גליון 1043, 2 באוקטובר 1957, עמוד 13
בית־הכנסת
שיאסוף את הסכום הגדול ביותר יקבל
את השופר לתקיעות במוצאי יום כיפור.
9ס1ון י השמע
• ד״ר ישראל (אלדד) שייט, עורף ״סולם״ ,אחרי שנודע לו על :
העמדתו לדין באשמת הסתה למרד :״אני אנצל ברצון במה מצויינת זו שמספקת ן
לי הממשלה להסברת רעיונותי.״
• מנהל משרד הבטחץ שמעון פרס, באסיפת מפא״י בכפר־סבא :״עד ן
הקמת המדינה התפתח אצלנו הגב, כדי לשאת רדיפות: אחרי הקמת המדינה התפתח ן
אצלנו חזה המסוגל להשיב מנה נגד מנה.״
• הזמרת הכושית ארתח קיט, על רדיפות הכושים בעיר ליטל-רוק!
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 5
תחת בטאון מצוייר תמים,
המטפל בקוסמטיקה של כלבים ובלידה־ללא־כאבים, הופיעו לפתע בגליון זה: ראיון מיוחד
עם שמעון פרס (״הכחדנו סכנה מיידית!״) מאמר חתום של אהוד אבריאל (״הסיכויים לאחר
המיבצע״) ושירי־הלל לוהטים ליוזמי המיבצע.
גליון 1440, 14 באפריל 1965, עמוד 15
אך מספיק להציץ בהם מבעד למשקפיו
של הד״ר יצחק נבנצל — מבקר המדינה — כדי להיוזכח
כי לא הכל כשורד, בממלכתו של שמעון פרס.
ד,תעשיה הצבאית, למשל. זו נדרשה על ידי צה״ל לבדוק
את האפשרות לייצר תותחים ותחמושת.
גליון 1461, 8 בספטמבר 1965, עמוד 12
יהיה דה־
על ארבע
את הפורש הגדול.
הוא ראה את שמעון פרס, אוחו הוא
שונא מקרב לב, הופך למנהיגה של רפ״י.
גליון 1365, 6 בנובמבר 1963, עמוד 6
.,
סיפר השבוע המשורר חיים (וזנה מוטלות
גופותינו) גורי: כשבא שטראוס לישראל,
מוהר הוא, גורי, להיפגש עם שמעון פרס,
כדי להרגיע את מצפונו. גילה אז פרס ל־גורי,
בסוד: שסראוס נושא עמו איגרת של
אדנואר לבן־גוריון, ובה כתוב כי לפני פרישתו
(של אתואר) בחודש אוקטובר, תכונן
גרמניה יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
גליון 1478, 29 בדצמבר 1965, עמוד 20
.״
• ,,דבי״ :״מסכת חייו של לוי אשכול
כמוה כמסכת חיי המדינה כולה —
המדינה בדרך ומדינת־ישראל.״
•> ח״כ רפ״י שמעון פרס :״צר
לראות את דבר רתום למרכבה של צרות-
דעת, הדוהרת בדרך לא דרך.״
• ח״כ רפ״י משה דיין, על לקח
מלחמת סיני :״עיקר הלקח שנרכש הינו
איך לא לנהוג.״
• מגהיג מק״י משה סנה, בהסבירו
מדוע לא נבחר לכנסת :״אותו עם
שביטל את נסיונות הנטייה ימינה, אינו
נוטה במיוחד למיפנה קיצוני שמאלה.״
• ראש עיריית רמת-גן, אברהם
קריניצי, על מצב ראשי העיריות
בישראל :״כיום קשה לנו אפילו לשמש
כמטאטאי רחובות.״
הגרי איש לא היד, בא לדיסקוטקים לרקוד, אילולא
היו שם מלמדי־ריקודים קבועים.
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 10
במדינה
הממ שלה
רו גסקה מו ל פ גז
יריבו המסוכן ביותר של שמעון פרס
בממשלה אינו לוי אשכול, כי אם יגאל
אלון.
גליון 1315, 21 בנובמבר 1962, עמוד 5
רבים במדינה, ואף בצמרת
מפלגות האופוזיציה, הגיבו על כך בהרמת גבות־עיגיהם
(כפי שהגיבו כאשר הזהיר העולם הזה, לראשונה, לפני שש
שנים, בפני צעיר בשם שמעון פרס).
לא היה צורך באינפורמציה סודית כדי לעמוד על הפיכתו
של מר האוזנר מעסקן קטן של המפלגה הפרוגרסיבית לבורג
גדול במכונת הדיקטטורה הזוחלת.
גליון 1315, 21 בנובמבר 1962, עמוד 15
.״
יפהפיה חוצלארצית אחרת שעוררה
ס שמעון פרס, סגן שר־ד,בטחון :״מספר תושבי ישראל הוא בשיעור של
רעש בישראל נפרדה ממנה השבוע.
גליון 1309, 10 באוקטובר 1962, עמוד 3
״הממשלה,״ אמר ,״הייתה מעדיפה לתלות
את אמרי במקום אייכמן. שמעון פרס
שונא אותו.״
פרס הוא סגן שר־הבטחון.
גליון 1307, 26 בספטמבר 1962, עמוד 12
על רקע זה גדלה
חשיבות פעולתו של שמעון פרס. בעוד שלוי אשכול דרך במקום, ומשה דיין אף
איבד מכוחו בהתמדה, הוסיף פרס לצבור בידיו עוצמה פוליטית גוברת והולכת.
גליון 1285, 24 באפריל 1962, עמוד 9
דנו עם אחד המשיבים (שמעון פרס) על
העניין הזה. ברור —
או ל שן (נופסיק אותו) :בקשר עם זה —
י ר דו ר (ממשיך, על אף שהופסק על־ידי
הנשיא) :זו השוואה ...זה דומה —
או ל שן (מפסיק אותו בכעס) :אל תפריע
י ר דו ר: סליחה.
