גליון 2644, 4 במאי 1988, עמוד 27
בצר הדברים על
דו־קיום בשלום והחזרה המרגיעה על ״אחינו
היהודים״ ,דברים נחרצים על הזדהות עם המאבק
המתנהל בשטחים הכבושים. אילו השקיעה
הממשלה את כל מאמציה, משאביה ואמצעיה
במסע לקירוב ליבות אזרחי ישראל הערבים —
דרוזים, מוסלמים, נוצרים — להתקוממותם של
ערביי ה״שטחים״ ,לא יכלה להצליח יותר.
גליון 2657, 3 באוגוסט 1988, עמוד 28
גם במרס 1988 הוזמנתי לחזור ולשאת דברים
בכינוס לרגל אותו ״יום שלום בינלאומי״ .וגם
הפעם העברתי למשתתפים איגרת מטעם התאחדות
הסופרים הפלסטיניים בשטחים הכבושים.
מה לא היה מפורט בה באותה איגרת?!
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 27
סיבות ביטחוניות טהורות -משה דור
ותמיכה בכינון יחסי שלום מלאים בין מדינת
ישראל לבין מדינה פלסטינית שתקום בשטחים
הכבושים. זמן קצר אחר־כך, בראשית אוגוסט,
נעצר פרופ׳ ערורי שוב והפעם הוצא
נגדו צו גירוש.
גליון 2660, 24 באוגוסט 1988, עמוד 7
אתה האדם
האידיאלי לתפקיד זה: קום והצע
למדינה להחזיר את השטחים הכבושים,
להקים מדינה פלסטינית ולעשות
שלום!
גליון 2626, 30 בדצמבר 1987, עמוד 4
היא העמידה את
עצמה לרשות השילטון, למרות שהשילטון רצה
לסלק אותה בכלל מזירת־המאורעות.
דיווח העיתונות על ההתקוממות בשטחים
הכבושים לא היה דיוות־אמת. תיאור המאורעות
שבהם נהרגו המפגינים, העלמת הפוגרום בבית־החולים
בעזה ותקריות אחרות הם עיוות המציאות.
גליון 2627, 6 בינואר 1988, עמוד 28
אמנים בעד
ואדי סאליב
נוסח גוראל
למחרת הפגישה ההיסטורית בין ראש העיר
גוראל לבין ״ועד הציירים והפסלים בחיפה והצפון״
,כפי שהם קוראים לעצסם, פירסם דובר עיריית
חיפה יוסי בר את גילוי הדעת הבא שאותו
עו דועד
ועוד ועד שהצטיין השבוע -הפעם באי־עשייה -היוז ועד-אגודת־הטופרים-
והמשוררים בישראל, שלא מצא לגבון להגיב על המתרחש ברצועת״עזה ובשאר
השטחים הכבושים.
הנימוק: עכשיו כבר מאוחר מדי להגיב, שהרי הרוחות כבר נרגעו...
גליון 2590, 22 באפריל 1987, עמוד 8
החמרת תנאי־המעצר גרמה
לשביתת״רעב ממושכת, שהתסיסה
את השטחים הכבושים, שבהם גברה ההתרגשות
במילא לקראת כינוס המועצה
הלאומית הפלסטינית השבוע.
גליון 2574, 31 בדצמבר 1986, עמוד 16
זה נוגע בעיקר
למאמרים המתייחסים למה שקורה בשטחים
הכבושים.
דבר נוסף שאולי יפתיע אותך — במדינת־ישראל
יש חופש־עיתונות, לשימהתי, וגם
לשימחת הכתב שבא לעבוד כאן.
גליון 2629, 20 בינואר 1988, עמוד 11
עכשיו הוא שובת שביתת־רעב למען הפלסטינים הנרדפים
בשטחים הכבושים.
לפני 40 שנה היה איש כזה שובת למען היהודים הנרדפים.
גליון 2633, 17 בפברואר 1988, עמוד 17
היא גרמה לכך שנדע על
כל אחד מיהו, ולאן הוא שייך. כמו ההתקוממות בשטחים
הכבושים, היא הורידה את כל המסיבות וקרעה את כל ההסוואות.
גליון 2633, 17 בפברואר 1988, עמוד 26
הוסף לכך את התופעה של 600 מרצים
במוסדות להשכלה גבוהה הקוראים לגילוי יוזמה
מדינית ומביעים אי-אימון במדיניות ״היד
החזקה״ בשטחים הכבושים — וקיבלת את התמונה
שקוויה נקלטו היטב גם מחוץ לגבולותיה
של מדינת ישראל ואפשר שהיוותה את קרן־האור
היחידה שיצאה מישראל בימים אלה לבתיהם של
אלה החרדים לדמותה ולעתידה, בארץ ובחוץ.
גליון 2630, 27 בינואר 1988, עמוד 29
הודעות־הביטול באו בגלל סירוב
המפרסמים להשתתף בפירסום בתוכניות
אלה, בעיקר בגלל החשש מהשם
הרע שיש לישראל לאור המתרחש
בשטחים הכבושים. רשתות־הטלוויזיה
הגדולות ועשרות תחנות מקומיות
הסכימו קודם לכן לשדר תוכניות מיוחדות
הקשורות בישראל.
