נמצאו 965 תוצאות עבור "תעלת סואץ"

* ה היה אז, לפני ארבע שנים, בתקו( פה של רגיעה, כאשר משה דיין הבטיח לכולנו שצבאות־ערב אינם מסוגלים לחצות שלולית של גשם, ולא כל שיכן את תעלת־סואץ. נשתנה עכשיו לגבי השאלה הגורלית?

מלון שפארד הקאהירי עלה באש, כאשר סערו המהומות במצרים בשנת .1952ההמון נקרא על־ידי המיפלגה השלטת, מיפל־גת הוואפד, להתקומם נגד המשך נוכחותם ישל הכוחות הבריטיים באיזור תעלת־סואץ. בעיקבות מהומות אלה ה-שתלטו ״הקצינים החופשיים״ במצריים.

אפשר יהיה להתווכח איזו צליחה היתד, קשה יותר: צליחת מיכשול המים של תעלת־סואץ במילחמת יום־ד,כיפורים, או צליחת המחסום שהוקם בחודשים האחרונים בין אריק לבין צד,״ל — מחסום אנושי, רגשי, פוליטי ואינטרגנטי.

בהיותה הדרומית במערך זה חשיבותה רבה בהקשר לתוכניות הגשר־היבשתי אשר יקשר את הים התיכון לים־סוף. ״הטווח בינה לבין תעלת־סואץ. הדומה למרחקה מאילת ומחיפה, נותן לה משקל על רקע יחסים תקינים בין מדינת ישראל לשכנותיה.

. • שמחה כפולה אחרת אירעה גם לשחקנים • חייל צה״ל על גדות תעלת־סואץ, לעיתונאי האנגלי ג׳יימם קאמרון, ששאלו את הוא חש תחושת ניצחון: ״תחושתי היא תחושת דאגה.

התופעה נראתה זמנית וחולפת, תופעת־לוואי של המיל־חמה ליד תעלת־סואץ. כאשר הטילו הערבים חרם על הולנד, בגלל ידידותה לישראל, הגביר הדבר את הרושם שכל העניין אינו אלא תימרון ערבי לשעה קלה, ושאחרי ההרגעה וההסדר, יחזור הכל לקדמותו.

לבסוף, לאחר התערבות סוכנות אסושיאטד־פרס, הוצאה לו תעודת*מסע ישראלית וכרטינר-טיסה. 8הקרב הראשון בין שני ראשי העיר, תייי 1יליו הירושלמי ויוסף אלמוגי ה חיפאי, נערך על מי שהיה בזמנו מזכ״ל תנועת הזודג׳ס בלונדון יונה יחס, שחזר ל ארץ עם פרוץ מילחמת יום־ הכיפורים, הפך לדוברו של ה רוו ל ח הז ה בס דרת ו ותות לא שיגרתיות שצולמו על־ידי י הצלם נחו גוטמן ליד תעלת המים המתוקים י ייי במערב תעלת־סואץ. דיין חולץ את נעלו, כדי להוציא מתוכה את 8איש הכספים עזוזיאל עינב הופתע כשהגיע לארץ הגליון האחרון של הסנדי טלגרף הלונדוני, ובו פרק נוסף על מילחמת יונדהכיפורים.

באותה נשימה, סיפר ויצמן גם כי מיד אחרי ד,מלחמה, ב־ ,1967 הציעו הוא ושני אלופים אחרים — לפתוח את תעלת סואץ, ומיד. אפילו בלי זכות שייט ישראלי בה.

ץ יל האוויר הישראלי היה עסוק | | מאוד, השבוע, בביצוע משימתו החדשה: מניעת הצבתם של טילי סאס 3לאורך תעלת סואץ. האם פגעו מטוסים ישראליים בטילים ובחיילים המפעילים אותם?

למרות שכותרות העיתונים סיפרו על המערכה המתנהלת מאחורי הקלעים להסדר ביניים, לפיו תיפתח תעלת סואץ מחדש לתנועת אניות, היתד, מערכה זו רחוקה מאוד מסיומה.

אך המרתיחה העיקרית מן המצב השורר במזרח התיכון היא סין :״הדברים מכתנים בעיקר לגבי חסימת תעלת־סואץ. רבים הזכירו את קשייה של ברית־המועצות בהעברת אספקה לתיאט־נאם מחמת סגירתה של התעלה.

