גליון 1486, 23 בפברואר 1968, עמוד 2
״
מעוניין להפריע לאחווה זו? מי
מעוניין לסכל כל ידידות בין שני העמים
בארץ?
מסתבר שיש כאן שיתוף־פעולה אידיאלי
בין שתי ממשלות: ממשלת ישראל, הפועלת
באמצעות זרועותיה הגלויות וד,מוסוות, וממשלת
הממלכה ההאשמית הירדנית.
גליון 1303, 29 באוגוסט 1962, עמוד 17
אריאנה ניים, היא נראית רצינית ומאופקת, שקולה
ומפוכחת כזו, מהסוג שאומרים להן
שלום מנומס. ברגע שני, עם חיוך קונדסי
בזוויות העיניים, צחוק מתגלגל והבעה של
״עוד רגע הולך לקרות כאן משהו שמח,״
היא נראית השובבה של הרחוב, שאפשר
היא באה אז כחלוצה, חניכה נלהבת של
תנועת השומר־הצעיר בצ׳ילי, שהחליטה
לצאת להגשמה.
גליון 1615, 14 באוגוסט 1968, עמוד 14
זהו סיפור
מעורר צמרמורת, המסמל את הטראגדיה של
שני העמים החיים בארץ הזאת, שונאים זד,
את זה — כשרק כמר, סמלים פורמאליים
מונעים את המעבר מצד אחד של המיתרם
לצידו השני.
גליון 1623, 9 בספטמבר 1968, עמוד 20
ואשר לפיתרון הסיכסוך, הרי
חותרים אנו להכרה הדדית בזכויות הלאומיות
החוקיות של שני העמים, לסילוק כל
הבעיות השנויות במחלוקת אך־ורק באמצעי
שלום, בדרך משא־ומתן, בדרך הסכם
הדדי, ובמטרה להשיג שלום יציב וצודק.
גליון 1084, 9 ביולי 1958, עמוד 11
הצופים מגצרת
כך נראתה הרחבה המרכזית של מוסד נעורים בכפר ויתקין* בעת הכנס העברי־ערבי. תחילה
ישבו בני שני העמים בנפרד, אולם לאחר מכן קיבצו אותם המארגנים בקבוצות מעורבות,
ות על כל הבעיות העומדות ברומו של עולם הנוער — .ננגמאל עבד אל־נאצר ויעד לאופנת שמלת השק.
גליון 2252, 29 באוקטובר 1980, עמוד 10
הבסיס חייב להיות הכרה
הדדית מלאה של שני העמים זה
בזכות קיומו של זה. שאם לא כן
נחזה במו עינינו במילחמה גרעינית.
גליון 2206, 12 בדצמבר 1979, עמוד 38
״היה ברור-לי שאני, באופן אישי,
תה דיכוי מתמיד, כריית תד,ום-איבה בין
ישראלים לפלסטינים — בין נוער ישראלי
לנוער פלסטיני, וחיסול סיכויי השלום בין
שני העמים ! שרותנו בשטחים שנכבשו ביוני
1967 משמעותו השתתפות פעילה בביצוע
מדיניות מכוונת של דיכוי, נתינת
יד למדיניות המובילה אותנו למיל-
חמה נוספת, השלמה עם הכיבוש.
גליון 1800, 1 במרץ 1972, עמוד 8
בכל-אופן, חבל שהדיפלומטים הערביים לא ניצלו את
השיחות שהוקלטו על-ידי האף־בי־איי, אז אולי היה נוצר
קשר לא ישיר כמובן, בין שני העמים.
למשל, שיחה כזו: השגריר הישראלי היה יכול לצלצל
ליועצו המדיני בביתו ולומר :״אילו רק חיינו יכולים להביא
לידיעת המצרים שאנחנו באמת מוכנים למסור להם את
סיני או שראש־המשלחת המצרית באו״ם היה מצלצל לשגרירות
בוושינגטון, ואומר :״איך אנחנו יכולים להביא לידיעת
הישראלים שבכלל לא איכפת לנו שיספחו את רמת הגולן ז״
אילו היתה פרוצדורה כזאת מתגשמת, ביוזמתו של רו־ברט
וול, קרוב־לוודאי שהשלום היה כבר קיים, ואדגר הובר
(ראש חאף־בי״איי) היה זוכה בפרס נובל לשלום.
