גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

פעם בשבוע הוא
נפגש עם אישיות ערבית בשטחים הכבושים,
בצורה הפרובוקטיבית ביותר.
בכל פעם הוא משיג את מטרתו: גלים
של תמיכה ומחאה, כשכל הארץ שואלת:
״מה הוא עושה?
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

אך זהו כאין וכאפס לעומת מה שיתרחש, ברבות
הימים, אם יסופחו השטחים הכבושים לישראל. אמנם,
המספחים אינם חולמים על מתן זכויות אזרחיות ל״תושבי
יהודה ו(ד),שומרון ורצועת־עזה״ .הם היו מעדיפים לגרשם
מן הארץ׳ או להחזיקם כאוכלוסיה של עבדים.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

ובמיוחד: לא סור
על החיילים להיכנס לבתי־הספר
בשטחים הכבושים, לוותר
על מחסומי־דרכים הגורמים להט רדה
מיותרת, לפתוח בשיחות עם
המנהיגים המקומיים בשטחים ה כבושים.
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

.״
היה משהו מושך מאוד במיקסם של
ישראל חזקה ברוחה, זקופת־גו, המצפצפת
על כל העולם, המספחת את כל השטחים
הכבושים ואף מוסיפה אליהם כיבושים
נוספים, הכופה על ארצות־הברית ללכת
בתלם שלה, הקוראת תיגר על ברית־המועצות
כחיל־החלוץ של העולם המערבי,
האונסת את העולם הערבי לכרות עימה
שלום של כניעה.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

ך 1די לגרש את הערבים בהמוניהם מן
* הארץ, יש צורך במצב של מילחמה
ברחבי השטחים הכבושים. כדי לשכנע
את דעת־הקהל הישראלית בנחיצות של
מיבצע־גירוש, אשר יביא להקאת ישראל
ממחנה האנושות הנאורה, לבידודה הגמור
בעולם ולחידוש המילחמה הטוטאלית בינה
ובין העולם המוסלמי כולו (וביכללו, כמובן,
מצריים) יש צורך במעשי־זוועה, אשר
ישלהבו את הלבבות.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 85
טקסט · תמונה · PDF

מחג׳וב
התיאטרון הפלסטיני חי וקיים בשטחים
הכבושים והוא מופיע באולמות כאולם
הקולג׳ דה־פרר בירושלים, במרתפי עיריות
בגדה המערבית ובחדרי בתי־ספר.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

פלג אחד הלך לממשלה ודבק בכסאות,
בימים טובים ורעים, כאשר הממשלה
כרתה את הסכמי קמפ־דייוויד וכאשר
אותה הממשלה הרסה אותם בתעתועי
האוטונומיה, כאשר קפצה האינפלציה
וכוסו השטחים הכבושים בהתנחלויות
פרובוקטיביות ושוחררו הבנות הדתיות
מגיוס וגדל הפער והתערערו יסודות ה־מימשל
הדמוקרטי.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר
הגיב שלו על הידיעה, כי תרסיס
חדש לפיזור הפגנות הוכנס לשימוש
בשטחים הכבושים. שלו אמר
שזה אינו דומה לתרסים נגד מקקים,
משום שיש הבדל גדול בין המקקים
והתלמידים הפלסטיניים.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

הם גס רואים בה את חיל־החלוץ שלהם במילחמת־העולם
הבאה, הגרעינית, שהם מייחלים לה. הם מטיפים
לסיפוח כל השטחים הכבושים לישראל, והם קיצוניים
אף מתנועת־התחייה.
גליון 2228 (14 במאי 1980), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מאזן בנק ״דיסקונט״ בלוכסמבורג היה
15 מיליון דולר, ובאורוגוואי 51 מיליון
דולר.
מילתמה כלכלית
בשטחים הכבושים
בתגובה על ההתפשטות הגוברת של
ישראלים בירושלים המיזרחית ובגדה ה מערבית
הגבירו הפלסטינים /תושבי השטחים,
את מהלכם הנגדי, המבוסס על
השקעות כספיות בקרקעות ובמיפעלים,
למניעת חדירה ישראלית.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

באמתלה של שלום ונורמליזציה מבקשת ישראל להשיג
מעמד ימועדף במצריים, בעוד שצבאה מחזיק עדיין ביותר
משליש של סיני, ובעוד שהריבונות המצרית וניידות הכוחות
המצריים מוגבלות גם באותו חלק של חצי־האי אשר ״׳שוח רר״
.בעקשנ׳ות רבה חוזרים שליטי־ישראל מדי יום על
תביעתם לירושלים כעיר בירתם, וההתנחלויות האזרחיות
והצבאיות שלהם ממשיכות להתפשט על פני האדמה הערבית־הפלסטינית
בשטחים הכבושים. מומחיהם עוסקים בהכנת
תוכניות ומחקרים לשם נטילת חלק ממי־הנילוס, אחרי שניצלו
את הנפט ׳והמשאבים הטבעיים של סיני.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

מפני שמר אבן וגבירתו יודעים היטב שבורגיבה
חותר לשלום המבוסס על החזרת השטחים הכבושים תמורת
שלום והכרה בישראל, וכן על הקמת מדינה פלסטינית
בצד מדינת ישראל.
גליון 1870 (4 ביולי 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

