חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 33
כאשר נסעה לסיבוב־הופעות בקמפוסים וכדומה ברחבי ארצות־הברית, התלווה אל חווה גם הבעל־הצנחן, שהיה עם הכוח שחצה את תעלת־סואץ במילחמת יום- הכיפורים. אחר־כך, לקפיצה לבלגיה, לא היה טעם שיתלווה.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 14
הם הגיעו אל האגם המר, בלב מצ ששת־ריים, בו עוגנות מאז מיל׳חמת הימים במה אוניות־סוחר שנתקעו שם עם סגירת תעלת סואץ. האוניות, שהיו ב שליטת חיל־הים הישראלי, נמצאו ריקות בימעט.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 14
התבצרות נירחבת ך* מו כמה שקדם להקמת קו בר־לב ** על תעלת־סואץ אחרי מילחמת ששת־הימים, כך גם הפעם, היתר, זו החלטה מדינית שהביאה להקמת קו הביצורים החדש.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 12
.״ חשיבות ההבחנה בכך, ש״נקודת התורפה״״ המיבצעית הכללית וד,קבועה של המצרים בחזית הסואץ התבטאה, במה שניתן לכנות ״דילמת תעלת סואץ״ — או ,״דילמת פיצול הכוח על-ידי התעלה״ (ועוד נשוב לכך) — ו״התורפה״ הקונקרטית התבטאה באי־מוכנות ״פשוטה״ ו/או במתן פתרון לא נכון ל״דילמה״ זו.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 4
ל א שדר פי ר סויו ת ־ ב חי רו ח ספן־השלום אייבי נתן, העומד לצאת השבוע לעבר תעלת־סואץ בניסיון נוסף לחצות אותה עם ספינת השלום שלו, החליט שלא להעמיד את תחנת־ד,שידור שלו לצורך שידורי־בחירות בתשלום של המיפלגות השונות.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 10
מיבצע..אבידיילב״ .ב 1צלח צה״ ל את תעלת־סואץ. ל א היה אלא בג ד ר צליחה ל שמה.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 30
הוא קם ואמר :״אני שולח את ידי לשלום.״ מאוחר יותר יפתח את תעלת־סואץ, כדי לאפשר לכולם לחזור לבתיהם שבסואץ ובאיסמעי-
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 25
לדעתו תתהווה אז מהדורה חדשה של הקשר האנגלו־צרפתי־ישראלי של ,1956 אחרי הלאמת תעלת־סואץ בידי גמאל עבד־אל־נאצר. הפעם יהיה זה קשר איראני־ישר־אלי־מצרי, שיפעל בחסות האמריקאים וישתלט על שדות־הנפט.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 2
1ןיך ישראל הסכימה למחווה הודעות שרי ממשלת־ישראל, כאילו לא הסכימה הממשלה לשום מחווה עם פתיחת תעלת־סואץ, אינן נכונות. ישראל הודיעה באמצעות שר-הכיטחון שימעון פרם, כי במה ימים אחרי פתיחת התעלה תעשה דילול של כוחותיה בקו הקידמי כסיני.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 9
באותה שעה פרצו הכוחות המצריים את ״גבול הבי טחון האידיאלי״ בדרום, מחסום־המים המהולל של תעלת־סואץ, ופיצחו את קו בר־לב עטור־ההילה.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 34
קודם לכן ישבה מישפחת אמבש שנים רבות באיסמאעיליה, ליד תעלת סואץ, מקום שם עלה שימחה לגדולה בעיסוקיו התעשייתיים וההנדסיים.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 21
בחזית המערבית (סיני) ,נ שען צה״ל בין השנים 73׳ — 67׳ על תוודאי־תוחם מעולה ביותר — תעלת־סואץ. למרות -שהקונסצפיה האידיוטית־להפליא של קו בר־לב אבל אם יידר ש צה״ל לפעול, ברור כי ההשפעות על פעולתו לא תצטמצפינה למה שכופות, או מאפשרות, נסי בות אובייקטיביות אלו.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 11
האפשרויות המיידיות, במיקרה של התחדדות המשבר: • מיקום חיל־הנחיתה הסובייטי לאורך הגדה המערבית של תעלת־סואץ, בך שכל מכה ישראלית -באמצעות חילות אוויר, תותחנים או שריון -תיתקל כצבא הסובייטי.
