נמצאו 2,670 תוצאות עבור "שני העמים"

האם אנחנו יכולים לאזור אומץ, ולראות עין בעין את הטרא- גדיה של שני עמים יהודיים? שתי ארץ- ישראל? האם שלום המבוסס על אי- כפייה לא צריך לשרור בינינו ובינם לפני שאנחנו הולכים לעשות מילחמות משותפות?

לפתח אפשר באמצעות בנייה לגובה, תיעוש ושיטות חקלאיות החוסכות בקרקע. לפתח אפשר לטובת שני העמים, על־ידי הקמת ערים וכפרים מעורבים, ועל־ידי טיפוח נמרץ של הכפ רים הערביים לצד שכניהם היהודיים.

דם היהודים והערבים נמהל בחוצות ירושלים וחיפה על־ידי חרב הכובש הנוצרי ה אכזרי, שטבח את כני שני העמים ללא אבחנה. מאה ד,־ 19 היתד, ארץ־ישראל ריקה ושוממה.

אני זוכר את היום שבו קמת ואמרת :״תקום מדינה דמוקרטית־חילונית״ בארצנו, השסועה בין שני עמים, השונאים איש את רעהו. מיטב ההומניסטים, וז׳אן- פול סארטר בראשם, נתנו בירכתם להצהרתך זו.

אוי לשמחה : ׳סירובם של ערביי ארץ־ישראל לחלוקת הארץ בין שני העמים, בנובמבר , 1947 גרם לכך שהעם הפלסטי׳ני לא זכה במדינה משלו ולא בעצמאות.

בין השאר מובאים דבריו של אבנרי שאמר על שני העמים :״חלו מו של האחד יכול להיות הסיוט של השני.״ הפותרת כ״גארדיאן״ ״ציונים ודזברי־אשף״ וזו לשון הידיעה : גם העיתון הלונדוני המכובד, גאר־דיאן, בדיווחו על הכנס, רואה את העיקר בכך ש״ציונים נפגשים עם חברי אש״ף למען השלום״ .זוהי הכותרת, והיא כימעט זהה לכותרת של לוז־מתד.

תיקווה לחיים משותפים ויחסי־שלום בין שני העמים. ״צר לי על שמר דן, כותב המאמר, העליל עלי כזבים ושם בפי דברים חסרי כל יסוד ובסיס.״ ״היא סיפרה לי״ .דן עצמו הכחיש את ההכחשה.

כאשר העלה קומץ קטן של ישראלים לראשונה את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, לפני יותר מ־ 25 שנים, עמד לנגד עיניהם חזון מסויים: שבדרך זו ייפתר הסיכסוך ההיסטורי בין שני העמים לא רק בפועל, על פני הקרקע, אלא גם בלב ובנפש.

.״ טבת זור אד־פאדאת :״לפני שהתחיל תהליך־השלום, שררה בין שני העמים נורמלי זציה של יחסים־רעים.״ ״העכבר שנתגלה בביתו של בגין, הוא העכבר הראשון ב היסטוריה ששוחה אל הספינה הטובעת, תחת לברוח ממנה.״ ״שמעון פרס הוא כהן־אורגד, בוועדת־הכס־פים של הכנסת :״בענייני לופט- געשעפטן כולנו מבינים.״ שמר :״סאדאת מוליך אותנו באף, והטיול לשם רק אימת את החששות שהיו לי.

היה זה הסימן המובהק ש־ 21 שנים אחרי סיום המילחמה העקובה מדם בין צרפת והאלג׳ירים, אשר נמשכה שמונה שנים וגבתה מיליון קורבנות אלג׳יריים (ו־ 50 אלף צרפתים), אכן קיימת, כפי שהצהיר נשיא אלג׳יריה, שאד׳לי בן־ג׳דיד, בפתיחת ביקורו הממלכתי בפאריס, ״החלטה משותפת של שני העמים לזנוח את העבר ולפנות לעתיד״. היה זה הביקור הרשמי הראשון של נשיא אלג׳ירי בצרפת מאז קיבלה ארצו את עצמאותה ב־ .1962 אומנם, קדם לביקור זה ביקורו להשכרת מכוניות לתיירים, אחרי שמסר דרכון גנוב ובו תמונתו שלו, במקום התמונה המקורית של בעל הדרכון.

