נמצאו 965 תוצאות עבור "תעלת סואץ"
גליון 2057, 2 בפברואר 1977, עמוד 16
המפלגה הקומוניסטית הישראלית מציעה לעם ישראל תוכנית-שלום צודקת וריאליסטית, פתרון של הסיכסוך הישראלי-הערבי והשאלה הפלשתינאית. 25.1.1977 ת״א, ת״ד 26205 והרי התוכנית : יובטח חופש שייט לישראל, כלכל המדינות, ב- תעלת-סואץ ובמיצרי טיראן. כל הצדדים יבטלו כל טענה של מצב לוחמה ויכבדו את הריבונות ואת השלמות הטריטוריאלית של כל המדינות באזור ואת זכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים, חופשיים מאיום או משימוש בכוח.
גליון 916, 5 במאי 1955, עמוד 18
עם השלמתה יסולקו מן המקום 50 מיליון טון עפר — כמחצית כמות־העפר שסולקה בעת חפירת תעלת־סואץ. לפי הבטחות משרד־הסיתוח העיראקי ישמ שו התעלה והסכר לא רק לפתרון בעיית במשך הזמן תוקם בוואדי השטפונות : תארתאר גם תחנת״פוח הידרו־חשמלית׳ בת שבע טורבינות־ענק, אשר תאפשר הקמת תעשייה כבדה באיזור. … מצרים תרועת אחרונה בשנת 1942 זרמו למעלה משני מיליון לירות סטרלינג מבריטניה מזרחה, שימשו לבניית נמל צבאי גדול בעבאדייה, הסמוכה לתעלת סואץ. משרד־האוצר הבריטי הקציב כסף ביד רחבה: הוא היד.
גליון 1652, 30 באפריל 1969, עמוד 26
ראווה או הכנה למלחמה 5נ -511111 5 מתבוננים לצריחה יחידת מצריים וירת הדיכאון שהשתררה ברחובות ערי ישראל, ערב יום העצמאות תש־כ״ט, לא היתה רק תוצאה של הידיעות על ההתלקחות הגוברת באזור תעלת סואץ, שבישרה מלחמה קרבה והולכת. יותר מהידיעות שפורסמו, תרם לאווירה זו גל של שמועות, שהתפשט בין רבבות החוגגים במהירות מדהימה. … מרחמה בתדמית הסופר־מן 4^ 1ולס למרות שהשמועות בציבור היו ^ מופרכות מעיקרן, הרי מד, שהתרחש בתעלת־סואץ סביב יום־העצמאות, היה בו כדי להדאיג.
גליון 2171, 11 באפריל 1979, עמוד 6
זנ שבץ ה1וו0 !1 מכחכים ד״ש מתעלת סואץ אני שמח לשתף אותכם במאורע ההיסטורי הזה, שבערב חג־הפסח אנו עוברים באוניה הנושאת דגל ישראלי ומאויישת בצוות ישראלי במקום שבו עברו פעם בני ישראל בדרכם ממצריים לארץ. … קוראכם הנאמן, משה (״מישקה הקטן״) אייזנכרג, האוניה ״אשדוד״ ,בפתח תעלת־סואץ עכל הסידור אני מבקש להביע באמצעותכם את הכרת תודתי לרשות־השידור, למנהלי הטלוויזיה, ולכל מי שהיו לו יד ורגל באירגון מופע האירוויזיון .1979 זה היה הישג כביר, ש העלה את קרן ישראל בעיני אומות העולם.