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 32
התעלה אשר הגיעה לאשחאבאד ב־ 1962 והיא עוד מתקדמת — יונקת את מימיה מנהר האמו־דאריה, והיא כבר כיום הארוכה ביותר בעולם ( 1150 קילומטר) .לשם השוואה: תעלת סואץ אורכה 116 קילומטר; תעלת פנמה 82 :קילומטר.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 47
אלא משום שהלוחם ללא מדכאות, שרון, בכך שצלח את תעלת סואץ מערבה, בראש אוגדתו, בקרבות מריס שניהלו פיקודיו וחייליו במלחמת יום הכיפורים , 1973 הוא שתרם לכך שאנואר סאדאת הגיע לירושלים.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 30
״ ולסקוב אכן נתן את התשובה, במילחמת יום־הכיפורים, בספקו את גשרי־הגלילים, שעליהם חצה צה״ל את תעלת־סואץ מערבה. הספגטי והטדגזיסטוי ^ ין ההולכים היו רבים מאנשי ארץ־ ^ ישראל היפה: רפי בלומנפלד, האדריכל המבוקש, שעיצב גם את׳בניין עיריית תל־אביב וגם את מינדדשלום, וגם ביצע משימה קטנת־היקף הרבה יותר, אבל מכובדת לא פחות: זאת של עיצוב אולם־המליאה של הכנסת בירושלים. • ומיכאל אבן־ארי, הפרופסור לבוטניקה, שחקר את חקלאות־המידבר בשתי החוות שהקים בנגב, בשיבטה ובעבדת.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 8
לפי כל הסימנים, כבר הסכים גמאל עבי אל־נאסר לסידור זה. הוא מוכן לוותר על חלק מהכנסות תעלת סואץ ועל רצועת עזה תמורת הכרה בריטית והגמוניר, של מצריים במרחב.
גליון 908 (8 במרץ 1955), עמוד 18
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן. תעלת סואץ היתה שרויה באפילה. רק פר, ושם שלחו פנסי החוף את אורם הקלוש.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 29
האדם שביצע את המיבצע העחונאי המזהיר ביותר של השנה היה רפי (״נלסון״) אירון, האיש שעלה כימאי על הספינה שעברה את תעלת־סואץ, נעצר על־ידי משטרת מצריים, עונה עינויי־תופת במשך כמה ימים, הוחזק 23 יום במעצר־בידוד, נלקח לסיור עתונאי בקאהיר כאורח ממשלת מצריים, כמעט נהרג במשפם־לינץ׳ ביום האחרון לשהותו במצריים, ואמר, בחזרו לישראל מגולחראש.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 4
מנהיגות ישראל התעקשה בכל מחיר לטמון את ראשה בחול המדבר המפלגתי־גיטואי, ולהתעלם מן הסכנה המתגבשת והולכת. כאשר פינו האנגלים את תעלת סואץ, נוצר הסדק הגדול הראשון בסכר.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 15
כי זה עתה הסכימו האנגלים, אחרי משא־ומתן ארוך מאד, להדריך ארבעה מצרים בטייס, בבסיס חיל התעופה באבו־סודיר, באזור תעלת סואץ. 200 קצינים הגישו את מועמדותם.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 12
אילת העודיף ה ח רי ט אנו מקבלי עשרה חודשים אחרי שעזב אותה, קור רפי נלסון לאילת הוא ביקש למצוא בה את פרנסתו כנהג מונית, בעזרת מכונית פורר משומשת, שקנה מחטכונותיו שחסך אחרי המטע לבורמה וחזרה דרך תעלת־סואץ. אילת קיבלה את רפי בפנים שוחקות.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 13
מצדים הנ דו ד 1ת ה בו ל טו ת לילותיו הראשונים של חודש נובמבר, . 1956 בחצי־האי סיני ובאזור תעלת סואץ התפתחה במלוא הקפה ההתקפה המשולשת על מצרים.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 3
האנגלים ביקשו להחזיר לעצמם את הפיקוח י המעשי על תעלת סואץ, הצרפתים ביקשו לנתק את המורדים האלג׳יריים מבסיסם המצרי, ואילו ישראל ביקשה להשיג: רביעית, את חופש השייט בסואץ, חמישית, את המעבר במפרץ אילת, שי׳צית, אח רצועת עזה (אולי את פירוז סיני), שביעית, חלק מסוייס מארץ־ישראל ה ישראל, כי לצרפת לא היד״ פשוט, מד, להפסיד.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 9
י • ישראל לא תסתפק בהסדר הקיים, לפיו מרשה מצרים לאניות זרות לעבור את תעלת סואץ בדרכן לנמלי ישראל. בקשר לכן, מעיינת הממשלה בכמה צעדים נסיונייס חשובים להפשרת הקפאון
