חיפוש: "שטחים כבושים"
נמצאו 2,169 תוצאות (מציג 1,951 עד 1,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 26
יש לאומנים רבים, שחוסר־האמונה בשלום הוא אצלם רק תירוץ להתנגדותם המוחלטת להחזרת השטחים הכבושים. אצל נאדל התעמקה נימה זו הרבה יותר.
גליון 2257 (3 בדצמבר 1980), עמוד 28
לכן: אל לצעיר כמו גדי אלגזי לסרב לשרת בשטחים הכבושים. להיפך: יתנדב־נא לשירות כזה.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 34
משה דיין עלה אליו לרגל, וכך עשו המנהיגים המאבק, נתן ילין־מור, מנהיג לח״י. הישראליים המעטים שהתעניינו בשטחים הכבושים. באולם הקטן של בית האמנים הירושלמי, שבו נערכה אחרי ספטמבר , 1970״ספטמבר השחור״ ,בעת אחד האזכרה ביוזמת המשורר יבי, התאספו כמה עשרות מביקורי בווילה שלו, דמויית־הארמון, שהשקיפה על פני אנשים — אותם •שהכירו את ילין־מור בתקופותיו השונות.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 77
היום אני מדבר מתוך ידיעת ההתפתחויות הצפויות בעולם הערבי ...ביום אש״ף הוא עדיין תנועה חילונית ; אך אם וכאשר יימצא אש״ף תחת ההשפעה של התנועה האים- ׳למית, אזי העימות הכולל עם הערבים בשטחים הכבושים יהיה הרבה יותר דרמא- תי מכפי שהוא היום.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 22
תוך שלילת כל הגורמים והמגמות, בכל מקום, המחבלים בשלום בין מדינת־ישראל והמדינות הערביות, מתנגד הוועד הישראלי למדיניותה של ממשלח־ישראל המתבטאת בסיפוח, בהתנחלויות וביצירת עובדות מוגמרות בשטחים הכבושים, מדיניות המנוגדת לאינטרסים של טס ישראל.
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 29
ואז נעשה בהם טבח. אז מה? אם ניסוג מהשטחים הכבושים, נוכל להתבצר במדינתנו היהודית ונגן עליה כל זמן שיהיה לנו הכוח להגן עליה.
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 30
במדינה • אלה המתנגדים לנטישת השטחים הכבושים והתומכים בכיהודה ובשומרון, התנחלות באים ברובם מהחוגים הדתיים.
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 7
הוא עשה הערכת־מצב מד,ירה, הבין שבמצב בינלאומי זה לא יוכל להחזיק בשטחים הכבושים, והסיק את המסקנות בו במקום.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 34
.״ ״כשהעם המצרי מאמץ את כל כוחותיו כדי לשחרר את השטחים הכבושים, האם זה הזמן לערער את רוחם של בנינו בחזית במחשבות מסולפות כאלה?
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 16
השתתף בהפגנה נגד ההתנחלות בחברון, בה נוכחו גם כמה אוהדי מצפ״ן; מתכתב עם אנשי השמאל החדש באירופה התומכים בארגוני החבלה; ישב על הכביש והפריע את הסדר הציבורי בהפגנה נגד החלטת הממשלה בפרשת גולדמן; קורא לעיתים את ״העולם הזד,״; כתב מאמרים וחתם על עצומות נגד מעצרים אדמיניסטראטיביים, פיצוץ בתים, ענישה סביבתית, נישול חקלאים ערבים מאדמותיהם, גרוש מנהיגים ערבים, תנועת ארץ־ישראל השלמה ובעד החזרת השטחים הכבושים תמורת הסכם שלום. העצומות וגלויי־הדעת שפורסמו בעיתונים במחאה על מעצרו של המשורר רז וההפגנות שנערכו לפני בנין ראש־המט־שלה בהן תבעו פרופסורים ואנשי־רוח את העמדתו לדין או את שחרורו המיידי — לא הועילו ילא הניעו את שלטונות הביטחון לדון מחוש בפרשה.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 38
היא העמידה את מדינות־ערב בפני הברירה להיכנע לתכתיב ישראלי, שפירושו סיפוח השטחים הכבושים העיקריים לישראל, או להישאר במצב הקיים, של החזקת כל השטחים.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 12
״אצלנו מפגינים למען השלום סרנים של צנחנים, המתקוממים נגד מדיניות הממשלה שלנו, המתנגדים להתנחלות והמוכנים להחזיר לכם את השטחים הכבושים למען השלום אתכם. אבל,״ הוספתי ,״הוא רוצה בקיום מדינת *ש לי כבר נסיץ מסויים בודעידות כאלה, ולא התרגשתי מן ההאשמות.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 49
המדינה, תודה לאל, עדיין אינה נתונה לשיפוטו הבלעדי של שר־הביטחון. בשטחים הכבושים הוא יכול אולי (וגם על זה עוד נטוש ויכוח חריף) להעמיד למשפט צבאי פקידי־מכם אזרחיים, ש הכריזו על שביתה.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 37
ניצב שלוש מה לזזקוו פיוונות־רעירו חדקמ עז ה בימים אלה פירסם מפקד רצועת עזה צו הקובע כי לערבים העובדים בפיתחת״ רפיח ישולם שכר כמקובל ברצועה, ולא כמקובל בישראל. כידוע, עובדים ערביים מהשטחים הכבושים, המועסקים בישראל, נהנים פורמאלית משכר ומתנאים כמו בישראל.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 23
— והכרה מילולית בזכויות הפלסטינים ובעקרון החזרת השטחים הכבושים. נדמה לי שזה ניתן להשגה עתה.
