גליון 2533, 19 במרץ 1986, עמוד 4
אם במדור מיכתבים מספר הקורא על רבי
חיא מטבריה, שהורה לצוד צבאים, כרי שייעבדו
את עורותיהם לקלף למגילות, הרי רבי חיא הוא
צייד צבאים.
ואם המימשל הצבאי בשטחים הכבושים יתעורר
יום אחד מול התנגדות פאסיבית מאסיבית
של הפלסטינים, שתתבטא בלבישת בגדים בצבעי
הלאום שלהם, הרי יהפכו אנשי המימשל לאשר
כליפה, רמת־גן
ציידי צבעים.
גליון 2567, 12 בנובמבר 1986, עמוד 8
החשדות נגדו רבים:
• הנפקת תעודות־זהות ירושלמי ות
לתושבי השטחים הכבושים, דבר ה מאפשר
להם לקבל קיצבת־ילדים,
מיספר רכב ישראלי ורשיון לשאת
נשק.
• הנפקת אישורי־מעבר חופשיים
בגישרי־הירדן.
• זירוז הליכי אישור לפרוייקטים
לבנייה, תמורת טובות־הנאה והעברת
תוכניות־מיתאר עתידיות למקורביו ב־מיזרח
ירושלים, כדי לקדם את עיס־קיהם.
גליון 2566, 5 בנובמבר 1986, עמוד 7
היא יזמה התנחלויות בלתי־חוקיות
רבות בשטחים הכבושים, שהיו
כרוכות תמיד בהתגרות בצה״ל.
גליון 2534, 26 במרץ 1986, עמוד 19
• ביקרת פעם בהתנחלויות האלה
בשטחים הכבושים, ראית איזו תשתית,
איזה מי בני־צי בור ומערכות תאורה
בנו שם?
גליון 2564, 22 באוקטובר 1986, עמוד 7
ואם ייהרגו אנשים
משני הצדדים, לא נורא. השטחים הכבושים שווים את המחיר הזה.
* ש קשר ישיר בין הפיגוע ליד הכותל ובין הודעת אל־חסן.
גליון 2500, 31 ביולי 1985, עמוד 40
ואכן, אחרי
שהשלטנו שם סדר, יצאנו מייד.״ השטחים
הכבושים? ״הנהגנו שם סידרי־מימשל
נאורים, בנינו בתי־ספר, דאגנו
למקורות־פרנסה.
גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 8
בררו זו הם מבקשים למנוע את האפשרות של
החזרת השטחים הכבושים תמורת שלום.
השבוע הופעלה מערכת זו על דעתו ובחסותו
של המימשל הצבאי, כדי להמריץ את האסירים
הערביים המשוחררים, שחזרו לבתיהם, לברוח
לירדן.
גליון 2485, 17 באפריל 1985, עמוד 5
האם זאת הבשורה שבראל מבקש להביא, בשם
בית השידור הישראלי, לרבבות בתים במשולש,
בגליל ובשטחים הכבושים, שבהם, כידוע, החזרה
אל האיסלאם הפונדמנטליסטי היא בשיא פריחתה?
גליון 2488, 8 במאי 1985, עמוד 8
בינתיים קם מעמד־עובדים חדש עוד יותר: המוני העובדים
הזורמים מדי יום מן השטחים הכבושים לעבודה בישראל. מעמד
עשוק זה, שאין לו זכויות אנושיות ואזרחיות, אינו מקבל שום
הגנה שהיא מידי ההסתדרות.
גליון 2490, 22 במאי 1985, עמוד 6
היה ברור לכל האחראים כי
כוחות הימין יצעקו חמס, כאשר יראו
מאות ״מחבלים״ משוחררים עוברים
לחו״ל או חוזרים בשימחה לבתיהם
בישראל ובשטחים הכבושים (ראה
עמודים 12־ .)13 היה חשש שמא
העבודה את שר-החינוך־לשעבר, אהרון
ידלין (בן־דודו של אשר) ,שנבחר
במפתיע כמזכיר־התנועה.
• שנית — היא גיבשה וחיזקה
את מחנהו של יצחק רבין.
גליון 2550, 16 ביולי 1986, עמוד 35
ארוטיקה בגלי צרי ל
צל״ש
זעקת תינזק
• לגיל סדן, כתב הטלוויזיה בשטחים
הכבושים, על כתבה מאלפת על המצב ברצועת-
עזה.
גליון 2553, 6 באוגוסט 1986, עמוד 6
הוא ראש הכנסיה האנגליקנית
(״אפיסקופלית״ בארצות-הברית) בישראל,
אך לא בשטחים הכבושים. הוא
בעל עיניים ירוקות, אף נישרי וכושר-
דיבור רב.