גליון 2125, 24 במאי 1978, עמוד 50
שנית, מרחב־ההתקפה מינימלי, והוא מצטמצם והולך ככיוון התקיפה הפוטנציאלי. באחור ההכרעה העיקרי, תעלת סואץ ,׳אורכו מצטמצם למר- יחק שבץ קנטרה לסואץ ועומקו — עד 30 או 40ק״מ מערבית לתעלה, שכן התקד מות עמוקה מזו, ,לעבר מרכזי האוכלוסיה של מצרים, מנועה מצה״ל מבחינה פוליטית. … ״הקו הירוק״ מקיים קו־הגנה קצר ׳ 5הסית ומאפשר מרחכ-הת־ לי קפה אופטימלי מבחינת צה״ד — פד מרחב סיני עד לתעלת סואץ — יתרונו המכריע על פני שני הקווים האחרים כפך שהוא מאפשר מירווח אתרעה בפני מיתקפת־פתע מצרית.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 21
ברם, אף שהעומק המצרי והסעודי ״מתרחקים״ מן התשתית האווירית הישראלית שלאחד נסיגה מסייני, הרי זירת הקרב עצמה — היינו: מרחבי סיני בין הקו־הירוק ותעלת־סואץ — ״מתקרבת״ אל התשתית האווירית של ישראל, שרובה פרוסה במרכז ובדרום ישראל. … ,ובכך למנה! ,למעשה, מעבר אוניות אל תעלת סואץ או ממנה, ׳אופציה התקפית־והתרעתית אחרת, שמאפשרת הנוכחות הישראלית סשאדם־וא׳ל־ישייך, היא חסימת מיצרי טיראן למעבר אוניות לי׳רידן או ממנה.
גליון 2410, 9 בנובמבר 1983, עמוד 56
בהיותך כתב צבאי של .מעריב״ נבחרת ב״פול־־מך* והצטרפת לפשיטה של השריץ על הגדה . המערבית של תעלת־סואץ. הייתי אמור לחלק את התמונות של אותו מיבצע בץ העמיתים שלך, ותחת זאת מכרת את התמונות לסוכנויות זרות. … הוא רק שכח לספר כי היה זה הקלצ׳ניקוב של סגן יוסי בן־זזנן, שהתפרסם על שער השבועה לייף כשהוא מניף אותו במים אחרי כיבוש תעלת־סואץ בששת־הימים. אני הייתי שם, כמו שהייתי בעת הנפת הדגל הלאומי בכותל.
גליון 1643, 26 בפברואר 1969, עמוד 2
בפעם האחרונה עשינו זאת במיסגרת הכתבה הדמיונית שלנו, על העלול להתרחש אם יחליטו הרוסים לפלוש לסיני, ולפתוח בכוח את תעלת־סואץ. פירסמנו תמונה של קהל הקורא בליון של מעריב התלוי בקיוסק תל־אביבי — גליון שלא היה ולא נברא במציאות, ואשר נשא את הכותרת הראשית: ״היום בו פלשו הרוסים לסיני״ .כותרת זו (העולם הזה ) 1617 רדתה תוצאה של פוטומונטאז׳ במעבדת־ר,צילומים שלנו.
גליון 1665, 30 ביולי 1969, עמוד 13
התאימי לשערך אחד מסוגי השמפו המעולים של נקה : ויטל שמפו — בניחוח לימונים, לשער שמן חלמון שמפו — שמפו ביצים, לשער עדיו לנולין שמפו — לשער יבש קרם שמפו — לשער רגיל שמפו של נקה יעניק לשערך מראה בריא ושופע חן המפיצים: חב׳ נורית בע״מ • תוצרת ביח״ר כאשר הפגזים חוצים את תעלת־סואץ הלוך וחזור, וכאשר תמונות ההרוגים ניב- סות כימעט מכל עיתון־בוקר, אץ פלא בכך שהאוזן הישראלית הממוצעת קולסת בכל נאום ערבי רק את ההכרזות המלחמתיות.














![העולם הזה - גליון 1839 - 29 בנובמבר 1972 - עמוד 16 | יקולים אלה הם כה ברורים ומובנים מאליהם, עד כי מעטים הפרשנים בעולם שהאמינו השבוע כי אכן היתד, להסלמה בין שתי המדינות רק סיבה צבאית. צה׳׳ל מתכת] בחזית תעלת סואץ](https://assets.this-world.xyz/pages/1839/t-16.png)








