חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 965 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 8
הגדיל לעשות הכידיווי איסמעיל — אותו שליט שמכר את תעלת סואץ לאנגלים מפני שנכנס לחובות. איסמעיל רשם את מענקי־הקרקע על מגילות של קלף, באותיות זהב.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 2
הסתבר כי יומיים קודם לכן, בשעה ש שהינו בקירבת תעלת־סואץ, אספנו בין אלפי דרישות־השלום גם דרישת שלום של קיבוצניק צעיר מדגניה א /למחרת היום נפל בחלקו של אבנרי לטלפן למשפחתו בקיבוץ ולמסור לה כי פגש את בנם וכי הוא בריא ושלם ומרגיש טוב.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 34
כלי מאור )59 .בן הנכד )61 .איל אוניות מפורסם )62 .מידה עתיקה לתבואה וללח. )65 תתעצם )67 .קונטרס נייר לכתיבה. 69א׳) מונח משפטי המציין מקום בו חייב להיערך משפט, בהתאם לחוק )70 .מדינה מזרח אירופית )73 .ראש שרותי המודיעין המצרי שהודח )74 .ראשון ה״מטוהרים״ על־ידי סאדאת. )1מסתגף )2 .חבל תעשייתי בגרמניה המערבית )4 .נהר באפריקה )5 .רצועת בד. )6פיסקה מפרק )7 .גל זכרון )8 .בית, מעון )9 .ערכו פשיטה )10 .צף )12 .מבעלי המישרות החשובות בעולם )14 .על שמו נקראת תוכנית לפיתרון הסיכסוך הישראלי— ערבי )16 .נפטרו )17 .עצם )19 .שר־חוץ של מדינה עויינת לישראל )20 .בינה, שכל. )21 שר )22 .שן, עוקץ )23 .דבר שנעשה. )25 עיר על גדת תעלת סואץ )27 .מזון הנפלט מהגרון )29 .לעצמי )31 .מאותיות ה־אל״ף־בי״ת )32 .מכונית אירופית הכובשת את אמריקה )34 .אנקול )36 .ג׳וק )37 .מטבע עברי עתיק )43 .פה בסמיכות )44 .מתת. )46 מבני נוח )48 .שד )50 .זעיר )52 .מטבע סיני )54 .סימן )55 .עוף ליל )56 .בעזרת. )57 מילת גוף לנקבה )60 .יחוס )63 .דרוש לנשימה )64 .אמן הרכיבה )66 .קטן ושמן. )67 היטל )60 .בתוכי )69 .חדר זעיר)70 .
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 16
בכל צירי ההתקדמות הגיע הכוח עד למבואות תעלת־סואץ. המיבצע הושלם למעשה, שעה שהכוח הרביעי תפס את כל החוף המערבי של מפרץ אילת ואת האיים החולשים על הכניסה אליו. … ״יא בייה*, הפליט אחד הבחורים ,״לא ידעתי שתעלת סואץ כל כך רחבה!* ״טמבל, זה לא סואץ ולא בטיח, זה הים, ים סוף!
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 33
אולימפוס לא היתד, הראשונה שצריכה היתה לשמש כאוניית־המיבחן במעבר בתעלת סואץ אחרי הסכם־ההפרדה עם מצריים. הראשונה היתד, אונייה יוונית אח רת, בשם ואלנטינה פי. … על־פי הסכם־ההפרדה בין ישראל למצריים, תורשה ישראל להעביר מיטענים ישראליים או מיטענים לישראל או ממנה בתעלת סואץ. המצרים לא הסכימו בשום פנים ואופן למעבר ספינות ישראליות. … רווחיו של לב ממסעות הוואלנטינה פי והאוליספוס לתעלת סואץ היו עצומים. משום כך הוא העדיף להעלים עין ולנצל את תפקידו באגף־הספנות־והנמלים של מישרד־התחבורה, כדי לאשר שליחת אוניות אלה למסע עדין מבחינת ההיבטים המדיניים שלו, ולסכן את ציוותי האוניות.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 6
קומדיה אנושית .לעומת זאת, תצא ישראל בדרישה תקיפה לחיסול ההסגר המצרי על תעלת סואץ. הקפ און המדיני, שבא לאחר ביקור מזכיר או״ ם בשדות לכיש היתד, מוטלת גופתו של טראקטוריסט. … על כן, תנקוט ישראל צעדים מסויימים להפ שרת ה־קפאון, ביניהם העלאת בעיי ת המואץ. • צעד מצרי אפשרי באותה זירה: רמזים כי עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפנ י אניות מעצ מות המערב, אם אלה יתנכרו בצורה חריפה מדי ל תכניו תיו בעולם הערבי.
