נמצאו 965 תוצאות עבור "תעלת סואץ"
גליון 982, 8 באוגוסט 1956, עמוד 17
תפקידו הרשמי אז: קצין ביקורת הגבולות של ממשלת פלשתינה (א״י) בקנטרה, תחנת הרכבת מצפון לתעלת סואץ. ממשלת המנדט בנתה בקנטרה כמה צריפונים והושיבה בהם את פקידיה. … המוסד הותיק להכשרת > פקידים > כתות שנתיות • כעץ פקוחה (יום ד׳; :8.35 קול ישראל) — במסגרת תוכנית שתוקדש לסקירה מתוסכתת של תולדות תעלת סואץ, העומדת כיום במרכז החדשות, יוכל המאזין לשמוע גם קטע מוקלט מנאומו של גמאל עבד אל־נאצר בעניין זה.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 8
(המשך מעמוד ) 7 שתי מעצמות־העל התערבו כדי לכפות על ישראל ובעלות־בריתה המפוקפקות את הנסיגה מתעלת־סואץ ומחצי־האי המידברי. כזו היתה, שבעתיים, מילחמודששת־הימים, שנתנה לתשכ״ז את אותו איש־השנה, הפעם באיצטלה של שר־הביטחון. … מאזן הסיכסוך השתנה באופן מכריע. תעלת־סואץ נחסמה. כזו היתה, אולי עוד יותר, מילחמת יום־הכיפורים, שנתנה לתשל״ד את איש־השנה הנרי קיסינג׳ר.
גליון 1764, 23 ביוני 1971, עמוד 26
מכאן תוכנית רוג׳רס, ומכאן יוזמת רוג׳רם להסדר־ביניים בתעלת־סואץ. גישה זו זכתה לתמיכתו המילולית של הנשיא ניכסון. … ,,כנות״ בע״מ,־יץ,4מל־אניב סניף: דו ך הו>*מאימ ,104ח י 8ח אין אל־סאדאת יכול להרשות לעצמו, בשום פנים, להשאיר את שארסיאל־שייך בידי ישראל, גם לא בדרך של ״חכירה״ .אין הוא יכול גם להסכים להסדר חלקי י׳פתיחת תעלת־סואץ, אם יתפרש הדבר כוויתור על שארם־אל־שייך
גליון 1759, 19 במאי 1971, עמוד 34
כלי מאור )59 .בן הנכד )61 .איל אוניות מפורסם )62 .מידה עתיקה לתבואה וללח. )65 תתעצם )67 .קונטרס נייר לכתיבה. 69א׳) מונח משפטי המציין מקום בו חייב להיערך משפט, בהתאם לחוק )70 .מדינה מזרח אירופית )73 .ראש שרותי המודיעין המצרי שהודח )74 .ראשון ה״מטוהרים״ על־ידי סאדאת. )1מסתגף )2 .חבל תעשייתי בגרמניה המערבית )4 .נהר באפריקה )5 .רצועת בד. )6פיסקה מפרק )7 .גל זכרון )8 .בית, מעון )9 .ערכו פשיטה )10 .צף )12 .מבעלי המישרות החשובות בעולם )14 .על שמו נקראת תוכנית לפיתרון הסיכסוך הישראלי— ערבי )16 .נפטרו )17 .עצם )19 .שר־חוץ של מדינה עויינת לישראל )20 .בינה, שכל. )21 שר )22 .שן, עוקץ )23 .דבר שנעשה. )25 עיר על גדת תעלת סואץ )27 .מזון הנפלט מהגרון )29 .לעצמי )31 .מאותיות ה־אל״ף־בי״ת )32 .מכונית אירופית הכובשת את אמריקה )34 .אנקול )36 .ג׳וק )37 .מטבע עברי עתיק )43 .פה בסמיכות )44 .מתת. )46 מבני נוח )48 .שד )50 .זעיר )52 .מטבע סיני )54 .סימן )55 .עוף ליל )56 .בעזרת. )57 מילת גוף לנקבה )60 .יחוס )63 .דרוש לנשימה )64 .אמן הרכיבה )66 .קטן ושמן. )67 היטל )60 .בתוכי )69 .חדר זעיר)70 .