לא אכנס כאן להיסטוריה ולסיבותיה של מילחמה זו• אומר רק שלדעתי זוהי התנגשות בין שתי תנועות לאומיות היסטוריות גדולות, בין שני עמים החיים כיום בשטח קטן אחד, שכל אחד מהם רואה בו את מולדתו, ושבאופן מהותי אין זו מילחמה בין צדק ואי־צדק, אלא מיל- חמה בין צדק וצדק.

שני ציבורים אתניים־חברתיים, המתחילה ללבוש צורה של התנגשות בין שני עמים. ! 111 מה יש למערך להציע כדי לפתור בעיה זו?

הוא השמיע באוזניהם דווקא דברי־טעם: שיש להכיר בקיום ישראל ובקיום העם הפלסטיני, שני העמים צריכים לעשות שלום ביניהם, על בסיס של דו־קיום בשתי מדינות, זו לצד זו.

אנחנו חותרים לשבירת מעגל המלחמות ולשלום המבוסס על הכרה הדדי ת בזכותם של שני עמי הארץ להגדרה עצמית לאומית. אנחנו חותרים לשלום בין מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין ושלום בגבולות הקו הירוק.

אני לא חושבת שהבן שלי צריך ללכת ביום ראשון עם נעלי אדיד ס וביום שני עם נעלי נייק ואני לא חושבת שהבן שלי זקוק למלתחה שבה עשרה טריינינגים.

חובה היא לטפל בה כבבעייה מדינית, ולפתרה באמצעות דו־שיח, הכרה הדדית ודו־קיום של שני העמים. עד כאן לשת ההודעה. טמונה בה חשיבות רבה לגבי העתיד.

זה היה סיבוב נוסף במעגל־הקסמים השטני, החולש על גורלות שני העמים מזה שנים רבות. אך מעולם לא הופגן שיתוף־הפעולה המושלם שבין הקיצוניים בשני המחנות בצורה כה חותכת.

.״ עד כמה שאין כל מקום להאשים אותנו בהתנגדות לפגישת אישי־ציבור מישראל עם מנהיגי אש״ף תעיד העובדה, שבאותה׳ הרצאה אמר ח״כ תופיק טובי :״אנחנו מקדמים בברכה את הנכונות של ח״כ יוסי שריד להיפגש עם יאסר ערפאת כדי לקדם את השלום וההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים.״ לכל הדעות, התגובה עניינית וזכתה לפירסום בכלי־התיקשו- רת.

כל ישראלי שעזר לשכנע את המוני העם הפלסטיני שאין סיכוי לשלום בין שני העמים. כל ישראלי שעזר לשכנע את חברי.

הוא אמיץ יותר מאחרים, והעז לדבר בפה מלא. אד אין הוא יחידי• _ ״אלה הם שני עמים!״ אמרה צעירה ספרדיה. שחזתה בדיווח בחברתי.

ואז, בעצם, ברגע שהבנתי שבאופן מוחלט, בהצהרה של מדינת־ישראל וממשלת־ישראל קבעו שיש שתי חברות במדינה — 169 שכונות ועיירות־פיתוח הזקוקות לשיקום (שהם מיליון ו־ 280 אלף איש) — אז הגענו להחלטה שאם יש מיסגרת שבה יש שני עמים במדינה אחת — ישראל המשקמת וישראל המשוקמת — המשוקמים צריכים להחליט על גורלם.

הוא תומך בשניהם. הוא דוגל בזכותם של שני העמים - הישראלי והפלסטיני -לחרות, לעצמאות.

היא הראתה צד אחר של עם־ישראל, צד בלתי־נודע, שהוא מאוד לא קולני, אך מוכיח שאולי עוד יש תיקווה לחיים משותפים של שני העמים. על המירקע קשה היה להבדיל חזותית בין התלמידים מטייבה לבין התלמידים משדרות.

משם והלאה הכל יסתדר בדרכי שלום והבנה. אם שני העמים ירצו אז לשנות דברים בדרכי־שלום, להקים קונפדרציה, או פדרציה, משהו כמו שווייץ — הם יוכלו לעשות זאת רק בהסכמה הדדית, בדרכי־שלום.