אין קופצים לחאוניות-הפיבחר פרשת אוניית־המיבחן שתישא מיטענים ישראליים לראשונה דרך תעלת־סואץ, עלולה להפוך בדיחה. מסתבר בי התקלה הטכנית שמנעה מציאת אונייה שתעביר מיטענים ישראליים בתעלה, אחרי שהמצרים בבר היו מובנים לכך, נובעת מן העובדה שהעניין נמסר לטיפולו של אדם שכימעט אין לו מושג כנושא זה, לא עוד.

הנגר שחצה את התעלה כמו שהמצרים. פתחו את תעלת סואץ לשייט, וכמו שכל העולם שם שבע עיניים לראות אם יתירו לאוניות ישראליות לעבור, ועוד לפני שהחלו כל הפאשלות שלנו, גנבה את ההצגה יאכטה קטנה שקיבלה היתר לעבור בתעלה, והגיעה היישר לאילת.

קודם כל, לא לכל תינוק יש אבא כמו איציק ואמא כמו שרונה, וחוץ מזה לא לכל תינוק יש סבא כמו אייבי נתן, ספן- השלום המשייט לו אי־שם בסביבות תעלת סואץ ומנסה להצליח איפה שקיסיינג׳ר נכשל לפניו.

ידו של עוזי יאירי מגודל הזקן בגדה המערבית של תעלת־סואץ, יום אחד אחרי הקרב הנורא בחווה הסינית, בה נהרגו רבים מאנשי יחידתו.

קרוב לוודאי שיכריע השיקול הראשון, ושברית־המועצות אינה רוצה במלחמה במרחב זה. מה גם שפתיחה מהירה של תעלת־סואץ דרושה עתה לברית־המועצות יותר מתמיד, כדי לקצר את הקשר הימי בין ארץ הסובייטים ובין הודו ובנגלה דש.

סרטנ37ן 3 3ודיה ע ל תעליח־סואץ ׳בשבוע שעבר שודר, במיסגרת התוכנית מבט, קטע של הפרשן לענייני ערב אהוד יערי, על שיקום ערי תעלת-סואץ, לאחר נסיגת כוחות צה״ל מגדתה.

כאשר נסעה לסיבוב־הופעות בקמפוסים וכדומה ברחבי ארצות־הברית, התלווה אל חווה גם הבעל־הצנחן, שהיה עם הכוח שחצה את תעלת־סואץ במילחמת יום- הכיפורים. אחר־כך, לקפיצה לבלגיה, לא היה טעם שיתלווה.

הם הגיעו אל האגם המר, בלב מצ ששת־ריים, בו עוגנות מאז מיל׳חמת הימים במה אוניות־סוחר שנתקעו שם עם סגירת תעלת סואץ. האוניות, שהיו ב שליטת חיל־הים הישראלי, נמצאו ריקות בימעט.

התבצרות נירחבת ך* מו כמה שקדם להקמת קו בר־לב ** על תעלת־סואץ אחרי מילחמת ששת־הימים, כך גם הפעם, היתר, זו החלטה מדינית שהביאה להקמת קו הביצורים החדש.

.״ חשיבות ההבחנה בכך, ש״נקודת התורפה״״ המיבצעית הכללית וד,קבועה של המצרים בחזית הסואץ התבטאה, במה שניתן לכנות ״דילמת תעלת סואץ״ — או ,״דילמת פיצול הכוח על-ידי התעלה״ (ועוד נשוב לכך) — ו״התורפה״ הקונקרטית התבטאה באי־מוכנות ״פשוטה״ ו/או במתן פתרון לא נכון ל״דילמה״ זו.

ל א שדר פי ר סויו ת ־ ב חי רו ח ספן־השלום אייבי נתן, העומד לצאת השבוע לעבר תעלת־סואץ בניסיון נוסף לחצות אותה עם ספינת השלום שלו, החליט שלא להעמיד את תחנת־ד,שידור שלו לצורך שידורי־בחירות בתשלום של המיפלגות השונות.

מיבצע..אבידיילב״ .ב 1צלח צה״ ל את תעלת־סואץ. ל א היה אלא בג ד ר צליחה ל שמה.

הוא קם ואמר :״אני שולח את ידי לשלום.״ מאוחר יותר יפתח את תעלת־סואץ, כדי לאפשר לכולם לחזור לבתיהם שבסואץ ובאיסמעי-