גליון 2000, 31 בדצמבר 1975, עמוד 33
אולימפוס לא היתד, הראשונה שצריכה היתה לשמש כאוניית־המיבחן במעבר בתעלת סואץ אחרי הסכם־ההפרדה עם מצריים. הראשונה היתד, אונייה יוונית אח רת, בשם ואלנטינה פי. … על־פי הסכם־ההפרדה בין ישראל למצריים, תורשה ישראל להעביר מיטענים ישראליים או מיטענים לישראל או ממנה בתעלת סואץ. המצרים לא הסכימו בשום פנים ואופן למעבר ספינות ישראליות. … רווחיו של לב ממסעות הוואלנטינה פי והאוליספוס לתעלת סואץ היו עצומים. משום כך הוא העדיף להעלים עין ולנצל את תפקידו באגף־הספנות־והנמלים של מישרד־התחבורה, כדי לאשר שליחת אוניות אלה למסע עדין מבחינת ההיבטים המדיניים שלו, ולסכן את ציוותי האוניות.
גליון 972, 31 במאי 1956, עמוד 6
קומדיה אנושית .לעומת זאת, תצא ישראל בדרישה תקיפה לחיסול ההסגר המצרי על תעלת סואץ. הקפ און המדיני, שבא לאחר ביקור מזכיר או״ ם בשדות לכיש היתד, מוטלת גופתו של טראקטוריסט. … על כן, תנקוט ישראל צעדים מסויימים להפ שרת ה־קפאון, ביניהם העלאת בעיי ת המואץ. • צעד מצרי אפשרי באותה זירה: רמזים כי עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפנ י אניות מעצ מות המערב, אם אלה יתנכרו בצורה חריפה מדי ל תכניו תיו בעולם הערבי.
גליון 977, 5 ביולי 1956, עמוד 8
הנ שמת תכנית זאת תהפוך את ישראל לגימו חסר־אונים. • נקודתי־מוקד אחרת כמרחכ: תעלת סואץ. האנגלים ילחצו לחדש ל־ 25 שנים נו ספו ת את תוקף חז כיון הקיים של חברת תעלת־סואץ, הכפופה להשפעה ברים ית, אשר י פוג תו קפו בסוף . 1957 נמאל עבד אל־נאצר חותר, לעו מת זאת, להקמת חברה חדשה שתהיה בבעלות חברות הגוש האסיאתי (המשך מעמוד )6 עתונאים מקומיים פתרון לתעלומה.
גליון 1015, 27 במרץ 1957, עמוד 4
התוכנית הצר־פתית־ישראלית היתד, פשוטה ומושכת: מאחר שממילא תעלת־סואץ לא תספיק בקרוב למעבר כל הנפט המרחבי לאירופה, מוטב לחלק את השקעות המערב כך שלא יתרכזו כל דרכי־המעבר בארץ אחת. תחת להשקיע כספים נוספים להרחבת תעלת־סואץ, שהיא מכשיר של סחיטה בידי מצרים, מוטב לבנות צינור חדש מאילת לחיפה, שיהפוך את ישראל לגורם־נפט עולמי ויפחית את כוח־הלחץ של גמאל עבד אל־נאצר.
