חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 476 עד 500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 12
המצ רים פירסמו מיד אחרי כיבוש מעוזי קו בר־לב כי מצאו בהם מיתקנים׳שנועדו להזרים דלק אל תוך מי התעלה ולהפוך את כל תעלת־סואץ לחומת אש שתחצוץ יבין המעוזים לבין המצרים, אלא שבשל ההפתעה ומהירות הפעולה של הצולחים לא הספיקו להפעיל מיתקנים אלה.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 21
ליאונרד כהן, אנריקו מס יאם, דני קיי, יגאל כשן, אלי הנן התל־אביבית ״אצל רונן״ בכיכר מלכי ישראל, נראה דו הר בסיני לעבר תעלת סואץ בעקבות כוחות צה״ל שצלחו את התעלה.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 30
הערפל התפזר לאיטו וחשף טנקים, משאיות ונגמ״שים. שם, למול עינינו, היתד. תעלת־סואץ. ברכת הרב ^ כול תי ל ה רי ח את המים ולראותם.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 15
במאמר שפירסם במעריב, ניתח פלד את הצעותיו של נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת לפתיחת תעלת־סואץ ואת תגובות ממשלת־ישראל על הצעות אלה.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 13
במיוחד ברצוני להעלות על נס את ההסכמה שהישגנו בעניין הגבולות, ה־בעייה הפלסטינית, ירושלים, סידורי־הבט־חון, תעלת־סואץ ומיצר־טיראן. השארנו לסוף את הבעייה הקשה ביותר, שהיא בעיית הפליטים.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 13
.״ בימים ההם הזמין עבד־אל־נאצר את ירוחם כהן לקאהיר, כשם שהזמין עתה את גולדמן. ספינת־משא חכורה עברה את תעלת־סואץ בגלוי בדרכה מחיפה לאילת. הרעיון של הידברות אמריקאית-מצרית, במקביל להידברות אמריקאית-ישראלית, לא היה, איפוא, מופרד לגמרי.
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 25
רבבות אזרחי ישראל, מהבונקרים של חזית תעלת סואץ ועד מורדות הגולן, שנצמדו אל מכשירי הרדיו שלהם כאשר הועבר מהלך המשחק ממכסיקו בשידור ישיר, ידעו שישראל חייבת את יוקרתה בשדה הספורט לאותה בעיטה בודדת של שפיגלר ששילחה את הכדור לרשתם של השבדים.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 7
נשיא חוג יוצאי אכסו־ דוס, קברניט אל־על אורי יפה, גילה השבוע כי ראש־הממשלה יצחק רכין החליט לעשות מחווה לרגל פתיחת תעלת־סואץ: הוא הורה לסגור את קדצינור הנפט אילת־אש־קלון.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 20
לא עברה שעה קלה, ונשיא מצרים הגיב באמרו, כי הצעד הישראלי הוא ״צעד מעודד לקראת השלום״. ״צעד חשוב ביותר״ .גם בעת פתיחת תעלת־סואץ הושמעו קריאות לשלום. אל־סאדאת הרחיק לכת יותר, ובשיחה עם מאות כתבים שהתקבצו על המשחתת שעברה בתעלה בראש השיירה החגיגית, הכריז, כי החלטת ישראל לדלל,את כוחותיה בגדה המערבית של התעלה היא ״צעד חשוב ביותר לקראת השלום״ .הוא הצהיר, כי המהלכים להשכנת שלום במרחב נעצרו במדם עם כישלון שליחות קיסינג׳ר, ולכן ״מחווה זו פירושה שאנו מתחילים בתהליך פעם נוספת״ .סאדאת קרא לישראל, באמצעות הנתבים הזרים ,״לגבש אוריינטאציה אמיתית בכיוון ישל השכנת שלום״.
גליון 1952 (1 בפברואר 1975), עמוד 15
עתה, אין צורך בגיוס כזה כל עוד קו ההגנה של ישראל מוצב לאורכה של תעלת־סואץ. • נתמעטה יכולתן של המדינות הערביות לתאם את פעולותיהן המדיניות או הצבאיות. • עד היום לא הצליחו מדינות ערב להפוך את הנפט לגורם פוליטי רציני במאבקן נגד ישראל. >• התמורה ביחסים הבינמעצמתייס מצמצמת בשיעור רב — איננו רוצה לומר מחסלת — את הסכנה שבעייה איזו־רית כבעיית המיזרח־התיכון תיהפך למוקד העלול לגרור את המעצמות הגדולות למעורבות :/באיה ישירה וכתוצאה מכד לעימות ביניהן. • אפשרות של חידוש האש קיימת, אך כוחה הצבאי של ישראל יספיק לה למנוע מהצך שכנגד השגת יעד צבאי כלשהו והמציאות המדינית הבין־מעצמ־תית אינה מעודדה חידוש האש.
