נמצאו 3,948 תוצאות עבור "שמעון פרס"

כל דאגתה של ישראל במאבק־האדירים היא הזה ססה1 (כל הזכויות שמורות) שלא להיאכל בטעות בלהט המאבק, שהיא עצמה גרמה לו לא במעט. מפלגות שמעון פרסומת שמעון פרס, המנהל הצעיר ( )33 של משרד הבטחון, היה פעם אדם נחבא אל הכלים.

סימו לרצייות היי׳יב היה שלא מרח לכיס את הממשלה, ש״יש אייו מתחשב בדעיה, אלא קרא לריחו רתל־אריב את מייהו המימי — גולדה מאיר שמעון פרס והרמטכ״ל׳ יחד עם כמה מומחים. אולם היתה זאת רהלת־שיא.

השביע הסיק עוד איש אחד את המסקנה ההגיונית: ישעיהו ״שיי- קה״ ירקוני הודיע שוויתר על תביעתו נגד משרד־ד,בטחון, בקשר עם ביטול עיסקת־הטנדרים המוזרה בידי שמעון פרס. שייקר, טען ש״התפשר״ ,לא הסביר מד, פשר הפשרה.

ושנתגלה מחדש עס ביטול הופעתם של כל סטייה שלו מהחוקים המחייבים אותו שמעון פרס ואלוף מאיר עמית על במה׳ מעצם תפקידו עשוייד, לגרור אחריה עונשים אחת עם ח״כ חרות יוחנן באדר, תהפוך חמורים.

. • יחול שינוי בצמרת המינהלית של משרד הבטחון. המנהל הכללי של המשרד, שמעון פרס, יפרוש מתפקידו ויתמנה למשרה דיפלומטית חשובה ביותר.

אולם גם אחרי שנטש את השטח הבטחוני ועבר לעניינים פוליטיים, לא התרחק משולחנו של שמעון פרס. לחבריו הסביר, כי עבודתו ההדוקה עם פרם היא לצורך כתיבת ספר.

דיין גם הזכיר כי מלחמה דומה היתד, קיימת בין שר־הבטחון לבין מנהל משרד־הבטחון (שמעון פרס). #מלחמת הכל בכל. בעקבות פעולוודו־,״תגמול*• ,ש־יוזמו על־יוי לבון ודיין, החלה מלחמה ביניהם ובין ראש־הממשלה שרת.

שנה לפני הפילוג התחילו משה דיין, שמעון פרס וטדי קולק בגיוס כספים בהו״ל. הם ניצלו את מעמדם וקשריהם הממלכתיים והבטחוניים לצורך זה.

לפגישה הסודית, הובא לידיעת ראגר, יצטרף גם סגן שר־ד,בטחון שמעון פרס, שיצא לשם כך מהארץ בחשאיות מוחלטת.

.״ #בראיון שפירסם העתונאי הגרמני הנם אולריד קמפס קי נלעתונו זיד־דויטשה צייטונג, מודד, סגן־שר ד,בטחון שמעון פרס כי למרות שהוא אדריכל האוריינטציה של גרמניה כ״מחסה ליום סגריר״ ,אין לו כמעט מושג על המתרחש בגרמניה.

חשובה יותר. באחד מנאומיו בכנסת טען שמעון פרס כי קיימות בישראל שתי אסכולות: האסכולה ה׳׳ריאלים טית״׳ הבונה את כוח־ההרתעד, של צה״ל והיודעת כי אין שום סיכוי לשלום, והאסכולה ה״רומנטית״ ,השואפת לשלום, שהיא תלושה מן המציאות והוזה בהקיץ.

אחרי שלוי אשכול ה שליט על המ שרד שניים מאנ שיו, קיוו ותיקי ה מנגנון מימי שמעון פרס כי בזאת תסתיים שתילת אנשי א שכול מעל לראשם.

ייתכן שהרמזים המופצים עתה על־ידי אנשי פרם, כי דויד בן־גוריון מתכוון לשוב לשלטון באו כדי להרפות את ידי אשכול, להזהירו כי מוטב לו להתנהג בעדינות עם סגן שר־ד,בטחון שמעון פרס. בסביבתו המיידית של אשכול קיימת הערכה מסויימת מאד על אשר הניע את דויד בן־גוריון לומר את אשר אמר לזולצ- ברגר .

איש לא שאל: הגם אתה, כרוטוס? ף• גן שר״ הבטח ץ, מר שמעון פרס, אוהב את צרפת. זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה אמיתית.

. ^ ,גירסא אחרת, יסולק בכלל מן הממשלה, יהפוך מזכיר מפא״י — תפקיד המתרוקן בהדרגה מכל תוכן, עם גיבוש שלטון אשכול. כף או אחרת: שמעון פרס מחוסל בכוח פוליטי ואין איש המיטיב לדעת זאת ממנו.

פרי — אחד מגיבורי משפט־שפיגל, בו התגלה כידידו האישי של שמעון פרס — התנהג כאדם המרגיש עצמו שליט עליון.

• מתיחות רכה תשתרר כין ראש הממשלה ושר־הכטחון לוי אשכול, לכץ סגנו שמעון פרס. א שנו ל החל לפ סו ח סל פרם, ולקיים קשרים ישירים עם צמרת צה׳׳ל, דבר שפרם רואה בו פגיע ה ח מור ה במעמדו.

,יבוצע השינוי תוך הסכמה הדדית מלאה בין שר הבטחון וסגנו, מר שמעון פרס.״ ״גם את הצפרדע הזאת יבלע וישתוק,״ הגיב אחד ממקורבי אשכול ,״כי הוא יודע שהברירה מסוכנת מאוד בשבילו.

דן בן־ אמוץ זכה לכך. לוי אשכול, שמעון פרס ומאיר וייסגאל היו בין מאות ה.ווגגים, שצחקו השבוע על הופעת ספרו איך לעשות מת, במסיבת הצחקה המונית, שנערכה בחמאם.

כרמיאלהה לגבות בכך סגן שר הבטחון, שמעון פרס, במאמר בדבר, ממנו הובן שאת האידיאלים של הציונות אי־אפשר להגשים אלא על חורבותיו של העם הערבי בישראל.

וכאלה יכולים להיות האלג׳ירים, שיהיו שליטי מעצמה מרכזית במרחב בעתיד הקרוב. מכונת־התעמולה של שמעון פרס, הממלאת את הארץ בטרטור אווילי בלתי־פוסק, מסתירה האםא1 מ רג ל?

.״ ףלףל כריו של כך גוריון בפיגארו ובהזדמנויות אחרות, פעולות הארגון הצבאי היהודי | באלג׳יריה, השמועות על הקשרים בין ישראל לבין חלק מסויים של האו־אה־אם, פעילותו של שמעון פרס, השמועות הצרפתיות בדבר מגע בין מנגנון־החושך הישראלי לבין מנגנון־החושך הצרפתי — כל אלה משתלבים לכלל מסקנה: ממשלת ישראל החליטה לתמוך בבל כוחותיה כפתרון זה.

השר יוסף בורג התגונן נואשות נגד לחץ הגופות, עוד רגע ומאות זוגות רגלים ירמסו אותו. שמעון פרס תופס בראשו .״איזה פנצ׳ר, איזו בושה!

אך אם יעשה זאת, הוסבר לפלדמן, יהיה על ארצות־הברית לתת ערובות לגבולות, אחרת תראה ישראל עצמה חופשית לפעול. מן המגעים שקיים שמעון פרס בוזשינג־טון, לפני כחודש, ניראה היה כי בבית־הלבן שוררת הבנה לעמדה הישראלית שהוסברה לפלדמן.