נמצאו 965 תוצאות עבור "תעלת סואץ"

מעשה שהיה, כך היה: מעט אחרי תום הקרבות בשנת 1973 באיזור איסמעייליה, בין תעלת סואץ ותעלת המים המתוקים, במיסגרת גדוד 163 של החטיבה הירושלמית, רצח הטוראי יצחק כהן מתל־אביב שבוי מצרי ופצע שני שבויים נוספים.

נפטר בתל־אביב, בגיל ,84 ייטראל זמורה, סופר ומו״ל, שנודע במיוחד בהוצאת איש־מחתרת שייב מגימנסיה עד בית־חולים צעיר שאיבטח את קווי המים של ישובי הנגב ועלה, לאחר מכן, בסולם התפקידים, דרך פיקוד על גייסות השיריון וסגנות הרמטכ״ל במילחמת ששת־הימים, שאחריה הניח את היסוד לשיטת המעוזים בקו תעלת־סואץ, שנכנסה להיסטוריה כקו בר־לב.

ביומנו האישי מגלה אורי אבנרי: כאשר שלט הצבא המצרי בגדה המיזרחית של תעלת־סואץ במילזזמת יום־הכיפווים, תבע מפקד חיל־האוויר דאז, האלוף בני פלד, הפסקת־אש, שפירושה המעשי באותה שעה היה כניעה.

פנים: כראש הסיירת הגיע ראשון אל צפון תעלת־סואץ, ביום הרביעי של המיל־חמה. על כך הוענק לו צל״ש מטעם אלוף־הפיקוד.

לסקוב רב־התושייה, שעליו אמר פעם קצין הנדסה ראשי ״זה בן־אדם שתבוא אליו עם בעייה, הוא יתן לך תשובה,״ הוא האיש שהמציא את גשר־הגלילים, שעליו חצה צה״ל, במילחמת יום־הכיפורים, את תעלת סואץ. למות בכבוד נפטרה בירושלים, ממחלת הסרטן, בגיל ,55 הפרופסור שושנה בירן, נשיאת האיגוד האונקולוגי (העוסק בחקר גידולים) בישראל ומנהלת המכון האונקולוגי בבית־החולים הדסה בירושלים.

ניתן למצוא את שורשי המילחמה כבר לפני כ״ 20 שנה, כאשר ישראל ניהלה מילחמת־התשה מרה לאורך תעלת־סואץ ויום־יוס, כמעט, נפלו חללים בחזית.

לדחות את הלאמת הנפט הבריטי והאמריקאי, להבטיח את תעלת־סואץ למערב — וגם להסיר לזמן* מה את האיום על קיומה של ישראל.

היה זה אחרי שפרעה נכו, מלו אחמד אל״ג׳זאר, נוצרי בן יוגוסלביה, ביצע בנעוריו פשע מיני, ירח מצרים, כרה תעלה מן הנילוס לים־סוף, מעין תעלת־סואץ קדומה. ימאי כנען, יושבי לקושטא, מכר את עצמו לסוחר-עבדים יהודי, הפך עבדו של מושל מצריים, שמינה אותו חוף ארץ־ישראל והלבנון, עברו בתעלה דרומה, לאורך החוף של אפריקה, סובבו את לתליין.

המדינה המאוחדת, לדברי השבועון, תשלוט על תעלת-סואץ וצינורות הנפט, תוכל לגרום נזק קטלני לכלכלת המערב, אם זה יפלוש מחדש למרחב; תלכוד את ישראל כתוף מלקחיים; תשים לאל את התוכניות הקולוניאליות, ביניהן רעיון הסהרון הפורה, המשורטט מימין.

על מה שקרה אחרי שרפי נלסון ירד לתאו של צ׳ארלי ככניסה ל־תעלת־סואץ, סיפר רכ״המלחים פי־טרסון לכתכ ״העולם הזה״ שעלה על סיפון ה״בירגיטה טופט״ ,כה־ניעה לנמל חיפה : ״כבר בג׳יבוטי אמרנו לרפי שאין לנו התנגדות לכך שירד לחוף ויחזור לאילת באחת הספינות העובדות על קו אפריקה־אילת.

