פליטות־לשון יו־פיטפוטי־הבל
לעתיד, קבע העיתון, בשם
מיפלגתו, את גבולות סוריה, אחת ולתמיד:
מהרי הטאורוס (בתורכיה) בצפון,
עד תעלת־סואץ בדרום. מהים התיכון במערב
ועד המיפרץ הפרסי במיזרח.
גליון 1972 (18 ביוני 1975), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

דייו
לא התערב
יין לא התערב בעניין צליחת
תעלת־סואץ אפילו ביום המכריע
ביותר של המילחמה, ב־ 17 באוקטובר,״
מגלה אורי דן המתאר את קורות אותו יום
ואת המיפגש שנערך בו בין אריק שרון,
לבין מפקד חזית הדרום רב־אלוף (מיל).
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

כאשר פרצה מילחמת יום־ד,כיפורים
נימנה ויקטור ציטלניק עם אחד הכוחות
הסדירים הראשונים ׳שהתייצבו סול החיילים
המצריים שהצליחו לחצות את תעלת-
סואץ כביר בשעות הראשונות של המיל-
חמה.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

במילחמת ששת־הימים,
אחרי ששהה כשנתיים באנגליה וסיים
את בית־הספר לפיקוד ומטה בקט־ברלי,
נקרא על־ידי האלוף ישראל טל
לשמש כסגנו וראש־מטהו באוגדה, שפרצה
דרך רפיח ואל־עריש לכיוון תעלת־סואץ.
אחר־כך היה ראש אג״ם ולבסוף
אלוף פיקוד הדרום, תפקידו הנוכחי.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

.
** קודמו של עבד־אל־נאצר בראשה
של מצריים האחר־מלוכנית.
*** כמו הלאמת תעלת סואץ, שהיתה
איזור צבאי בריטי.
מנהיג ברית־המועצות לתקופה קצרה,
בין מות יוסף סטאלין לתפיסת השלטון
בידי ניקיטה כרושצ׳וב.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

כבר אחרי מילחמת ששת־הימים
טענו מומתים צבאיים כי ישראל
נכנסה למילחמה מבלי שמטרות המילחמה
תהיינה מוגדרות מראש במיסמך לאומי.
צה״ל נעצר על גדות תעלת־סואץ ועל
גבול היר ח לא מפני שנקבעו מראש ה־
׳שטחים שהוא יצטרך לכבוש במילחמה ׳ש תפרוץ.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

תמרורים נתמנה לפצ״ר (פרקליט צבאי
ראשי) צה״ל, תת־אלוף בן־ציון
פרחי .46 ,פרחי הוא יליד בולגריה,
שעלה ארצה בגיל ,10 היה קצין הנדסה
קרבית (שהתמחה בחבלה ובמיקוש),
עזב את צבא־הקבע בגיל צעיר כדי
ללמוד מישפטים ושב לצה״ל אחרי
כמה שנים, כדי לקחת חלק בבניית קו
ברלב, לאורך תעלת־סואץ. לאחר מכן
עבר פרחי את המסלול המישפטי
הצבאי, מתובע צבאי עד שופט בבית־הדין
הצבאי לעירעורים.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

נתמנה קצין־תחזוקה ראשי בצה״ל
תת־אלוף ציון מסורי ( <48 הקצין־האלוף
השלישי בצה״ל מן העדה התימנית* .מסורי,
שעלה ארצה בגיל שנה, שירת בגולני ובשיריון,
אך עיקר מסלול־הקידום שלו היה כקצין־תחזוקה
(בין השאר באוגדת אריאל שרון, עת צלחה את
תעלת־סואץ במילחמת יום־הכיפורים).
איבד את זרועו, שנקטעה אחרי שנפגעה
מיריה ומרסיסי־רימון, ביאונדה, בירת קאמרון,
סימון גואה ( )81 סבו־מרריכו של יאניק נואה,
אלוף־הטניס העושה כותרות, במיוחד אחרי
נישואיו, לאחרונה, לצעירה בלונדית.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון שהדבר קרה בדיוק ערב
מתן הלוואת הבנק העולמי לממשלת
מצריים, לשם שיפוץ תעלת־סואץ,
אפשר היה לנחש כי אוניית־המשא הקטנה
נועדה לשמש כטרפדת, לפוצץ
ברגע האחרון את ההלוואה, או לפחות
לסחוט מן הבנק הלוואה זהה לישראל.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF

עבד אל־נאצר לא היה מסו גל
להגן על תעלת סואץ — אולם הוא
היה מסוגל לסתום אותה.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא ניתן למילחמה הארוכה על גדות תעלת
סואץ, בין ישראל ובין מצריים, בסוף שנות ה־ .60 מילחמה
זאת תבעה קורבנות רבים.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בארץ־היאור עלה אז לגדולה סגן־אלוף צעיר בשם גמאל עבד־אל־נאצר,
שפתח במאבק המדיני לסילוק הצבא הבריטי, שהחזיק אז עדיין בבסיסים לאורך
תעלת־סואץ. עמדתה של ישראל והשפעתה בבריטניה ובארצות־הברית יכלו להיות
חשובות.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

הצבא המצרי, שהתרכז במשך כמה
שבועות סביב תעלת סוואץ, כדי לקדם
פני התקפה בריטית־צרפתית אפשרית,
התפנה שוב לגבול ישראל.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

צרפת ובריטניה ״התערבו״ ,כדי לשמור,
כביכול, על תעלת־סואץ. עבד־אל־נאצר, שחשש פן יילכד צבאו
במלקחיים בין צה״ל המתקדם ובין הכוח הצרפתי־הבריטי שנחת
באיזור התעלה, פקד על גייסותיו לנטוש את סיני ולחזור במ הירות
למצריים.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

יוסף מור, דובר אקי״ם, תל־אביב
י צה״ל נגד
פועלי אשדוד
11111
1111 11ל
עשיתם עבודה יפה בכיסוי המצב בתעלת
סואץ, התרעתם כהלכה נגד המימסד בשטחים
שונים — למה לא תחשפו עתה את האמת
על המצב בנמל אשדוד, בפני הציבור, שלחם
להסרת טבעת־החנק סביב מיצרי טיראן ן
הלא מיד כאשר פתחנו את השער הדרומי
לנמל אילת — נסגרו בפנינו נמלי חיפה
ואשדוד.