גליון 977 (5 ביולי 1956), עמוד 8
הנ שמת תכנית זאת תהפוך את ישראל לגימו חסר־אונים. • נקודתי־מוקד אחרת כמרחכ: תעלת סואץ. האנגלים ילחצו לחדש ל־ 25 שנים נו ספו ת את תוקף חז כיון הקיים של חברת תעלת־סואץ, הכפופה להשפעה ברים ית, אשר י פוג תו קפו בסוף . 1957 נמאל עבד אל־נאצר חותר, לעו מת זאת, להקמת חברה חדשה שתהיה בבעלות חברות הגוש האסיאתי (המשך מעמוד )6 עתונאים מקומיים פתרון לתעלומה.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 4
התוכנית הצר־פתית־ישראלית היתד, פשוטה ומושכת: מאחר שממילא תעלת־סואץ לא תספיק בקרוב למעבר כל הנפט המרחבי לאירופה, מוטב לחלק את השקעות המערב כך שלא יתרכזו כל דרכי־המעבר בארץ אחת. תחת להשקיע כספים נוספים להרחבת תעלת־סואץ, שהיא מכשיר של סחיטה בידי מצרים, מוטב לבנות צינור חדש מאילת לחיפה, שיהפוך את ישראל לגורם־נפט עולמי ויפחית את כוח־הלחץ של גמאל עבד אל־נאצר.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 3
בני כת נוצרית אורתודוכסית שמרכזה בחבש, מונים למעלה מ מיליון במצרים• הם חושבים את עצמם מצרים אמיתיים (המצרים המוסלמים הם, לפי דברם, גזע מנוון, שאין לו כל קשר עם המצרים העתיקים) .הם מקופחים בממשלה ובמ ענון, בפרט מאז נרצח ראש הממשלה הקוסמי, מסמס גאלי באשא, ב־ . 1910 הוא רצה להאריך את ז כיון החברה הצרפתית על תעלת סואץ. אחד הקופסים הידועים כיום בעולם, מקרם עביר באשא היה, עד שגת , 1944 סגנו של אל־נחאס. … ארבעה שבועות אחרי שנפתחו בתי־הספר בקהיר, אחרי שהפסיקו התלמידים את הפגנותיהם נגד אנגליה ובעד איהוד עמק הנלוס, ופנוי אזור תעלת סואץ (ה עולם הזה ,<682 נטשו שוב 20 אלף תל מידים וסטודנטיס את ספריהם ויצאו להפ גין ברחובות.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 15
האופרה הגדולה הוזמנד, על־ידי הנדיב* איסמאעיל, כדי לפאר את טפס פתיחת תעלת־סואץ ב־ •1869ג׳וזסה ורדי לא הספיק להגיש את הסחורה למועד הנכון. … ורדי לא יכול היה לחלום על כך. בבואו לפאר את תעלת־סואץ, העלה דמויות מתקופת פרעה: ראדאמם המצביא נשלח על־ידי פרעה למגר את פלישת המלך אתיופיה (חבש) .כפרס על נצחונו זוכה האלוף ליד בת־המלך.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 9
הבריטי באיזור 5 2 4 . )5.54 פרשנים רבים מחכים להתקפה אמריקאית על הקולוניאליז ם תעלת־סואץ. 5 2 6 . )5.54ג׳ונס טון, שגריר־המים של הנשיא •אייזנהואר, הגיע להסכם עם מצריים, ירדן, סוריה ולבנון על חלוק ת מי הירדן. … במשך שש השנים שקדמו לפינוי, כאשר החיילים הבריטיים שלטו בגדות התעלה, לא עברה אף אוניה ישראלית אחת. את תעלת־סואץ. הבריטים לא התערבו לחלוטין, לטובת השייט הישראלי.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 12
לכן מוזרה הכרזתו שהוא מוכן לפתוח להם את תעלת־סואץ, על-ידי נסיגת כוחות צה״ל עד מרחק מסויים. … על המטה המשותף יהיה להכין תוכנית מיבצעית משותפת לפינוייה וניקוייה של תעלת-סואץ. את העבודה יבצעו חיילי צה״ל והחיילים המיצריים.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 49