גליון 2509, 2 באוקטובר 1985, עמוד 8
לכולם
היה ברור לחלוטין: פתיחת משא־ומתן
עם חוסיין פותחת את הפתח
להכרעה על עתיד השטחים הכבושים
והחזרתם לערבים. מכיוון שהימין
מעדיף את ״ארץ־ישראל השלמה״ על
כל שלום, היתה הדחיה האוטומטית,
״על הסף״ ,הגיונית בהחלט.
גליון 1583, 3 בינואר 1968, עמוד 9
שלום זה ימנע מישראל את ״פירות התוקפנות״
,ויאלץ אותה להחזיר את כל
השטחים הכבושים. תמורת זאת תוותר
מצרים באורח סופי וחד־משמעי על הרעיון
לפתור את בעיית ארץ־ישראל בכוח הנשק.
גליון 1585, 17 בינואר 1968, עמוד 19
.
* את מספר החמורים לא ניתן לקבוע.
אומדים אותו ב־.5000
*• בשטחים הכבושים יש רק שתי ערים
שמספר תושביהן פולה על 50 אלף: עדה
( 118 אלף) וחאן־יונס ( 53 אלף) .אוכלוסיית
שכם 41 :אלף, חברון — 38 אלף.
גליון 2670, 2 בנובמבר 1988, עמוד 28
מכונית
מצפצפת. נעצרת. לוחית-זיהוי של השטחים
הכבושים. מתמלאת וממשיכה
בדרכה. אנחנו עם המצלמה מן העבר
השני של הכביש הראשי.
גליון 2669, 26 באוקטובר 1988, עמוד 6
הפעולה של ר״ץ בתחום המאבק בכפייה הדתית,
למען זכויות־האזרח בישראל וזכויות־האדם
בשטחים הכבושים חשובה וברוכה.
בזמן האחרון התקדמה ר״ץ מרחק ניכר לעבר
ההבנה שצריכים לדבר עם אש״ף ולהגיע לדו־קיום
עם מדינה פלסטינית.
גליון 2599, 24 ביוני 1987, עמוד 8
הוא מבטא את ההרגשה ההולכת ומתפשטת
בגדה, שעל הפלסטינים בשטחים
הכבושים לקחת חלק פעיל יותר
במאבק על גורלם.
גליון 2645, 11 במאי 1988, עמוד 7
יחסי-הכוחות האמיתיים הפיסיים ביניהם כמעט
ואינם חשובים.
ותו הדבר בדיוק קורה עכשיו בשטחים הכבושים.
הסובייטים אמרו לעצמם: מה שקרה לאמריקאים בוויאט־נאם
לא יקרה לנו, מפני שהם קאפיטליסטים ואנחנו קומוניסטים.
גליון 2643, 27 באפריל 1988, עמוד 31
היא סיפרה
על החיים הבלתי־נסבלים והקשים
בשטחים הכבושים ועל הכמיהה שלה
ושל חבריה לשלום.
גליון 2612, 21 בספטמבר 1987, עמוד 12
מבחינה אידיאולוגית, רוצה שמיר, כמנהיג הליכוד, ל ש מור על
השטחים הכבושים (״יהודה ו שו מרון וחבל־עזה״) בידי ישראל.
גליון 2657, 3 באוגוסט 1988, עמוד 4
כשקורא מחמוד דרוויש ״להולכים בין המילים
הפורחות״ ,לצאת ״מאדמתנו, מחופנו, מימנו״,
קורא הוא לעשות את אשר השמאל דורש כל
הזמן: שישראל תצא מן השטחים הכבושים.
בתודעתו של דרוויש קיימות שתי מדינות
שמאחת מהן, הפלסטינית, קורא הוא לנו לצאת.
גליון 2662, 7 בספטמבר 1988, עמוד 24
מה היה קורה, למשל, אילו התייצב אז ראש־המטה־הכללי לפני
הממשלה, מודיע שאין בכוחו של צה״ל לשבור התקוממות
לאומית בעלת היקף כזה, ותובע מן הממשלה לקבל החלטה
למציאת פיתרון מדיני, שיפטור את צה״ל מן הפעולה בשטחים
הכבושים? מה היה קורה אילו איים בהתפטרות?
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 25
כבר הוצאו הזמנות לקבלנות־מיש־נה
לעבודות, והו כוללות רק חברות
בריטיות•
כזכור עמדה אמריקה לבצע את
העיסקד* אולם הלובי הישראלי בקונגרס
מנע זאת.
זהות לתושבי השטחים הכבושים בגלל
אי־הסדרת תשלומי־מס שונים אינו׳
חוקי, ואסור להתנות את מתן התעודה
בהסדרת חוב אזרחי.