גליון 2252, 29 באוקטובר 1980, עמוד 70
יבש׳ ם
מבלי לדעת שאונייתם על|#שהצטייר
בעיני צייר מערכת
# 1 1י 1 1י
תה על קרחון והחלה שוהיד,
היה איש בברית־המועצות ושמו
העולם הזה, שמואל בק (בחזו ר) ,באילוסטרציה לסידרת
קעת במצולות.
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 71
סיפורו פורסם תחת הכותרת ״האיש
שנתבע לדין — על יושרו״ .רשימה יוצאת־דופן היא רשימתו
של זקן־השומרים, אברהם (״חוואג׳ה מיכה״) שפירא — ״נעורים
במזרח הפרוע״ — בה הוא מלקט מעט מזכרונותיו.
בשער הגיליון: צייר המערכת שמואל בק ממחיש את
הרשימה השחורה של משתמטי קרן המגן
גליון 2228, 14 במאי 1980, עמוד 3
המאמר היה מלווה בציור של צייר צעיר,
שגם שמו התפרסם כעבור זמן ברחבי
הארץ: שמואל בק, אז חייל בשרות
סדיר.
על ה כוונ ת:
המי שטרה
״מיגדלור בחופי הכיר״(ציור של שמואל בל),
חייל בשרות חובה
ולחשוף את המתרחש מאחרי החזית הנאה
והנאורה של שילטונו.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 12
בשער הגיליון: איש השנה תשי״ג, חיים כהן, היועץ המיש־פטי
לממשלת־ישראל (״המדינה — זה אני: הפקיד״) זהו שער
היסטורי, מפני שצוייר כידי שמואל בק, אז בצעדיו הראשונים.
צוואת ״הואשוו־לציוו״ * רהיטי המהגוני של פינחס לבון *
צנזורה תיאטרונית של בך גוויוו * מעצרו של שדר קוטלר
—י — —3נ<ג 8יוווווו> יזווו
העם העצ ם זה־עד
עם התחלת שנה יהודית חדשה, רגילים
אזרחי ישראל להפנות את תשומת־ליבם
לבעיות הדת שירשו מאבותיהם.
גליון 2131, 5 ביולי 1978, עמוד 4
1ה היה 0310:1ש 1ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שדאה אוד השבוע לפני 25 שנה בדיור),
היה הראשון בו הופיע המישפט שהפך מאז לסיסמת השבועון :
״בלי מורא — בלי משוא פנים״ .שינוי נוסף שהונהג כ״העולם
הזה״ החל מגיליון ,819 היה שיכלול גראפי של השער, שהופקד
בידי צוות ציירים וגרפיקאים: נפתלי בזם, שלמה בן־דויד,
שמואל בק, זאב ליפמן, פילים פזנר, פאול קור וגרט רוטשילד.
גליון 2153, 6 בדצמבר 1978, עמוד 50
לפני 17 שנה פתחה הדסה בביתה שב רחוב
פרוג פינת גורדון, את הגלריה ש־
״עשתה״ ציירים רבים כמו שמואל בק.
באוסף הגלריות נמצאות יצירות של אמ
ך ל רי הנוספת שנפתחה לא מכבר היא
גלריה אוגרית, שתפסה את מקומה של
גלריה קירשטיין.
גליון 2329, 21 באפריל 1982, עמוד 3
שון
שצייר עבורנו צעיר מוכהתגובות
של שכירי־העט
שר בשם שמואל בק, ששירת
ושכירי־הפה של הממשלה, ב־אז
בצה״ל).
גליון 2427, 7 במרץ 1984, עמוד 58
מחוץ ל מיסג ר ת
^ תל־אביב סיפר בעל גלרייה מקומית כי
המיתון במשק פגע קשות במכירות, אולם
גילה כי בכל זאת הצליח בשבועות האחרונים
למכור אקוורל של נחום גוטמן(טבריה) ב־2500
דולר ( 350 אלף שקל); ציור־שמן של יעקב
אייזנשר(מסעדה) ב־ 1200 שקל דולר ( 170 אלף
שקל) וטוש״אקוורל של שמואל בק (שח־מט)
ב־ 900 דולר ( 125 אלף שקל).
גליון 2449, 8 באוגוסט 1984, עמוד 21
אולם בינתיים קמה מדינת ישראל,
?11*11 111 *114 ציור אחר של שמואל בק, ש־
| #1 1תיאר את המציאות בסיפורו
העתידני של אורי אבנרי משנת .1954 מישמרות
נולדו צבא ישראלי ומימשל ישראלי,
שהעלו גורמים נפשיים חדשים,
העשויים להכשיר את הקרקע
לפאשיזם.
גליון 2400, 31 באוגוסט 1983, עמוד 63
מחקריו על מישנותיהם
של פרידריך הגל וקרל מרכס פורסמו
בגרמנית, באנגלית, בצרפתית, באיטלקית,
בהולנדית, בסרבית וביפאנית.
נחוג יום הולדתו ה־ 50 של
שמואל בק, צייר יליד ליטא וחניך
בצלאל הירושלמי ובוז־אר (האמנו־יות
היפות) הפאריסי, ששמו יצא
בתערוכות״יחיד בארץ, ברומא, בלונדון,
בבוסטון ובמונטריאל.
