חיפוש: "שטחים כבושים"
נמצאו 2,169 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 12
פרס המשיך בדרכו לארצות־הברית, ואז באה ידיעה אחרת: האינטרציונל קיבל החלטה שמתחה ביקורת חריפה ביותר על מעשי ישראל בשטחים הכבושים. מכיוון שלמעשים אלה אחראי יצחק רבין, היתה ביקורת זו מופנית בעקיפין נגד מיפלגת־העבודה. … ״אנחנו צריכים להפגין נגד הדיכוי בשטחים הכבושים,״ הם אמרו, ״אבל לג׳ואן באאז אסור.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 20
שישה שבועות תמימים נמשכו הת שבתאי: בגין, בגין הודענו, נסים קלדרון ואנוכי, שאנחנו מתפטרים מן הוועדה המייעצת לפסטיבל הישראלי רק משום שהוא נערך בחסות אותה ממשלה המנהלת את מסע הדיכוי בשטחים הכבושים, וכי אין לנו כל כוונה ״להחרים״ את מדינת ישראל שהיא מדינתנו או את הספרות העברית שהיא ספרותנו. … שהרי איש לא יחשוד במארגני פסטיבל השירה ברוטרדאם שכוונתם במחווה שלהם (ערב השירה הישראלית) היתה להביע תמיכה או הזדהות במה שמתרחש בימים אלה בשטחים הכבושים. אכן, טיעון זה נראה לי מרשים ומשכנע.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 26
גם הפגנה נוספת של שלום עכשיו, תחת סיסמה מעודכנת זו או אחרת, לא תמחה את חרפת הרצח היומיומי של קלגסי כיבוש בקרב אוכלוסיה משועבדת בשטחים כבושים. וכך זכינו סוף־סוף ששלום עכשיו, תנועת- המחאה הספונטאנית הגדולה שקמה ערב ביקורו של אנוור אל־סאדאת בישראל ונתחזקה ונתפרסמה מאוד בארץ ומחוצה לה לאחר פרעות צברה ושאתילה, עומדת היום במקום שאורי אבנרי, ישעיהו לייבוביץ, עמוס קינן ויורם קניוק, למשל, עמדו בו לפני 20 שנה, וועד היוצרים הישראלים והפלסטינים בהנהגתם של אמיל חביבי ויורם קנ־יוק — לפני ארבע שנים. … והנה כבר מלאו שישה חודשים מן היום שבו חתמו בירושלים עשרות חברי ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים על חוזה־השלום הסימלי שניסחו בין מדינת ישראל, בגבולותיה שלפני ה־ 5ביוני , 1967 לבין מדינת פלסטין העתידה לקום בכל השטחים הכבושים, כולל ירושלים המיזרחית. וכבר מלאו כמה וכמה שנים מיום שהופיעו ראשוני סרבני־המצפון שלנו, אותם צעירים אמיצים ומבודדים — הו כמה מבוררים באותם ימים ראשונים — שהצהירו כי לא ישרתו מעבר לקו הירוק, לא כדי להגן על גייסות הפורעים של יש״ע ובוודאי לא כדי להגשים את מדיניות שבירת העצמות ופיצוח הראשים של איש ה״לייבור״ שלנו, יצחק רבין, שאותו תיאר בשבוע שעבר סגן־אלוף(מיל׳) רב ירמיה, בכנס של תנועת יש נסל בחיפה, כפושע מילחמה.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 49
לארד על מחאת ארצות־הברית על כוונת ישראל לגרש עוד פלסטינים מהשטחים הכבושים. וגם על הכוונה להקים שם עוד התנחלויות. … הפגנת השמאל נגר השתוללות הקוזאקים היהודים בשטחים הכבושים מספקת את מנת הצביעות השבועית.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 7
לכן לא נרשם במיפקד האוכלוסין שנערך בשטחים הכבושים אחרי המילחמה, ומבחינה חוקית היה ״לא קיים״. … זה נעשה בניגוד לחוק הבינלאומי, ובעיקר לאמ־נת־ז׳נווה הרביעית, האוסרת באופן מיוחד על שילטון כובש לשנות את האופי הדמוגרפי של השטח הכבוש, הן על־ידי גירוש תושבים, הן על־ידי התנחלויות.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 14
אשם מי שפיתה אותו, במודעות ציבעוניות ובדברי״רהב חסרי־אחריות, לבנות את ביתו ולחפש ״איכות־חיים״ בלב שטח כבוש, בלב אוכלוסיה מתקוממת, שאינה משלימה עם גורלה. .יהודה ושומרון״ הם איזור של התקוממות.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 33
והיה זה באותה שעה — לאחר פרישת מישלחות הסירוב — שוועידת אשחאבאד, וליתר דיוק, מישלחות ישראל ופלסטין, הסי כימו על נוסח משותף, הקורא לישראל לסגת מכל השטחים הכבושים, כולל בלבנון ובגולן, להיענות ליוזמת־השלום של יאסר ערפאת ולפתוח בשיחות־שלום שיביאו להקמת שתי מדינות ריבוניות, החיות בשלום זו בצד זו. … וכך, באורח פאראדוכסלי, גרמו דווקא הקיצונים הערביים לכך שהוועידה לא תגנה את התנהגותה של ישראל בשטחים הכבושים! וכך זכתה תורכמניה בוועידה הבינלאומית שכל כך נתאוותה אליה, וכך למדה גם מקרוב פרק בהילכות הסיכסוך היהודי־ערבי.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 5
כריד ג׳מילי, פתח־תקווה למה מפגינים ף הידיעות בעיתונים על הפגנות ומהומות בשטחים הכבושים, וההודעות הרישמיות על הגשת עזרה והבטחות מצד שר־הביטחון לתושבי השטחים, מעוורת את השאלה: אם כל־כך טוב להם, אז למה הם מפגינים?
