נמצאו 965 תוצאות עבור "תעלת סואץ"

.״ בימים ההם הזמין עבד־אל־נאצר את ירוחם כהן לקאהיר, כשם שהזמין עתה את גולדמן. ספינת־משא חכורה עברה את תעלת־סואץ בגלוי בדרכה מחיפה לאילת. הרעיון של הידברות אמריקאית-מצרית, במקביל להידברות אמריקאית-ישראלית, לא היה, איפוא, מופרד לגמרי.

רבבות אזרחי ישראל, מהבונקרים של חזית תעלת סואץ ועד מורדות הגולן, שנצמדו אל מכשירי הרדיו שלהם כאשר הועבר מהלך המשחק ממכסיקו בשידור ישיר, ידעו שישראל חייבת את יוקרתה בשדה הספורט לאותה בעיטה בודדת של שפיגלר ששילחה את הכדור לרשתם של השבדים.

נשיא חוג יוצאי אכסו־ דוס, קברניט אל־על אורי יפה, גילה השבוע כי ראש־הממשלה יצחק רכין החליט לעשות מחווה לרגל פתיחת תעלת־סואץ: הוא הורה לסגור את קדצינור הנפט אילת־אש־קלון.

לא עברה שעה קלה, ונשיא מצרים הגיב באמרו, כי הצעד הישראלי הוא ״צעד מעודד לקראת השלום״. ״צעד חשוב ביותר״ .גם בעת פתיחת תעלת־סואץ הושמעו קריאות לשלום. אל־סאדאת הרחיק לכת יותר, ובשיחה עם מאות כתבים שהתקבצו על המשחתת שעברה בתעלה בראש השיירה החגיגית, הכריז, כי החלטת ישראל לדלל,את כוחותיה בגדה המערבית של התעלה היא ״צעד חשוב ביותר לקראת השלום״ .הוא הצהיר, כי המהלכים להשכנת שלום במרחב נעצרו במדם עם כישלון שליחות קיסינג׳ר, ולכן ״מחווה זו פירושה שאנו מתחילים בתהליך פעם נוספת״ .סאדאת קרא לישראל, באמצעות הנתבים הזרים ,״לגבש אוריינטאציה אמיתית בכיוון ישל השכנת שלום״.

עתה, אין צורך בגיוס כזה כל עוד קו ההגנה של ישראל מוצב לאורכה של תעלת־סואץ. • נתמעטה יכולתן של המדינות הערביות לתאם את פעולותיהן המדיניות או הצבאיות. • עד היום לא הצליחו מדינות ערב להפוך את הנפט לגורם פוליטי רציני במאבקן נגד ישראל. >• התמורה ביחסים הבינמעצמתייס מצמצמת בשיעור רב — איננו רוצה לומר מחסלת — את הסכנה שבעייה איזו־רית כבעיית המיזרח־התיכון תיהפך למוקד העלול לגרור את המעצמות הגדולות למעורבות :/באיה ישירה וכתוצאה מכד לעימות ביניהן. • אפשרות של חידוש האש קיימת, אך כוחה הצבאי של ישראל יספיק לה למנוע מהצך שכנגד השגת יעד צבאי כלשהו והמציאות המדינית הבין־מעצמ־תית אינה מעודדה חידוש האש.

על פי אחת הגירסות, הפעילו המצרים את טילי הטקאד שבידם פעם אחת בלבד במהלך המילחמה, כאשר שני טילי סקאד נורו לעבר ראש־הגשר שהקים צה״ל על פני תעלת־סואץ. אולם עד היום אין כל הוכחה ברורה שאמנם היו אלה טילי סקאד.

כלומר: מעולם לא ישב מוסד מוסמך של ממשלת ישראל, בדק את כל הפתרונות האפשריים לבעיות הצבאיות בדרום, ואחרי דיון מעמיק החליט כי הפתרון הסביר ביותר הוא הקמת קדביצורים אדיר לאורך תעלת־סואץ. הדכר פשוט קרה מעצמו. כאשר הגיעו כוחות צה״ל בדרום לתעלה, הם עשו את אשר עושה כל כוח המגיע לעמדה כלשהי: הם התחפרו והתכוננו להתקפת־נגד.

השיחה היתד, כך: סיסקו שאל את דיין בתמימות מה המרחק בין תעלת סואץ ובין המיתלה. דיין השיב את התשובה הנכונה (כ־ 30ק״מ) .אז שאל טיסקו מה המרחק בין התעלה ובין עוד כמה נקודות — כולן, במיקוד* באותו המרחק מהתעלה.

כפי שטענו החוקרים במשפט קהיר, עמדו הבריטים לפנות את הבסיסים הצבאיים העצומים, שבהם החזיקו עד אז באיזור תעלת־סואץ. בישראל חששו כי הנשק הרב הנמצא במחסנים אלה יפול בידי המצרים, וישנה את מאזן־הכוחות לרעת ישראל( .בדור כיום שהיתה זאת היסטריה מפוברקת, כי נשק מיושן זה היה חסר כל ערך בידי הצבא המצרי).

נסיגת צד,״ל, פירוז שטת גדול מסיני, פתיחת תעלת־סואץ למעבר סחורות ישראליות, יביאו לתיעה של ממש — לזמן־מה.

כל ממשלה• 44 רק מירוחד מגיע לבעיית הפעלתה של תעלת־סואץ. במשך שש ורבע שנים התמוגגו מנהיגינו: התעלה סתומה.

