גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 74
טקסט · תמונה · PDF

את עורך־דינו
של מלכיאל גרינוואלד, שמואל
תמיר, מכנה לקר :״אדם חסר מצפון
לחלוטין...״
• כשקיבל על עצמו שר־האוצר לוי
אשכול בישיבת הממשלה השבוע למלא
את מקומו של ראש-הממשלה משה שרת
בשעת מסעו אל שרי־החוץ־המעצמתיים
בפאריס, הוטל עליו ממילא, לפי החוק,
למלא גם את מקום שר־המישפטים פינחס
׳רוזן, שחזר רק למחרת היום ממסעו
בבריטניה, וכן מילא את מקומו של דוכ
יוסף, המחזיק בתיק הכפול של פיתוח
ובריאות, שיצא יום לפני ישיבת הממשלה
לארצות־הברית.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

המחבר
של המהפכה האשכנזית, ספר גזעני שדו מה
לו לא ראה אור בעברית, פורסם בידי
קלמן כצנלסון, קרוב מישפחה של שר-
המישפטים לשעבר, שמואל תמיר ו*!*
מיזוג תמוה נערך בניו־יורק בין השואן
אלי וייזל לבין הצייר הנאיבי, איש צפת
המנוח, שלום זייגער־מאפר, בספר
דימויים מהתנ״ך עם תמליל של וייזל
ביטאון המכס הגרמני״פירסם את הסיפור
הבא: פולני שהגיע ברכבת אכספרס מ צרפת
לגבול גרמניה, עשה רושם עצבני
על פקידי המכס.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

הנה מיכרז מטעם תמיר: מי
מוכן למכור מקום• בטוח ברשימת
מועמדים לכנסת ומקום טוב בממשלה
הכאה, תמורת הפלת הממשלה
מייד 7
איש אינו מתלהב לעיסקה כזאת, כי איש
אינו שש לקראת האפשרות שיצטרך לשבת
ליד שמואל תמיר. אבל ההצעה קיימת,
ומישהו — שימעון פרס, עזר וייצמן או
הליברלית.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מנחם בגין לוחם ללא־חת על שלמות המולדת,
התנחלות וסיפוח. שמואל תמיר בנה
בשנתיים האחרונות קאריירה שלמה על גינוי
הבגידה וההסתאבות של בגין, וטוען
לכתר הבילעדי של לוחם למען ארץ־ישראל
השלמה.
גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ס הסיפוחיסטים המציעים לקלוט את הפליטים,
כדי לסלול את הדרך בפני סיפוח
שקט ולהוכיח ש״יהודים וערבים יכולים
לחיות בצוותא תחת שילטון ישראלי.״ (ביניהם:
מנחם בגין, שמואל תמיר).
י• האנטי־סיפוחיסטים, המתנגדים לקלי טת
הפליטים, מתוך חשש שזה יסלול את
הדרך בפני סיפוח שקט( .ביניהם: חלק
מהיונים של המערך).
• האנטי־סיפוחיסטים, המקווים שפית־רון
בעיית הפליטים ייצור אווירה נוחה
יותר לשלום.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

מן הרגע שבו פורסמו הידיעות הראשונות על מעצר
הצעירים החשודים בהשתתפות ברשת ריגול וחבלה,
חיכינו להתקפתם של ציידי־המכשפות המיקצועיים.
ואבן, ח״כ שמואל תמיר קיבל על עצמו את המשימה,
ופתח בהתקפת״מחץ על כל מחנה־השלום,
ממפ״ם ועד שי״ח, כאילו הוא אחראי לתופעות החורגות.
גליון 1874 (1 באוגוסט 1973), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

העייפות
גה״ל
ישקע> שוב במצולות ,
— כפי ששקע בראשית הכנסת
הקודמת, כשחבר־הכנסת שמואל
תמיר היה ח״כ שקט וממושמע של
גח״ל, ואיש לא שם לב לקיומו.
גליון 1873 (25 ביולי 1973), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

בראש הזועקים נגד הצעת-
החוק עמדו עורך־הדין שמואל ונמיר ועורך-הדין דוב
מילמן.
אני מוברח לומר שאני מתפלא על במה
אורי אכנרי: לחוק זה יש שני אבות: אבא טוב
מהנואמים, שה שתתפו היום כוויכוח.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לפניו היו מונחים תשעה
עמודים של שאלות מטעם
ח״כ שמואל תמיר. ספיר
קרא את השאלות מילה במילה,
תוך הבעות־פנים, הטעמות-
לשון ותנועות־גוף שהבהירו
בדיוק מה הוא חושב על כל
שאלה ושאלה, כשגם יריביו
נאלצו להתגלגל מצחוק נוכח
המישחק הווירטואוזי.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

אין לי ויכוח
עם חבר־הכנסת נדיה, שיש לו קושאן מידי האלוהים —
ומי יתווכח עם קושאן כזה? אין לי גם ויכוח עם
חבר־הכנסת שמואל תמיר, בעל ההגיון המיוחד, המודיע
לנו שנשיג שלום עם ערביי פלסטין על־ידי כך שנשלול
את כל הזכויות הלאומיות מערביי פלסטין, לא נכיר
בהם לא כעם ולא כאומה.
גליון 1921 (25 ביוני 1974), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

הקמתו וקיומו של מחנה ייתקל, כמובן, בבעיות אי־שיות רבות — אך לא יותר
מאשר הליכוד הכולל את מנחם בגין, שמואל תמיר ואריק שרון, השונאים איש את
רעהו בלהט קדוש, או המערך הכולל את יגאל אלון, משה דיין ואבא אבן, שאין שמש
האהבה מאירה את שמיהם.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