גליון 2040 (6 באוקטובר 1976), עמוד 35
.״ ובין לסיסמות החלולות הללו קיים דיון בין המשורר לבין עצמו, תוך -שהוא שואל את עצמו אם אנחנו זקוקים לשטחים הכבושים, או לא, מבלי שהשיר נותן תשובה חדשה לשאלה.
גליון 2021 (26 במאי 1976), עמוד 13
בכל הנוגע להורדת מתח העויינות, ויצירת מיקדמח נוחה יותר לשלבי-החידברות הבאים בין ישראל לשכנותיה הערביות, יש הבדל מכריע בין ישראל המיישבת, אינטנסיבית, את השטחים הכבושים תוך נישול תושביהם, לבין ישראל הנמנעת מלעשות זאת, ומכירה בריבונות הערבית על שטחים אלה, המייועדים להחזקה לריבון הלגיטימי במיסגרת הסדר״השלום ; בין ישראל המתעלמת בעיקביות מן היישות הלאומית הפלסטינית, לבין ישראל המקבלת נתון לאומי זח ומסייעת לעיצוב כלים ממלכתיים לשם יישוב ריבונותו.
גליון 2025 (23 ביוני 1976), עמוד 23
הצהרותיו -של קארטר בדבר הערבויות שיתן לישראל, משמעותן היחידה היא כי בעיקבות ערבויות צבאיות, כלכליות ומדיניות, שתיתן ממשלתו למדינת ישראל, תצטרך ממשלת ישראל לפגות את כל השטחים הכבושים, עד לגבולות ה־ 4ביוני ,1967 פרט לתיקונים מסויימים — הכוללים את השארת הגולן והרובע היהודי והנוצרי בירושלים בידי ישראל.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 23
״אם מר בגין יתו לכל הערבים בארץ את זמת־הבחירה, לא איכפת לי. שהשטחים הכבושים יישארו ׳בישראל! אחרי כמה שנים יהיו הערבים רוב, ואז — כל הבעייה תיפתר !
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 52
הנה כמה מבליסטראותיו של הלוחם :״חוכמת המלצר הפשוט /האנטי — פשיסט ששמו מרסל /מקפה ״כשית״ /עולה על שאר רוחו /של ה א קד מ אי/ המכובד המסובסד /והממוסד״ .או :״אם להיות /גרורה גלויה /של ארצות הברית /מדוע /לא לחיות שם״ .או :״בשם איזה /דגם מוסרי /בשטחים הכבושים /יורי ם בתלמידים״ .והנה הספקן :״תלמידות ותלמידי ם /תמורת אתננים /אהבים מתנים״ .א ו :״בשנות החמישים /ההפגנות המעמדיות ( /לחם עבודה) /והכמהות לשלום /היו יוצאות מרחוב ברנר /בתל״אביב /היום הן מתרכזות /בכיכר מלכי ישראל /אליהן באות ובאים /בתנאי /שיש מקום חניה״.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 27
זאת כיוון שאין הממשלה רוצה להיפרד מהשטחים הכבושים, והיא תמשיך במדיניות ההתנחלות שם.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 53
כל זה כדי לאפשר לשילטונות הכיבוש הצבאי לעשות מאיתנו שעיר־לעזאזל, אחרי שהם ראו שאינם מסוגלים לעמוד מול ההתנגדות והרגשת אי־שבי־עות־הרצון, שהלכה ופשטה בכל השטחים הכבושים.״ המיבנה הראשי של הקמפוס הוא בן 90 שנה.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 61
ובסוף מראיין יעקב אגמון את פליציה לנגר על תאי־הגזים שהמימשל הצבאי מקים בשטחים הכבושים.״ הגיב על כך אגמון :״תאי־גזים אינם בדיוק הנושא המתאים לסאטירה והתלוצצות.״ מאבק עד חופש הביטוי.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 8
כאשר נפתחה החקירה של סאנדיי טייטס, על יסוד מידע שסופק על־ידי אדם פרטי ללונדון, החליט סאנדי טייטס שיהיה זה יותר טוב לשלוח, בחזקת חוקרים, שני כתבים מהמערכת בלונדון, שאין להם ניסיון מוקדם לגבי המצב בשטחים הכבושים. שני כתבים אלה ערכו את הראיונזת ה־ (המשך בעמוד )11 ה עו ל ם הז ה 2079
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 8
.״ לעומתו, מוכיחה עו״ד פליציה לנגר, בסיפרה במו עיני, שורה ארוכה של מע שים ברוטאליים, הכאות, עינויים והתע־ללות בתושבים ובאסירים ערביים בישראל ובשטחים הכבושים. אין ספק שאורי אבנרי מתכחש לכל מה שהוא יודע, למה שהוא בעצמו אמר לא פעם מעל בימת הכנסת, ולמה שכתב בשצף־קצף במו־ידיו בשבועונו.
