גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

למעשה
היתה שליחה של מוסד״מחקר צרפתי
מכובד, שהטיל עליה לערוף מחקר על יחסי-
העבודה בישראל ובשטחים הכבושים. היא
נחקרה ארוכות, אך לא הודתה בדבר.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

זה לא עזר: בסופו של דבר היה ברור כי
הגרילה של השיעים גירשה את ישראל מלבנון.
היו ל כן תוצאות מיידיות בשטחים הכבושים. הנוער הפלסטיני
למד את הלקח וביקש להעתיק אותו אצלו בבית.
גליון 2571 (10 בדצמבר 1986), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

קשה היה לשמש לבקוע מבעד
לעננים, שהעיבו השבוע על שמי
ישראל:
הריגת מפגינים צעירים, מהומות
ופרעות בשטחים הכבושים, ודיכוי
הפגנות״אהדה בישראל עצמה (ראה
עמודים 6־.)7
הפרשה של עיסקת־הנשק עם
איראן, שישראל שקעה בה יותר ויותר
(ראה להלן).
גליון 2534 (26 במרץ 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא הסכים לצירוף שני
פלסטינים לאומיים מבין תושבי השטחים
הכבושים, נאמני אש״ף, למישלחת הירדנית־פלסטינית.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

(זוהי) התשובה הנוראה היחידה של הפלסטינים
ותומכיהם ...לתחנוני־השלום ולוויתורים היש
הדבר אושר השבוע על־ידי שני סיקרי־רעת־קהל,
אחד פלסטיני ואחד ישראלי, שנערכו
בשטחים הכבושים. שניהם הוכיח כי הפיתרון
המתון ביותר, הנהנה מתמיכה מאסיבית של העם
הפלסטיני, הוא הקמתה של מדינה פלסטינית
עצמאית לצד ישראל.
גליון 2556 (27 באוגוסט 1986), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

האנשים הקנאים, שניהלו מילחמה יומיומית בשטחים
הכבושים, שהקימו מחתרות מזויינות ואירגנו התנחלויות בלתי-
חוקיות, אנשי מילחמה ומעשה, היו זקוקים לעסקנים מתחסדים
מסוגם של המר ובן־מאיר.
גליון 2500 (31 ביולי 1985), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

גם בלי הגירוש הגלוי, הגיזעני, נוסח קריית־אדולף,
ייפלטו הערבים בהמוניהם ממקומות־העבודה.
בשטחים
הכבושים יתגודדו חבורות־חבורות
של צעירים ערביים בחוסר מעש.
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אם תהיה ממשלת־ישראל מוכנה למשא־ומתן רציני על הבסיס
המוצע — הכרה ערבית בישראל. החזרת השטחים הכבושים
תמורת שלום ומסירתם כמולדת לפלסטינים — היא תמצא במלך
חסן ידיד טוב.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

יוזמת־השלום של חוסיין
וערפאת, שממשלת־ישראל רואה בה
סכנה חמורה (מפני שהיא עלולה
להביא לצורך להחזיר את השטחים
הכבושים תמורת שלום) ,ספגה מכות
קשות.
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בשלב הנוכחי לא יתכן, לדעתי, קונסנזוס פלסטיני להפסקת
הפיגועים בשטחים הכבושים (ואולי גם בישראל) .הדבר ייראה
לרוב הפלסטינים ככניעה וכהשלמה עם כיבוש ניצחי.
גליון 2513 (30 באוקטובר 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מכחכים
(המשך מעמוד )3
• יש לעודד ולדרבן כל פעולה מילחמתית
— בלבנון, בתוניסיה, בשטחים הכבושים ובכל
מקום אפשרי אחה•
אין לסלק מן הממשלה את השרים הבכירים
שהתנגדו להסכמי קמפ־דייוויד, שעליהם
חתם מנהיגם־לשעבר.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אחרי שהקורבן כבר נעשה, יש להשתמש בו למטרה
אחת בלבד -בידוד מצריים מהעולם הערבי, כדי לאפשר לישראל
לעשות כרצונה בשטחים הכבושים, בלבנון ובכל מקום אחר.
האשליה הזאת היא בבחינת אובדן מצפן וטירוף, כמוה בהנחת-
היסוד שהביאה למילחמת-הלבנון.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אס תזכה בגיבויו של יאסר
ערפאת, שכינס השבוע את מוסדות
אש״ף ופת׳׳ח בבגדאד, יתקבל ההרכב
גם על־ידי הרוב העצום של תושבי
השטחים הכבושים.
חווה מדגמנת
הכוח המניע מאחור
ך ין רושת השמועות בתל-אביב
( 1עבדה בשבועיים האחרונים שעות
נוספות.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ברור כי קרקע־הצמיחה הרעיונית
והאנושית זהה: ציבור המתנחלים בשטחים
הכבושים והאידיאולוגיה של
גוש־אמונים ומאיר כהנא.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