גליון 1323, 16 בינואר 1963, עמוד 8
.״
כך, במחי־יד, הפך היועץ־המשפטי הייד
שוב לעורך־הדין ג׳קיל. אם אי־פעם יתפטר
שמעון פרס מן הממשלה יסתבר, מן הסתם,
כי הוא פאציפיסט מושבע.
גליון 1323, 16 בינואר 1963, עמוד 19
ההישג הגדול
ביותר: הם הצליחו להוציא את הקוים שהפרידו
בין טורי העתון. פגש תת שר
ר,בטחון שמעון פרס את עורך דבר חיים
שורר ואמר לו :״עכשיו רואים את מה
שטענתי תמיד — שלדבר אין קו
בחצר חוילתו של שר־החינוך אכא אכן
בהרצליה חופרים לאחרונה חפירה עמוקה,
כנראה כדי לבנות שם בריכת שחיה.
גליון 1338, 2 במאי 1963, עמוד 14
אין זה סוד, כי בשבועות האחרונים, ללא
כל קשר עם מצב הנשיא, החלו בן־גוריון
וכמה מנערי־החצר שלו לחפש פתרון לבעיית
גולדה. לאחר פגישתו המפתיעה של
שמעון פרס עם הנשיא קנדי, שעליה נודע
לגולדה רק לאחר מעשה, מתוך הקריאה
בעתונות, היה ברור כי פרס אינו יכול
להיעצר עוד.
גליון 1343, 4 ביוני 1963, עמוד 19
לפי ההוראה של פלדנקרייז אסור לדבר
איתו בזמן הזה מילה. השאלה היא:
כמה מוציא שמעון פרס ליום, מבלי להגיד
לבן־גוריון מילה?
גליון 1270, 10 בינואר 1962, עמוד 6
מצרים עסוקה בבעיותיה הפנימיות — והדבר
נותן אותותיו בכל גישה לבעיות־חוץ.
יתכן כי מצב זה מרגיז את שמעון פרס ושות׳ ,הזקוקים לדחליל מצרי׳ אקטיבי, למימוש
תוכניותיהם מבית ומחוץ.
גליון 1650, 15 באפריל 1969, עמוד 13
בתום לימודיו לא חזר לצבא אלא
למשרד־הביטחון, שם שימש כעוזרו של
שמעון פרס לענייני חימוש.
רק ב־ ,1964 כשיצחק רבין מונה לרמטכ״ל,
יש מי שמשלה את עצמו שבמצב זה לא
תשוב ישראל לבכות ״בכייה לדורות״?
גליון 1596, 3 באפריל 1968, עמוד 16
על כך
זכיתי לתשובות חמקניות מפי הנואמים
שבאו אחרי — שמעון פרס, ברוך אזניה
ולוי אשכול.
שמעון פרם ז ...חבר־ הכנס ת אבנרי
הואיל להציע שנקים מדינה פלסטינית.
גליון 1528, 14 בדצמבר 1966, עמוד 7
בהצבעה
נמנעו רפ״י, מפ״ם ואנחנו. אחרי הנמקה
ארוכה של ח״כ שמעון פרס וקצרה של
ח״כ נתן פלד (מפ״ם) נימק אורי אבנרי את
הנמקתו כלהלן:
כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
גליון 1506, 13 ביולי 1966, עמוד 22
ב סו סי ה ש בו ע
מנוסי (מזוקן) וטרומן (משמאל)*
בחזית קוריאה
• שר־החוץ אבא אכן, בתשובה
לדברי ח״כ שמעון פרס בכנסת :״בקול
נירגש מאד התאונן חבר־הכנסת פרם על
כך שאחרים מסרבים להתפעל ממלכתיותו,
אבל מי שמציג עצמו יומם ולילה במשך
חודשים כבעל ממלכתיות מיוחדת, מעמיד
את עצמו ממילא לביקורת לגבי סגולה זו,
ולאחר שהוא תבע לעצמו ברוב המולה
מנה מיוחדת.
גליון 1520, 19 באוקטובר 1966, עמוד 10
אחרוני הבטחזניסטים השמיעו השבוע מנגינות
דומות. ח״כ שמעון פרס תבע פעולה
צבאית מיידית ומוחצת, שם ללעג את הפעולה
המדינית של הממשלה במוסדות או״ם
ובעולם.
גליון 1129, 20 במאי 1959, עמוד 2
יובל אלעד, תל־אביב
יישר כוח לעורד. פצצות הפרסומת של
שמעון פרס אינן מותירות טעם טוב בפה
כשהן מחומשות בחומר־נפץ אטומי.
גליון 1106, 10 בדצמבר 1958, עמוד 6
.״ הפעם האמינו לו בתורי המשק
ללא הסתיגות•
הבחירות מדם מגא לחזית
״אתם יכולים כבר מחר לפנות למשרד
הבטחון ולקבל מפרעה בסו 60 אחוז מערך
הנזקים,״ הכריז בחגיגיות רבה שמעון פרס,
מנהל משרד הבטחון בביקורו בחולתא ה־חרבה״למחצה,
למחרת ההפגזה הסורית (ראה
עמודים .)3—5נדיבותו הגדולה זכתה מיד
(חמשו בעמוד )8
המנצח 1ז׳אק סוסטל, האיש שהנהיג את הריאקציה הצרפתית לנצחזנה הגדול
ביותר מזה דורות, נראה במצב־רוח מרומם, בחברת מנחם בגין, בביקורו בישראל.
־־־ מאח
ך * יום השחור
או רי
אכנרי -י
היה אפור.