מבחינה זו אין כל חשיבות לעובדה שכד תעלת־סואץ מהווה סו־אדום מצוי, שזזג״ חו * - צהי ל מובילה לה תווזבוה המעצמות להפסקת־הא ש קו ב הצליחה של 73׳ עלול להיראות בפיקניק ל עוג ת קרב־ההבקעה ה מו נו׳ בעיני במילחמה הב א ה משמעותה שיל ׳קביעה זו היא כי הגידול בצפיפות זירת־הלחיזמה פוגע באחד ממרכיבי העליונות הבסיסיים של צר,״ל, היינו: עליונות בקרבות־תנועה. … רביעית, המילחמה ׳תנוהל בטריטוריה שאינה מטילה מיג־ ׳,בלות פוליטיות, כפי שקורה כאשר חוצה צד״״ל את תעלת סואץ המהווה ״קו אדום״ להתערבות פוליטיות.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 20
הגיעה ישראל במילחמת ששתיהימים: הגולן, ביקעת־הירזץ. תעלת־סואץ. • אזורי־ חיץ מפורזים. שלושת המדתבים, המשתרעים בין ״גסולות-הביטחון״ ,כהתווייתם, ובין גבו לות ( 1949״הקו הירוק, בפי הישראלים״) ייהפכו חיץ גיאוגרפי מפורז. … כל המוצבים הישראליים הנוכחיים, שלאורך הקו בגולן ובביקעת הירדן, יישארו בידי צה״׳ל. לאורך תעלת־סואץ ישוקמו כל 30 מעוזיו של קו־ברלב ״,המלא״ .ישראל תוכל להקימם, לפי שיקו ליה* ,ממש על שפת התעלה, או במרחק *מסרים ממנה.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25
פלאח זקן טיפס על עץ, כדי לעקוב אחרי תנועות הישראלים בצד השני, ולדווח לאלה * ב ע רן :״איז ה יופי 1״ מעברה של תעלת סואץ, בצד הישראר: נראים תימרות
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 15
מהפכה נאצריסטית בירדן תפר את השלום הפנים־ערבי ותקלקל את היחסים בין מצריים לבין סעודיה וכוויית, המשל מות כיום למצריים סכומים גדולים כדי לפצותה על אובדן ההכנסות של תעלת- סואץ. כל הסיבות האלה הניעו את עבד־אל־נאצר לתת הוראות תקיפות לחסידיו בירדן: לא לתמוך ביכוס מהפכה נגר חו־סיין, לפי שעה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 25
יצחק עופרי בן , 19 מחיפה, נהרג ב־ 14.5ליד תעלת־סואץ. בן ,32 מבת־ים, נהרג ב־ 17.5בביקעת הירדן.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 2
,נפל. בשדה־הקרב בגיזרד. המרכזית של תעלת־סואץ, ביום החמישי לפני שבועיים. הוא ניפגע.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 16
המפלגה הקומוניסטית הישראלית מציעה לעם ישראל תוכנית-שלום צודקת וריאליסטית, פתרון של הסיכסוך הישראלי-הערבי והשאלה הפלשתינאית. 25.1.1977 ת״א, ת״ד 26205 והרי התוכנית : יובטח חופש שייט לישראל, כלכל המדינות, ב- תעלת-סואץ ובמיצרי טיראן. כל הצדדים יבטלו כל טענה של מצב לוחמה ויכבדו את הריבונות ואת השלמות הטריטוריאלית של כל המדינות באזור ואת זכותן לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים, חופשיים מאיום או משימוש בכוח.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 18