הוא הדין לגבי מזימות אחרות בקשר למימון
הבחירות, קיפוח סיעתנו בטלוויזיה, ועוד ועוד.
השבוע הופעתי יחד עם ח״כ שמואל תמיר בפני
הסטודנטים בירושלים, והסברנו את רקע המזימות ה שונות.
גליון 1896 (3 בינואר 1973), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בהצבעת היונים בלטה מגמה, המשקפת את המצב כולו:
בכנסת זו יישמע קולה של גאולה כהן — הקול ההיסטרי
של הקנאות הצרופה. ישלוט בה הסיגנון הצורמני
של שמואל תמיר, הדמגוגיה הלאומנית שלוחת־הרסן,
המנגנת על הפחדים העמוקים ביותר של אנשים בלתי-
רציונליים.
גליון 1799 (23 בפברואר 1972), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

קורא •קר
(חמשו מעמוד )3
שמואל תמיר: האם זה חלק מהדיון
היו״ר בן־ציון קשת: חברי הכנסת,
אני פשוט מעיר את תשומת־ליבכם,
שאתם עוברים את גבול הטעם הטוב.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

בוועדת״הכלכלה יש 19 חברים. בסיור השתתפו
תשעה. מלבד שמואל תמיר (שגם העדרו צויין) ומלבדי,
יש עוד שבעה חברי״ועדה שנעדרו.
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

למחרת היוס השיב
השר ישראל גלילי להצעה-לסדר-היום של שמואל תמיר,
שדרש לייהד את פל הארץ. בניגוד לסיגנונו הדמגוגי
הזול של תמיר, דיבר גלילי בלשון מתונה.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

בשבוע שעבר הופיעה לפתע כותרת בהארץ :״ח״כ (שמואל) תמיר מציע שטחים
תמורת יהודים״.
בידיעה הוצגו הדברים כהמצאה גאונית של תמיר, שהעלה רעיון מקורי וחדש.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

זה קרה השבוע, כאשר נאם פינחס ספיר
על ענייני המיסחר והתעשייה.
לפני כן התקיף שמואל תמיר, איש המרכז
החופשי, את ספיר בעניין עמדתו לגבי
סיפוח ירושלים.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הם ביכו מרה את
גורל מעוטי־היכולת, וטענו שאם תונהג בוררות־חובה,
יהיה לכולם טוב יותר( .לפי הכלל: אם יכניסו את כל
החיות לגן־החיות, לא תהיינה להן בעיות).
הצטיין בטיעון כזה שמואל תמיר, איש הימין הקיצוני
ביותר, שטען כי את השביתות עורכים רק בעלי־שררה,
המהווים ״קבוצות לחץ״ .זוהי טענה החביבה על העיתונות
הימנית, מתוך כוונה לפלג בין השכירים שבתחתית
הסולם לבין השכירים המיקצועיים :
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הסתדרות
הסטודנטים נתנה לו את מלוא העזרה לכך.
0צ אנשי ״מצפן״ .כאשר התחיל הדיון
המאראתוני על השלום ביום־הסטודנט,
נמנעו כל אנשי ארץ־ישראל השלמה מלהופיע.
שמואל תמיר בא רק לדיון השני,
מפני שהיה עסוק בבוקר במישפטים• הוא
נתקבל בהתנגדות חריפה מצד הציבור הגדול
של הסטודנטים,
בכנסת במרירות על
החאשיש והשמאל
אנשי־השלום מן
אהרון כידן וח״כ אברהם
פרופסור פורת מקבוצת
השלום, אורי אבנרי ועמור
על כך ניתנות תשובות שונות, אך כולן
באותו כיוון:
•!
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

אך הספיק שלום כהן לרדת מן הדוכן, עלה עליו שוב — הפעם כדי להביע את הסתייגות
סיעתנו מהצעה־לסדר־היום של שמואל תמיר, איש הסיפוח, שהציע ״הצעת שלום״ ישראלית
ללבנון — כמסווה לכיבוש לבנון בידי צה״ל.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

אולם הזמנה אישית
לכל ח״כ היתד, מחייבת אותו לפנות
גם אל ח״כ שמואל תמיר (המרכז החופשי)
,עימו אין אולמרט מדבר כבר כמה
חודשים.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

לפתע הופיעה בשטח ״קבוצת
מרינסקי,״ שמאחריה עמדו בדיוק שלושה
אנשים: עורך־הדין אריה מרינסקי עצמו,
רוויזיוניסט ותיק יוצא־סין ושותפו־לשע-
בר של שמואל תמיר, הפירסומאי חיים פלד
ואחד מראשי מורדי המושבים במיפלגת
העבודה, ראובן יפה, שגם הוא היד.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

כזכור, עמדה פרשה זו במרכז שערוריה
ציבורית גדולה לפני שלוש שנים. את
המסע ניהל ח״כ שמואל תמיר, שהחליט
להפכו לסוס העיקרי שלו לקראת הבחירות.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

יתכן שהמשעשעת ביותר היתה תקרית קטנה שאירעה
בשעת נאומו של שמואל תמיר, ושלא נרשמה
בפרוטוקול.
תמיר פתח בהתקפה פרועה על אנשי הטלוויזיה,
שהם כולם, לדבריו, אנשי השמאל החדש, אנטי-לאו-
מיים, וכו׳ וכו.,
בלהט הדיבור פנה כמה פעמים אל ״אדוני היושב-
ראש״ ,מבלי לשים לב שבאותו רגע ישבה על הדוכן
יושבת-ראש, טובה סנהדראי.