גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בסיוני נשאל שוב ושוב
האם הוא נוסע להצגת האופרה
אאידה, לכבוד שנת ה־ססז לפתיחתה
של תעלת־סואץ. השגריר
המצרי השיב בצער :״כולם
נוסעים.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

הם רצו להשתלט על
הארץ, הן כדי לאבטח את תעלת־סואץ
שהיתה עורק־החיים שלהם להודו, והן
כדי להניח צינור לנפט שלהם מעיראק
לים־התיכון.
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

על קבר מל־
האיש שהביא את הירקון דנגב
מים שקטים חודרים עמוק
כאשר אמד הכאדיב המצרי איסמעיל לפתוח
חגיגית את מפעל הפתוח הגדול ביותר
בחייו — תעלת סואץ — בשנת ,1869 פנה
למפורסם במלחיני הדור ההוא, ג׳וזפה וורדי,
הזמין אצלו אופרה רבת־רושם לחגיגת
הפתיחה. … כי פתיחת מוביל־הירקון־
נגב ה יתה לגבי ישראל מבצע שלא נפל
בחשיבותו מתעלת סיאץ לגברי מצרים בשעתו.
לאחר שיסיימו את בניית המפעל במלוא
היקפו, עתיד הוא להפרות 200 אלף דו־נאם
מאדמות הדרום והנגב, לספק בסיס
מחייה ל־ 200 אלף נפשות.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מחיר זה נשאר מקובל, בשינויים קלים,
עד לפני.זמן קצר. חסימת תעלת סואץ שינתה
את המצב בצורה קיצונית: על כל מטר
מעוכב של תפוסה במיכלית נמצאו חצי
תריסר קופצים, והמחירים זינקו לשמים.
… אחרי הפינוי, עשויה
להתקבל החלטה הקוראת להבטחת חופש שיים לאניות ישראליות במיצרי טיראן
ובתעלת סואץ. אין סיכויים כי מצרים תיענה לקריאה זאת.
• האמריקאים יפתחו כמערכה פוליטית רצופה כמרחכ.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

.״
• ״ ניחותא (יום ו; ;8.10 קול יש־ראל)
— לכבוד פרידת צה״ל מתעלת סואץ,
תשודר תתוכנית בשם פרסיירה על נוו ת
הנילוס, שתספר על האופרה אאידה, אשר
הוזמנה במיוחד לכבוד המאורע החגיגי של
פתיחת תעלת־סואץ
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ך * דעההמקובלתהיא כי מיבצע סיני־סואץ בא כתגובה על מעשי עבד אל־נאצר,
1 1שהלאים את חברת תעלת־סואץ. אך ההיפר הוא נכון: המיבצע תוכנן עוד לפני כן,
ומעשי השליט לא היו אלא תגובה צפוייה על פרובוקציה מתוכננת, שהיתר. … בן־גו ריון החליט עוד ב־ 1955 כי עבד אל־נאצר עלול להיות המנהיג הדינאמי שיאחד
את העולם הערבי נגד ישראל, כפי שהודה לאחר מכן בכנסת. .להמעיט את דמותו של
נאצר — זה המעשה הגדול.״
יתר על כן, עוד לפני כן התגבש אצל בן־גוריון וקומץ יועציו הרעיון שיש להרחיב
את גבול ישראל עד לתעלת סואץ — כדי שהתעלה, שהיא חיונית לכל המדינות, תשמש
מעין חייץ בין ישראל ומצריים.
גליון 846 (7 בינואר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אחד מהם היה המלך הנרי
החמישי, ששקספיר תיאר אותו במחזה אחד
כיורש־עצר סורר ומורה׳ במחזה שני כמלך
נבון ואחראי, דוגמה שניה היתד, דמותו של
בנימין ד׳ישראלי, קונה מניות תעלת סואץ *.
״ניי״ בוואן, המורד הגדול של מפלגת העבודה
שבא השבוע למרחב כדי לעזור בחיסול
המניות הבריטיות בתעלת־סואץ, הוא
חוליה אחרונה בשרשרת זו.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

כך, למשל, ציטט השבוע אחד ממערי־צי־האלילים
המקצועיים של דיין, שבתי
טבת, מה אמר משח דיין ערב מלחמת
ששת הימים, כאשר דובר על הרעיון
להגיע לתעלת־סואץ.
קבע אז דיין :״אם יגיע צה״ל לתעלה,
לא תסתיים המלחמה לעולם. המצרים לא
יוכלו להרשות לעצמם חנייתו של צה״ל
על גדת תעלת־סואץ, וגם ׳הסובייטים לא
ישלימו עם זאת.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 60
טקסט · תמונה · PDF

רב־החובל של האוניה הודיע לנלסון כי
האונייה תעבור בתעלת סואץ. כעיתונאי
בעל חושים מחודדים קלט נלסון איזה
סיפור עיתונאי טמון בהפלגה. … המזכיר הכללי של האו״ם, ממשלת־ישר־אל,
נשיא מצריים ושגרירי המעצמות ה גדולות
— כל אלה טיפלו בגורלו של כתב
העולם וזזה רפי נלסון.
חציית תעלת סואץ על־ידי כתב ישראלי,
הוגדרה אז בעיתוני העולם ״המיבצע ה עיתונאי
הגדול ביותר מאז קום המדינה.״
אורי אבנרי שלח מעל דפי העולם הזה
מיכתב גלוי לשליט מצריים, גמאל עבד־אל
נאצר, ודרש לשחרר את העיתונאי
נלסון.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