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 19
על פי אחת הגירסות, הפעילו המצרים את טילי הטקאד שבידם פעם אחת בלבד במהלך המילחמה, כאשר שני טילי סקאד נורו לעבר ראש־הגשר שהקים צה״ל על פני תעלת־סואץ. אולם עד היום אין כל הוכחה ברורה שאמנם היו אלה טילי סקאד.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 10
כלומר: מעולם לא ישב מוסד מוסמך של ממשלת ישראל, בדק את כל הפתרונות האפשריים לבעיות הצבאיות בדרום, ואחרי דיון מעמיק החליט כי הפתרון הסביר ביותר הוא הקמת קדביצורים אדיר לאורך תעלת־סואץ. הדכר פשוט קרה מעצמו. כאשר הגיעו כוחות צה״ל בדרום לתעלה, הם עשו את אשר עושה כל כוח המגיע לעמדה כלשהי: הם התחפרו והתכוננו להתקפת־נגד.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 21
השיחה היתד, כך: סיסקו שאל את דיין בתמימות מה המרחק בין תעלת סואץ ובין המיתלה. דיין השיב את התשובה הנכונה (כ־ 30ק״מ) .אז שאל טיסקו מה המרחק בין התעלה ובין עוד כמה נקודות — כולן, במיקוד* באותו המרחק מהתעלה.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 16
כפי שטענו החוקרים במשפט קהיר, עמדו הבריטים לפנות את הבסיסים הצבאיים העצומים, שבהם החזיקו עד אז באיזור תעלת־סואץ. בישראל חששו כי הנשק הרב הנמצא במחסנים אלה יפול בידי המצרים, וישנה את מאזן־הכוחות לרעת ישראל( .בדור כיום שהיתה זאת היסטריה מפוברקת, כי נשק מיושן זה היה חסר כל ערך בידי הצבא המצרי).
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 15
נסיגת צד,״ל, פירוז שטת גדול מסיני, פתיחת תעלת־סואץ למעבר סחורות ישראליות, יביאו לתיעה של ממש — לזמן־מה.
גליון 1932 (11 בספטמבר 1974), עמוד 13
כל ממשלה• 44 רק מירוחד מגיע לבעיית הפעלתה של תעלת־סואץ. במשך שש ורבע שנים התמוגגו מנהיגינו: התעלה סתומה.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 50
תיאור ״המילחמה הערבית־ישראלית האחרונה״ ,היא ״מילחמת חיטין השנייה״ .נועד לשמש מעין מישחק־מלחמה אשר, נוסף על המחשת אי-קבילותו המוחלטת (מבחינה ביטחונית־צבאית) של ״שלום סאדאת״ ,נועד לסייע באיתור ובהגדרת מרקביה העיקריים של הפרובלמטיקה ה ביטחונית הצבאית הישראלית וכן בעיצוב הפתרונות (הצבאיים־הביטחוניים) העקרוניים ך תוני הפתיחה ל״מילחמת חיטין דד ^ שנייה״ מתוארים בעיקרם ב״טבלת הכוחות ויחסי־הכוחות״ ובמפת ״מצב המוצא׳ /טבלת הכוחות מושתתת על נתוני * תחגות־אתראה י שר אליו ת- לאורך קווי ה־ 11 ביוני 67׳ (״הקו הסגול״): ליד תעלת סואץ וכן על ההרים הגבוהים במערב ובמרכז סיני !
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 20
למחנה האמריקאי, ותקבלו החזר־שטחים בסיני, יחד עם קיסינג׳ר (בהתפעלות גוברת) :מד. זאת אומרת? פתיחת תעלת־סואץ ותמיכה כלכלית נרחבת ממדינות־אני עושה את זח מייד!
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 12
אבל מילבד הפיקוד על הרשת ורד התרועעות עם שרים וגנרלים, יש לאברי גם זמן לבצע במו-ידיו, באילו אגב־אורחא, כמה וכמה מיבצעי ג׳יימס בוגד מסמרי- שיעד. בעוברו ליד מחנה בריטי. באיזור תעלת־סואץ, הוא זורק לתוכו רימון. בר אותו מיתקני־נפט, הוא מניח בהם בקבוק- מולוטוב.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 55
״ היה זה לפני למעלה משנה, בסוף שנת .1951ה״כפר המטונף״ שחיילי הוד מלכותו מחקו מעל פני המפה היה עבדו, קומץ ביקתות עלובות שעמדו מול מיפעל הזיקוק שסיפק מים למחנות הצבא הבריטי, לא הדחק מאיסמעיליה, באיזור תעלת סואץ. במשך השבועות שחלפו מאז פרצו התקפות הבלתי־סדירים המצריים באיזור, שימש הכפר מהסה לצלפים שארבו לאנשי המיפעל ולתחבורה ממנו אל הכביש הראשי.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 15
לא נובחות חיל־מצב ישראלי בשארם, ולא בל שכן הקמת שיכונים מכוערים כה, יבטיחו את דרך־הים לאילת אלא המצב הבינלאומי, השפעת השאח הפרסי והאיום הישראלי על תעלת- סואץ. ראש ממשלת־ישראל שירטט מפות והציג תוכנית לשלום כולל.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 56
ב ״לא ידעוגי שהגיזעמת החדשה צומחת לגו בין הרגליים״ שעד, שעל גדות תעלת־סיואץ וברמת־הגולן לוחמים יהודיים בערבים, מתרגם סמי מיכאל את הקונפליקט ביין שני העמים לעולמם של ערבים ויהודיות שנישאו נישויאי־תערובת, תוך שהוא בוחר את השפעתה של !
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 53
בגלל ריבוי הדרישה, נאלצו המצרים להעביר לצאלח ביצים דרך תעלת סואץ. והוא היה מקבל את המישלוחים ומוסר תמורתם את המידע שהצטבר בראשו.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 48
השלב השלישי במהפך המצרי נפתח, למעשה, במילחמת יום־הכיפורים, ובעיק- בות הצלחת צליחת תעלת-סואץ. הצליחה עוררה שאיפות ותקוות ״לצלוח״ גם את שאר המיכשולים המפריעים את התקדמותה של החברה המצרית.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 29
מספר על כך מי שהיה באותם ימים סגן־אלוף באוגדת שרון ואחד ממפקדי הגשר שהוקם על תעלת־סואץ, כדי לאפ שר לחיילי צה״ל לחצות את התעלה : ״כאשר יצאנו להתקפת־הנגד הוצמד אלי אהוד אולמרט בתור כתב של במחנה וגלי צה״ל.