שוב ניתנה לי האפשרות להיות הישראלי הראשון הרואה, מאז 1948׳ את המדינה המצרית שממערב לסואץ. עברנו את תעלת־סואץ בגשר־הענק ליד קנטרה. בתעלה שרר שקט מוחלט.

נציגתו האישית במשרד־החוץ, גו לדה מאיר, חזרה בדיוק נמרץ על מעשי שרת, קודמה. משבר תעלת־סואץ היתד, הבחינה הסופית. ישראל הגיבה עליו במחדל מוחלט.

צירוף כאשר הלאים השליט המצרי את תעלת־סואץ, הפך גיבורו המוכר של העולם הערבי כולו.

הליגה הערבית תודיע שאם לא יסוגו הישראלים תוך שבוע, יפסיקו הערבים את זרם הנפט למערב (ואולי אף יסגרו את תעלת־סואץ). * השבוע חזר על תוכנית זו בטאו!

שמענו אותו בימי קיביה ובימי הפשיטה על עזה, שמענו אותו כאשר פינו הבריטים את תעלת־סואץ והתיידד׳ עם עבד אל־נאצר. שמענו אותו כאשר זרם הנשק הסובייטי הראשון למצריים.

אנחנו מוכנים בכל רגע לפתוח במשא־ומתן ישיר. אנחנו מוכנים לפתוח את תעלת־סואץ בפני ספינות ישראל, ואת הדרך לכותל המערבי בפני מתפללים יהודיים.

בין היתר: (א) שדפי ההסכם הסודי כין בריטניה, צרפת וישראל, ניתנו לצה״ל 96 שעות בדי להגיע לגדת תעלת־סואץ - ורק אז היה צריך להתפרסם האולטימטום המפורסם, שדרש משני הצדדים להתרחק עד נדי סו מילין מן התעלה.

שאר המתחרים היו ארבע נשים, והפרס לזוכה: כרטיס טיסה לאירופה, עוגה בת שלוש קומות והזמנה לבשל לחיילי צה״ל במוצבי תעלת־סואץ. מונה לנהל את עסקיה של להקת החיפו שיו ת, עורך־הדין והיועץ הפיננסי ה־ניו־יורקי אלאן קליין בן ה־ .35 את זמנו יצטרך קליין לחלק בין לונדון וניו־יורק.

נאום 1ה ארם לדיון סוער שמיכה אלי צעולט כולו בשבועות האחרונים מלאו עיתוני העולם וישראל ידיעות, שמועות והערכות על כוונתה של ברית־ד,מועצות, כביכול, לפתוח בכוח את תעלת־סואץ, תוך אפשרות של עימות עם צה״ל.

הציעו אנשי המרכז החופשי, פורשי חרות: מדינת ישראל. מקונייטרה עד תעלת סואץ, בלי לתת למיליון וחצי הערבים אזרחות, או כל מעמד רישמי אחר בה.

במשך תשעה ימים הקפנו את חצי־האי ערב! ביום העשירי הגענו לכווית• תעלת סואץ היתד ככר מאחורי. ע ת 1נ 1ת מה מריץ א ת שב ת אי?

הס מזכירים כי ישראל היתד, המדינה היחידה בעולם שהפצירה בבריטים להישאר ככובשים באזור תעלת־סואץ, ובזאת, פגעה ב־צפור־הנפש של האומה המצרית.

הקברניט מסניר שב־ 15.1שמע ברזייו־לונדון שהספינה מריוז־אנטוניו, שהפליגה ממסאוה, בדרכה לאילת, ישראל, נראתה בסביבת תעלת סואץ ב״1.1.54 לפנות ערב, ומאז אבדו עקבותיה.

בימי פארוק הח דירה הממשלה להכרת התושבים כי שתי בע יותיהם הגדולות היו: פינוי תעלת סואץ, סיפוח הסודאן. על הדרישה השניה ויתר המשטר החדש.