נמצאו 3,948 תוצאות עבור "שמעון פרס"
גליון 2046, 17 בנובמבר 1976, עמוד 24
היה זה כאשר הופיע ביום הראשון השבוע עם הידיעה הבלעדית המרעישה כי בדו״ח שהגישה המיש־טרה ליועץ־המישפטי, מוחשד חיים ישראלי, ראש לשכתו של שר־הביטחון שמעון פרס, כאיש שהדליף את מיסמך רוזן * לכתב הארץ, מתי גולן. … אולם הפירסום בא בזמנו כדי לשרת את שר־הביטחון שמעון פרס. עוד באותו יום, בישיבת הממשלה, התעלם פרס מכל ההכחשות.
גליון 2287, 1 ביולי 1981, עמוד 64
אמר לי ידיד ורע איש ליכוד שרוף :״ראה את ההבדל — בחוגינו״אנו איש אינו מקונן על האפשרות שאולי שימעון פרס יהיה ראש ממשלת־ישראל הבא, ואילו בחוגיכם־אתם נשמעת תאניה ואניה על האפשרות שבגין־מלך־הליכוד ימשיך להיות ראש הממשלה עוד ארבע שנים — כאילו זה יהיה קץ מדינת־ישראל, לא פחות ולא יותר!״ זה נכון. זה כל ההבדל. כי שימעון פרס — ואני אומר זאת חרף כל הביקורת החריפה והמרה השמורה בחובי לו ולכל שהוא מייצג — אינו מסמל התגרות־שחץ בשום גורם בעולם, קטן כגדול, מערבי במזרחי, איזורי כרחוק. שימעון פרס וכל שהוא מייצג אינו מגלם הימור על הסתגרות ובדידות• להיפן, שימעון פרס מגלם פתיחות, כושר התאמה למציאות מתשנה, והעיקר, אי־משיחיות, כלומר לעולם לא העמדת הכל על קלף אחד.
גליון 2059, 16 בפברואר 1977, עמוד 15
.״ פר ס זורה מל ח על הפצ עי ם השר־לשעבר, משה כרמל ,׳הקדיש מאמר לאימרה שהשמיע לא־מכבר שר־הביטחון שמעון פרס, בה טען כי ״לא מילחמת יום־ביפור היתד, המחדל, אלא הרגשת העם אחרי המילחמה — היא ׳המחדל.״ מגיב על כך משה כרמל : ״הנה אותר סוף־סוף, אחרי •יותר משלוש שנים, האחראי האמיתי למחדל של מילחמת יום־ הביפודים, זה שנתקף בפיק ברכיים ובפחד — העם. … וכל זאת — ללא טעם, ללא פיכה, ללא (דבר) הצדקה.״ פרס זורה חול ב עיניי ם ״על־פי החלטתו הכילעדית של שר־הכיטחון שימעון פרס,״ קובע הד״ר אברהם שטרנברג, ״נכנסנו לעידן חדש •של התמודדות על תפקיד ראש־הממשלה.״ כיוון שכך, מוצא הד״ר שטרג־ברג לנכון להעלות שורד, של פרשיות הקשורות בשימעון, שכן ״זה שניב רבות מציקות לכותב •שאלות הכרוכות כדרכו ובמעשיו, וזו הזדמנות נאותה לבקש תשובות עליהן.״ בין השאר מבקש שטרגברג תשובה לבעייה הבאה :״לפני פחות משבועיים הקשבתי לשידור• חדשות בטלוויזיה בשפה הערבית. … ״ • עורכו הכלכלי של ״הארץ״ אב רהם טל, כמאמר עד הישגיו של שימעון פרס כזמנו כשר־ התחבורה והדואר: ״סילוק לסקוב, והסבת שם מישרד־הדואר (למיש־רד־התיקשורת).״ שר־החוץ יגאל אלון :״הביטוי קו- צר־רזח אינו מקובל עלי גם כשאני קצר־רוח.״ • מאריו סוארש, ראש־ממשדת פור טוגל :״הסוציאל־דמוקרטיה היא אדמיניסטרציה של הקפיטליזם באמצעים אלגנטיים.״ • חכר־הבנסת אברהם זילברכרג: ״פוליטיקאי דומה לתרנגולת.
גליון 2466, 5 בדצמבר 1984, עמוד 8
אילו היתה ישראל מקבלת חוק כזה, היא היתה מכריזה קבל עם ועולם: במדינת־ישראל הפעולה למען השלום היא פשע פלילי. הממשלה רא ל שמח, לא ללמוד שימעון פרס אינו גן־גוריון שגי אד הוא מגסה לחקות אותו שימעון פרס מגדיר את עצמו כ״תלמידו של דויד בן־גוריון״ .השבוע התייחד על קיברו של ״הזקף, בטקס שנועד יותר לפאר את פרס מאשר את רבו. … זוהי סחורה שאין לה עוד קונים רבים בעולם. אולם שימעון פרס דבק בשיטה. הוא בטוח כי יוכל לחזור על תרגילי בן־גוריון, ולשכנע את העולם בהצה־רות־שלום מצלצלות וחסרות־תוכן. … לפני 25 שנים זה יכול היה להצליח. כיום זה מגוחך. בין השאר מפני ששימעון פרס אינו דויד בן־גוריון שני, כשם שיצחק שמיר אינו משה שרת במהדורה חדשה.