גליון 690, 18 בינואר 1951, עמוד 3
בני כת נוצרית אורתודוכסית שמרכזה בחבש, מונים למעלה מ מיליון במצרים• הם חושבים את עצמם מצרים אמיתיים (המצרים המוסלמים הם, לפי דברם, גזע מנוון, שאין לו כל קשר עם המצרים העתיקים) .הם מקופחים בממשלה ובמ ענון, בפרט מאז נרצח ראש הממשלה הקוסמי, מסמס גאלי באשא, ב־ . 1910 הוא רצה להאריך את ז כיון החברה הצרפתית על תעלת סואץ. אחד הקופסים הידועים כיום בעולם, מקרם עביר באשא היה, עד שגת , 1944 סגנו של אל־נחאס. … ארבעה שבועות אחרי שנפתחו בתי־הספר בקהיר, אחרי שהפסיקו התלמידים את הפגנותיהם נגד אנגליה ובעד איהוד עמק הנלוס, ופנוי אזור תעלת סואץ (ה עולם הזה ,<682 נטשו שוב 20 אלף תל מידים וסטודנטיס את ספריהם ויצאו להפ גין ברחובות.
גליון 1188, 29 ביוני 1960, עמוד 15
האופרה הגדולה הוזמנד, על־ידי הנדיב* איסמאעיל, כדי לפאר את טפס פתיחת תעלת־סואץ ב־ •1869ג׳וזסה ורדי לא הספיק להגיש את הסחורה למועד הנכון. … ורדי לא יכול היה לחלום על כך. בבואו לפאר את תעלת־סואץ, העלה דמויות מתקופת פרעה: ראדאמם המצביא נשלח על־ידי פרעה למגר את פלישת המלך אתיופיה (חבש) .כפרס על נצחונו זוכה האלוף ליד בת־המלך.
גליון 1229, 11 באפריל 1961, עמוד 9
הבריטי באיזור 5 2 4 . )5.54 פרשנים רבים מחכים להתקפה אמריקאית על הקולוניאליז ם תעלת־סואץ. 5 2 6 . )5.54ג׳ונס טון, שגריר־המים של הנשיא •אייזנהואר, הגיע להסכם עם מצריים, ירדן, סוריה ולבנון על חלוק ת מי הירדן. … במשך שש השנים שקדמו לפינוי, כאשר החיילים הבריטיים שלטו בגדות התעלה, לא עברה אף אוניה ישראלית אחת. את תעלת־סואץ. הבריטים לא התערבו לחלוטין, לטובת השייט הישראלי.
גליון 2125, 24 במאי 1978, עמוד 49
מבחינה זו אין כל חשיבות לעובדה שכד תעלת־סואץ מהווה סו־אדום מצוי, שזזג״ חו * - צהי ל מובילה לה תווזבוה המעצמות להפסקת־הא ש קו ב הצליחה של 73׳ עלול להיראות בפיקניק ל עוג ת קרב־ההבקעה ה מו נו׳ בעיני במילחמה הב א ה משמעותה שיל ׳קביעה זו היא כי הגידול בצפיפות זירת־הלחיזמה פוגע באחד ממרכיבי העליונות הבסיסיים של צר,״ל, היינו: עליונות בקרבות־תנועה. … רביעית, המילחמה ׳תנוהל בטריטוריה שאינה מטילה מיג־ ׳,בלות פוליטיות, כפי שקורה כאשר חוצה צד״״ל את תעלת סואץ המהווה ״קו אדום״ להתערבות פוליטיות.
גליון 2082, 27 ביולי 1977, עמוד 20
הגיעה ישראל במילחמת ששתיהימים: הגולן, ביקעת־הירזץ. תעלת־סואץ. • אזורי־ חיץ מפורזים. שלושת המדתבים, המשתרעים בין ״גסולות-הביטחון״ ,כהתווייתם, ובין גבו לות ( 1949״הקו הירוק, בפי הישראלים״) ייהפכו חיץ גיאוגרפי מפורז. … כל המוצבים הישראליים הנוכחיים, שלאורך הקו בגולן ובביקעת הירדן, יישארו בידי צה״׳ל. לאורך תעלת־סואץ ישוקמו כל 30 מעוזיו של קו־ברלב ״,המלא״ .ישראל תוכל להקימם, לפי שיקו ליה* ,ממש על שפת התעלה, או במרחק *מסרים ממנה.