גליון 1789, 15 בדצמבר 1971, עמוד 22
אם
סרחת הרבה, תקבל מיליונים כדי לטשטש
את המצב.
האמת הפשוטה היא שחיים כארץ
זו שני עמים.
לפשדטי״העם יש חוק. לאנשי-
שלומנו יש קשרים.
גליון 1882, 24 בספטמבר 1973, עמוד 30
סגן שר־הבריאות עבדול עזיז זועבי מכריז
בפני הקהל :״גדולה אמונתי שמיפגש
זה יתרום לשלום בין שני העמים. מיפגש
זה עדיף על מיפגש מלחמה של טנקים
ומטוסים.״
התותחים מתייצבים זה מול זה.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 22
הבעייה שוב לא תהיה מילחמת־חורמה בין שני העמים.
שאינם מכירים זה בזכות־הקיום של זה, אלא בעייה בין
שתי מדינות, שיוכלו להסתדר ביגיהן על הבעיות התלויות
ועומדות ביניהן.
גליון 2443, 27 ביוני 1984, עמוד 15
ראשי־הרשימה מיעארי(יושב) ום לד (נואם)
הנאומים שודרו ברמקול לרחוב
שלטים בשתי השפות, שקראו לשלום
בין שני העמים, לשלום בין שתי
המדינות, ולשוויון לכל אזרחי המדינה
— יהודים וערבים.
גליון 2453, 5 בספטמבר 1984, עמוד 13
הם יישבו
על הכביש וציירו ביחד סיסמות נגד.
הפאשיזם ובזכות דו־קיום בין שני
העמים. האווירה היתה נעימה.
זמן קצר אחרי שהפציע השחר התחילו
להגיע גם כוחות המישטרה
.ומישמר־הגבול ותפסו את מקומותיהם
בדיוק ליד הבתים הראשונים של
הכפר.
גליון 2466, 5 בדצמבר 1984, עמוד 5
לפי הדת היהודית, פיקוח־נפש
דוחה שבת. המגעים המתנהלים בין
שני העמים, ושמטרתם היא למנוע
מעשי־איבה, להשיג שלום ולהציל
חיים, הם בוודאי בגדר פיקוח־נפש.
גליון 2311, 16 בדצמבר 1981, עמוד 72
לכן צריך לעשות כל מאמץ כדי
להגיע להבנה בין שני העמים.
יש קטע אחד, שבו מכנה לייבוביץ׳ את הכותל בשם
״דיסקו כותל״ .רשות־השידור מנועה, על־פי החוק,
מלפגוע ברגשות דתיים.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 72
צרין לשבת לשולחן המו״ט, על בסיס הכרה
הדדית בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים. הבעיה תפתר על־ידי נכונות ישראל להכיר בזכות
הגדרה עצמית של העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה — לא על״ידי מסעי עונשין וכיבוש
בלבנון.
גליון 2702, 14 ביוני 1989, עמוד 12
בניגוד למיפגשים קודמים שנערכו בין
ישראלים ופלסטינים, לא נבחרו המשתתפים
הפעם לפי מפתח מיפלגתי כלשהו ויהיו בו,
מן הצד הישראלי, מיבחר של סופרים, אמנים,
אנשי־רוח וחוקרים — כולם מיזרחים, כאלה
שחקרו את הישראלים המיזרחים או כאלה
שהיו חברים, או שהם חברים כיום, בתנועות
מיזרחיות הדוגלות בדיאלוג בין שני העמים.
בין השאר ייצאו מישראל השחקן יוסי
שילוח, הסופר שימעון בלאס, המשורר ארז
ביטון, אנשי האקדמיה הד״ר שימעון סבירס־
אדינוס־שמויכוס -אמא הולכת ש
הבנים נגד הבנות.
גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 12
רצינו לרכוש את ליבו של הציבור
הלאומי — הישראלי והפלסטיני — לעניין השלום,
התואם את האינטרס הלאומי האמיתי של שני העמים.
אורי אבנדי
היה ברור לנו כי שום מאבק לשלום לא יצלח, אם
הרוב הגדול בשני העמים יאמין כי השלום נוגד את
מאווייו הלאומיים הבסיסיים.
גליון 2566, 5 בנובמבר 1986, עמוד 11
האם היתה הנהגת ישראל מסכימה לנהל משא•
ומתן עם ממשלה ערבית כלשהי אילו היה התנאי לכך
שצה״ל יושבת בים, ביבשה ובאוויר, בשטחים
הכבושים ובלבנון?
אנחנו נפגשים כמי ששייכים לשני עמים־אויבים, כדי לפלס
דרך לשלום, להפסקת המילחמה, להתפייסות, להשלמה, וממילא
להפסקת הפיגועים, הקטל וההרס משני הצדדים.
המילחמה בינינו ובין העם הפלסטיני אינה מילחמה רגילה בין
שתי מדינות, המסתיימת במשא״ומתן שיגרתי בין שתי ממשלות.
זוהי התנגשות היסטורית בין שני עמים, בין שתי תנועות
לאומיות, בין שתי השקפות״עולם.
גליון 1430, 3 בפברואר 1965, עמוד 4
מטרתנו אחת: פיתוח הארץ לטובת כל
תושביה, יהודים וערבים, תוך המנעות
מהעמקת התהום בין שני העמים — פיתוח
ללא נישול!
מתקליטי
חדש !
גליון 1474, 1 בדצמבר 1965, עמוד 12
מאז היא החליטה להקדיש את כל
זמנה הפנוי לקירוב הלבבות בין שני
העמים, ושיפסיקו כבר להשמיץ זה את
זה, ושישכחו מה שהיה בעבר, ושיזכרו
רק רבד אחד: שהיא נכדתו של מזכירו
של איש חשוב מאד.
גליון 1481, 19 בינואר 1966, עמוד 4
תייסיר כדיר,
חיפ ה
דוויה בשפרעם
מאז מותו הטראגי של בדראן ג׳מיל מש־עיל
המנוח, ב־ 1לדצמבר , 1965 מנצלת אותו
העתונות העברית למכביר, ומפרסמת ידיעות
המעוותות את דמותם של האזרחים הערביים
ופוגעת ביחסי שני העמים בארץ.
דוגמה לכך יכולה לשמש הידיעה כי המנוח
נשא עימו, עת נפל מן הרכבת, תוכניות
צבאיות על מנת להעבירן לירדן.
גליון 1654, 14 במאי 1969, עמוד 2
שכן ספר זה מוקדש כולו להחדרת הרעיון של שותפות
ישראלית—פלסטינית, תוך הבטחת זכויותיהם של שני העמים.
בפרק הסיכום של ספרו, מדגיש אבנרי, בין השאר:
אני עברי לאומי, ואני רוצה לפעול עם ערבים לאומיים.
גליון 1621, 25 בספטמבר 1968, עמוד 18
ריעות אלו אינן דיעותיו של יהודי
מעדות־המיזרח — אלא דווקא אלו של
יוסף אבילאה ( )53 מוסיקאי וחבר תיז־מורת־חיפה,
שעלה ארצה מאוסטריה עוד
בשנת .1926
אביליאה, פאציפיסט מושבע וחסיד האהבה
בין שני עמי־הארץ, פירסם שורה
ארוכה של תזכירים — ביניהם אחד
שנשלח לא מכבר למלך חוסיין — בהם
הוא מבקש, לא תובע, את היהודים והפלסטינים
להקים ארץ אחת, עם ממשלה
אחת ובית־ניבחרים אחד ״בו לא יהיו
הבדלי מוצא, דת, גזע או מקור״.