תיאור ״המילחמה הערבית־ישראלית האחרונה״ ,היא ״מילחמת חיטין השנייה״ .נועד לשמש מעין מישחק־מלחמה אשר, נוסף על המחשת אי-קבילותו המוחלטת (מבחינה ביטחונית־צבאית) של ״שלום סאדאת״ ,נועד לסייע באיתור ובהגדרת מרקביה העיקריים של הפרובלמטיקה ה ביטחונית הצבאית הישראלית וכן בעיצוב הפתרונות (הצבאיים־הביטחוניים) העקרוניים ך תוני הפתיחה ל״מילחמת חיטין דד ^ שנייה״ מתוארים בעיקרם ב״טבלת הכוחות ויחסי־הכוחות״ ובמפת ״מצב המוצא׳ /טבלת הכוחות מושתתת על נתוני * תחגות־אתראה י שר אליו ת- לאורך קווי ה־ 11 ביוני 67׳ (״הקו הסגול״): ליד תעלת סואץ וכן על ההרים הגבוהים במערב ובמרכז סיני !

למחנה האמריקאי, ותקבלו החזר־שטחים בסיני, יחד עם קיסינג׳ר (בהתפעלות גוברת) :מד. זאת אומרת? פתיחת תעלת־סואץ ותמיכה כלכלית נרחבת ממדינות־אני עושה את זח מייד!

אבל מילבד הפיקוד על הרשת ורד התרועעות עם שרים וגנרלים, יש לאברי גם זמן לבצע במו-ידיו, באילו אגב־אורחא, כמה וכמה מיבצעי ג׳יימס בוגד מסמרי- שיעד. בעוברו ליד מחנה בריטי. באיזור תעלת־סואץ, הוא זורק לתוכו רימון. בר אותו מיתקני־נפט, הוא מניח בהם בקבוק- מולוטוב.

״ היה זה לפני למעלה משנה, בסוף שנת .1951ה״כפר המטונף״ שחיילי הוד מלכותו מחקו מעל פני המפה היה עבדו, קומץ ביקתות עלובות שעמדו מול מיפעל הזיקוק שסיפק מים למחנות הצבא הבריטי, לא הדחק מאיסמעיליה, באיזור תעלת סואץ. במשך השבועות שחלפו מאז פרצו התקפות הבלתי־סדירים המצריים באיזור, שימש הכפר מהסה לצלפים שארבו לאנשי המיפעל ולתחבורה ממנו אל הכביש הראשי.

לא נובחות חיל־מצב ישראלי בשארם, ולא בל שכן הקמת שיכונים מכוערים כה, יבטיחו את דרך־הים לאילת אלא המצב הבינלאומי, השפעת השאח הפרסי והאיום הישראלי על תעלת- סואץ. ראש ממשלת־ישראל שירטט מפות והציג תוכנית לשלום כולל.

ב ״לא ידעוגי שהגיזעמת החדשה צומחת לגו בין הרגליים״ שעד, שעל גדות תעלת־סיואץ וברמת־הגולן לוחמים יהודיים בערבים, מתרגם סמי מיכאל את הקונפליקט ביין שני העמים לעולמם של ערבים ויהודיות שנישאו נישויאי־תערובת, תוך שהוא בוחר את השפעתה של !

בגלל ריבוי הדרישה, נאלצו המצרים להעביר לצאלח ביצים דרך תעלת סואץ. והוא היה מקבל את המישלוחים ומוסר תמורתם את המידע שהצטבר בראשו.

השלב השלישי במהפך המצרי נפתח, למעשה, במילחמת יום־הכיפורים, ובעיק- בות הצלחת צליחת תעלת-סואץ. הצליחה עוררה שאיפות ותקוות ״לצלוח״ גם את שאר המיכשולים המפריעים את התקדמותה של החברה המצרית.

מספר על כך מי שהיה באותם ימים סגן־אלוף באוגדת שרון ואחד ממפקדי הגשר שהוקם על תעלת־סואץ, כדי לאפ שר לחיילי צה״ל לחצות את התעלה : ״כאשר יצאנו להתקפת־הנגד הוצמד אלי אהוד אולמרט בתור כתב של במחנה וגלי צה״ל.

אותה שעה העביר גמאל עבד־אל־נאצר, באמצעות נחום גולדמן, שדר סודי לדויד בן־גוריון, שבו הבטיח כי הלאמת תעלת־סואץ בידי ממשלת מצריים לא תפריע למעבר סחורות ישראליות בתעלה.

.״ 9שר-הדואר ד״ר יוסף בדרג, בשיחה עם עיתונאים באירלנד :״תעלת סואץ היא עורק ראשי של העולם שלקה בהסתיידות, אשר לשם הרחקתה נחוץ טיפול רפואי.״ * אלוף -חיים לפקוב.

ברשות החברה היו אופציות לרכישת מיכליות־ענק, הלהיט העונתי של עולם הספנות באותם ימים, שנזקק לאוניות מסוג זה, העוקפות את כף־התיקווה הטובה וד,פוסחות על תעלת סואץ החסומה. מרידוד הציע אז עיסקה מפתה לבנק דה לה קומרס קונטיננטל שבז׳נבה: הבנק ילווה לאיש העסקים שניים וחצי מיליון דולר.

הידיעה עצמה היתד, משמחת למדי : האונייה ברגימת טופס, המניפה אומנם דגל דני, אך החמרה בידי חברת צי׳ם עברה את תעלת־סואץ בדרכה מראנגון לחיפה, כשבמחסניה מיטען־אורז בשווי רבע מיליון דולר.