נמצאו 2,670 תוצאות עבור "שני העמים"

״עשיתי זאת דרך מדורך, משום שידעתי שהנכם שואפים להבנה ולידידות בין שני עמינו, וכי מה שאני עושה, הריהו הגשמת הרעיון בממדים מצומצמים.

במאמר זה שם ללעג את ״ההשקפה כי אפשר היד, בנקל להשקיט את הרוחות אילו דיכאו בכוח השלטון (הבריטי) את כל הסיבות שגרמו למצב הנוכחי* .הוא לעג ל״אמונה השלמה בפעולת האגרוף והתותח״ ,תקף את ה״אירוניה כלפי הסכמה בין שני העמים השוכנים בארץ.״ כי כבר אז, במאורעות ,1921 ראה חיים ארלוזורוב את אשר לא ראו האחרים במשך דור שלם: שזוהי התחלה של תנועה לאומית ערבית אמיתית.

החתומים על קריאה זו מאמינים כי הממשל הצבאי הוא מכשול בדרך הסיכוי להבנה בין שני העמים ובין ישראל והמדינות השכנות, ומסתבר כי כבר גרם נזק מדיני רב ועלול אף לפגוע ב־בטחונה של מדינת־ישראל.״ משפורסם גילוי הדעת מצאו עצמם החותמים עליו חברים בשורה ארוכה קודמת של מתנגדים לממשל הצבאי 150 :פרופסורים ואנשי־רוח דגולים, כמו הפרו׳פסורים סימון וריינר מן האוניברסיטה והטכניון והפרופסור מרטין בובר, מירושלים.

״השתמשתי כראשי ראב לא רצה לראות רק את הדגל העברי מתנופף במרום, ביקש מזמן לראות את דגל השלום מתנופף בין שני העמים. כדי להשיג מטרה ׳זאת יעץ ראב :״היה ידידותי והיה חזק !

שמו של ג׳ייקובס הוזכר בעתונות רק פעם אחת, כאשר הוא רומה על־ידי בית־המלון בו השתכן (העולם הזה .)871 היא שמעה כי שני עם זה כיצד לטפל ממנו תשלום נמוך, מיד, או לקבוע לו הבא.

מתוך המכתב ״נראה״ כי ענין אורן לא פגע, לדעת הליגה׳ בידידות בין שני העמים• מספיק כדי לשלו״ח למאסר את כל חברי הליגה. .י .31 אין רואים מעשה או פרסום כהמרדה אם אין מט- רתם אלא להראות כי רשות מרשויות המדינה טעתה או הוטעתה כפעולה מפעולותיה׳ או לציין טעות או פגם כסדרי השלטון או כענין אחר, ומשתמעת מתוכם כוונה כתום לכ שהטעות או הפגם יתוקנו כאמצעים חוק־ זוהי הוראה כיצד לנסח ביקורת על ה ממשלה.

כי כל דבר המרחיק השכנת שלום במרחב רק יוסיף, בסופו של דבר, לסבלם של שני העמים השוכנים בו. מצרים רא כדא• ר השאד כאשר עזב פארוק את מצרים, עמדה בפני כרים סאבת בעייה קשה: ללכת אתו או היה להשאר בקהיר.

יחסי חוץ סרוויס בב*ד או־כשקראו אזרחי המדינה השבוע בעתוני־הם כי לפי דברי סוכנות ערבית הופצו בבגדאד כרוזים שתבעו שלום עם ישראל וידי דות בין שני העמים, משכו בגבות עיניהם, חייכו בחוסר־אמונה.

אלא שהפורמליזם של חייל אירופי אינו מתאים כל כך לאוירתם הנפשית של שני העמים השמיים. לגנרל חסרה הגמישות הדרושה כ די להבין זאת.

כנראה, מתוך מאלפי החבורים המפוזרים בעיר. הוא החל סולידאריות רוחנית בין שני עמים הרואים לצטט, באנגלית רהוטה, פסקי דין שהוצאו עצמם כעתיקים בעולם.

מאחוריו מסתתר סיפור מזעזע של שינאה גזעית ושל התהום הפעורה בין שני העמים החיים כישראל, והרקע המטפח תהום איומה זו.

האם •טני הצדדים יסתפקו בהסדר זה לצמיתות ז מדינה פלסטינית לא תוכל לקום בלי הסכמת ישראל, ובלי שלום רשמי בין שני העמים. שלום זה יכיל, כמובן, את כל היסודות — הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והרעיוניים — שיבטיחו כי הסטטוס־קוו החדש לא יופר, רוח אב !