גליון 2604, 29 ביולי 1987, עמוד 11
במדינה
אין שיוויון־זכויות של ממש, ובשטחים הכבושים שורר מצב
קולוניאלי לכל דבר.
גליון 2650, 15 ביוני 1988, עמוד 11
(אחת מכתות המטבילים־מחדש היתה כת המנוניטים, שהיא
פעילה אצלנו כיום בשטחים הכבושים במיפעלי־סעד).
יורשו של אותו הגמון במאה הזאת היה ההגמון קלמנס אוגוסט
הרוזן לבית גאלן, מי שהיה אחד הגדולים והאמיצים שבמתנגדי
הנאצים.
גליון 2651, 22 ביוני 1988, עמוד 16
סופרים,
אמנים ואקדמאים ישראלים ממוצא ערבי ויהודי
— ולאו דווקא מן הנמושות — יושבים בחברת
סופרים, אקדמאים ואמנים פלסטיניים מן השטחים
הכבושים וחותמים על מיסמך — הגיוני,
סביר, הגון — שאילו נתקבל בשעתו על ידי
הפוליטיקאים של שני העמים, היה חוסך מאיתנו
את מילחמת יום־הכיפורים הנוראה, את מילחמת
״שלום הגליל״ הנתעבת והנוראה לא־פחות, את
האינתיפאדה ואת התנחלויות הביריונים החמושים
בכיפות הסרוגות.
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 17
אבל השר יוסקה ישנו בממשלה, והשבוע אף העלה הצעה
גאונית: לשלם לכל ערבי בשטחים הכבושים 20 אלף דולר, אם
יסכים להגר מהארץ.
גליון 2617, 28 באוקטובר 1987, עמוד 9
(וייצמן התכוון למגע שנוצר עם הערבים
בשטחים הכבושים).
אני נשמע מתוסכל? כמי שהיה מפקד
חיל־האוויר לפני מלחמת ששת־הי־מים,
אינני חושב שחל פיחות בכוחי
האישי מאז ועד היום.
גליון 2682, 25 בינואר 1989, עמוד 10
ריצ׳ארד ניכסון פירסם בראשית
כהונתו את ״תוכנית רוג׳רס״,
שתבעה את החזרת כל השטחים הכבושים
,״למעט תיקוני־גבול מיזע־ריים״
.לאחר־מכן תמך בקו האנטי־פלסטיני
הקיצוני של הגרי קיסינג׳ר.
• ג׳ימי קארטר התחיל לדבר
על ״מולדת לפסטינים״ ,ולאחר־מכן
זנח את הפלסטינים בקמם־דייוויד.
• רונלד רגן פירסם ב־ 1982 את
״תוכנית רגן״ ,שנדחתה על־ידי מנחם
בגין על הסף, ולאחר־מכן שכח את עצם
קיומה.
גליון 2687, 1 במרץ 1989, עמוד 11
״איך אפשר
לנהל משא־ומתן כאשר אתה שואל את עצמך כל הזמן היכן תלון
בלילה, כאשר בן־השיח שלך יכול לשלוח אותך בכל רגע למעצר
מינהלי או לגירוש?״
ומכאן: המנהיגים בשטחים הכבושים יכולים לעסוק בהסברה
אני מניח שהכוונה היתה למדים מכל הסוגים: הוורמאכט,
פלוגות־הסער החומות(אס־אה) ,פלוגות־הסער השחורות(אס־אס),
שרות־העבודה, ומאה ואחד אירגונים נאציים אחרים.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 18
אך ההתפתחות עצמה — הזדקפות הציבור הפלסטיני, הנפת
הדגלים הפלסטיניים, שביתת־הקניות, היעדר הפועלים מהשטחים הכבושים,
״אנצאר 3״ ושאר תופעות האינתיפאדה — נחזו בו מראש במידה רבה.
גליון 2698, 17 במאי 1989, עמוד 11
בחוסר
אפשרות לוודא, תאמין התיקשורת
העולמית לכל סיפור־זוועה שיבוא
מהשטחים הכבושים. הנזק יהיה
אדיר.
אמר השבוע ציניקן :״מובן שאי־אפשר
להניח כי משה קצב הוא
סוכן־אש״ף.
גליון 2701, 7 ביוני 1989, עמוד 19
בלטיפוחה, ח״ב דדי צוקר, הקים מוסד לאיסוף מידע על
המתרחש בשטחים הכבושים. הוא עשה זאת מאחורי גבה של
אלוני, תוך שיתוף אישים מהמערך.
גליון 2706, 12 ביולי 1989, עמוד 23
וכך הסברתי לו: מאז ראשית האינתיפאדה, נהרגו בשטחים
הכבושים קרוב ל־ 600 איש, וביניהם כ־ססו ילדים.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 7
עוד לפני האינתיפאדה
הציע דן שומרון להרחיב
את מישמר־הגבול ולהטיל עליו לבדו
את הטיפול בשטחים הכבושים.
השבוע הסתבר כי גם מישמר־הגבול
אינו מוכשר לתפקיד זה.