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 20
אך כאשר הועמד לדין ראובן סרוסי ( )21 בפני שופט־השלום הנתנייתי יוסף כהן, הוברר שהמיקצוע התרחב: עתה יש סרסורים יהודיים גם בשטחים הכבושים. ראובן הואשם בהוצאתן לזנות של שולה כחלון ( )18 ויהודית גואטה 22 שתיהן מנתניה — לאחר שאחותה של יהודית שמעה מפיה שהיא ושולה עובדות ביצאניות בשכם.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 2
בעת התקיפה, כינס ראש־ממשלת לבנון מסיבת עיתונאים ובה טען שהחבלנים כלל לא יצאו משטח לבנון, אלא פעלו מתוך השטחים ״הכבושים״ עצמם. אך ישראל אינה מוכנה להודות בעובדה זו, ומנצלת א ת ההזדמנות כדי לבצע פעולות תוק פניות נגד לבנון.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 9
יש להסיק מכאן, כי הערבים היושבים בשטחים הכבושים צריכים לזעוק :״צאו מארצי״ .אנו זעקנו ורצינו לצאת את מצרים חזרה לישראל, ולכן נצטרך להכיר בזכותם של הערבים לזעוק לשיחרורם, כדי לחיות חיים חופשיים על אדמתם.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 54
לאחר מעשה סדום (שהלק ממנו קוצץ, כנראה, לכבוד ההקרנה לעי תונאים) נשארה העלמה שרועה על סלע, כששלולית הגונה של קטשופ מסמנת את השטח הכבוש. עלמה למוהל, שולפת סכין־מיטבח ומנס־רת מתחת לפני המים את מכשיר״העוולה הגברי.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 23
אחרי שנצבר נסיון של כמעט 17 שנות כיבוש, כדאי שהעיריות הערביות בשטחים הכבושים יתחילו לדאוג לביטחון התושבים.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 22
קשורים בעבודתם העיתונאית• מזכיר המערכת של ריימונדה, רדואן אבו־עייש, ישב 12 יום בכלא על שהחזיק ללא אישור חוברת של ״מי ומי בעיתונות הפלסטינית״ ,חוברת שהוצאה בהדפסה חד־פעמית על־ידי אגודת העיתונאים הערביים בשטחים הכבושים. בקרוב הוא יועמד לדין על עבירה זו.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 45
מדוע הצמא הזה לעיתונים ז ראשית, יש לזכור שעיתונות ער בית מארצות-ערב אסורה להפצה בשטחים הכבושים. הפלסטיני המש כיל אינו מסתפק בהאזנה לתחנות רדיו ובצפייה במהדורות חדשות ב טלוויזיה.