היא
ישבה על הכורסה ד,מסתובבת של שר־החוץ
האמריקאי, ג׳והן פוסטר דאלם,
וביקשה לטפל בשן הכואבת שלה :
חסימת תעלת־סואץ לפני אוניותיה. חצי
שנה אחרי שחיילי צה״ל התרחצו במימיה.
אמריקה לא היתה מעוניינת לעורר בש עה
זו את בעיית תעלת־סואץ. לכן כאב
לפתע מקום אחר. המלך סעוד, המשרת
העליון של ארציות־זזברית במרחב, הודיע
ששילטון ישראל במיפרץ מסכן את הדרך
הקדושה של עולי־הרגל המוסלמיים.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ה איחוד
עם סוריה, שהוצג כצעד בריא מבחינה כלכלית-,היה
מכודן למטרה אחת בלבד: להחזיר לידי עבד אל־נאצר את
חופש התימרון הבינלאומי, שאבד לו אחרי הלאמת תעלת
סואץ. במצב החדש שנוצר, יוכל שוב עבד אל־נאצר להוציא
מענקים גדולים משני הגושים, להפיח שוב רוח־חיים ב־נייטראליות
החיובית שלו.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

רוב היוצאים עברו לקפריסין, כדי לנסות
את מזלם באזור תעלת־סואץ הכבוש בידי
(המשך בעמוד )8
חע מ ם חזה 997
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

התמיכה האפשרית בהצעתם להציב כוח
עוצמה ניכרת בכל קודי הפסקת־האש,
תעלת־סואץ, במקום המשקיפים המועתה
רק בקויים בין ישראל לבין מצרים
יחם הפעילות החדשה, הוא לסטר פיר־פון,
לשעבר ראש ממשלת-קנדה, מי שהיה
מיחמי הקמת כוח־החירום הבינלאומי של
או״ם.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

לפי השקפה זו ברור
לגמרי מד, נולד: שיתוף ישראל במיבצע
שמטרתו לטהר את תעלת־סואץ, ועימה את
שדות־הנפט של המרחב, מגישתם השתלטנית
של הלאומנים הערביים.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בראשית אותה שנה עמדו המיצרים על סף הגשמת חלומם המקודש
ביותר: סילוק הצבא הבריטי מאזור תעלת־סואץ.
במשך ארבעה דורות שכן צבא־כיבוש בריטי על אדמה מיצרית.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

זהו אי חולי, חשוף כמעט ל־גמרי,
מלבד תחנת רדיו וכמה מיבנים של
מינהלת תעלת סואץ, במרכזו.
בתום המלחמה הוא היה בשטח ההפקר.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הסוס שר אשכור
ץ* אשר ניתנה לצה״ל הפקודה לתקוף
^ הוצב לו יעד אחד ויחידי: להשמיד את
בסיני, לפי מיטב תורתו הקלאסית של
לא הוטל על הצבא להגיע אל תעלת־סואץ,
לעבור אותה.
את המצרים,
הצבא המצרי
קלאוזביץ*.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

ך• פרוץ השנה, לא העז איש לחלום על בך שבהמשכה
^ישתת קו התותחים לאורך תעלת־סואץ, וכי ייווצרו
זנה התנאים המדיניים להסדר־שלום.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

שר־חחוץ אבא אבן, גילה בניו־יורק כי
בשעות הראשונות של המילחמה, התרומם
מטוס מיצרי לא הרחק מגיזרת תעלת-
סואץ, וירה משם טיל אויר־קרקע מסוג
קלט לעבר תל-אביב.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אחת השאלות הכלתי פתורות היא —
מה יהיה על אלפי החיילים המיצריים ה ממשיכים
להחזיק ככיסים נדולים כתוף ה שטח
המיצרי כנדה המערכית שד תעלת־סואץ,
שכוחות צה״ל כבשוהו.
ה תנכלויו תלער בי ם
בי פי ה פיל חפה
מיספר תקריות משפילות אירעו במקומות שונים
בארץ בימי המילחמה, כאשר פירחחים וחמומי־מוח
תקפו ערבים שהגיעו לאיזורים יהודיים, היכו אותם
ואף פצעו כמה מהם.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מיכה חריש, מנהל המחלקה ליחסי־חוץ ב־
המצרים סתמו
את תעלת סואץ
הצבא המצרי הקים גשר יב שתי
על תעל ת סואץ כדי לגשר בין
לתעלה לבין האר•
ממערב י ...
גליון 1593 (13 במרץ 1968), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

הגדילו לעשות מכולם הסטודנטים שצעדו
בין קאהיר להליופולים, אשר קראו :״יא
נאצר, יא מוג־לב, היהודים חולשים על
תעלת־סואץ ! ״
תנועת־הסטודנטים אינה ספונטאנית אלא מאורגנת מגבוה.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מאגו הנפט
הנפט המרחבי החל משחק תפקיד חשוב
עוד ב־ . 1913 ווינסטון צ׳רצ׳יל׳ שר הצי
המלחמתי הבריטי דאז הלך בעקבות ד־יזראלי,
שקנה את מרבית מניות תעלת
סואץ עוד בטרם הספיק העולם להעריך
כהלכה את חשיבות התעלה החדשה, רכש
חלק מכריע בחברת הנפט האנגלו־אירא־נית.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מקומה של אשה
ך* משלט צבאי, בגליל, ביקש חייל
2חופשה מי, חדת וצו תנועה דאזור הקרבות
במב אות תעלת־סואץ, על מנת לבקר
את אשתו, שגוייסה ליחידת מילואים
והשתתפה במיבצע סיני.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

הוא השיג נצחון ראשון, כאשר הסכימו
האנגלים להגביל את עצמם לאזור
תעלת־סואץ. הוא ידע כי יוכל לרכב על
אהדת ההמונים אם ימשיך במאבקו, עד
לפינוי גמור.