תו-
דיע־נא ממשלת־ישראל על נכונותה לתמוך בהקמת מדינה
פלסטינית חופשית ולהחזיר לה את השטחים הכבושים
בגדה המערבית וברצועת־עזה. תקרא למנהיגות הפלסטינית׳
באשר היא, להיכנס למשא־ומתן על בסים זה.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אנחנו, למשל,
לא תובעים שארצות־הברית תוציא את כו־
חותיה מוויאט־נאם, לפני שאנחנו נתחייב
לתת ערובות ביטחוניות לגבולותיה הקיימים,
ואין שום סיבה שהיא תתבע מאיתנו
לפנות את השטחים הכבושים.
(ב) יש לנו די צרות משלנו, ואנחנו לא
זקוקים לתוספת של כאב־ראש.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
מדינית או אירגוניתז־ השאלה הקשה
ביותר שתעמוד בפני השופט תהיה
שאלת ההצבעה בשטחים הכבושים. חוקת
הוועד־הפועל קובעת במפורש כי ״כל
פעולה מדינית טעונה אישור הוועד הפועל.״
סיעת מרי קבעה שהוועד־הפועל לא
אישר מעולם הקמת סניפים הסתדרותיים
בשטחים המוחזקים.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

יוסף בר־אל, מנהל מחלקת החדשות
בערבית, יוצא מכאן לקאן, לשוק אחר,
כדי להציג במקום שני סרטים תיעודיים :
האחד — סרט שהופק במחלקתו על בי קורי
קיץ בשטחים הכבושים. השני —
סרטו של רון בן־י׳שי על עזה.
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

מי שרוצה בשטחים, יקים מחסום חדש בפני הידברות
עם מצריים, ייאחז במילה זו או אחרת של הנשיא
אל־סאדאת, וינצל את חולשת מצריים לשם קביעת
עובדות נוספות בשטחים הכבושים נגד השלום. מי
שרוצה בשלום, יציע עכשיו לעם המצרי פתרון של
מובן שגולדה לא יכלה לשתוק על כך.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

וכפויי־הטובה
האלה עדיין מתעקשים שנפנה את כל השטחים
הכבושים, בהתאם להחלטת מועצת־ד,בטחון,
שאותה נאלצנו בסופו של דבר
לקבל גם אנחנו!
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

כי פחדה הגדול של גולדה מאיר הוא לשרטט מפת שלום[
שכן מפה זו פירושה נסיגה כמעט מוחלטת מכל ד,שטחיו
הכבושים. והיא אינה מוכנה שיירשם בהיסטוריה של ״הע^
הזה״ כי בימי כהונתה של גולדה מאיר נסוג צה״ל, וח?
גליון 1997 (10 בדצמבר 1975), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

גם ידידי ישראל לא היו מוכ נים
להשוות את הריגתם של ארבעד, בחורי-
הישיבה, שהיו חיילים. ושנמצאו בהיאחזות
בשטח כבוש, עם הריגת נשים וילדים מן
האוויר במחגות־פליטים.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הוא גם תקף
בחריפות את דבריו של ח״כ מאיר פעיל,
שעבר לעניינים אקטואליים וניסה לקבוע
את דמותה של המדינה הפלסטינית הצריכה
לקום• ״אץ לנו כל זכות לקבוע לפלסטינים
מה לעשות במדינתם,״ קבע ליבוביץ
נמרצות .״אנחנו צריכים לצאת מן השטחים
הכבושים לא כדי להשיג ־שלום, אלא כדי
להציל את המדינה עצמה מהשחתת דמותה
המוסרית, החברתית, המדינית והאנושית.״
הוגה־דיעות ליכוכיץ
להאמין ולאהוב
בניגוד לנתן ילין־מור, שהביע את אמונתו
שהשלום הישראלי־ערבי קרוב, השמיע
ליבוביץ חזות קודרת יותר: השלום היחידי
האפשרי הוא שלום כפוי מבחוץ.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אם תקום ביום
מן הימים ועדת חקירה כזו (או אם מר
דיין יטרח לתבוע אותי לדין על הוצאת
דיבה) יהיה עליו לענות על השאלות ה באות:
האם קיבל מר דיין רשיון ממנהל
אגף העתיקות לחפור עתיקות באדמות
המדינה ובשטחים הכבושים (שמהן, אגב,
לפי החוק הבינלאומי, אפילו המדינה אי נה
רשאית להוציא עתיקות) ולהעבירן
לביתו?
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בהשקעה
של 3מיליון לירות בלבד, יכולים היו
מומחים אלה להגיד, ניתן לייעל ולשפר
את בסיסה הקודם של היחידה, ולחסוך
על-ידי כד למדינה 8,591,000 לירות (האומדן
המקורי של הוצאות הקמת המצודה
היה 11,591,000 לירות) .הם יכולים היו
גם להציע את הקמת המצודה מיספר
קילומטרים מערבה, בשטחה של ישראל
הקטנה, כדי שבבוא היום, אם וכאשר
יחתמו הסכמי-שלום עם הערבים תמורת
החזרתם של השטחים הכבושים, נוכל ל-
הפוך את המצודה למלון מפואר,
או לפחות לבית־כלא לאנשי
החברה הגבוהה.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

לפיכך אני מקבל את הסעיפים 3—1שב״אנו מאמי נים״
,ואילו במקום הסעיפים 13—4אין אני יבול אלא
להציע את הנוסח דלקמן :
( )4בי על ישראל להסתלק מן השטחים הכבושים
ב־ 1967 ולפתוח במו״ם עם כל שילטון אשר יקום
בשטחים ההם לשם הסדרת היחסים בין מדינת ישראל
ובין השילטון ההוא, ובכלל זה תיקוני-גבול הכרחיים
ופיתרון נאות לבעיית ירושלים.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

על סמך אילו עק־ן
מנו ת ז
כל הפלגים המייוצגים בממשלה זו הם פלגי ״מתנחלים,״
המצדיקים התנחלות בשטח כבוש, אשר מיהרו
ץ* ול תנועה זו, מול הפונים אלה, מול מנהיגים אלה,
עמדה הממשלה.