גליון 2521, 25 בדצמבר 1985, עמוד 6
הסרות אברהם שריר אוהב פירסומת. וגס שמעון פרס. אבל... מיהו אברהם שריר — אזרח הממלא זמנית תפקיד ציבורי, או שליט פיאודלי מורם־מעם? מיהי ממשלת־ישראל — הנהלה נבחרת של מדינה דמוקרטית, המורכבת מעסקני־מיפלגות מצויים, או מועצה של דוכסים ונסיכים, העושה במדינה ככל העולה על רוחה? מיהו שימעון פרס? מה דינם בישראל של עקרונות שעליהם מושתתת החברה הדמוקרטית המודרנית, כגון שוויון האזרחים לפני החוק, חופש־העיתונות, זכות־הציבור־לדעת, פומביות־המישפט, פיקוח הציבור על נבחריו, אחריות הנבחר כלפי הציבור? … חברי הממשלה, שאחדים מהם סבלו גם הם לא פעם מפירסומים פוגעים, התרגשו. עלה על כולם שימעון פרס, אמן הפירסומת־העצמי (״שימעון פיר־סומת״ ,״יונייטד פרס״) .בהחלטה בת־רגע קבע שהממשלה תיזום לאלתר חוק, אשר יאסור את פירסום שמותיהם של חשודים בעבירות פליליות.
גליון 2582, 25 בפברואר 1987, עמוד 10
מועמדים אלה הופיעו במיכתב שהעביר שימעון פרס לראש־הממ־שלה. גם מועמדים שאינם רישמיים. … הם מקווים ש,המינוי ייצור חיץ בין יעקובי לשימעון פרס. שגריר באמריקה צריך לעבוד-עם ראש־הממשלה יותר מאשר עם שר־החוץ. … כאילו אדם אחד ״.צעק אל המיקרופון. אחריו נאם שימעון פרס. רבץ וידליך^ נימנמו. נחמקץ ביקש מאחד הצלמים שלא ישכח אותו.
גליון 2036, 8 בספטמבר 1976, עמוד 21
מדי פעם היה דובר־צה״ל עצמו, תת־אלוף יואל בן־פורת, יורד לחדר העיתונאים כדי למסור מידע, שבדרך־כלל היה כבר ידוע להם מתוך האזנה לשידורי הרדיו. מכוניתו של שר־הביטחון שמעון פרס חנתה על המסלול, בתוך השדה. שר״התח־בורה גד יעקובי, שאף הוא מיהר ללוד, לא הראה את פניו לעיתונות ולמצלמות, וישב כל אותה עת במיגדל־הפיקוח, שהפך החפ״ק של המיבצע-שלא־היה.
גליון 2455, 19 בספטמבר 1984, עמוד 40
אני עדיין לא נתתי לשרון רהביליטציה, ומסיבה זו הצבעתי נגד ההסכם. לשימעון פרס אולי לא היתה ברירה והוא נאלץ לקבל את שרון, אבל לנו אין מה לחפש שם. … מה היה, למשל, אומר אביו הרעיוני, דויד בן״גוריון ז פניתי לנכדו של הזקן, הד׳ר יריב בן־אליעזר, מרצה לתיקשורת המונים, וביקשתי ממנו שינחש מה היה אומר ה״סבא של יריב׳ על ה״סבא של נדב׳ על שם נכדו החצי מיזרחי של שימעון פרס. אף אחד לא יכול לדעת היום מה בן־גוריון היה אומר. … בן־גוריון המשיך, עד יומו האחרון, להאמין ב״בלי חרות • כמומחה לתיקשורת, מה אתה מציע לפרס לעשות בדי לזבות באהדת כל הציבור? שימשיך להיות שימעון פרס. הוא הוכיח את עצמו. יש לו כל הכישורים להיות ראש־ממשלה מעולה, ובתוך כמה חודשים, אם נזכור את תקדים גולדה מאיר, הוא יהיה אחד המנהיגים הפופולאריים ביותר.
גליון 1239, 14 ביוני 1961, עמוד 5
בקבעה שיש מה לברר, שיש במה לדון, הנחיתה הכנסת סטירת־לחי לשמעון פרס ולעדת זרזירי־העט ועסקני־המפלגה, שטענו באילו הוכח שהעוזים לא נמכרו לפורטוגאל. … ך• נגד כל אלה, גילו סוחרי־הנשק עצמם סימנים בולטים מאוד של מצפון רע — אם בכלל אפשר לדבר על ״מצפון רע״ כשהמדובר בסוחרי־נשק. שמעון פרס, שאמר למחרת הפירסום הראשון כי אין סעיף המונע בעד הגרמנים למכור את העתים לפורטוגל, לא תיקן את עצמו.