קצינים בכירים
סברו בכל הרצינות שאפשר להגיע תוך כמה שעות לבגדאד.
בשטחים הכבושים לבש צה״ל צורה חדשה — צבא־כיבוש של
עם־אדונים, המתייחס אל ״המקומיים״ כאל תת־אדם.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

אל־עזיזה, הצעיר
׳?ראש״ העיריות בשטחים הכבושים, הוא לא רק
!$־ משיבעת בניו של ראש העיריה הקורם
בעצמו אב לשישה) ,אלא גם נכדו של מי
:שימש כראש העיריה עוד בראשית המאה, בעת
שילטון התורכי.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

.״
כעת, משנתקבל החוק, בשבוע שעבר,
חוזר שי״ק ודורש :״אני מבקש
לספק לי לאלתר רשימה של אנשי-
אש״ף בישראל גופא, בשטחים הכבושים
ובחו״ל, שאסור לי להיפגש איתם.
גליון 2546 (18 ביוני 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

אני מכיר בזכותו של אדם לסרב לשרת
בכלל (סרבני״מילחמה) או במיקרים מסויימים
(במילחמת־הלבנון, בשטחים הכבושים) ,או מפני
שהאוייב הפוטנציאלי הוא אחיו(הציבור הערבי).
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

חוקי־חירום
דומים מאוד שולטים לגבי הערבים
בישראל ובשטחים הכבושים.
ממשלת דרום־אפריקה מציעה
לשחורים, מימשל עצמי״ ב״מולדות
שחורות״ .ממשלת־ישראל מציעה
לתושבי, יהורה ושומרון וחבל־עזה״
הצעה דומה מאוד.
גליון 2505 (4 בספטמבר 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

על כך נוסף השקל
.הישן״ .חוץ מזה רגילים כמעט הכל
— וגם חשבי הממשלה — להעריך
דברים בדולארים, כמודד יציב פחות
או יותר עכשיו בא השקל החדש
ומסבך את המחשבה עוד יותר( .לגבי
תושבי השטחים הכבושים קיים, חוץ
מכל אלה, גם הדינר הירדני, שהוא
הילך חוקי שם).
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

שילנסקי וכהן — וכל המחנה הגדול העומד
מאחוריהם — מעדיפים מילחמת־קודש עם מאות
מיליוני מוסלמים בעולם על פני שלום אשר יביא,
בהכרח, להחזרת השטחים הכבושים.
ומכיוון שאינם דמוקרטים, ואינם
סומכים על הכרעת הרוב בבחירות, הם
רוצים לכפות בחירה זו על מדינת־ישראל
כולה, על הדור הזה והדורות
הבאים, על רבבות ההרוגים הצפויים
בארץ ובפזורה.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

הירש: וח נגד אומה
האדם החילוני בישראל יכול היה לבחור בתשמ׳ג בין שלושה
טיפוסים של דתיים כיעד עיקרי להתנגדותו: קנאי־הדת
מבית־המידרש של נטורי־קרתא, ספסרי־הדת מבית־המידרש של
אגודת־ישראל והטרוריסטים הדתיים, שפעלו בשטחים הכבושים.
ספסרי־הדת המשיכו השנה לסחוט מן המדינה החילונית את
ליטרת־הבשר שהובטחה להם.
גליון 2672 (16 בנובמבר 1988), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ואכן, היתה זאת מחמאה
מאין־כמוה לשילטון המוחלט של
אש״ף בכל רחבי השטחים הכבושים.
למפקדי צה״ל לא היה בעניין זה
שום ספק.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

באותו הזמן יימאס לרוב הגדול בישראל לשמוע את ידיעות-
הזוועה היומיומיות מן השטחים הכבושים, ולשלם את המחיר.
ראשי צה״ל ידרשו פיתרון מדיני, ובצמרת ישראל תתגבש ההכרה
שאין מנוס מלשאת ולתת עם אש״ף ו/או עם ראשי האינתיפאדה.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מכיוון שהיהודים הם חכמים ומתוחכמים, הרי
ברור שכל התרגיל כולו היה מחושב מלכתחילה,
כדי לזרוע פילוג בעולם הערבי, ולהסיח את דעת
העולם ממעשי־הפשע של ישראל בשטחים הכבושים.
שימעון פרס ויצחק שמיר הם שתי הזרועות
של מדיניות אחת.