עם השלמתה יסולקו מן המקום 50 מיליון טון עפר — כמחצית כמות־העפר שסולקה בעת חפירת תעלת־סואץ. לפי הבטחות משרד־הסיתוח העיראקי ישמ שו התעלה והסכר לא רק לפתרון בעיית במשך הזמן תוקם בוואדי השטפונות : תארתאר גם תחנת״פוח הידרו־חשמלית׳ בת שבע טורבינות־ענק, אשר תאפשר הקמת תעשייה כבדה באיזור. … מצרים תרועת אחרונה בשנת 1942 זרמו למעלה משני מיליון לירות סטרלינג מבריטניה מזרחה, שימשו לבניית נמל צבאי גדול בעבאדייה, הסמוכה לתעלת סואץ. משרד־האוצר הבריטי הקציב כסף ביד רחבה: הוא היד.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
ראווה או הכנה למלחמה 5נ -511111 5 מתבוננים לצריחה יחידת מצריים וירת הדיכאון שהשתררה ברחובות ערי ישראל, ערב יום העצמאות תש־כ״ט, לא היתה רק תוצאה של הידיעות על ההתלקחות הגוברת באזור תעלת סואץ, שבישרה מלחמה קרבה והולכת. יותר מהידיעות שפורסמו, תרם לאווירה זו גל של שמועות, שהתפשט בין רבבות החוגגים במהירות מדהימה. … מרחמה בתדמית הסופר־מן 4^ 1ולס למרות שהשמועות בציבור היו ^ מופרכות מעיקרן, הרי מד, שהתרחש בתעלת־סואץ סביב יום־העצמאות, היה בו כדי להדאיג.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 11
שר־הביטחון, משה דיין, היה עסוק. הוא סייר לאורך תעלת־סואץ, שם אירעה התקרית החמורה יום לשני כן. … הלקח העיקרי שיילמד — במחיר הקורבנות שנפלו בשבת האחרונה — ואפילו אם זה הלקח לו התכוונו המצרים, הוא שתעלה סואץ אינה קו גבול — אלא קו חזית קדמי.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 6
זנ שבץ ה1וו0 !1 מכחכים ד״ש מתעלת סואץ אני שמח לשתף אותכם במאורע ההיסטורי הזה, שבערב חג־הפסח אנו עוברים באוניה הנושאת דגל ישראלי ומאויישת בצוות ישראלי במקום שבו עברו פעם בני ישראל בדרכם ממצריים לארץ. … קוראכם הנאמן, משה (״מישקה הקטן״) אייזנכרג, האוניה ״אשדוד״ ,בפתח תעלת־סואץ עכל הסידור אני מבקש להביע באמצעותכם את הכרת תודתי לרשות־השידור, למנהלי הטלוויזיה, ולכל מי שהיו לו יד ורגל באירגון מופע האירוויזיון .1979 זה היה הישג כביר, ש העלה את קרן ישראל בעיני אומות העולם.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 50
שנית, מרחב־ההתקפה מינימלי, והוא מצטמצם והולך ככיוון התקיפה הפוטנציאלי. באחור ההכרעה העיקרי, תעלת סואץ ,׳אורכו מצטמצם למר- יחק שבץ קנטרה לסואץ ועומקו — עד 30 או 40ק״מ מערבית לתעלה, שכן התקד מות עמוקה מזו, ,לעבר מרכזי האוכלוסיה של מצרים, מנועה מצה״ל מבחינה פוליטית. … ״הקו הירוק״ מקיים קו־הגנה קצר ׳ 5הסית ומאפשר מרחכ-הת־ לי קפה אופטימלי מבחינת צה״ד — פד מרחב סיני עד לתעלת סואץ — יתרונו המכריע על פני שני הקווים האחרים כפך שהוא מאפשר מירווח אתרעה בפני מיתקפת־פתע מצרית.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 21
ברם, אף שהעומק המצרי והסעודי ״מתרחקים״ מן התשתית האווירית הישראלית שלאחד נסיגה מסייני, הרי זירת הקרב עצמה — היינו: מרחבי סיני בין הקו־הירוק ותעלת־סואץ — ״מתקרבת״ אל התשתית האווירית של ישראל, שרובה פרוסה במרכז ובדרום ישראל. … ,ובכך למנה! ,למעשה, מעבר אוניות אל תעלת סואץ או ממנה, ׳אופציה התקפית־והתרעתית אחרת, שמאפשרת הנוכחות הישראלית סשאדם־וא׳ל־ישייך, היא חסימת מיצרי טיראן למעבר אוניות לי׳רידן או ממנה.