גליון 2538 (22 באפריל 1986), עמוד 21
ערבי״נוצרי, מעכו, ואחר״כך מכפר־יאסיף ומחיפה, משחק בצורה אמינה לחלוטין, ב אופן יוצא־מן־הכלל, דמות של קצין ישראל* בשטחים הכבושים. ח׳ורי לא לבש מעולם מדים אמיתיים, של צה״ל או של צבא כלשהו.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 23
נפטר בירושלים, בגיל ,87ד״ר אליעזר להמן, רופא פליכסאפרים יליד גרמניה, שעלה ארצה אחר ששרת כרופא צבאי בחזית המערבית, התיישב בירושלים, בד, היה, בין השאר, גם רופאם של ערביי דיר־יאסין, בניצוליהם טיפל ושאת תודת שאיריו,ם קיבל אחר מלחמת ששת־הימים, כשאלה באו במיוחד מן השטחים הכבושים על־מנת להור״ד להמן דות לו על פועלו לפני 20 שנה, בשלהי מלחמת־ר,עצמאות.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 8
מכתבים __ מכתבים מהחזית אני חייל במילואים, אחד מני רבים, המחכים לשלום (עד המילחמה הבאה) .הנני נמצא בשטח כבוש המלא חמורים ופיש־פשים ומקווה לנשיבת רוח מרעננת בצורת העולם הזה.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 30
דרמאתי, נרגש, פשרני מאד בענייני השלום והביטחון, בלתי-מת- פשר בשני התנאים הערביים היסודיים — החזרת כל השטחים הכבושים, מדינה פלסטינית. הוא בא לכנסת כדי לומר זאת, והוא אמר זאת.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 4
כשראש הממשלה או דוברים אחרים של הממשלה היו מדברים על ירושלים, היו מציינים אותה כשטח הכבוש בידי כוחות עבריים, לא כשטח ישראלי או כשטח כיבוש של כוחות ממשלת ישראל.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 46
אך נכונותה של המישטרה לפתוח באש על עיתונאים — זהו חידוש. אין זה מיקרה שהדברים התרחשו בשטחים הכבושים, ואין זה מיקרה שזה התרחש דווקא בבית־לחם. … ומי שמת- רגל לנהוג כך לגבי ערבים בשטחים הכבושים, ממשיך לעשות זאת כלפי יהודים — ומחר גם בישראל עצמה.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 59
ונניח שמתכנסי ״שלום עכשיו״ מצדדים כולם ברעיון שלא לנצח תאכל חרב, ומשוכנעים כי תגיע עת שלום עם אותה שכנה, ולכן מוטב שלא לקרוע ממנה באורח חד-צדדי שטח כבוש במילחמה ולהכריז עליו כעל שלך לנצח.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 37
או להפקיע קרקעות בשטחים כבושים. כך, למשל׳ יהיה על בית־המישפם לקבוע הפעם למי כפוף בעצם הרמטכ״ל, לשר־הביטחון או לממשלה? … הממשלהנ תנ ה א ת בי רכתה ^ השאיפשר אבחנה מעין זו היא י העובדה שבמיקרה של אלון־מורה היה זה הרמטכ״ל שהתבקש, לראשונה בתולדות המאבקים המישפטיים על תפיסת אדמות פרטיות בשטחים הכבושים, להגיש תצהיר לבית־המישפט, שעל-פיו בוצעה התפיסה בגלל טעמים בטחוניים•.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 38
בתום תש- ל״ט, שנה אחרי חתימת הסכמי קמפ-דייוויד וחצי שנה אחרי חתימת חוזה־השלום, התברר סופית לכל בר־דעת בעולם הערבי, כי ממשלת־ישראל אינה חולמת כלל על אוטונומיה אמיתית, שתהווה פרוזדור לטרקלין של עצמאות• תנופת ההתנחלות הישראלית גברה, כל גילוי מדיני עצמאי בשטחים הכבושים דוכא ביד רמה. ישראל כאילו יצאה מגידררה כדי להצדיק את הטענות החריפות ביותר של הפלסטינים נגד הסכמי קמם־דייוויד. … בתשל״ט עבר מרכדהכובד לא פעם אל המתרחש בשטחים הכבושים עצמם, שם הופיעו לראשונה הסימנים המובהקים של מרי לאומי קלאסי, המוכרים לעולם, ופעולות־הדיכוי של שילטונות־הכיבוש, המוכרות לא פחות.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 12
אך עתה, בעידן של משבר כלכלי רחב־היקף, הוא יידרש להסביר מה הקשר בין חברתו והפועלים, ומהי כדאיות החזקת החברה במיבנה הנוכחי שלה. בשטחים הכבושים. מזכיר חברת העובדים החדש, דני רוזוליו, יכנס לעובי הקורה בתוך זמן קצר. … ובכל זאת נדמה שהסכסוך מכסה על עניין חמור פי כמה של חברת העובדים, והוא כניסתם המאסיווית לבניה לפרוייקטים אחרים בשטחים הכבושים. אחת ההצעות שיועלו תהיה שסולל בונה תבלע בתוכה את שיכון עובדים, כדי לייעל את חברת העובדים.