גליון 2529, 19 בפברואר 1986, עמוד 4
הח׳׳כים היו
נתן זך לא היה בא אלינו, ואנחנו לא היינו
ח״כים, השרים היו שרים והמישמחים
כל**כך לבואו, אילמלא היינו
שותפים אזרחות כנענית
לים היו מילים, כפי שדיווח העוכולנו
לרוח, המתבטאת בסיסמת העולם הזה,
לם הזה בגליון שהופיע השבוע
המתנוססת בראש העמוד הזה, ליד האריה של
עוד על נשיא זימבאבווה, כנען בננה
לפני 25 שגה:
שמואל בק :״בלי מורא, בלי משוא־פניס״ .זה יהיה
(העולם הזה .)12.2.86
• השבוע, כאשר ורב מפא״י חיים צדוק
מדור שלא יירתע מלתקוף בעלי-שררה.
גליון 2590, 22 באפריל 1987, עמוד 16
כעשרות המילחמות המקומיות
האחרות, שעברו על העולם מאז מיל־
צייר שמואל בק
חייל בשירות סדיר
חמות קוריאה והודרסין ה״קלאסיות״,
הסתיימה גם מילחמה זו בקיפאון,
ו״בעית ישראל״ הפכה נושא־קבע בכל
דיון בינלאומי עד אשר עייפו הדיפלומטים
להזכיר את שמה.
גליון 1322, 9 בינואר 1963, עמוד 14
מאז נאלץ לבקר יום יום בתחנת הבריאות
העירונית כדי לקבל זריקות מכאיבות נגד
כלבת אשתו של הצייר הישראלי
שמואל בק, שהיא בת מיליונר איטלקי,
ילדה לו השבוע בת שנייה.
גליון 819, 2 ביולי 1953, עמוד 2
לבן־דוד להשפעה מכרעת על עצם עיצוב דמותו של השער
החדש.
שמואל בק, בן , 19 יליד וילנא, שהשתתף כילד במרד הגטו.
גליון 2257, 3 בדצמבר 1980, עמוד 20
ערב אחד בשבוע הם עוצמים קצת את
העיניים וסותמים קצת את האף, שוכחים
מהטלוויזיות הצבעוניות, מהמשרתת
הפיליפינית ומהאוריגינל של שמואל בק,
וחוזרים בתשובה: אל התקופה שהאהבה
היתה אהבה והמדריך היה מדריך, ש־הספסלים
היו מעץ והחולצות היו מכותנה.
גליון 2241, 13 באוגוסט 1980, עמוד 3
את האיורים לסיפור זה, כמו לסיפורים
האחרים בסידרה, צייר חייל צעיר, שהיה
אז בן .20 שמו היה שמואל בק. כחייל,
אסור היה לו לעסוק בעבודות צדדיות,
ועל כן חתם בשם ״ברתור״ .מי שמתעניין
בדרכו האמנותית של בק, בוודאי ימצא
עניין בציורים אלה.
גליון 2244, 3 בספטמבר 1980, עמוד 71
בשער הגיליון: ציור שער של צייר המערכת, שמואל בק
(ברתור) ,הממחיש את הקרב שהתנהל ברצועת עזה.
גליון 1909, 3 באפריל 1974, עמוד 28
כאשר ניגשנו להוצאת הגיליון
הראשון שלנו, החלטנו לאמץ לעצמנו סיסמה :״בלי
מורא, בלי משוא-פנים״ .בעבור שנתיים צייר לנו שמואל
בק, אז צייר צעיר ובלתי-ידוע, את סמל האריה, שקישט
את העמוד הראשון שלנו במשך שנים רבות.
גליון 1974, 2 ביולי 1975, עמוד 2
בי ניהם
ניתן למצוא שמות נכבדים כמו ה ציירים
ז׳אן דויד, שמואל בק, נפתלי מם,
אלישע גת, גרט רוטשילד, זאב ליפמן ושמעון
צבר.
גליון 2177, 23 במאי 1979, עמוד 3
העולם הזה הוא עיתון בלתי־תלוי, והוא
דוגל בסיסמה הרשומה למעלה, ליד האריה
של שמואל בק, מי שהיה צייר המערכת.
במילא אין העולם הזה יכול ורוצה לש מש
כלי־ביטוי למחנה פוליטי מוגדר, וגם
לא למחנה של״י, שאני מייצג אותו בכנ סת.
גליון 2177, 23 במאי 1979, עמוד 68
גיבורי הסיפור היו ניצולי מחנות הריכוז,
פליטי היערות, המון גרמני ושירות הריגול הסובייטי. הסיפור לווה בציורי שמואל בק.
״העולם הזה״ 865
תאריך :
20.5.54
— מצרין — ענה לי — חזרתי עכשיו
מפאריס.
גליון 2149, 9 בנובמבר 1978, עמוד 7
העולם הזה
היה משוכנע כי לפעולה זו נגד לורנץ
יש מניע פוליטי, במיסגרת נסיונותיהם
* ציור של שמואל. בק.
גוריון, עושה רצונו בכל, ולכן הגיש תביעה
נגד (ח״ב שלמה) לורנץ, בדי להבאיש
את הדתיים ולסייע לחיסולם, למען תפונה
הדרך למישטר דו־מיפלגתי, כרצון
אדוניו.
גליון 2149, 9 בנובמבר 1978, עמוד 8
הוא ראה בהם מכשיר לקידום
שאיפותיו הפרטיות והמיפלגתיות. איסר
* ציור של שמואל בק, העולם הזה
( .19.5.55 ,)918 בק, שהיה חייל בשרות
סדיר, עבד אז בהעולם הזה וחתם בשם
״ברתור״.
גליון 2406, 12 באוקטובר 1983, עמוד 3
תוצאות החקירה הזאת
פורסמו באותו הגיליון, יחד עם ציוריו של שמואל
בק, שתיארו את המאורע.
יש בראיון זה עניין מיוחד כיום, מפני שהוא
מראה עד כמה שינה שמיר את מושגיו וסיסמותיו
מאז.