מה ש ממשלת ישראל עושה זו זריעת שינאה בין שני העמים. רצינו להשמיע את עמדותינו במיוחד לעם הישראלי, שהוא עצמו שו אף לשלום ושלווה באיזור.

לא רק כדי לברר במ שותף את בעיות השלום ואת הדרכים להשגתו, אלא גם כדי להוכיח לבני שני העמים, בצורה חזותית ובלתי־אמצעית, שאפשר לשבת יחד, להידבר ולפעול.

אומר מנור :״על רקע המאורעות המזעזעים במרחב גרמה לי העבודה להרגשת־מה של עשייה חיובית ביחסי שני העמים, הדרים בארץ זו. שיתוף־פעולה זה הוא, כמובן, רק צעד קטן ביותר.

די היד, להקשיב לוויכוח זה היום, כדי לדעת שמעשי- זוועה מרחיבים את התהום בין שני העמים, ומגבירים את כוחם של אוייבי השלום משני עברי החזית.

בנצרת, גילה ברעם את בורותו באוזני כל, כאשד המציא שני עמים חדשים. הוא דיבר שם על ״העם המוסלמי והעם הנוצרי״ היושבים זה בצד זה בנצרת.

המועצה פירסמה מינשר בן 12 סעיפים, שקיבל את העובדה שזוהי מולדת של שני עמים — עם ישראל וה עם הערבי הפלסטיני, אשר לשניהם יש זכות שאינודניתנת־לעירעור להגדרה עצ מית.

במקום לזעום על ביטול סובסידיות והעלאות מחי רים, עליהם להפנות את זעמם נגד מצב המילחמה, הלאטנטי או הפעיל — שהוא הגורם העיקרי, אם לא היחיד, למצוקת השכבות העמלות של שני העמים. מדים נכון, בת־ ים כל הכבוד לאזרחי מצרים שיצאו להפ גין נגד ממשלתם שעה שזו ביטלה את הסובסידיות והעלתה את מחירי מצרכי המזון הבסיסיים.

איש אינו יודע כמה זמן תהא הסכמה כללית להכיר בגבולות 1967 כגבול־חלוקה בין שני העמים כמי ששבור כי חורבן בית שני לא היה גזירה מן השמיים, אלא כולו פרי טעות מדינית אשר ניתן היה להימנע הימנה — אילמלא הצליחה כת קיצונית של קנאים וסיקריקין לגרוף את העם למרד האומלל, כמי שזוכר כי ישראל מעולם לא היתה ״גויים־ריין״ ותמיד ישבו בה עממים רבים, היהודים בהר והגויים בשפלת החוף — אין מנוס ממתיחת קו מקביל בין מה שאירע בעבר, לבין העלול לקרות בעתיד הלא־רחוק.

פתח בכך החייל שהרג את הילד הערבי באבו־דים (העולם הזה .)2012 לאחר-מכן אירעו לפחות שלושה מיקרים המעוררים חששות עמוקים מאד: ערבי הוכה בחברון ומת בביודהחולים, אשה מתה בעיק את המסווה של גוף המגן על זכויות חבריו, בני שני העמים, והפכה בגלוי מכשיר לאומני לדיכוי שביתה.

במאמרו הציע פתרון ל־סיכסוך הישראלי־ערבי :״הפתרון הצודק יימצא בחלוקת שטח המנדט משני עברי הירדן בין שני העמים החיים כאן. ישראל במחצית המערבית, בליטאני, בבשן וב־גילעד ...הערבים למחצית המזרחית, בש טח השווה לזה המיועד לישראל.

גם הנושרים וגם מנפ״ל־לשעגר להיט מדהים סופרת איתן ״רעה״ ובחלוקת הארץ בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני. ח ר פו ת; גי דו פי ם ונזי פו ת ך שהתאוששה הנהלת הסוכנות ה* יהודית מתדהמתה הראשונה, אחרי שפורסם דו״ח ועדת־להיס, החל ראשה, היהודי המכסיקאי-פולני אריה דולצ׳ין, לתקן תקנות חדשות, כדי ״להנחות״ את הקהילות היהודיות בפזורה .

מידע זה מומלץ לכל מי שחרד לגורלו, ושחפץ ללמוד מעט על עתיד שני העמים בארץ הזאת (ראה: ציטוטון). חלום פלסטיני האחרון במאמריו של אל״מ דויד פרחי ז״ל, המופיע בקובץ עשר שנות שילטון ישראלי ביהודה ושומרון, מכיל סיפור מופלא עם מוסר־השכל: 1אסיים כסיפור נופף שאירע לי.